משלי כג
קיצור דרך: t2823
תנ"ך > משלי > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא
הפרק במהדורה המוטעמת
כג א כִּֽי־תֵ֭שֵׁב לִלְח֣וֹם אֶת־מוֹשֵׁ֑ל
בִּ֥ין תָּ֝בִ֗ין אֶת־אֲשֶׁ֥ר לְפָנֶֽיךָ׃
ב וְשַׂמְתָּ֣ שַׂכִּ֣ין בְּלֹעֶ֑ךָ
אִם־בַּ֖עַל נֶ֣פֶשׁ אָֽתָּה׃
ג אַל־תִּ֭תְאָו לְמַטְעַמּוֹתָ֑יו
וְ֝ה֗וּא לֶ֣חֶם כְּזָבִֽים׃
ד אַל־תִּיגַ֥ע לְֽהַעֲשִׁ֑יר
מִֽבִּינָתְךָ֥ חֲדָֽל׃
ה התעוף הֲתָ֤עִיף־עֵינֶ֥יךָ בּ֗וֹ וְֽאֵ֫ינֶ֥נּוּ
כִּ֤י עָשֹׂ֣ה יַעֲשֶׂה־לּ֣וֹ כְנָפַ֑יִם
כְּ֝נֶ֗שֶׁר ועיף יָע֥וּף הַשָּׁמָֽיִם׃
ו אַל־תִּלְחַ֗ם אֶת־לֶ֭חֶם רַ֣ע עָ֑יִן
וְאַל־תִּ֝תְאָ֗ו לְמַטְעַמֹּתָֽיו׃
ז כִּ֤י ׀ כְּמ֥וֹ שָׁעַ֥ר בְּנַפְשׁ֗וֹ כֶּ֫ן־ה֥וּא
אֱכ֣וֹל וּ֭שְׁתֵה יֹ֣אמַר לָ֑ךְ
וְ֝לִבּ֗וֹ בַּל־עִמָּֽךְ׃
ח פִּֽתְּךָ־אָכַ֥לְתָּ תְקִיאֶ֑נָּה
וְ֝שִׁחַ֗תָּ דְּבָרֶ֥יךָ הַנְּעִימִֽים׃
ט בְּאׇזְנֵ֣י כְ֭סִיל אַל־תְּדַבֵּ֑ר
כִּי־יָ֝ב֗וּז לְשֵׂ֣כֶל מִלֶּֽיךָ׃
י אַל־תַּ֭סֵּג גְּב֣וּל עוֹלָ֑ם
וּבִשְׂדֵ֥י יְ֝תוֹמִ֗ים אַל־תָּבֹֽא׃
יא כִּֽי־גֹאֲלָ֥ם חָזָ֑ק
הֽוּא־יָרִ֖יב אֶת־רִיבָ֣ם אִתָּֽךְ׃
יב הָבִ֣יאָה לַמּוּסָ֣ר לִבֶּ֑ךָ
וְ֝אׇזְנֶ֗ךָ לְאִמְרֵי־דָֽעַת׃
יג אַל־תִּמְנַ֣ע מִנַּ֣עַר מוּסָ֑ר
כִּֽי־תַכֶּ֥נּוּ בַ֝שֵּׁ֗בֶט לֹ֣א יָמֽוּת׃
יד אַ֭תָּה בַּשֵּׁ֣בֶט תַּכֶּ֑נּוּ
וְ֝נַפְשׁ֗וֹ מִשְּׁא֥וֹל תַּצִּֽיל׃
טו בְּ֭נִי אִם־חָכַ֣ם לִבֶּ֑ךָ
יִשְׂמַ֖ח לִבִּ֣י גַם־אָֽנִי׃
טז וְתַעְלֹ֥זְנָה כִלְיוֹתָ֑י
בְּדַבֵּ֥ר שְׂ֝פָתֶ֗יךָ מֵישָׁרִֽים׃
יז אַל־יְקַנֵּ֣א לִ֭בְּךָ בַּחַטָּאִ֑ים
כִּ֥י אִם־בְּיִרְאַת־יְ֝הֹוָ֗ה כׇּל־הַיּֽוֹם׃
יח כִּ֭י אִם־יֵ֣שׁ אַחֲרִ֑ית
וְ֝תִקְוָתְךָ֗ לֹ֣א תִכָּרֵֽת׃
יט שְׁמַע־אַתָּ֣ה בְנִ֣י וַחֲכָ֑ם
וְאַשֵּׁ֖ר בַּדֶּ֣רֶךְ לִבֶּֽךָ׃
כ אַל־תְּהִ֥י בְסֹֽבְאֵי־יָ֑יִן
בְּזֹלְﬞלֵ֖י בָשָׂ֣ר לָֽמוֹ׃
כא כִּֽי־סֹבֵ֣א וְ֭זוֹלֵל יִוָּרֵ֑שׁ
וּ֝קְרָעִ֗ים תַּלְבִּ֥ישׁ נוּמָֽה׃
כב שְׁמַ֣ע לְ֭אָבִיךָ זֶ֣ה יְלָדֶ֑ךָ
וְאַל־תָּ֝ב֗וּז כִּֽי־זָקְנָ֥ה אִמֶּֽךָ׃
כג אֱמֶ֣ת קְ֭נֵה וְאַל־תִּמְכֹּ֑ר
חׇכְמָ֖ה וּמוּסָ֣ר וּבִינָֽה׃
כד גול גִּ֣יל יָ֭גִיל אֲבִ֣י צַדִּ֑יק
יולד וְיוֹלֵ֥ד חָ֝כָ֗ם וישמח יִשְׂמַח־בּֽוֹ׃
כה יִֽשְׂמַח־אָבִ֥יךָ וְאִמֶּ֑ךָ
וְ֝תָגֵ֗ל יוֹלַדְתֶּֽךָ׃
כו תְּנָה־בְנִ֣י לִבְּךָ֣ לִ֑י
וְ֝עֵינֶ֗יךָ דְּרָכַ֥י תרצנה תִּצֹּֽרְנָה׃
כז כִּֽי־שׁוּחָ֣ה עֲמֻקָּ֣ה זוֹנָ֑ה
וּבְאֵ֥ר צָ֝רָ֗ה נׇכְרִיָּֽה׃
כח אַף־הִ֭יא כְּחֶ֣תֶף תֶּאֱרֹ֑ב
וּ֝בוֹגְדִ֗ים בְּאָדָ֥ם תּוֹסִֽף׃
כט לְמִ֨י א֥וֹי לְמִ֪י אֲב֡וֹי
לְמִ֤י מדונים מִדְיָנִ֨ים ׀ לְמִ֥י שִׂ֗יחַ
לְ֭מִי פְּצָעִ֣ים חִנָּ֑ם
לְ֝מִ֗י חַכְלִל֥וּת עֵינָֽיִם׃
ל לַֽמְאַחֲרִ֥ים עַל־הַיָּ֑יִן
