ירושלמי יבמות ח ג
<< | ירושלמי · מסכת יבמות · פרק ח · הלכה ג | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ג משנה
[עריכה]עמוני ומואבי אסורין ואיסורן איסור עולם אבל נקבותיהן מותרות מיד מצרי ואדומי אינן אסורין אלא עד שלשה דורות אחד זכרים ואחד נקיבות אמר רבי שמעון קל וחומר הדברים מה אם במקום שאסר הזכרים איסור עולם התיר את הנקיבות מיד מקום שלא אסר את הזכרים אלא עד שלשה דורות אינו דין שנתיר את הנקיבות מיד אמרו לו אם הלכה נקבל ואם לדין יש תשובה אמר להן לא כי הלכה אני אומר ממזרין ונתינין אסורין ואיסורן איסור עולם אחד זכרים ואחד נקבות
הלכה ג גמרא
[עריכה]עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית ודכוותה אדומי ולא אדומית מצרי ולא מצרית כתיב (דברים כג) על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים היה להם לנשים לקדם כתיב (שם) אשר שכר עליך ואשר יעץ מי דרכו לשכור האיש ולא האשה מי דרכו ליעץ האיש ולא האשה כתיב (דברי הימים א ח) ושחרית הוליד בשדי מואב מן שלחו אותם חושים ואת בערא נשיו שחרים זה בועז שהיה משוחרר מן העונות הוליד בשדה מואב שנשא את רות המואביה מן שלחו אותם שהיה משבטו של יהודה דכתיב ביה (בראשית מו) ואת יהודה שלח לפניו וגו' חושים ואת בערא נשיו וכי יש לך אדם שהוא מוליד את נשיו אלא שחש כנמר וביאר את ההלכה ויולד מן חודש אשתו לא צורכה דלא ויולד מן בערה נשיו אלא על ידיה נתחדשה הלכה עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית כתוב אחד אומר (שמואל ב יז) ושמו יתרא הישראלי וכתוב אחד אומר (דברי הימים א ב) יתר הישמעאלי רבי שמואל בר נחמן אומר ישמעאלי היה ואת אמרת ישראלי אלא שנכנס לבית דינו של ישעיה ישי ומצאו יושב ודורש פנו אלי והושעו כל אפסי ארץ ונתגייר ונתן לו את בתו ורבנין אמרין ישראלי היה ואת אמרת ישמעאלי אלא שחגר מתניו כישמעאלי ונעץ את החרב בבית דין או נהרוג או נהרג או נקיים דברי רבי כל מי שהוא עובר על הלכה זו בחרב זו אני הורגו עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית א"ר שמואל בר נחמן אני אין לי אלא משנה (רות א) ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב זו היא ששבה משדה מואב תחלה אחורי אמר לה (רות ב) ותעזבי אביך ואמך אמר לה אילו באת אצלינו מאתמול שלשום לא היינו מקבלין אותך תנא רבי זכיי קומי רבי יוחנן בת גר עמוני כשירה בת גיורת עמונית פסולה אמר ליה רבי יוחנן בבלייא עברת בידך תלתא נהרין ואתבדת אלא היא בת גר עמוני היא בת גיורת עמונית כשירה רבי יוסה בשם ר' יוחנן לא כן צריכה כשהיתה אמה מישראל שלא תאמר כשם שנתחללה אמה כך נתחללה בתה רבי אבהו בשם רבי יוחנן כשירה אפילו לכהן גדול מאי טעמא (ויקרא כא) בעמיו עם שהן עשויין שני עממין זכרים אסורין ונקיבות מותרות ר' חגיי בשם ר' פדת רבי שמעון בן לקיש לא אמר כן אלא בת גר עמוני פסולה שהיא באה מטיפה פסולה אמר רבי יוחנן ותני כן עממין זה בזה עד שלא נתגיירו זכרים אסורין איסור עולם ונקיבותיהן מותרות מיד נתגיירו זכרים אסורין איסור עולם ונקיבותיהן מותרות לאחר שלשה דורות רבי חזקיה בשם אחא מתניתא אמרה כן מניין אתה אומר אחד מכל משפחות הארצות שבא על אחת מן הכנענים וילדה ממנו בן מותר לקנותו עבד [ת"ל (ויקרא כה) וגם מבני התושבים הגרים עמכם יכול אפילו אחד מן הכנענים שבא על אחת מן האומות] ת"ל אשר הולידו בארצכם ולא מן הגרים אשר בארץ שמואל בר אבא בעי עבדים מהו שיעלה להם דורות היך עבידה גר עבד עמוני שנשא לגיורת שפחה מצרית לאחר שלשה דורות