סמ"ג עשה רכח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · סמ"ג · עשה · רכח · >>


מצות עשה רכח - לשמוח ברגלים (קורבן שמחה)

ראייה, חגיגה, שמחה: מצוות רכז-רכט

תניא רבי יהודא בן בתירא אומר בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר, בשלמי שמחה. עכשיו אין שמחה אלא ביין, שנאמר "ויין ישמח לבב אנוש". עוד תניא בערבי פסחים [שם] חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל, שנאמר "ושמחת בחגך אתה ובנך" וגו׳. ובמה משמחן? ביין. ר׳ יהודא אומר האנשים בראוי להם – ביין; ונשים בראוי להם – בבבל בבגדי צבעונים, בארץ ישראל בכלי פשתן המגוהצין. שני׳ במסכת סוכה [דף מ״ח] החליל והשמחה שמנה, ותניא [שם] "והיית אך שמח" לרבות לילי י״ט האחרון לשמחה.

[בחגיגה דף ז׳] החגיגה האמורה בתורה הוא שיקריב שלמים מן הבהמה בי״ט הראשון של חג. והראיה היא שיראה בעזרה בי״ט הראשון של חג, ויביא עמו קרבן עולה בין מן העוף בין מן הבהמה. אמר לי׳ רב פפא לאביי בחגיגה [דף י׳] ממאי דהאי "וחגותם" זבחא הוא ודילמא חוג חגא קא׳ רחמנא ומסיק אתיא מדבר מדבר כתיב הכא "ויחגו לי במדבר" וכתיב התם הזבחים והמנחה הגשתם לי במדבר מה להלן זבחים אף כאן זבחים. ועל זה אומר שם כי החגיגות הרי הם כהררין התלויין בסערה דדברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן כי העיקר הוא הקבלה מתורה שבעל פה.