שולחן ערוך אבן העזר ה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אבן העזר · ה · ב · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: חלקת מחוקק בית שמואל ט"ז באר היטב פתחי תשובה באר הגולה

שולחן ערוך

איזהו פצוע דכא? כל שנפצעו הביצים שלו; וכרות שפכה, כל שנכרת הגיד שלו. ובג' אברים אפשר שיפסל הזכר: בגיד, בביצים, ובשבילים שבהם נתבשל שכבת זרע, והם הנקראים חוטי ביצים; וכיון שנפצע אחד משלושה איברים אלו, או נכרת או נידך, הרי זה פסול. כיצד? נפצע הגיד או נידך, או שנכרתה העטרה או למעלה מהעטרה, פסול. ואם נכרת מראש העטרה ונשתייר ממנה אפילו כחוט השערה מוקף לכל הגיד, כשר:

מפרשים

חלקת מחוקק

(ב) מוקף לכל הגיד:    בגירס' הספרים שלנו (פ' הערל דף ע"ה ע"ב גרסינן לרוב הגיד וכן הוא בטור:

בית שמואל

(ג) פצוע:    היינו ע"י מכת חרב או סכין ודכא שנידוך ע"י שום דבר וכרות היינו שנכר' לשנים ע"י שום דבר ב"ח ובא' מכל אלו בחזקת שאינו מוליד הוא ואם נשא אשה והוליד בנים בידוע שאינן בניו והם בחזקת ממזרים כ"כ בש"ג בשם ריא"ז משמע דהם ודאי ממזרים וכ"כ המרד' והסמ"ג והטור בשם רא"מ בניקב אלא רי"ו נתיב כ"ג ח"ד פסק בניקב הביצים הם /ספק/ ממזרים, ובש"ס משמע ניקב בכלל נפצע וכ"כ ברי"ו שם ובסמ"ג כתב דהוא בכלל נכרת ועיין בפי' מהר"א שטיין, ולדע' כמה פוסקי' אין רפוא' לכרות שפכ' ואפילו לדידן דקי"ל ניקב הוא פסול ואיתא בש"ס ניקב ונסת' כשר ש"מ דיש לו רפוא' וכן פ"ד מ"מ נרא' אם הוליד לא תלינן שנתרפא אא"כ בידוע שנתרפא:


(ד) מוקף לכל הגיד:    כ"כ הרמב"ם והסמ"ג וכ"פ הש"ג, ויש בזה ג' שיטות לרמב"ם צריך להקיף כל הגיד ואין קפידא אם נחתך קרוב לגוף ונשאר חוט המקיף כל הגיד שאינו קרוב לגוף ולרש"י אם נשאר רוב ההיקף ואותו רוב הוא החוט שהוא קרוב לגוף כשר וכן הוא דעת הטור ולרי"ו צריך להקיף כל הגיד ויהיה קרוב לגוף דווק':


באר היטב

(ד) פצוע:    היינו ע"י מכות חרב או סכין. ודכ' שנידוך ע"י שום דבר וכרות היינו שנכרת לשנים ע"י שום דבר. ובא' מכל אלו בחזקת שאינו מוליד הוא. ואם נשא אשה והוליד בנים בידוע שאין בניו והם בחזקת ממזרים. וניקב בכלל פצוע. ולקצת פוסקים בכלל נכרת ואין רפואה לכרות שפכה ואפי' לדידן קי"ל ניקב ונסתם כשר כמ"ש סעיף ד' ש"מ דיש לו רפוא' מ"מ נראה אם הוליד לא תלינן שנתרפ' אא"כ בידוע שנתרפ' ב"ש.







▲ חזור לראש