אבן עזרא על בראשית יט ב
<< | אבן עזרא על בראשית • פרק י"ט • פסוק ב' |
• א • ב • ד • ה • ו • ח • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כד • כה • כו • כח • כט • לא • לג • לז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֜אמֶר הִנֶּ֣ה נָּא־אֲדֹנַ֗י ס֣וּרוּ נָ֠א אֶל־בֵּ֨ית עַבְדְּכֶ֤ם וְלִ֙ינוּ֙ וְרַחֲצ֣וּ רַגְלֵיכֶ֔ם וְהִשְׁכַּמְתֶּ֖ם וַהֲלַכְתֶּ֣ם לְדַרְכְּכֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י בָרְח֖וֹב נָלִֽין׃
הנה נא אדונַי — רבותי, לשון חול[1].
וכאשר תמצא מלת סור ואחריה מ"ם, היא כמשמעה. ואם אחריה אל"ף הפתוח בפתח קטן[2], טעמה שיסור ממקומו וילך אל הקורא או אל המקום הנקרא, כמו "סורה אלי" (שופטים ד יח).
ויאמרו לא — אם לא תפצר. וזאת המלה ריבוי דברים, כטעם פיוסים, וכן: "ואון ותרפים הפצר" (שמואל א טו כג):
הערות[עריכה]
- ^ ראו אבן עזרא על בראשית יח יג.
- ^ סגול, והכוונה למלת "אֶל".