רמב"ם הלכות מעשר שני ונטע רבעי ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר זרעים · הלכות מעשר שני ונטע רבעי · פרק שני | >>

דפוס וורשא-ווילנא · הגהה על פי כתבי-יד

נושאי כלים על הפרק: כסף משנה מגיד משנה משנה למלך לחם משנה
כלים חיצוניים לפרק זה: נוסח הפרק על פי כתבי יד תימניים (כתיב או מנוקד), ונושאי כלים על פרק זה


ספר המצוות לאו קמא: "המצוה לא לאכול מעשר שני של דגן חוץ לירושלים"
ספר המצוות לאו קמב: "המצוה לא לאכול מעשר שני של תירוש חוץ לירושלים"
ספר המצוות לאו קמג: "המצוה לא לאכול מעשר שני של יצהר חוץ לירושלים"

דפוס[עריכה]

הלכה א[עריכה]

מעשר שני נאכל לבעליו לפנים מחומת ירושלים שנאמר ואכלת לפני י"י אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם וגו' ונוהג בפני הבית ושלא בפני הבית אבל אינו נאכל בירושלים אלא בפני הבית שנאמר מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך מפי השמועה למדו מה בכור אינו נאכל אלא בפני הבית אף מעשר שני לא יאכל אלא בפני הבית.

הלכה ב[עריכה]

מדת חסידות שפודין מע"ש בזמן הזה בשוויו כדרך שפודין אותו בפני הבית והורו הגאונים שאם רצה לפדות שוה מנה בפרוטה לכתחלה בזה"ז פודה לא יהיה זה חמור מן הקודש ומשליך הפרוטה לים הגדול.

הלכה ג[עריכה]

וכן אם חילל מעשר שוה מנה על שוה פרוטה מפירות אחרות ה"ז מחולל ושורף את הפירות שחילל עליהם כדי שלא יהיו תקלה לאחרים כפדיון נטע רבעי בזה"ז כמו שבארנו בהלכות איסורי מאכלות.

הלכה ד[עריכה]

כשם שאין אוכלין מעשר שני בזמן הזה בירושלים כך אין פודין אותו שם ואין מחללין אותו ואין מוכרין אותו ואם נכנס בירושלים אף בזמן הזה אין מוציאין אותו משם ומניחים אותו שם עד שירקב וכן אם עבר והוציאו משם מניחין אותו עד שירקב לפיכך אין מפרישים מעשר שני בירושלים בזה"ז אלא מוציאין את הפירות בטבלן חוץ לעיר ומפרישין אותו שם ופודהו ואם הפרישו שם בזמן הזה ירקב.

הלכה ה[עריכה]

כל האוכל כזית מעשר שני או ששתה ממנו רביעית יין חוץ לחומת ירושלים לוקה שנאמר לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהרך וגו' ולוקה על כל אחד ואחד בפני עצמו לפיכך אם אכל שלשתן חוץ לחומה לוקה שלש מלקיות שנאמר ואכלת לפני י"י אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ונאמר לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך וגו' למה פרטן ולא אמר לא תאכלם בשעריך לחייב על כל אחד ואחד בפני עצמו.

הלכה ו[עריכה]

אינו לוקה מן התורה עד שיאכלנו אחר שנכנס לחומת ירושלים שנאמר לא תוכל לאכול בשעריך וגו' ואכלת לפני י"י אלהיך כיון שנכנס למקום אכילתו ואכלו בחוץ לוקה אבל אם אכלו קודם שיכנסו לירושלים מכין אותו מכת מרדות מדבריהם.

הלכה ז[עריכה]

מקצת מעשר בפנים ומקצתו מבחוץ האוכל מזה שעדיין לא נכנס מכין אותו מכת מרדות והאוכל בחוץ מזה שנכנס לוקה.

הלכה ח[עריכה]

אין פודין מעשר שני בירושלים אא"כ נטמא שנאמר כי ירחק ממך המקום בריחוק מקום הוא נפדה ואינו נפדה בקירוב מקום היה הוא בפנים ומשאו בחוץ אפילו היה אוחז אותו בקנה הואיל ולא נכנס המעשר ה"ז מותר לפדותו שם בצד החומה.

הלכה ט[עריכה]

מעשר שני שנכנס לירושלים אפילו של דמאי אסור להוציאו משם שכבר קלטוהו מחיצות וכן פירות הנלקחין בכסף מעשר שנאמר ואכלת לפני י"י אלהיך עבר והוציאן או שיצאו בשגגה יחזרו ויאכלו בירושלים וקליטת מחיצות מדבריהם אפילו מעשר שאין בחומשו שוה פרוטה שהוא מדבריהם מחיצות קולטות אותו ואסור להוציאו אבל מעות מעשר שני נכנסין לירושלים ויוצאין.

הלכה י[עריכה]

פירות שנגמרה מלאכתן ועברו בתוך ירושלים ויצאו אינו יכול להוציא עליהן מעשר שני מפירות אחרות שלא נכנסו לירושלים אלא יחזור מעשר שני שלהן ויאכל בירושלים ואינו נפדה בחוץ אפילו עשה כל הפירות האלו מעשר שני אחר שיצאו על פירות אחרות שלא נכנסו יחזרו ויאכלו בירושלים חומר הוא במחיצות ירושלים הואיל וקלטו קלטו.

הלכה יא[עריכה]

פירות שלא נגמרה מלאכתן שעברו בירושלים ויצאו כגון סלי ענבים לגת וסלי תאנים במוקצה מותר לפדות מעשר שני שלהם בחוץ וכן פירות דמאי אף על פי שנגמרה מלאכתן ועברו בירושלים ויצאו פודין מעשר שני שלהן בחוץ.

הלכה יב[עריכה]

פירות מע"ש שנטמאו בירושלים ופדאן אם נטמאו בולד הטומאה אסור להוציאן אלא יאכלו בפנים מפני שולד הטומאה מדבריהם ואם נטמאו באב הטומאה או שנטמאו בחוץ ואפילו בולד הטומאה אע"פ שנכנסו לירושלים הרי אלו נפדין ונאכלין בכ"מ.

הלכה יג[עריכה]

בד"א כשהכניסן ע"מ שלא תתפשם המחיצות אבל אם לא התנה הואיל ונכנס הרי הוא טהור מן התורה [שאין ולד מטמא שני מן התורה] וכבר קלטוהו מחיצות ואינו יוצא.

הלכה יד[עריכה]

תלתן של מע"ש מותר לאכלה צמחונין שכך היא ראויה לאכילה וכן כרשיני מעשר שני יאכלו צמחונין ואם עשה מהם עיסה הרי זו מותרת להכנס לירושלים ולהוציאה שאינן בכלל הפירות ואם נטמאו בירושלים יפדו ויאכלו בחוץ.

הלכה טו[עריכה]

אילן שעומד לפנים מן החומה ונופו נוטה חוץ לחומה אין אוכלין תחת נופו מע"ש ומע"ש שנכנס תחת נופו אין פודין אותו שהרי הוא כמי שנכנס לירושלים.

הלכה טז[עריכה]

בתים שבצד החומה שפתחיהם לפנים מן החומה וחללן לחוץ מכנגד החומה ולפנים כלפנים לכל דבר ומכנגד החומה ולחוץ אין אוכלים שם ואין פודין שם להחמיר היה חללן לפנים ופתחיהם לחוץ מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ פודין בו ואין אוכלין ומכנגד החומה ולפנים אין אוכלין שם ואין פודין להחמיר והחלונות ועובי החומה כלפנים.

הגהה[עריכה]

לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.