קטגוריה:בראשית יט כט

[לח] מהו זכירתו של אברהם. והקשה הרא"ם דמאי קושיא היא זאת, דודאי אברהם היה אוהב את לוט, והיה רודף אחרי המלכים בשבילו, והיה אוהב לו עד שמסר נפשו עליו, ועוד הקשה דהוי לומר שזכר ללוט מה שהיה הולך עמו מארצו, והניח ארצו ומולדתו, ואין זה קשיא, דודאי דעת רז"ל (ב"ר נא, ו) כי לא יתכן זכירה של אברהם על לוט בכל זה, דאם משום שהיה קרובו - לא מצאנו במדת השם יתברך רק שהוא זוכר חסדי אבות, או בנו שיצא ממנו, אבל לוט בן אחיו היה (לעיל יא, לא), לא שייך זכירה בזה שיאמר "ויזכור אלקים את אברהם", ומכל שכן שהיה קרוב ונתרחק, שפירש מקדמונו של עולם שאמר אי אפשי באברהם ובאלוה (רש"י לעיל יג, יא), ולא שייך בזה זכירה כלל. ומה שהלך עמו ועזב ארצו - לא הלך רק לטובתו, דהא כאשר יצאו מאור כשדים כתיב (ר' לעיל יא, לא) "ויקח תרח את אברהם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו, ויצאו ללכת ארצה כנען", הרי כי תחלת יציאתו ללכת ארצה כנען לא היה עם אברהם רק עם תרח, ואפילו אם היה זה שיצא אתו - הרי סוף נתחרט ופירש מאברהם, ואין זכות לו בזה. אמנם מה שרמזו רז"ל (ב"ר נא, ו) במה שאמרו ששמע לוט שאברהם אמר על שרה אחותי היא ושתק - הוא סוד מסתרי תורה, והוא נתבאר במה שאמרו חכמים ז"ל (ב"ר מא, ו) כי היה קלסתר פניו דומה לו, כאשר כתב הרב בפרשת לך לך (רש"י לעיל יג, ח), והכוונה לרז"ל בזה כי בפנימית הענין יש ללוט צרוף וייחוס אל אברהם, אף על גב דבנגלה היה לוט פירש מאברהם - יש בפנימית הענין דבר גדול שיש לו ייחוס אל אברהם, שהרי לא היה מגלה סוד אברהם ופנימיתו. והענין הזה יש לך לדעת הוא מה שאמרו חכמים ז"ל (בבא קמא דף לח:) ב' פרידות טובות שרצה הקב"ה להוציא מהם מלכות בית דוד, שהוא מלוט, והבן זה. אבל מכל מקום דברים אלו שאמרנו לפי הפשט ברורים ואמתיים, ואין בהם ספק:בד"ה כשהיה שומע כו' רק על הניצול נ"ב ומהרא"י ז"ל פירש משום שלא הזכיר כאן שום קורב' לומר את לוע בן אחיו או אחיו כמו שכתב לעיל כי נשבה לוט אחיו ש"מ דאותה זכירה לא היתה בעבור שום קורבה וקל להבין ואני אומר שהמסורת תוכיח שמביא עוד התם ג' ויזכור אלהים את נח ויזכור אלהים את רחל ויזכור אלהים וישמע את נאקתם והני כולהו משמע שהקב"ה זכר עתה דבר שלא היה נזכר זמן מה כגון נח שהיה כמה ימים בתיבה ורחל כמה שנים שהיתה עקרה וישראל במצרים וכל זה אינו שייך על לוט שהרי הצילו מיד אלא אזכירה שזכר לו הקב"ה שלא גילה כו' והיינו שבנתיים היו עליו כמה מאורעות ולא שילם לו הקב"ה אותה מצוה עד עתה שאין שייך לומר על אברהם ודוק מהרש"ל: