לדלג לתוכן

רמב"ן על בראשית יט כט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רמב"ן על בראשיתפרק י"ט • פסוק כ"ט | >>
ב • ג • ה • ח • ט • יב • טז • יז • כד • כו • כט • ל • לא • לב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית י"ט, כ"ט:

וַיְהִ֗י בְּשַׁחֵ֤ת אֱלֹהִים֙ אֶת־עָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיְשַׁלַּ֤ח אֶת־לוֹט֙ מִתּ֣וֹךְ הַהֲפֵכָ֔ה בַּהֲפֹךְ֙ אֶת־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁר־יָשַׁ֥ב בָּהֵ֖ן לֽוֹט׃


"ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט" - ענין הכתוב הזה כי לוט נתחסד עם הצדיק ללכת עמו לשוט בארץ באשר ילך והוא שנאמר (לעיל יב ד) וילך אתו לוט כי לצוות שלו הלך ולכן היה לו זכות להצילו בזכות אברהם כי בעבורו הוא גר בסדום ולולי אברהם עודנו היה בחרן עם מולדתו ולא יתכן שתבא אליו רעה בעבור אברהם שיצא במצות קונו וגם זה היה הענין ששם אברהם נפשו בכפו לרדוף המלכים בעבורו