ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יבמות/פרק שמיני

פרק שמיני – הערל

ירושלמי יבמות, פרק ח, הלכה א

מתני’: ^ח_אהערל וכל הטמאים לא יאכלו בתרומה. נשיהם ועבדיהם יאכלו. ^ח_בפצוע דכא וכרות שפכה, הן ועבדיהן אוכלים, ונשיהם לא יאכלו. אם לא ידעה משנעשה פצוע דכא וכרות שפכה, הרי אילו יאכלו
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מג עמוד ב] גמ’: תנן, הערל וכל הטמאים לא יאכלו בתרומה. מניין שהערל אינו אוכל בתרומה? כתיב (ויקרא אמור כב ד) איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר. איש איש לרבות את הערל. או איש איש לרבות את האונן? אמר רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא ° כתיב (ויקרא אמור כב י) כל זר לא יאכל קודש. משום זרות אסרתי לך, ^ח_גולא אסרתי לך משום אנינה. רבי טיופה סמוקא רבי טיופה סמוקא ° בעי קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא °, או נאמר, זרות אסרתי ולא אסרתי משום ערלה? אמר לו, מאחר שכתוב אחד מרבה, וכתוב אחד ממעיט. מרבה אני את הערל שהוא מחוסר מעשה מגופו. ומוציא את האונן שאינו מחוסר מעשה מגופו. עד כדון כ°רבי עקיבה רבי עקיבא _{שדורש כפל לשון}. כ°רבי ישמעאל רבי ישמעאל? תני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל נאמר בפסח (שמות בא יב מה) תושב ושכיר לא יאכל בו. ונאמר בתרומה (ויקרא אמור כב י) תושב ושכיר לא יאכל קדש. מה תושב ושכיר האמורים בפסח, ^ח_דפסל בו את הערל. אף תושב ושכיר האמור בתרומה, פסל בו את הערל. רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° בעא. אי מה תושב ושכיר האמור בפסח, ^ח_הפסל בו את האונן. אף תושב ושכיר האמור בתרומה, נפסול בו את האונן? אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)°. לא למדו תושב תושב אלא לדברים האמורים _{כתובים בפירוש} בפרשה _{שממנה למדנו גזירה שווה}. ^ח_וטומטום וערל ממקום אחד באו _{מאותו מקום} ממה שנאמר בפסח וכל ערל, אפילו מקצת ערלה. אבל אונן, ^ח_זממעשר שני בא. רבי אבון רבי אבין ° בעי, ותהא תרומה אסורה לאונן מקל וחומר? ומה אם המעשר שהוא מותר לזרים, הרי הוא אסור לאונן. ^ח_חתרומה שהיא אסורה לזרים, אינו דין שתהא אסורה לאונן? לא, אם אמרת במעשר ^ח_טשהוא טעון מחיצה. תאמר בתרומה שאינה טעונה מחיצה? הא לפי שיש בזה מה שאין בזה. ובזה מה שאין בזה, לא צרכו _{אי אפשר} ללמד זה מזה. קדשים, מנין שיהו אסורים בערל? ללמד מן הפסח אין את יכול, שאין בו שבירת העצם. ולא מן התרומה, שהוא למד מן הלמד. הוי סופך לומר גזירה שווה ממנו ממנו. נאמר בפסח (שמות בא יב ט) לא תאכלו ממנו נא. ונאמר בתרומת לחמי תודה (ויקרא צו ז יד) והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לה’. מה ממנו שנאמר בפסח, פוסל בו את הערל. אף (שמות בא יב ט) ממנו שנאמר בקדשים, ^ח_יפוסל בו את הערל. קדשים מנין שיהו אסורין לאונן? גזירה שווה ^ח_יאממנו ממנו. נאמר בפסח (שמות בא יב ט) לא תאכלו ממנו נא. ונאמר במעשר שני (דברים כי תבא כו יד) לא אכלתי באוני ממנו. מה ממנו שנאמר במעשר פוסל בו את האונן. אף ממנו שנאמר ^ח_יבבפסח פוסל בו את האונן. איתמר. ל°רבי ישמעאל רבי ישמעאל מניין שהערל אינו אוכל בתרומה? תני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל נאמר בפסח (שמות בא יב מה) תושב ושכיר לא יאכל בו. ונאמר בתרומה (ויקרא אמור כב י) תושב ושכיר לא יאכל קדש. מה תושב ושכיר האמורים בפסח, פסל בו את הערל. אף תושב ושכיר האמור בתרומה, פסל בו את הערל. ותושב ושכיר מופנה הוא? והלא דרושה היא. כהדא דתני גבי תרומה תושב ושכיר לא יאכל בו. ^ח_יגתושב זה קנוי קניין עולם _{גוי שנקנה לעבד עולם ולא התגייר לשם עבדות}. שכיר זה קנוי קניין שנים _{גוי שנקנה לעבד לכמה שנים}. יאמר תושב, מה תלמוד לומר שכיר? הקנוי קניין עולם אינו אוכל, והקנוי קנין שנים אוכל? אילו כן הייתי אומר תושב זה הקנויי קניין שנים. וכשהוא אומר שכיר, בא השכיר ללמד על התושב שהוא קניין עולם. _{אם כן המילים תושב ושכיר אינם מופנים ואיך אפשר ללמוד מהם}? אמר °רבי מתיה רבי מתיה, מכיון דכתיב (שמות בא יב מח) כל ערל וכל בן ניכר לא יאכל בו. תושב ושכיר לא יאכל בו למה לי? אי בעבד עברי אמאי לא יאכל? ישראל הוא. ואי בגוי, לא גרע מערל ובן ניכר. אלא לאפנוי. ותושב ושכיר הם שני מילים, שדי חד על הלמד וחד על המלמד והוי כמי שהוא מופנה משני צדדים. על דעתיה ד°רבי עקיבא רבי עקיבא דיליף מאיש איש, לאי זה דבר נאמר תושב ושכיר בתרומה? כההיא דאמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי יסא רבי אסי °. הלוקח עבדים ערלים מן הגוי על מנת

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 ח_א מיי' פ ז' מהל' תרומות הלכה י', מיי' פ ז' מהל' תרומות הלכה י"ב, מיי' פ ז' מהל' תרומות הלכה י"ג:

2 ח_ב מיי' פ ז' מהל' תרומות הלכה י', מיי' פ ז' מהל' תרומות הלכה י"ב, מיי' פ ז' מהל' תרומות הלכה י"ג:

[ע"ב]

3 ח_ג מיי' פ ג' מהל' ביכורים הלכה ה':

4 ח_ד מיי' פ ט' מהל' קרבן פסח הלכה ח':

5 ח_ה מיי' פ ו' מהל' קרבן פסח הלכה ט':

6 ח_ו מיי' פ י' מהל' מעשה הקרבנות הלכה ט':

7 ח_ז מיי' פ"ג מהל' מעשר שני הלכה ה':

8 ח_ח מיי' פ ו' מהל' תרומות הלכה ה':

9 ח_ט מיי' פ"ב מהל' מעשר שני הלכה א':

10 ח_י מיי' פ י' מהל' מעשה הקרבנות הלכה ט':

11 ח_יא מיי' פ ב' מהל' ביאת המקדש הלכה ח', מיי' פ ב' מהל' ביאת המקדש הלכה ט', מיי' פ ו' מהל' קרבן פסח הלכה ט':

12 ח_יב מיי' פ ב' מהל' ביאת המקדש הלכה ח', מיי' פ ב' מהל' ביאת המקדש הלכה ט', מיי' פ ו' מהל' קרבן פסח הלכה ט':

13 ח_יג מיי' פ ו' מהל' תרומות הלכה ה':

