סמ"ג לאו קיד
מצוה קיג, קיד:
בפרשת (א) תצא כתוב לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' הנה בארנו במצות שאור ודבש בל תקטירו בשם רבי' שלמה ובשם רבי יצחק שמואבי לאו בפני עצמו ועמוני לאו בפני עצמו ושנינו ביבמות [דף ע"ו] עמוני ומואבי אסורין ואיסורן איסור עולם הזכרים אפי' בני בניהם עד סוף כל הדורות אסורין לישא ישראלי' אבל (ב) הנקבות מותרת מיד כשאר אומות וכן קבלו מבית דין של שמואל הרמתי והוא קבל דבר זה הל"מ עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית והטעם מפרש המקרא על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים והרב ר' יוסי מקרטרש היה אומר כי בעמון היה טעם זה כי מתוך המקרא משמע כי מואבים קדמו כמו בני עשו שנא' אוכל בכסף תשבירני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי כאשר עשו לי בני עשו היושבים בשעיר והמואבים היושבים בער אבל במואב מפרש אח"כ טעם אחר ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור וגו' וכשם שטעם זה למואב לבדו כך טעם ראשון לעמון לבדו וגם משני הטעמים יש ללמוד שנשים מותרת שאין דרכם לקדם ולא לשכור וכן יש בירו' דהערל: