קטגוריה:בראשית יט ב
ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין.
וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשְׁכַּמְתֶּם וַהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם וַיֹּאמְרוּ לֹּא כִּי בָרְחוֹב נָלִין.
וַיֹּ֜אמֶר הִנֶּ֣ה נָּא־אֲדֹנַ֗י ס֣וּרוּ נָ֠א אֶל־בֵּ֨ית עַבְדְּכֶ֤ם וְלִ֙ינוּ֙ וְרַחֲצ֣וּ רַגְלֵיכֶ֔ם וְהִשְׁכַּמְתֶּ֖ם וַהֲלַכְתֶּ֣ם לְדַרְכְּכֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י בָרְח֖וֹב נָלִֽין׃
וַיֹּ֜אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֜אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms הִנֶּ֣ה הִנֶּ֣ה - מילית, הצבעה
צורת יסוד: 2009
מורפ': HTm נָּא נָּא - מילית, קריאה
צורת יסוד: 4994
מורפ': HTj־אֲדֹנַ֗י אֲדֹנַ֗ - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 113
מורפ': HNcmpc/Sp1cs ס֣וּרוּ ס֣וּרוּ - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 5493
מורפ': HVqv2mp נָ֠א נָ֠א - מילית, זירוז
צורת יסוד: 4994
מורפ': HTe אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־בֵּ֨ית בֵּ֨ית - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 1004 b
מורפ': HNcmsc עַבְדְּכֶ֤ם עַבְדְּ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
כֶ֤ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 5650
מורפ': HNcmsc/Sp2mp וְלִ֨ינוּ֙ וְ - ו' החיבור
לִ֨ינוּ֙ - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: c/3885 a
מורפ': HC/Vqv2mp וְרַחֲצ֣וּ וְ - ו' החיבור
רַחֲצ֣וּ - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: c/7364
מורפ': HC/Vqv2mp רַגְלֵיכֶ֔ם רַגְלֵי - שם עצם, נקבה, זוגי, נסמך
כֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 7272
מורפ': HNcfdc/Sp2mp וְהִשְׁכַּמְתֶּ֖ם וְ - ו' החיבור
הִשְׁכַּמְתֶּ֖ם - פועל, הפעיל, עבר, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: c/7925
מורפ': HC/Vhp2mp וַהֲלַכְתֶּ֣ם וַ - ו' החיבור
הֲלַכְתֶּ֣ם - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: c/1980
מורפ': HC/Vqp2mp לְדַרְכְּכֶ֑ם לְ - מילת יחס
דַרְכְּ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
כֶ֑ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: l/1870
מורפ': HR/Ncbsc/Sp2mp וַיֹּאמְר֣וּ וַ - ו' החיבור
יֹּאמְר֣וּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3mp לֹּ֔א לֹּ֔א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn כִּ֥י כִּ֥י - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC בָרְח֖וֹב בָ - מילת יחס, ה' הידיעה
רְח֖וֹב - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/7339
מורפ': HRd/Ncfsa נָלִֽין נָלִֽין - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 3885 a
מורפ': HVqi1cp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיֹּ֜אמֶר גרש (שליש, דרגא 4)
הִנֶּ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) נָּא־אֲדֹנַ֗י רביעי (משנה, דרגא 3)
ס֣וּרוּ מונח (משרת, דרגא 5) נָ֠א תלישא גדולה (שליש, דרגא 4)
אֶל־בֵּ֨ית קדמא (משרת, דרגא 5) עַבְדְּכֶ֤ם מהפך (משרת, דרגא 5) וְלִ֨ינוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וְרַחֲצ֣וּ מונח (משרת, דרגא 5) רַגְלֵיכֶ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְהִשְׁכַּמְתֶּ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
וַהֲלַכְתֶּ֣ם מונח (משרת, דרגא 5) לְדַרְכְּכֶ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאמְר֣וּ מונח (משרת, דרגא 5) לֹּ֔א זקף קטן (מלך, דרגא 2)
כִּ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) בָרְח֖וֹב טפחא (מלך, דרגא 2)
נָלִֽין סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאמֶר: "הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי מכובדי (בדומה להכנסת האורחים של אברהם בפרק הקודם, גם לוט מארח בביתו שני אנשים זרים שבהתחלה מתגלים בפניו כאנשים רגילים), סוּרוּ נָא אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם, וְהִשְׁכַּמְתֶּם וַהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם", וַיֹּאמְרוּ: "לֹּא, כִּי בָרְחוֹב נָלִין".