-----------------------------------דף מד

ירושלמי מאיר יבמות מד

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מד עמוד א] שלא למוהלן, אפילו מלן לא יאכלו בתרומה _{שאינם קניינו שחייב למוכרם לגוי}. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °, וכן אמר שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא ° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °. ^ח_ידהלוקח עבדים מן הגוי על מנת למוהלן וחזרו בהן, מגלגל עמהן שנים עשר חדש. אם קיבלו עליהן, הרי יפה. ואם לאו, מותר למוכרן לגוי. אמר רבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמני ° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי °. מעשה באחד, שלקח עיר אחד של עבדים ערלים מן הגוי על מנת למוהלן, וחזרו בהן. אתא שאל לרבנין, אמרי ליה, גלגל עמהן שנים עשר חדש. אם קיבלו עליהן, הרי יפה. ואם לאו, הכל כמנהג המדינה. ואמר רבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמני °, רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי ° היה בלדוקיא, והוה תמן רבי יודן נשייא רבי יהודה נשיאה °, בעא מיקרוץ _{להשכים וללכת לדרכו}. אמר ליה, המתן ואנו מטבילין את הגיורת הזו למחר. רבי זירא רבי זירא ° שאל לרבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמני °, למה אמר לו שנטבילה למחר ? מפני כבוד הזקן _{לא להטריחו ללכת בלילה לבור המים}. או משום ^ח_טושאין מטבילין את הגיורת בלילה? אמר ליה, משום שאין מטבילים את הגיורת בלילה. אתא עובדא קומי דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° מהו להטביל את הגרים בלילה? ולא הורו. ^ח_טזעבד תושב וגר תושב לעולם שלא יתגייר רק קיבל על עצמו שבע מצוות בני נח. הרי הוא כגוי לכל דבר. אלא שמותר לקיים אותו. רבי שמואל בר חייה בר יהודה רבי שמואל בר חייה בר יהודה ° אמר בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא °. עבד או גר תושב שלא יתגייר רק קיבל על עצמו שבע מצוות בני נח, מגלגלין עמהן שנים עשר חדש. אם חזר בו, הרי יפה. ואם לאו, הרי הוא כגוי לכל דבר ואסור לקיימו. רבי שמואל בר חייה בר יהודה רבי שמואל בר חייה בר יהודה ° ורבי חנינה רבי חנינא בר חמא ° אמרו בשם °רבי רבי יהודה הנשיא. גר תושב, צריך לקבל עליו כל המצוות על מנת _{חוץ מזה} שיהא אוכל נבילות. אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)°, יאמרו הדברים ככתבן. מה פירוש ^ח_יזיאמרו הדברים ככתבן? אמר רבי יוסי בר חנינה רבי יוסי בר חנינא ° הכוונה לפסוק (דברים ראה יד כא) לא תאכלו כל נבילה, לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה. שרק זה מותר לגר תושב אבל את שאר המצוות הוא חייב לקבל. אית תניי תני, גר תושב אין מקבלין אותו עד שיקבל את כל המצות שכתוב בתורה חוץ מנבלה. אית תניי תני, גר תושב אין מקבלין אותו עד שיכפור בעבודה זרה שלו _{ודי בכך}. אמר רבי אבא רבי אבא ° בשם רבי חייה בר אשי רב חייא בר אשי °. גר תושב אין מקבלין אותו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מד עמוד ב] עד שיכפור בעבודה זרה שעבד כשהיה גוי. אמר רבי זעירא רבי זעירא ° מדברי כולהון עד שיכפור בעבודה זרה כגוי. דאי לא כן מה אנן אמרין, הרי למדנו במסכת עבודה זרה שגר תושב מבטל עבודה זרה. ואם גר תושב אינו צריך לכפור בעבודה זרה פשיטא שהוא יכול לבטל. ואם תאמר שהיה צריך לאמר שגר תושב מבטל עבודה זרה כי הייתי חושב שאף שהוא אינו כופר בעבודה זרה הואיל והוא מצוה על עבודה זרה, לא יבטל? אי אפשר לאמר כך ^ח_יחדכי גוים אינן מצווין על עבודה זרה ^ח_יטומבטלין? אלא ודאי החידוש הוא שאף שגר תושב כופר בעבודה זרה הוא יכול לבטל עבודה זרה. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא °. שלא תאמר כיוון שהוא שוה לישראל בשלשה דברים. בלא תעשוק _שנאמר(דברים כי תצא כד יד) _{לא תעשוק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארציך בשעריך}. ולא תונה _שנאמר (דברים כי תצא כג טז יז)_{לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך מעם אדוניו, עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר באחד שעריך לא תוננו}. ^ח_כוגולה _{על ידי גר תושב} כישראל (במדבר מסעי לה טו) _{לבני ישראל ולגר ולתושב תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש}. הוא לא לבטל. לפום כן צריך מימר, דמבטל עבודה זרה כגוי. מאן תנא שהוא בלא תעשוק? °רבי יוסה ברבי יהודה רבי יוסה ברבי יהודה. דתני, גר תושב הרי בלא תעשוק דברי °רבי יוסה ברבי יהודה רבי יוסה ברבי יהודה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, גר תושב בשבת, כישראל ביום טוב. מה ישראל ביום טוב אופה ומבשל ואסור בכל מלאכה, אף גר תושב בשבת כן. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, גר תושב בשבת, כישראל בחולו של מועד. מה ישראל בחולו של מועד מגבב מעל פני השדה, ואסור בכל מלאכת השדה. אף גר תושב בשבת כן. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, גר תושב בשבת, כישראל בשאר ימות השנה. מה ישראל בשאר ימות השנה, חורש וזורע וקוצר. אף גר תושב בשבת כן. רב אדא רב אדא ° רב המנונא רב המנונא ° ו{אמורא-ירו"מ|רב אדא בר אחוה}} אמרו בשם רב רב (אמורא)°, ^ח_כאהלכה כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. כתיב (שמות בא יב מד) וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אותו אז יאכל בו. עבד איש ולא עבד אשה? אלא עבד אפילו הוא איש את מוהלו בעל כורחו. בן איש _{גוי בן חורין} אין את מוהלו בעל כורחו. רבי יוחנן רבי יוחנן ° בעי, הא בן קטן _{שאינו איש אפילו הוא בן חורין} את מוהלו על כורחו שזכות היא לו. אפילו כבנו של אורכניס שהיה עשיר גדול ואולי לגביו אין זו זכות? אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא ° בשם רבא רבא °, הא כיני _{מקרה דומה}, עיר שרובה גויים מצא בתוכה תינוק מושלך. הטבילו לשום עבד, את מוהלו לשום עבד. לשום בן חורין, את מוהלו לשום בן חורין. רבי יוחנן רבי יוחנן ° בעי, לשום עבד הרי הוא כעבד, אפילו שהיה נראה כבנו של אורכניס? רבי אבהו רבי אבהו ° ורבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת ° אמרו בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה °. לא אמר כן אלא וכל עבד איש מקנת כסף. עבדך איש, את מוהלו על כורחו. בנך איש, אין את מוהלו על כורחו. _{כגון גוי שהתגייר יכול למול את עבדיו בעל כרחו אבל את בניו הגדולים אינו יכול למול בעל כרחו} כההיא דאמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי יסא רבי אסי °. הלוקח עבדים ערלים מן הגוים על מנת למהול. כעבד איש הוא, את מוהלן על כרחן. על מנת שלא למוהלן, כבן איש הוא, ואין את מוהלו על כרחו. המשוך, והנולד מהול, והמל עד שלא נתגייר, לא יאכלו בתרומה. המשוך מאי טעמא? רבי זריקן רבי זריקא ° ורבי ינאי ברבי ישמעאל רבי ינאי ברבי ישמעאל ° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °, משום קנס. רבי ירמיה רבי ירמיה ° ורבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק ° אמרו בשם רב רב (אמורא)°, גזירה גזרו שנראה כערל. מה נפק מן ביניהון? משך לו אחר ערלה, או שנמשכה מאיליה. אין תימר קנס, אין כאן קנס שהרי לא פשע. אין תימר גזירה גזרו, אפילו כן גזירה גזרו. (בראשית לך לך יז יג) המול ימול. לשתי מילות. ^ח_כבאחד למילה ואחד לפריעה. אחת למילה ואחת לציצין. עד כדון כ°רבי עקיבא רבי עקיבא, דו אמר לשונות ריבוין הן _{שהיה דורש יתור מילים}. כ°רבי ישמעאל רבי ישמעאל דו אמר לשונות

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

14 ח_יד מיי' פ א' מהל' מילה הלכה ו', מיי' פ י"ד מהל' איסורי ביאה הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף ד', סמ"ג עשין פז:

15 ח_טו מיי' פ י"ג מהל' איסורי ביאה הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ח סעיף ד':

16 ח_טז מיי' פ א' מהל' מילה הלכה ו', מיי' פ י"ד מהל' איסורי ביאה הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף ד', סמ"ג עשין פז:

17 ח_יז מיי' פ י' מהל' עבודה זרה הלכה ד':

[ע"ב]

18 ח_יח מיי' פ"ט מהל' מלכים הלכה א', מיי' פ ח' מהל' עבודה זרה הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"ו סעיף ה', סמ"ג לאוין מה:

19 ח_יט מיי' פ ט' מהל' מלכים הלכה א', מיי' פ ח' מהל' עבודה זרה הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"ו סעיף ה', סמ"ג לאוין מה:

20 ח_כ מיי' פ"ה מהל' רוצח הלכה ג':

21 ח_כא מיי' פ"כ מהל' שבת הלכה י"ד:

22 ח_כב מיי' פ"ב מהל' מילה הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ד סעיף ג', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ד סעיף ה':

