לדלג לתוכן

אבן עזרא על בראשית יט ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אבן עזרא על בראשיתפרק י"ט • פסוק ב' |
א • ב • ד • ה • ו • ח • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כד • כה • כו • כח • כט • לא • לג • לז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית י"ט, ב':

וַיֹּ֜אמֶר הִנֶּ֣ה נָּא־אֲדֹנַ֗י ס֣וּרוּ נָ֠א אֶל־בֵּ֨ית עַבְדְּכֶ֤ם וְלִ֙ינוּ֙ וְרַחֲצ֣וּ רַגְלֵיכֶ֔ם וְהִשְׁכַּמְתֶּ֖ם וַהֲלַכְתֶּ֣ם לְדַרְכְּכֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י בָרְח֖וֹב נָלִֽין׃


הנה נא אדונַי — רבותי, לשון חול[1].

וכאשר תמצא מלת סור ואחריה מ"ם, היא כמשמעה. ואם אחריה אל"ף הפתוח בפתח קטן[2], טעמה שיסור ממקומו וילך אל הקורא או אל המקום הנקרא, כמו "סורה אלי" (שופטים ד יח).

ויאמרו לא — אם לא תפצר. וזאת המלה ריבוי דברים, כטעם פיוסים, וכן: "ואון ותרפים הפצר" (שמואל א טו כג):


הערות

[עריכה]
  1. ^ ראו אבן עזרא על בראשית יח יג.
  2. ^ סגול, והכוונה למלת "אֶל".