נתגיירו אין תימר עבדים עלו להם דורות [מותרין מיד ואין תימר לא עלו להם דורות] זכרים אסורין איסור עולם ונקיבות מותרות לאחר שלשה דורות אמרו לו אם הלכה נקבל אם לדין יש תשובה מה היה להם להשיב ר' אבהו בשם רבי יוסי בי רבי חנינה הרי בת בנו ובת בתו הרי הן אסורין עד שלשה דורות אחד זכרים ואחד נקיבות רבי אבהו אמר ר"ש בן לקיש בעי משיבין דבר שהוא ממזר על דבר שאינו ממזר רבי חגיי אמר ר' אבהו בעי משיבין דבר שהוא כרת על דבר שאינו כרת אמר להון לא כי הלכה אני אומר ומקרא מסייעיני (דברים כג) בנים לא בנות ר' יעקב בר אחא בשם רבי יאשיה דור אחד עשר שבממזר כר"ש כשר ולא דרש עשירי תני רבי אלעזר בי ר"ש אומר דור אחד עשר שבממזר זכרים אסורין נקיבות מותרות [מה להלן זכרים אסורים ונקיבות מותרות] אף הכא זכרים אסורין נקיבות מותרות רבי שמואל בריה דרבי יוסי בי ר' בון אמר אתיא דרבי לעזר בי רבי שמעון כרבי מאיר כמה דרבי מאיר אמר גזירה שוה במקום שכתוב כן רבי לעזר בי ר' שמעון אומר גזירה שוה במקום שכתוב מה להלן זכרים אסורין ונקיבות מותרות אף הכא זכרים אסורין ונקיבות מותרות מעתה אפילו מיד בלד מעשירי ולמעלן שאלו את רבי אליעזר דור אחד עשר שבממזר מהו אמר להן הביאו לי דור שלישי ואני מטהרו ומה טעמא דרבי אליעזר דלא הוה אתייא דרבי ליעזר כר' חנינה דאמר רבי חנינה אחת לששים ולשבעים שנה הקדוש ברוך הוא מביא דבר בעולם ומכלה ממזיריהן ונוטל את הכשירין עמהן שלא לפרסם את חטאיהן ואייתינה כיי דמר רבי לוי בשם רבי שמעון בן לקיש (ויקרא ו) במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת לפני ה' שלא לפרסם את החטאים ומה טעם (ישעיהו לא) וגם הוא חכם ויבא רע לא מסתברא דלא אלא זהו ויבא טוב אלא ללמדך שאפי' רעה שמביא הקדוש ברוך הוא בעולם בחכמה הוא מביאה (שם) ואת דברו לא הסיר כל כך למה וקם על בית מריעים ועל עזרת פועלי און ואתייא כההיא דמר ר' לוי בשם ר' שמעון בן לקיש במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת לפני ה' שלא לפרסם את החטאים רב הונא אמר אין ממזר חי יותר משלשים יום ר' זעירה כד סלק להכא שמע קלין קריין ממזירא וממזרתה אמר לון מהו כן הא אזילא ההיא דר"ה דרב הונא אמר אין ממזר חי יותר מל' יום אמר ליה רבי יעקב בר אחא עמך היית כד אמר רבי בא רב הונא בשם רב אין ממזר חי יותר משלשים יום אימתי בזמן שאינו מפורסם האם הא היה מפורסם חי הוא רבי יסא בשם ר' יוחנן אף לעתיד לבוא אין הקדוש ברוך הוא נזקק אלא לשבטו של לוי מאי טעמא (מלאכי ג) וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אותם כו' אמר ר' זעורה כאדם שהוא שותה בכוס נקי אמר רב הושעיה בגין דאנן לויים נפסיד אמר רבי חנינה בריה דרבי אבהו אף לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא עושה עמהן צדקה ומה טעמא (שם) והיו לה' מגישי מנחה בצדקה אמר ר' יוחנן כל משפחה שנשתקע בה פסול אין מדקדקין אחריה אמר ר' שמעון בן לקיש מתניתא אמרה כן משפחת בית צריפה היתה בעבר הירדן ריחקה בן ציון בזרוע ועוד אחרת היתה שם וקרבה בן ציון בזרוע אף על פי כן לא ביקשו חכמים לפרסמן אבל חכמים מוסרין אותן לבניהן ותלמידיהן פעמים בשבוע אמר רבי יוחנן העבודה שאיני מכירין ונשתקעו בהן גדולי הדור אמר רבי יהושע בן לוי חמשת אלפים עבדים היו לו לפשחור בן אמר הכהן וכולן נשתקעו בכהונה גדולה הן הן עזי פנים שבכהונה אמר רבי לעזר עיקר טירונייא שבהן (הושע ד) ועמך כמריבי כהן אמר רבי אבהו שלש עשרה עיירות נשתקעו בכותיים בימי השמד אמרין הדא עירו דמושהן מיניהון