-----------------------------------דף מה

ירושלמי מאיר יבמות מה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מה עמוד א] כפולין הן התורה דיברה כדרכה _{כלשון בני אדם} כגון. (בראשית ויצא לא ל) הלוך הלכת. כי נכסף נכספתה (בראשית וישב מ טו) גנב גנבתי, מנלן? אמר רבי יהודה בר פזי רבי יהודה בן פזי ° דכתיב (שמות שמות ד כו) אז אמרה חתן דמים למולות. מיכן לשתי מילות. אחת למילה ואחת לפריעה. אחת למילה ואחת לציצין. רב רב (אמורא)° אמר כתיב (בראשית לך לך יז יג) המול ימול. ^ח_כגמיכן לנולד כשהוא מהול, שצריך להטיף ממנו דם ברית. המול ימול. מיכן לישראל ערל, שלא ימול אחרים עד שימול עצמו. ^ח_כדואין צריך לומר גוי ערל. אמר רבי לוי רבי לוי °. כתיב (בראשית לך לך יז ט) ואתה את בריתי תשמור. אתה וכל כיוצא בך _{דווקא ישראל שמל לשם ברית שמים יכול למול}. תני ישראל מל את הכותי. והכותי אינו מל את ישראל מפני שהוא מהול לשום הר גריזים, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. אמר לו °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. וכי איכן מצינו בתורה שהמילה צריכה כוונה? אלא יהא מל והולך לשם הר גריזים עד שתצא נפשו. המשוך לא ימול שלא יבא לידי סכנה, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. אמר לו °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, הרבה משוכין היה בימי בן כוזבא, וכולן מלו וחיו והולידו בנים ובנות. המשוך, והנולד מהול, ^ח_כהוהמל עד שלא נתגייר, צריך להטיף ממנו דם ברית. תני °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר. לא נחלקו °בית שמאי בית שמאי ו°בית הלל בית הלל על שנולד מהול, שצריך להטיף ממנו דם ברית, מפני שהיא ערלה כבושה. על מה נחלקו? על גר שנתגייר מהול. ש°בית שמאי בית שמאי אומרים, צריך להטיף ממנו דם ברית. ו°בית הלל בית הלל אומרים, אין צריך להטיף ממנו דם ברית. אמר רבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמני ° בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה °. הלכה כדברי התלמיד _{°רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר שהמחלוקת בגר אבל נולד מהול צריך להטיף ממנו דם ברית}. אתא עובדא קומי רב רב (אמורא)° ואמר. מן הא דתני, מפני שהיא ערלה כבושה ולא נאמר שמא היא ערלה כבושה. הדא אמרה, ערל ברור הוא, ודוחין עליו את השבת. רבי אבהו רבי אבהו ° אמר, ^ח_כואין דוחין עליו את השבת, וצריך להטיף ממנו דם ברית. רב אדא בר אחווא רב אדא בר אחווא °, אתיליד ליה חד בר כן _{מהול. ואף מוהל לא הסכים למולו בשבת והוא עצמו מל אותו} מימסמס בה ומית. אמר רבי אבין רבי אבין °. נעשה כרות שפכה, ונתענה עליו שימות. רבנין דקיסרין אמרין, נעשה פצוע דכא ונתענה עליו שימות. (ויקרא תזריע יב ג) ערלתו וודאי דוחה את השבת ואין הספק דוחה את השבת. ^ח_כזערלתו. ערלתו ודאי דוחה את השבת. אין אנדרוגינס דוחה את השבת. שהיה °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. אנדרוגינס דוחין עליו את השבת וחייבין עליו כרת. ערלתו. ערלתו ודאי דוחה את השבת. ^ח_כחואין הנולד בין השמשות דוחה את השבת. ערלתו. ערלתו ודאי דוחה את השבת. ^ח_כטואין שנולד מהול דוחה את השבת. ש°בית שמאי בית שמאי אומרים צריך להטיף ממנו דם ברית, ו°בית הלל בית הלל אומרים אינו צריך. תמן תנינן, ^ח_להכל חייבין בראייה, חוץ מחרש שוטה וקטן וטומטום ואנדרוגנוס: אנדרוגינס מה אמר בה °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי? האם מזה ש°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מתיר למול אותו בשבת, משמע שהוא זכר גמור ויהיה חייב בראיה או לא? נישמעינה מן הדא. דרבי יוחנן בן דהבאי רבי יוחנן בן דהבאי ° אמר משום °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, ^ח_לאאף הסומא פטור מראיה. ולית בר נש אמר אף, אלא מכלל דו מודי על קדמיתא. מחלפה שיטת °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי האם רבי יהודה חזר בו? תמן אף שהתורה אמרה יראה כל זכורך, הוא אמר פרט לאנדרוגינס. והכא שהתורה אמרה ימול לכם כל זכר, הוא אומר לרבות אנדרוגינס? °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ורבנן מקרא אחד דרשו. דכתיב, (בראשית לך לך יז יד) וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה וכ”ו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מה עמוד ב] . רבנן דרשו ערל. מה תלמוד לומר זכר _{הרי רק לזכרים יש ערלה}? עד שיהא כולו זכר. ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי דרש זכר. מה תלמוד לומר ערל הרי רק זכרים ערלים? אפילו מקצתו ערל. ברם הכא כתיב יראה כל זכורך, פרט לאנדרוגינס. תמן תנינן, ^ח_לבקטן החולה אין מולין אותו עד שיבריא. שמואל שמואל (אמורא)° אמר אפילו. אחזתו חמה שעה אחת, ממתינין לו עד שלשים יום. אותן שלשים יום אם היה כהן, מהו להאכילו מחלבה של _חיטה תרומה? מהו לסוכו שמן של תרומה? האם כיוון שהיה אנוס, הרי הוא כפחות מבן שמונה שאינו נקרא ערל ומותר. או כיוון שעבר שמונה ימים, נקרא ערל ואסור ? נישמעינה מן הדא, דתנן, הערל _{שמתו אחיו מחמת מילה, אף שהיה אנוס} וכל הטמאים לא יאכלו בתרומה ונשיהם ועבדיהם יאכלו. ורבי אחא רב אחא ° אמר בשם רבי תנחום ברבי חייה רבי תנחום ברבי חייה °. ^ח_לגאין ערלה אלא מיום שמיני והלאה. ותני כן. כל שלשים יום. אסור להאכילו חלבה של תרומה ואסור לסוכו בשמן של תרומה. לילי שמיני מה את עבד לה? מן מה דתני, לילי שמיני נכנס לדיר להתעשר. הדא אמרה לילי, שמיני כשמיני הוא. ותני כן. ^ח_לדכל שבעת ימים מותר להאכילו חלבה של _חיטה תרומה ומותר לסוכו בשמן של תרומה. תמן תנינן ^ח_להאילו הן ציצין המעכבין את המילה. אמר רבי אבינא רבי אבינא ° בשם רבי ירמיה רבי ירמיה °, ^ח_לובחופה רוב גובהה של עטרה. רבי יוסי בן חנינא רבי יוסי בר חנינא ° אומר. בחופה רוב גגה של עטרה. תנן, אם היה בעל בשר, מתקנו מפני מראית העין. אמר רבי טביי רבי טביי ° בשם שמואל שמואל (אמורא)°. ^ח_לזבודקין אותו בשעה שהוא מקשה. תנן, ^ח_לחמל ולא פרע את המילה כאילו לא מל. תני, ^ח_לטובשבת המוהל ענוש כרת. אמר רבי אחא רב אחא ° בשם רבי אבהו רבי אבהו °. הדא דתימר, ^ח_מבשאין ביום שהות כדי למרק. אבל אם יש בו כדי למרק, ממרק אחר ואינו חושש. ואפילו לא מרק פטור. דאמר. אנא עבדי פלגה, אתון עבדו פלגה. תני ^ח_מאכל שעה שהוא עוסק במילה, חוזר. בין על ציצין המעכבין את המילה, בין על הציצין שאין מעכבין את המילה. פירש, אינו חוזר אלא על ציצין המעכבין את המילה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן °. לדברי °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אפילו פירש חוזר, אפילו על ציצין שאין מעכבין את המילה. היידן °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא? ההיא דתנינן תמן °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. ^ח_מביום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת, ושכח והוציא את הלולב ברשות הרבים פטור, מפני שהוציאו ברשות. אף שכבר יצא ידי חובת לולב, ורק משום הידור יוצא עם הלולב. אף בסכין של מילה כן? אף במצה כן? מן מה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

23 ח_כג מיי' פ א' מהל' מילה הלכה ז', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ג סעיף ד', סמ"ג עשין כח:

24 ח_כד מיי' פ ב' מהל' מילה הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ד סעיף א', סמ"ג עשין כח:

25 ח_כה מיי' פ א' מהל' מילה הלכה ז', מיי' פ א' מהל' מילה הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ח סעיף א', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ו סעיף י', סמ"ג עשין כח:

26 ח_כו מיי' פ א' מהל' מילה הלכה ז', מיי' פ א' מהל' מילה הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ח סעיף א', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ו סעיף י', סמ"ג עשין כח:

27 ח_כז מיי' פ א' מהל' מילה הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' של"א סעיף ה', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ו סעיף י', סמ"ג עשין כח:

28 ח_כח מיי' פ א' מהל' מילה הלכה י"א, מיי' פ א' מהל' מילה הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' של"א סעיף ה', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ו סעיף ח', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ו סעיף י', סמ"ג עשין כח:

29 ח_כט מיי' פ א' מהל' מילה הלכה י"א, מיי' פ א' מהל' מילה הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' של"א סעיף ה', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ו סעיף ח', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ו סעיף י', סמ"ג עשין כח:

30 ח_ל מיי' פ"ב מהל' חגיגה הלכה א', סמ"ג עשין רכז, סמ"ג עשין רכח, סמ"ג עשין רכט:

31 ח_לא מיי' פ"ב מהל' חגיגה הלכה א', סמ"ג עשין רכז, סמ"ג עשין רכח, סמ"ג עשין רכט:

[ע"ב]

32 ח_לב מיי' פ א' מהל' מילה הלכה ט"ז, טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ב סעיף ב', סמ"ג עשין כח:

33 ח_לג מיי' פ י"א מהל' תרומות הלכה ז':

34 ח_לד מיי' פ י"א מהל' תרומות הלכה ז':

