שולחן ערוך יורה דעה רסז ד

לקח עבד גדול מהעובד כוכבים ולא רצה העבד לימול -- מגלגל עמו כל י"ב חדש. יתר על כן אסור לקיימו כשהוא ערל אלא חוזר ומוכרו לעובד כוכבים.

הגה: ודוקא במקום שקנאו כדי לגיירו לעבד אבל אם התנה בפירוש שלא למולו (טור ומרדכי ס"פ החולץ ורמב"ם בפ"א מהל' מילה ופי"ד מהא"ב וראב"ד שם) וכן במדינות אלו שאסור לגייר שום עובד כוכבים -- הוה כאלו התנה עמו שלא למולו ומותר לקיימו ערל כל זמן שירצה (ג"ז במרדכי שם ור' ירוחם). וכן הוא המנהג פשוט.

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ט) אסור לקיימו. כתבו התוס' דנראה לר"י דמדאורייתא אסור דלא כריב"ן שפירש דלא אסור אלא מדרבנן. ב"ח:

(י) וכן במדינות אלו כו'. פי' אע"פ שאירע שלוקח עבד מותר לקיימו ערל אבל מה ששוכרים עבדים בלאו הכי מותר כיון שאינו קנוי לו וכן משמע ממ"ש רש"י ור' ירוחם גבי היכא דפסקה למלתיה כו' דהוי גביה כשכיר בעלמא כו' ע"ש ולפ"ז לא יתכן מ"ש הרב וכן המנהג פשוט דהא אינו מצוי שקונין עבדים במדינות אלו ודבר שאינו מצוי אין בו מנהג וצ"ל שנמשך אחר מ"ש המרדכי ורבינו ירוחם שכן נתפשט המנהג בימיהם:

באר היטב

עריכה

(ח) אסור: כתבו התוספות נראה לר"י דמדאורייתא אסור.

(ט) במדינות: כתב הש"ך אבל מה ששוכרים עבדים בלא"ה מותר כיון שאינו קנוי לו.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}