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר בְּבָעוּ כְעַן רִבּוֹנַי זוּרוּ כְעַן לְבֵית עַבְדְּכוֹן וּבִיתוּ וְאַסְחוֹ רַגְלֵיכוֹן וְתַקְדְּמוּן וּתְהָכוּן לְאוֹרַחְכוֹן וַאֲמַרוּ לָא אֱלָהֵין בִּרְחוֹבָא נְבִית׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר בְּבָעוּ כְּדוֹן רִבּוֹנֵי זוֹרוּ כְּדוֹן מִיכָּא וְעוּלוּ לְבֵית עַבְדֵיכוֹן וּבִיתוּ וּשְׁזוּגוּ רִיגְלֵיכוֹן וּתְקַדְמוּן וְתֶהֱכוּן לְאַרְחַתְכוֹן וְאָמְרוּ לָא אֲרֵי בְּשׁוּקָא נְבִית: |
| ירושלמי (קטעים): | וְאַסְחוּ רַגְלֵיכוֹן וּסְחוּן בְּצַפְרָא וְתֵיזְלוּן לְמַשְׁכְּנֵיכוֹן בִּשְׁלָם וְאָמָרוּ לָא אֲרוּם בִּפְלָטַיוּת קַרְתָּא נְבִית: |
רש"י
"סורו נא" - עקמו את הדרך לביתי דרך עקלתון שלא יכירו שאתם נכנסין שם לכך נא' סורו (ב"ר)
"ולינו ורחצו רגליכם" - וכי דרכן של בני אדם ללון תחלה ואח"כ לרחוץ ועוד שהרי אברהם אמר להם תחלה ורחצו רגליכם אלא כך אמר לוט אם כשיבאו אנשי סדום ויראו שכבר רחצו רגליהם יעלילו עלי ויאמרו כבר עברו שני ימים או שלשה שבאו לביתך ולא הודעתנו לפיכך אמר מוטב שיתעכבו כאן באבק רגליהם שיהיו נראין כמו שבאו עכשיו לפיכך אמר לינו תחלה ואח"כ רחצו
"ויאמרו לא" - ולאברהם אמרו כן תעשה מכאן שמסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול (ב"ר)
"כי ברחוב נלין" - הרי כי משמש בל' אלא שאמרו לא נסור אל ביתך אלא ברחובה של עיר נלין
[ח] צריכים לתת לב כו'. ופירוש "נא" כלומר הגיע עתה השעה שיש לכם לדאג ולתת לב שלא יכירו בכם הרשעים, וזהו לשון "נא":
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
[וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם – וְכִי דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם לָלוּן תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ רוֹחֵץ? וְעוֹד: שֶׁהֲרֵי אַבְרָהָם אָמַר לָהֶם תְּחִלָּה "וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם" (לעיל יח,ד)? אֶלָּא כָּךְ אָמַר לוֹט: אִם כְּשֶׁיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם וְיִרְאוּ שֶׁכְּבָר רָחֲצוּ רַגְלֵיהֶם, יַעֲלִילוּ עָלַי וְיֹאמְרוּ: כְּבָר עָבְרוּ שְׁנֵי יָמִים אוֹ שְׁלוֹשָׁה שֶׁבָּאוּ לְבֵיתְךָ וְלֹא הוֹדַעְתָּנוּ! לְפִיכָךְ אָמַר: מוּטָב שֶׁיִּתְעַכְּבוּ כַאן בַּאֲבַק רַגְלֵיהֶם, שֶׁיִּהְיוּ נִרְאִין כְּמוֹ שֶׁבָּאוּ עַכְשָׁיו. לְפִיכָךְ אָמַר "לִינוּ" תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ "רַחֲצוּ".]
וַיֹּאמְרוּ לֹּא – וּלְאַבְרָהָם אָמְרוּ "כֵּן תַּעֲשֶׂה" (לעיל יח ה): מִכַּאן שֶׁמְּסָרְבִין לַקָּטָן וְאֵין מְסָרְבִין לַגָּדוֹל (בבא מציעא פ"ז ע"א; בראשית רבה נ,ד).
כִּי בָרְחוֹב נָלִין – הֲרֵי "כִי" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אֶלָּא", שֶׁאָמְרוּ: לֹא נָסוּר אֶל בֵּיתְךָ אֶלָּא בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר נָלִין.
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
וכאשר תמצא מלת סור ואחריה מ"ם, היא כמשמעה. ואם אחריה אל"ף הפתוח בפתח קטן[2], טעמה שיסור ממקומו וילך אל הקורא או אל המקום הנקרא, כמו "סורה אלי" (שופטים ד יח).
ויאמרו לא — אם לא תפצר. וזאת המלה ריבוי דברים, כטעם פיוסים, וכן: "ואון ותרפים הפצר" (שמואל א טו כג):רמב"ן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויאמר הנה נא אדני. ר' יודן אמר: אפילו איני כדאי, אתם עוקמין עלי את הדרך. ר' הונא אמר: עקמו עלי את הדרך כדי שלא תהיו נראין באים אצלי. אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם. אברהם היה מקדים רחיצה ללינה, ולוט מקדים לינה לרחיצה? אלא אברהם היה מקפיד על טינופת עבודה זרה, ולוט לא היה מקפיד. ויש אומרים: אף זה כשורה עשה, כדי שיצאו ויראו אבק על רגליהן, שלא יאמרו היכן לנו.
ויאמרו לא כי ברחוב נלין. ממאנין לקטן ואין ממאנין לגדול.
- ^ ראו אבן עזרא על בראשית יח יג.
- ^ סגול, והכוונה למלת "אֶל".
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית יט ב"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.