35 ח_לה מיי' פ ב' מהל' מילה הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ד סעיף ה', סמ"ג עשין כח:

36 ח_לו מיי' פ ב' מהל' מילה הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ד סעיף ה', סמ"ג עשין כח:

37 ח_לז טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ד סעיף ו':

38 ח_לח טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ד סעיף ד':

39 ח_לט מיי' פ"ב מהל' שגגות הלכה ט':

40 ח_מ מיי' פ"ב מהל' שגגות הלכה ט':

41 ח_מא מיי' פ ב' מהל' מילה הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' של"א סעיף ב', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ו סעיף ב', סמ"ג עשין כח:

42 ח_מב מיי' פ"ב מהל' שגגות הלכה י':

-----------------------------------דף מו

ירושלמי מאיר יבמות מו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מו עמוד א] דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן °, שלדברי °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא אפילו פירש חוזר, אפילו על ציצין שאין מעכבין את המילה,. הדא אמרה, אף בסכין של מילה כן אף במצה כן. תנן, פצוע דכא וכרות שפכה, הן ועבדיהן אוכלים, ונשיהם לא יאכלו. אם לא ידעה משנעשה פצוע דכא וכרות שפכה, הרי אלו יאכלו. _{אף שמשתמרת לביאה פסולה}. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת °. ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס וד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי היא _{שגבי ארוסה אלמנה לכהן גדול התיר לה לאכול תרומה אף שמשתמרת לביאה פסולה}. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן °, דברי הכל היא. שנייא היא הכא, שלא הוסיף בה קניין אחר לפסול. שהרי לקחה בהיתר ורק אחר כך נעשה פצוע דכא. אתיין אילין פלוגוותא, כאינון פלוגוותא דאיתפלגון. שומרת יבם כהנת שנפלה לפני שני כהנים יבמים, עשה בה אחד מהן מאמר, ולא הספיק לכונסה לחופה של נישואין, עד שנעשה פצוע דכא או כרות שפכה. אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש °, מכיון שהיא זקוקה לביאה פסולה פוסלת. רבי יוחנן רבי יוחנן ° אמר, לכשיבעול. היה אחד מהן כשר ואחד פסול, ועשה בה הפסול מאמר, אף רבי יוחנן רבי יוחנן ° מודה שכיוון שהוסיף בה הפסול קניין, אסורה. רבי חייה בר אדא רבי חייה בר אדא ° בעא קומי רבי מנא רבי מנא °, עשה בה הכשר מאמר מהו? אמר ליה מחלוקת רבי יוחנן רבי יוחנן ° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש °

ירושלמי יבמות, פרק ח, הלכה ב

מתני’: ^ח_מגואי זהו פצוע דכא? כל שנפצעו הבצים שלו, אפילו אחת מהן. וכרות שפכה? כל שנכרת הגיד. נשתייר בעטרה אפילו כחוט השערה, כשר. ^ח_מדפצוע דכא וכרות שפכה מותרין בגיורת ובמשוחררת. ואינן אסורין אלא מלבוא בקהל שנאמר (דברים כי תצא כג ב) לא יבוא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה':
גמ’: כתיב פצוע. הייתי אומר אפילו שנפצע בעינו. תלמוד לומר שפכה. פצוע שבצד שפכה. אם פצוע שבצד שפכה, אולי עינו שבצד חוטמו? תלמוד לומר דכא _{מקום נמוך}. שבא בין עקיביו _{במקום הכי נמוך}. דאמר רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא °. אין לך נמוך באדם בשעה שהוא יושב אלא ביציו בלבד. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון °, ויאות, תדע לך שהוא כן, שבכולן כתיב דורות _{דור שלישי במצרי, גם דור עשירי בעמוני ומואבי} חוץ מזה שאינו מוליד. ולא סוף דבר נפצעה. אלא אפילו נימוקה, אפילו יבשה, ^ח_מהאפילו חסרה. תני, °רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר שמעתי בכרם ביבנה. כל שאין לו אלא ביצה אחת

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מו עמוד ב] אינו מוליד, והוא _כמו סריס חמה _{שכשר לבא בקהל}. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא °. שמעתי הלכה כ°רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה, ולית אנא ידע מן מה שמעית. אמר רבי אימי רבי אמי °. לא הוה רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° שמע לה מן בר נש זעיר, אלא ודאי מבר סמכה שמע וכך הלכה. שמואל שמואל (אמורא)° אמר. אם יבוא לפני בעל ביצה אחת, ^ח_מואני מכשירו. רבי חונה רב הונא ° אמר. דו סבר כ°רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה. אמר רבי יודן בר חנין רבי יודן בר חנין ° ^ח_מזובלבד של ימין קיימת _{אבל אם ימין חסרה אסור לבא בקהל}. אתא עובדא קומי רבי אימי רבי אמי °, באחת שבקשה להנשא לאחד כזה אמר לה. אין ברתי דאת שרייה ליה כן ביתי את מותרת לו. אלא הוי ידעת דלא מוליד. והוה רבי זעירא רבי זעירא ° מקלס לה, דו משים מילתא על בררא. פצוע. אית תניי תני, ^ח_מחבידי אדם פסול, בידי שמים כשר. אית תניי תני, בין בידי אדם בין בידי שמים פסול. מאן דאמר בידי אדם פסול בידי שמים כשר, יליף לה מממזר. כתיב התם (דברים כי תצא כג ג) לא יבא ממזר. וכתיב הכא (דברים כי תצא כג ב) לא יבוא פצוע דכא. מה ממזר בידי אדם. אף פצוע דכא בידי אדם. מאן דאמר בין בידי אדם בין בידי שמים פסול, מנן ליה? אמר רבי מנא רבי מנא °, מהכא דכתיב לא יבוא פצוע דכא. לעולם בכל עניין אפילו בידי שמים. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון °. עוד הוא יליף לה מממזר. כתיב לא יבא ממזר, וכתיב לא יבא פצוע דכא. מה ממזר בידי שמים. אף פצוע דכא בידי שמים. וממזר בידי שמים? יצירתו בידי שמים. הוון בעיי מימר, מאן דאמר בידי אדם פסול בידי שמים כשר, כ°רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה. שאמר שאם נחתכה ביצה אחת הרי הוא כסריס חמה _{בידי שמים} שכשר . מאן דאמר, בין בידי אדם בין בידי שמים פסול, כרבנן שסוברים שאף ביצה אחת פסול. אמר רבי אחא בר פפי רבי אחא בר פפי ° קומי רבי זעירא רבי זעירא °. כולה דרבנן שאמרו שאם יש ביצה אחת פסול. רק שנחלקו האם דווקא שנתלשה אחת בידי אדם או אפילו אם נברא כך. הרי שעלת חטטין _בביציו מי מחכך בה, אומסיית תוך שהוא התחכך בה התמוססה. הרי הוא בידי אדם כמי שהוא בידי שמים וכשר _{וכל שכן אם זה קרה לבד ממחלה}. וכרות שפכה. כל שנכרת הגיד ונשתייר בעטרה אפילו כחוט כשר. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא ° שנשתייר בעטרה העליונה. אמר רבי חייה רבי חייא רבה ° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא °, בעטרה התחתונה. רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי ° אמר בעטרה התחתונה. תמן אמרי ^ח_מטהעשוי

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

43 ח_מג מיי' פ ט"ז מהל' איסורי ביאה הלכה א', מיי' פ ט"ז מהל' איסורי ביאה הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' ה' סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' ה' סעיף ב', סמ"ג לאוין קיח, סמ"ג לאוין קיט:

44 ח_מד מיי' פ ט"ז מהל' איסורי ביאה הלכה א', מיי' פ ט"ז מהל' איסורי ביאה הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' ה' סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' ה' סעיף ב', סמ"ג לאוין קיח, סמ"ג לאוין קיט:

45 ח_מה מיי' פ ט"ז מהל' איסורי ביאה הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' ה' סעיף ז':

[ע"ב]

46 ח_מו טור ושו"ע אה"ע סי' ה' סעיף ז':

47 ח_מז טור ושו"ע אה"ע סי' ה' סעיף ז':

48 ח_מח מיי' פ ט"ז מהל' איסורי ביאה הלכה ט', טור ושו"ע אה"ע סי' ה' סעיף י':

49 ח_מט טור ושו"ע אה"ע סי' ה' סעיף ג':

-----------------------------------דף מז

ירושלמי מאיר יבמות מז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מז עמוד א] כמרזב _{שמשני הצדדים קירות} כשר. אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן ° כקולמוס _מחודד הרי זה כשר. כקולמוס הפוך הרי זה פסול. ניקב בו נקב, מבפנים פסול, מבחוץ כשר. אמר רבי אבא רבי אבא ° בשם רב יהודה רב יהודה °, מבפנים. הכוונה מן העטרה ולפנים _{כלפי הגוף}. מבחוץ. מן העטרה ולחוץ. ^ח_נניקב הרי זה פסול. נסתם הרי זה כשר. ניקב הרי זה פסול מפני שהוא שופך. נסתם הרי זה כשר, מפני שהוא מוליד. וזהו פסול החוזר להכשירו. תני אין בין נקב שגורם להיות פצוע דכא לבין נקב שגורם לכרות שפכה, אלא הלכות רופאין. נקב שגורם שיהיה פצוע דכא אינו חוזר. נקב שגורם שיהיה כרות שפכה חוזר. כיצד הוא עושה כדי לרפאו? אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא ° בשם רב יהודה רב יהודה °. מביא נמלין ומנשכין וקוצץ ראשם וכך סותם את הנקב. רבי חלקיה רבי חלקיה ° ורבי סימון רבי שמעון בן פזי ° אמרו בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי °. תנן, פצוע דכא וכרות שפכה מותרין בגיורת ובמשוחררת. לא שנו שישא בת גרים, אלא פצוע דכא ישראל. אבל פצוע דכא כהן, לא בדא. תמן תנינן כל האסורין לבוא בקהל _{ממזר שתוקי וכ”ו}, מותרין לבוא זה בזה _{שספק ממזר כממזר}. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אוסר. רבי ירמיה רבי ירמיה ° אמר כללא, כל הפסולים בין פסול גוף כגון כרות שפכה ובין פסול משפחה כגון ממזר מותרים זה בזה ולכן פצוע דכא ישראל מותר לו לישא ממזרת. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא °, בלבד פסול משפחה. הא פסול גוף לא בדא. חייליה דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° מן הדא. דאמר רבי חלקיה רבי חלקיה ° אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי ° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי °. לא שנו אלא פצוע דכא ישראל, אבל פצוע דכא כהן, לא כיוון שנשאר בקדשתו. כמה דאת אמר תמן, אם כהן ברור הוא, אף שהוא פסול לו לישא גיורת שאף שיש פסול בגופו. הוא נשאר בקדושתו ואסור בפסולות לו. אף הכא ^ח_נאישראל ברור, אף שיש פסול בגופו אסור לישא ממזרת, שהוא נשאר בקדושתו ואסור בפסולות לו. על דעתיה ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, ממזר לא ישא ממזרת? נישמעינה מן הדא. דאמר רבי אימי רבי אמי °. תני רבי יעקב גבליא רבי יעקב גבליא ° קומי רבי יוחנן רבי יוחנן ° ורבי יצחק בר טבליי רבי יצחק בר טבליי ° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש °. לדברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, ממזר לא ישא ממזרת אלא שפחה וישחרר את בניה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מז עמוד ב] כדי שיתכלו ממזרין מן העולם. ודכוותה עמוני לא ישא עמונית שהרי בניו אסורים. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון °. על דרבנין שאמרו שקהל גרים לא נקרא קהל, ועמוני מותר בגיורת נצרכה. דאין יסבור °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שלגבי גרים הם פסולין דגרים קהל ה' אינון, לישא עמונית אינו יכול, שהיא קהל ה' אצלו. לישא מצרית אינו יכול, שהוא קהל ה' אצלה שבנותיו מותרות. אמר רבי מתניה רבי מתניה ° נותנים לו שפחה _{ומשחרר את ילדיה}. ודכוותה מצרי לא ישא מצרית? _{האם גם בזה גזר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אף שהאיסור רק לשלוש דורות}? נישמעינה מן הדא דתני רבי אבהו רבי אבהו ° קומי רבי יוחנן רבי יוחנן °. אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, בנימן גר מצרי היה מתלמידיו של °רבי עקיבה רבי עקיבא. אמר, אני גר מצרי, נשוי לגיורת מצרית. בני בן גר מצרי, ואני משיאו לגיורת מצרית, נמצא בן בני כשר לבוא בקהל. אמר לו °רבי עקיבה רבי עקיבא, לא בני. אלא אף אתה השיאו לבת גיורת מצרית, כדי שיהו שלשה דורות מיכן ושלשה דורות מיכן. אמר רב יהודה רב יהודה ° בשם רב רב (אמורא)°. ^ח_נבהלכה כרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת ° שודאן בודאן _{כגון ממזר ונתינה} מותרים ספקן בודאן _{כגון שתוקי וממזרה} וודאן בספקו _{ממזר ושתוקית} אסורים. למה לדברי חכמים ממזר מותר בספק? אמר רבי ירמיה רבי ירמיה ° בשם רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק °. כתיב (דברים כי תצא כג ג) לא יבא ממזר בקהל ה'. בקהל ברור אינו בא, אבל בא הוא בקהל ספק. תמן תנינן, ייבם ונולד בן, ^ח_נגספק בן תשעה לראשון ספק בן שבעה לאחרון. יוציא, והוולד כשר, וחייבין אשם תלוי. תני, הראשון כשר להיות כהן גדול. ^ח_נדוהשני ממזר בספק. °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב אומר, אין דין ממזר בספק שספק ממזר מותר לבא בקהל מודה °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב, בספק כותים ובספק חללים שהם אסורים לבא בקהל. שרק ספק ממזר מותר מגזרת הכתוב דכתיב, לא יבא ממזר בקהל ה’. ממזר ודאי לא יבא, אבל ספק ממזר יבא. כההיא דתנינן תמן. עשרה יוחסין עלו מבבל וכ”ו ממזרים שתוקים אסופים וכותים מותרים זה בזה. מכאן שספק מותר בממזר. על דעתיה ד°רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב יש רק שמונה יוחסין שאסופי ושתוקי שהם ספק ממזר דינם כישראל לבא בקהל. על דעתיה ד°רבן גמליאל רבן גמליאל ו°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שאשה נאמנת לאמר לכשר נבעלתי אין כאן שתוקי ולכן יש רק תשעה. על דעתין דרבנן עשרה. תנן התם, גר מותר בממזרת. אמר רבי חיננה רבי חיננה °. מתניתא דלא כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אמר כתיב לא יבא ממזר בקהל ה'. עד דור עשירי לא יבא לו בקהל. לא יבא עמוני ומואבי בקהל. לא יבא להם בקהל. ארבעה פעמים נאמר קהל, מלמד שארבעה קהילות אינון קהל. קהל כהנים. קהל לווים. קהל ישראלים. קהל גרים.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

50 ח_נ טור ושו"ע אה"ע סי' ה' סעיף ד':

51 ח_נא מיי' פ ט"ז מהל' איסורי ביאה הלכה ב', טור ושו"ע אה"ע סי' ה' סעיף א':

[ע"ב]

52 ח_נב מיי' פ ט"ו מהל' איסורי ביאה הלכה כ"א, טור ושו"ע אה"ע סי' ד' סעיף כ"ד, סמ"ג לאוין קיז:

53 ח_נג מיי' פ א' מהל' יבום וחליצה הלכה כ"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ד סעיף ו', סמ"ג עשין נא:

54 ח_נד מיי' פ א' מהל' יבום וחליצה הלכה כ"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ד סעיף ו', טור ושו"ע אה"ע סי' ד' סעיף כ"ה, סמ"ג לאוין קיז:

-----------------------------------דף מח

ירושלמי מאיר יבמות מח

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מח עמוד א] מתיבין ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. והכתיב (דברים כי תצא כג ב) לא יבא פצוע דכא בקהל ה' ולדבריו היה צריך להיות עוד קהל? פסול גוף אינון ולא נמנו אלא פסולי משפחה. והכתיב (דברים כי תצא כג ח) לא תתאב מצרי כי גר היתה בארצו. בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל ה'? בעשה אינון. רבנין אמרין שלשה קהילות אינון. קהל כהנים קהל לווים קהל ישראלים. לא יבא. לא יבא לא יבא. ולא יבא רביעי לגופו. דלמא מעשה שהיה, רבי הושעיה רובה רבי הושעיה רובה ° ורבי יהודה נשייא רבי יהודה נשייא ° הוון יתיבין. רהט רץ רבי יוחנן רבי יוחנן ° ולחש ליה באודנא דרבי הושעיה רובה רבי הושעיה רובה °, פצוע דכא כהן, מהו שישא בת גרים ויאכילנה בתרומה? אמר ליה, מה אמר לך? אמר ליה, מילה דנגר בר נגרין לא מפריק ליה. לא אמר לי גיורת שדינה פשוט שהיא כזונה אצלו _{שכהן פצוע דכא בקדושתו הוא}. ולא בת ישראל שגם דינה פשוט שהיא אסורה עליו כחללה. לא אמר לי אלא בת גרים. ובת גרים לא כישראל היא? פתר לה כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, בת גר זכר כבת חלל זכר ואסורה לכהן כשר. ורבי יוחנן רבי יוחנן ° שאל האם מותרת לכהן פצוע דכא. כהן שבא על גרושה והוליד בת, ונישאה לישראל וילדה בת. בת הבת, מהיא לכהן? רבי חיננא רבי חיננא ° ורבי מנא רבי מנא °. חד אמר, ^ח_נהכשירה, שבני ישראל מקווה טהרה לחללות. וחד אמר פסולה. מתיב מאן דאמר כשירה למאן דאמר פסולה. בת חלל זכר אינה. חללה מכהונה אינה. מישראל מה את פוסלה? אמר רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי ° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי °. מעשה במשפחה אחת ברודוס, שהיו קורין עליה ערער. ושלח °רבי רבי יהודה הנשיא את °רבי רומנוס רבי רומנוס לבודקה. ובדק ומצא שנתגיירה זקינתה פחות מבת שלש שנים ויום אחד, והכשירה לכהונה. רב הושעיה רב הושעיה ° אמר כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי הכשירה שסובר שגיורת פחותה מגיל שלוש כשרה לכהונה. אמר רבי זעירה רבי זעירא °, הכא דברי הכל הוא. שאף שחכמים חולקים בה, מודים הם שהנולדים לה כשרים לכהונה. דאמר רבי זעירא רבי זעירא ° בשם רב אדא בר אחווא רב אדא בר אחווא °. ודרבי יודן רבי יודן ° מטי בה בשם רב רב (אמורא)°. ורבי אבהו רבי אבהו ° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °. ^ח_נוולד בוגרת כשר אף שכלו בתוליה, שהיא בלא תעשה שהוא בא מכח עשה. שנאמר (ויקרא אמור כא יג) והוא אשה בבתוליה, יקח ^ח_נזולא בוגרת. כל לא תעשה שהוא בא מכח עשה, עשה הוא.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מח עמוד ב] ודכוותה נאמר (יחזקאל מ"ד, כ"ב) כי אם בתולה מזרע בית ישראל, ^ח_נחולא גיורת. כל לא תעשה שהוא בא מכח עשה עשה הוא והבנים מאיסור עשה כשרים. התיב רבי הושעיה רבי אושעיא רבה °. הרי שני למצרי. שהוא בלא תעשה שהוא בא מכח עשה, עשה הוא, והבנים חללים. חזר רב הושעיא רב אושעיא ° ואמר. לא דומה עשה שאסור גם בישראל, לעשה שאסור רק בכהנים. עשה שבישראל, אסור בכל, והבנים חללים. עשה שבכהנים. אסור בכהנים ומותר בלוים ובישראל, והבנים כשרים

ירושלמי יבמות, פרק ח, הלכה ג

מתני’: ^ח_נטעמוני ומואבי, אסורין ואיסורן איסור עולם. אבל נקבותיהן מותרות מיד. ^ח_סמצרי ואדומי, אינן אסורין אלא עד שלשה דורות, אחד זכרים ואחד נקיבות. אמר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. קל וחומר הדברים. מה אם במקום שאסר הזכרים איסור עולם, התיר את הנקיבות מיד. מקום שלא אסר את הזכרים אלא עד שלשה דורות, אינו דין שנתיר את הנקיבות מיד? אמרו לו, אם הלכה נקבל. ואם לדין, יש תשובה. אמר להן, לא כי הלכה אני אומר. ^ח_סאממזרין ^ח_סבונתינין, אסורין ואיסורן איסור עולם. אחד זכרים ואחד נקבות:
גמ’: כתיב לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה’. עמוני ולא עמונית. מואבי ולא מואבית. ודכוותה למה לא נאמר, אדומי ולא אדומית? מצרי ולא מצרית? כתיב (דברים כי תצא כג ה) על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים. דרכו של איש לקדם ואין דרכה של אשה לקדם _{לכן הנשים מותרות}. היה להם לנשים לקדם לנשים? אלא משום דכתיב (דברים כי תצא כג ה) אשר שכר עליך ואשר יעץ. מי דרכו לשכור? האיש ולא האשה. מי דרכו ליעץ? האיש ולא האשה. כתיב (דברי הימים א ח', ט') ושחרים הוליד בשדי מואב מן שלחו אותם חושים ואת בערא נשיו. ויולד מן חדש אשתו את יובב ואת צביא ואת מישא ואת מלכם. שחרים זה בועז, שהיה משוחרר מן העונות. הוליד בשדה מואב, שנשא את רות המואביה. מן שלחו אותם, שהיה משבטו של יהודה דכתיב ביה (בראשית ויגש מו כח) ואת יהודה שלח לפניו וגו'. חושים ואת בערא נשיו. וכי יש לך אדם שהוא מוליד את נשיו? אלא שחש כנמר וביאר את ההלכה. ויולד מן חודש אשתו. לא צורכה אלא, ויולד מן בערה אשתו, _{שהיא הייתה אשתו}. אלא על ידיה נתחדשה הלכה. עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית. כתוב אחד אומר (שמואל ב יז כה) ושמו יתרא הישראלי. וכתוב אחד אומר (דברי הימים א ב', י"ז) יתר הישמעאלי. רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני ° אומר ישמעאלי היה, ואת אמרת ישראלי? אלא שנכנס לבית דינו של ישי, ומצאו יושב ודורש (ישעיהו מ"ה, כ"ב) פנו אלי והושעו כל אפסי ארץ _{אפילו הגויים הכי פשוטים}. ונתגייר ונתן לו את בתו. ורבנין אמרין, ישראלי היה ואת אמרת ישמעאלי? אלא שחגר מתניו כישמעאלי. ונעץ את החרב בבית דין ואמר או נהרוג או נהרג, או נקיים דברי רבי שמאל הנביא. כל מי שהוא עובר על הלכה זו בחרב זו אני הורגו שדינו כזקן ממרה. עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית. אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני °. אני אין לי אלא משנה כתיב (רות א כב) ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה, השבה משדי מואב. זו היא ששבה משדה מואב תחלה _{שהתגירה ממואב ראשונה}. ראיה אחרת שנתחדשה הלכה זו אמר לה כתיב (רות ב יא) ותעזבי אביך ואמך ותלכי אל עם אשר לא ידעת מתמול שלשום. אמרה לה, אילו באת אצלינו מאתמול שלשום לא היינו מקבלין אותך. תנא רבי זכיי רבי זכיי ° קומי רבי יוחנן רבי יוחנן °. ^ח_סגבת גר עמוני כשירה. בת גיורת עמונית פסולה. אמר ליה רבי יוחנן רבי יוחנן °, בבלייא, עברת בידך תלתא נהרין, ואתבדת. אלא היא בת גר עמוני. היא בת גיורת עמונית כשירה. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא ° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

55 ח_נה מיי' פ י"ט מהל' איסורי ביאה הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' ז' סעיף ט"ז, סמ"ג לאוין קכב:

56 ח_נו מיי' פ י"ט מהל' איסורי ביאה הלכה ד':

57 ח_נז מיי' פ י"ז מהל' איסורי ביאה הלכה י"ג:

[ע"ב]

58 ח_נח מיי' פ י"ח מהל' איסורי ביאה הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' ו' סעיף ח':

59 ח_נט מיי' פ י"ב מהל' איסורי ביאה הלכה י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' ד' סעיף ב', סמ"ג לאוין קיג, סמ"ג לאוין קיד:

60 ח_ס מיי' פ י"ב מהל' איסורי ביאה הלכה י"ט, טור ושו"ע אה"ע סי' ד' סעיף ג', סמ"ג לאוין קטז:

61 ח_סא מיי' פ ט"ו מהל' איסורי ביאה הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' ד' סעיף א', סמ"ג לאוין קיז:

62 ח_סב מיי' פ י"ב מהל' איסורי ביאה הלכה כ"ב, מיי' פ י"ב מהל' איסורי ביאה הלכה כ"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' ד' סעיף א', סמ"ג לאוין קטז:

63 ח_סג מיי' פ י"ט מהל' איסורי ביאה הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' ד' סעיף ו':

-----------------------------------דף מט

ירושלמי מאיר יבמות מט

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מט עמוד א] לא כן צריכה אפילו כשהיתה אמה מישראל. שלא תאמר כשם שנתחללה אמה שנבעלה לפסול לה כך נתחללה בתה. אבל אם נשא גיורת פשיטא שביתו מותרת. אמר רבי אבהו רבי אבהו ° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °. כשירה אפילו לכהן גדול. מאי טעמא? דכתיב (ויקרא אמור כא יד) כי אם בתולה בעמיו יקח. בעמיו. עם שהן עשויין שני עממין. זכרים אסורין ונקיבות מותרות. אמר רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° בשם רבי פדת רבי פדת °. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° לא אמר כן, אלא בת גר עמוני _{שנשא ישראלית באיסור} פסולה. שהיא באה מטיפה פסולה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן °, ותני כן. עממין זה בזה _{מואבי ומצרית} ^ח_סדעד שלא נתגיירו, זכרים אסורין איסור עולם. ונקיבותיהן מותרות מיד, כיוון שהאבא מואבי ובגויים הולכים אחר הזכר . נתגיירו. זכרים אסורין איסור עולם, ונקיבותיהן מותרות לאחר שלשה דורות שהולכים אחר הפגום. אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא ° בשם אחא אחא °. מתניתא אמרה כן שבאומות הולכים אחר הזכר, דתנן, מניין אתה אומר, אחד מכל משפחות הארצות שבא על אחת מן הכנענים וילדה ממנו בן, ^ח_סהמותר לקנותו עבד? תלמוד לומר (ויקרא בהר כה מה) וגם מבני התושבים הגרים עמכם תקנו. _{משמע שבאו ממקום אחר לגור פה} יכול אפילו אחד מן הכנענים שבא על אחת מן האומות? תלמוד לומר אשר הולידו בארצכם, ולא מן הגרים אשר בארץ. שמואל בר אבא שמואל בר אבא ° בעי. עבדים שעברו כמה דורות מאז מלו לעבדות, מהו שיעלה להם דורות? היך עבידה? גר עבד עמוני, שנשא שפחה מצרית ולאחר שלשה דורות _נכדיהם נתגיירו. אין תימר עבדים עלו להם דורות, נקבות מותרין מיד שכבר עברו שלוש דורות בהיותם עבדים. ואין תימר לא עלו להם דורות, זכרים אסורין איסור עולם. ונקיבות מותרות לאחר שלשה דורות. תנן, אמר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. קל וחומר הדברים. מה אם במקום שאסר הזכרים איסור עולם, התיר את הנקיבות מיד. מקום שלא אסר את הזכרים אלא עד שלשה דורות, אינו דין שנתיר את הנקיבות מיד? אמרו לו, אם הלכה נקבל. ואם לדין, יש תשובה. מה היה להם להשיב? אמר רבי אבהו רבי אבהו ° בשם רבי יוסי ברבי חנינה רבי יוסי בר חנינא °. הרי בת בנו ובת בתו. הרי הן אסורין עד שלשה דורות, אחד זכרים ואחד נקיבות. _{בת בת בתו ובת בת בנו מותרות מהתורה} רבי אבהו רבי אבהו ° אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° בעי. וכי משיבין דבר שהוא ממזר, על דבר שאינו ממזר? רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° אמר, רבי אבהו רבי אבהו ° בעי. משיבין דבר שהוא כרת, על דבר שאינו כרת? אמר להון, לא כי הלכה אני אומר, ומקרא מסייעיני. דכתיב _{גבי מצרי ואדומי} (דברים כי תצא כג ט) בנים אשר יוולדו להם וכ”ו. בנים לא בנות ורבנן דרשי יוולדו כל שיוולדו. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא ° בשם רבי יאשיה רבי יאשיה (אמורא)°. דור אחד עשר שבממזר ל°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי כשר. ולא דרש גזירה שווה עשירי עשירי מעמוני ומואבי שאיסורם איסור עולם. _{דגבי ממזר כתיב} (דברים כי תצא כג ג) _{לא יבא ממזר בקהל ה’ גם דור עשירי לא יבא לו בקהל ה’. וגבי עמוני ומואבי כתיב} (דברים כי תצא כג ד) _{לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה’ גם דור עשירי לא יבא להם בקהל ה’ עד עולם} תני, °רבי אלעזר ברבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון אומר. דור אחד עשר שבממזר. זכרים אסורין, נקיבות מותרות. שדרש גזירה שווה עשירי עשירי מעמוני ומואבי. מה להלן זכרים אסורים ונקיבות מותרות. אף הכא זכרים אסורין נקיבות מותרות. רבי שמואל בריה דרבי יוסי ברבי בון רבי שמואל בריה דרבי יוסי ברבי בון ° אמר. אתיא ד°רבי אלעזר ברבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון כ°רבי מאיר רבי מאיר. כמה ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר, גזירה שוה במקום שכתוב _{דון מיני ומיני היינו שלומדים לכל הדינים}. כן °רבי אלעזר ברבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון אומר, גזירה שוה במקום שכתוב. מה להלן זכרים אסורין ונקיבות מותרות. אף הכא זכרים אסורין ונקיבות מותרות.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מט עמוד ב] מעתה יהיו הנקבות מותרות אפילו מיד? בלבד מעשירי ולמעלן שרק מעשירי ומעלה נלמד בגזירה שווה אבל קדם עשירי אין צורך ללמוד שאיסורו מפורש. שאלו את רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת °. דור אחד עשר שבממזר מהו? אמר להן, הביאו לי דור שלישי ואני מטהרו. ומה טעמא דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת °? דלא הוה חי. אתייא דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת ° כרבי חנינה רבי חנינא בר חמא °. דאמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא °. אחת לששים ולשבעים שנה, הקדוש ברוך הוא מביא דבר בעולם, ומכלה ממזיריהן, ונוטל את הכשירין עמהן שלא לפרסם את חטאיהן. ואייתינה כיי דאמר רבי לוי רבי לוי ° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש °. כתיב (ויקרא צו ו יח) במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת לפני ה'. קבע להם מקום שווה לשחיטה שלא לפרסם את החטאים. ומה טעם? דכתיב (ישעיהו ל"א, ב') וגם הוא חכם ויבא רע. לא מסתברא דא אלא ויבא טוב. אלא ללמדך שאפילו רעה שמביא הקדוש ברוך הוא בעולם, בחכמה הוא מביאה. כתיב (ישעיהו ל"א, ב') ואת דברו _{מלשון מגפה} לא הסיר. כל כך למה? וקם על בית מריעים ועל עזרת פועלי און. רב הונא רב הונא ° אמר. אין ממזר חי יותר משלשים יום. רבי זעירה רבי זעירא °, כד סלק להכא, שמע קלין קריין כשעלה לארץ ישראל שמע שקראים, ממזירא פלוני וממזרתה פלונית. אמר לון מהו כן? הא אזילא ההיא דרב הונא רב הונא °. דרב הונא רב הונא ° אמר אין ממזר חי יותר מל' יום. אמר ליה רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא °. עמך הייתי כד אמר רבי אבא רבי אבא ° אמר רב הונא רב הונא ° בשם רב רב (אמורא)°. אין ממזר חי יותר משלשים יום. אימתי? בזמן שאינו מפורסם. הא אם היה מפורסם חי הוא. אמר רבי יסא רבי אסי ° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °. אף לעתיד לבוא, ^ח_סואין הקדוש ברוך הוא נזקק אלא לשבטו של לוי _{שרק בהם הקדוש ברוך הוא יגלה מי ממזר אבל לא בישראל}. מאי טעמא? דכתיב (מלאכי ג', ג') וישב מצרף ומטהר כסף, וטהר את בני לוי וזקק אותם כו'. אמר רבי זעורה רבי זעורה °. כאדם שהוא שותה בכוס נקי _{שהם משרתיו}. אמר רב הושעיה רב הושעיה °, בגין דאנן לויים נפסיד? אמר רבי חנינה בריה דרבי אבהו רבי חנינה בריה דרבי אבהו °. אף עימהן לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא עושה צדקה. ומה טעמא? דכתיב (מלאכי ג', ג') והיו לה' מגישי מנחה בצדקה _{שאף הממזרים משבט לוי לא יתפרסמו}. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן °. ^ח_סזכל משפחה שנשתקע בה פסול. אין מדקדקין אחריה. אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש °. מתניתא אמרה כן דתנן, משפחת בית צריפה היתה בעבר הירדן וריחקה בן ציון בזרוע _{שהכריז שהם פסולים אף שהיו כשרים}. ועוד אחרת היתה שם, וקרבה בן ציון בזרוע. אף על פי כן, לא ביקשו חכמים לפרסמן. אבל חכמים מוסרין אותן לבניהן ותלמידיהן, פעמים בשבוע. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן °. העבודה שאני מכירין, ונשתקעו בהן גדולי הדור. אמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי °. חמשת אלפים עבדים היו לו לפשחור בן אמר הכהן. וכולן נשתקעו בכהונה. הן הן עזי פנים שבכהונה. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת °. עיקר טירונייא שבהן _{עיקר יחוסן} תמצא במעיזים ומריבים כדכתיב (הושע ד', ד') ועמך כמריבי כהן. אמר רבי אבהו רבי אבהו °. שלש עשרה עיירות נשתקעו בכותיים בימי השמד. אמרין הדא עירו דמושהן, מיניהון

ירושלמי יבמות, פרק ח, הלכה ד

מתני’: אמר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה. שמעתי שהסריס חולץ וחולצין את אשתו. והסריס לא חולץ ולא חולצין את אשתו. ואין לי לפרש. אמר °רבי עקיבה רבי עקיבא. אני אפרש. ^ח_סחסריס אדם, חולץ וחולצין את אשתו. שהיתה לו שעת הכושר

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

64 ח_סד טור ושו"ע אה"ע סי' ד' סעיף ז', טור ושו"ע אה"ע סי' ד' סעיף ח':

65 ד_סה מיי' פ ט' מהל' עבדים הלכה ג', סמ"ג עשין פז:
[ע"ב]

66 ח_סו מיי' פ י"ב מהל' מלכים הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' ב' סעיף ה':

67 ח_סז מיי' פ י"ב מהל' מלכים הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' ב' סעיף ה':

68 ח_סח מיי' פ ו' מהל' יבום וחליצה הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ב סעיף ג', סמ"ג עשין נא:

-----------------------------------דף נ

ירושלמי מאיר יבמות נ

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נ עמוד א] ^ח_סטסריס חמה. לא חולץ ולא חולצין את אשתו, שלא היתה לו שעת הכושר. °רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע אומר. לא כי. אלא סריס חמה, חולץ וחולצין את אשתו, שיש לו רפואה. סריס אדם, לא חולץ ולא חולצין את אשתו, שאין לו רפואה. העיד °רבי יהושע בן בתירה רבי יהושע בן בתירא, על בן מגיסת שהיה בירושלים, שהיה סריס אדם, וייבמו את אשתו, לקיים דברי °רבי עקיבה רבי עקיבא

ירושלמי יבמות, פרק ח, הלכה ה

מתני’: הסריס לא חולץ ולא מייבם. וכן ^ח_עאיילונית לא חולצת ולא מתייבמת. ^ח_עאהסריס שחלץ ליבמתו, לא פסלה. ^ח_עבבעלה פסלה, מפני שהיא בעילת זנות. וכן איילונית שחלצוה לה אחין, לא פסלוה. בעלוה, פסלוה, מפני שהיא בעילת זנות:
גמ’: אי זהו סריס חמה? אמר רבי חייה רבי חייא רבה ° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °. כל שלא ראתו החמה בכושר אפילו שעה אחת. הושיט ידו וסירסו מבפנים בבטן אימו, דברי הכל אסור לבוא בקהל, ואינו לא חולץ ולא מייבם. ונותנין עליו חומרי סריס אדם וחומרי סריס חמה, _{שבמחלוקת שבין °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי עקיבא רבי עקיבא והולכים לחומרא שבשני הדעות} וגם אם בא על יבימתו פסלה וגם אם חלץ לה פסלה. מחלפה שיטתיה ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס האם רבי אליעזר חזר בו? דתנן, בן עשרים שנה ולא הביא שתי שערות, יביא ראיה שהוא בן עשרים שנה. והוא _{המקבל דין של} הסריס, לא חולץ ולא מתייבם. דברי °בית הלל בית הלל. °בית שמאי בית שמאי אומרים בן י”ח. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר הזכר כדברי °בית שמאי בית שמאי, והנקבה כדברי °בית הלל בית הלל. תמן _{אף שמדובר בסריס חמה שהרי צריך להביא ראיה שהוא בן עשרים} הוא אומר לא חולץ והכא הו אמר, סריס חמה חולץ וחולצין לאשתו? אמר רבי איניא רבי איניא °. לא אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אלא לעונשין. שאם בגיל עשרים נמצא סריס הרי הוא כגדול לעניין ענשין. _{אבל °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס לא דיבר על עניין חליצה ויבום}. אמר רבי חייה רבי חייא רבה ° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °. זו דברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה ו°רבי עקיבה רבי עקיבא. אבל לדברי חכמים. אחד סריס אדם ואחד סריס חמה, אינו לא חולץ ולא חולצין לאשתו. לא מייבם ולא מייבמין את אשתו. דו מתניתא _{זה מוכח מהמשנה} דתנן, הסריס שחלץ ליבמתו לא פסלה. בעלה פסלה, מפני שהיא בעילת זנות. ^ח_עגאנדרוגינס שחלץ ליבמתו, לא פסלה. בעלה, פסלה, מפני שהיא בעילת זנות. וכן איילונית שחלצו לה אחים, לא פסלוה. בעלוה פסלוה מפני שהיא בעילת זנות

ירושלמי יבמות, פרק ח, הלכה ו

מתני’: ^ח_עדסריס חמה כהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומרים אנדרוגינס שנשא בת ישראל, מאכילה בתרומה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, טומטום שנקרע ונמצא זכר, לא יחלוץ מפני שהוא כסריס. ^ח_עהאנדרוגינס נושא אבל לא נישא. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, חייבין עליו סקילה כזכר:
גמ’: תנן, אנדרוגינס שנשא בת ישראל, מאכילה בתרומה. תני, ^ח_עומאכילה בחזה ושוק. רבי יוחנן רבי יוחנן ° אומר, אוכלת בתרומה ואינה אוכלת בחזה ושוק. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° אמר, כמה קולי חומרין _{קל וחומר} אפשר להביא בדבר. רבי יוסי ברבי חנינה רבי יוסי בר חנינא ° בעא קומי רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש °. מהו כמה קולי חומרין בדבר? אמר ליה, פתח חיכך וקבל. אמר רבי מנא רבי מנא ° מגחך הוה עימיה ולא ענה לא כלום. רבי אבון רבי אבין ° אמר, מילה _{דבר נכון} אמר ליה. מה אם תרומה שאינה ראויה לישראל בכל מקום _{שאף פעם לא הייתה מותרת לישראל}, הרי היא אוכלת. חזה ושוק, שהן ראוין לישראל בכל מקום _{שבתחילה נתנו לבכורות כדכתיב כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל, מכאן שבתחילה הייתה שלהם}. אינו דין שתאכל? כדתני, ראויין היו לישראל, וכשנתחייבו ניטלו מהן וניתנו לכהנים. יכול כשם שנתחייבו וניטלו מהן וניתנו לכהנים

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף נ עמוד ב] כך אם יזכו יחזירו להן? תלמוד לומר (ויקרא צו ז לד) ואתן אותם לאהרן ולבניו לחק עולם. מה מתנה אינה חוזרת, אף אילו אינן חוזרין. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא ° אמר את כל השמעתתא שאמרנו, לא על אנדרוגינוס אלא על בת ישראל שנישאת לכהן רגיל. רבי יוחנן רבי יוחנן ° אמר, אוכלת בתרומה ואינה אוכלת בחזה ושוק. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° אמר. כמה קולי חומרין בדבר. רבי יוסי ברבי חנינה רבי יוסי בר חנינא ° בעא קומי רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° מהו כמה קולי חומרין בדבר? אמר לו פתח חיכך וקבל. אמר רבי מנא רבי מנא °, מגחיך הוה עימיה. אמר רבי אבין רבי אבין °, מילה _{דבר נכון} הוה אמר ליה. מה אם תרומה שאינה ראויה לישראל בכל מקום, הרי היא אוכלת. חזה ושוק שהן ראויין לישראל בכל מקום _{שבתחילה נתנו לבכורות כדכתיב כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל, מכאן שבתחילה הייתה שלהם}., אינו דין שתאכל? כדתני, ראויין היו לישראל, וכשנתחייבו ניטלו מהן וניתנו לכהנים. יכול כשם שנתחייבו וניטלו מהן וניתנו לכהנים, כך אם יזכו יחזרו להם? תלמוד לומר, ואתן אותם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם. מה מתנה אינה חוזרת, אף אילו אינן חוזרין. תנן °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, טומטום שנקרע ונמצא זכר, לא יחלוץ מפני שהוא סריס. ואין חלוקין על דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי? מן מה דאמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° בשם רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° מייבמין את אשתו של הטומטום הזה, הדא אמרה ^ח_עזחלוקין על דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. תנן, אנדרוגינוס שקידש חוששין לקידושיו. נתקדש חוששין לקידושיו. ^ח_עחנבעל נפסל מן התרומה כנשים. בעי רבי ניחא ברבי סבא רבי ניחא ברבי סבא ° ורבי יונה רבי יונה ° בשם רב המנונה רב המנונה °. אפי' מין במינו _{אנדרוגינוס באנדרוגינוס} כל שהוא _{לא משנה אם בא צד זכר על צד זכר או על צד נקבה}. וקשיא, אם זכר הוא? הרי אין זכר פוסל זכר. אם נקיבה היא, אין נקיבה פוסלת נקיבה. לא קשיא, צד זכרותו של זה, פוסלת צד נקיבתו של זה. תנן, אנדוגינוס שנתחלל ונשא כהנת מאכיל את נשיו ^ח_עטואינו מאכיל את עבדיו. מאכיל את נשיו, מכח זכרותו. שהרי צד זכרות שבו לא נתחלל. נמצא שאם הוא זכר, אשתו אוכלת. ואם הוא נקבה, הרי אין כאן נישואין והיא אוכלת מכחה. ואינו מאכיל את עבדיו. שמכח זה וזה מאכילם. וכבר נתחלל צד נקיבה שבו. תנן, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, חייבין עליו סקילה כזכר. אמר רבי יעקב בר זבדי רבי יעקב בר זבדי ° בשם רבי אבהו רבי אבהו ° ובשם רבי יוחנן רבי יוחנן °. ובלבד אם באו עליו במקום זכרות. אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי ° בשם רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי °. אפילו במקום נקיבות. אמר רבי יעקב בר זבדי רבי יעקב בר זבדי ° בשם רבי אבהו רבי אבהו ° חזר בה רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי ° מן הדין קרייא דכתיב (ויקרא אחרי מות יח כב) ואת זכר לא תשכב משכבי אשה. את שיש לו שני משכבות. ואי זה זה? זה אנדרוגינס. וכתוב את זכר משמע שרק על צד זכרות חייבים. , אמר °רבי רבי יהודה הנשיא ביקשתי ולא מצאתי דברי °רבי אלעזר בן שמוע רבי אלעזר בן שמוע באנדרוגינס אלא זה. וחברה עליו חבורה מתלמדיו של °רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע ומנעו מ °רבי רבי יהודה הנשיא ללמוד. ולמה? משום שלא לגלוע בו _{שמא ילמד מכאן לדברים אחרים ו°רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע לא אמר שהוא זכר אלא לעניין זה}. או משום שאינו כדיי? מה נפק מן ביניהון? היה דרכו לגלע _{שאף במקומות אחרים °רבי אלעזר בן שמוע רבי אלעזר בן שמוע בעצמו מתיחס אליו כזכר}. אין תימר משום שלא לגלע בו. הרי גילועו בידו. הוי לית טעמא אלא משום שאינו כדיי. מה היה לו לגלע בו? שהוא נחשב זכר ולכן יורש, ומעיד. ואם הוא כהן מנחתו קריבה כליל, ומזמנין עליו כזכר