לַ֝בָּאִ֗ים לַחְקֹ֥ר מִמְסָֽךְ׃
לא אַל־תֵּ֥רֶא יַּ֮יִן֮ כִּ֤י יִתְאַ֫דָּ֥ם
כִּֽי־יִתֵּ֣ן בכיס בַּכּ֣וֹס עֵינ֑וֹ
יִ֝תְהַלֵּ֗ךְ בְּמֵֽישָׁרִֽים׃
לב אַ֭חֲרִיתוֹ כְּנָחָ֣שׁ יִשָּׁ֑ךְ
וּֽכְצִפְעֹנִ֥י יַפְרִֽשׁ׃
לג עֵ֭ינֶיךָ יִרְא֣וּ זָר֑וֹת
וְ֝לִבְּךָ֗ יְדַבֵּ֥ר תַּהְפֻּכֽוֹת׃
לד וְ֭הָיִיתָ כְּשֹׁכֵ֣ב בְּלֶב־יָ֑ם
וּ֝כְשֹׁכֵ֗ב בְּרֹ֣אשׁ חִבֵּֽל׃
לה הִכּ֥וּנִי בַל־חָלִ֮יתִי֮
הֲלָמ֗וּנִי בַּל־יָ֫דָ֥עְתִּי
מָתַ֥י אָקִ֑יץ
א֝וֹסִ֗יף אֲבַקְשֶׁ֥נּוּ עֽוֹד׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך
ב ושמת שכין בלעך אם בעל נפש אתה
ג אל תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים
ד אל תיגע להעשיר מבינתך חדל
ה התעוף [התעיף] עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה לו כנפים כנשר ועיף [יעוף] השמים
ו אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו [תתאיו] למטעמתיו ז כי כמו שער בנפשו כן הוא אכל ושתה יאמר לך ולבו בל עמך ח פתך אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים ט באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך י אל תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל תבא יא כי גאלם חזק הוא יריב את ריבם אתך יב הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי דעת יג אל תמנע מנער מוסר כי תכנו בשבט לא ימות יד אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל טו בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני טז ותעלזנה כליותי בדבר שפתיך מישרים יז אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת יהוה כל היום יח כי אם יש אחרית ותקותך לא תכרת יט שמע אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך כ אל תהי בסבאי יין בזללי בשר למו כא כי סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה כב שמע לאביך זה ילדך ואל תבוז כי זקנה אמך כג אמת קנה ואל תמכר חכמה ומוסר ובינה כד גול יגול [גיל יגיל] אבי צדיק יולד [ויולד] חכם וישמח [ישמח] בו כה ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך כו תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תרצנה [תצרנה] כז כי שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה כח אף היא כחתף תארב ובוגדים באדם תוסף כט למי אוי למי אבוי למי מדונים [מדינים] למי שיח למי פצעים חנם למי חכללות עינים ל למאחרים על היין לבאים לחקר ממסך לא אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכיס [בכוס] עינו יתהלך במישרים לב אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש לג עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות לד והיית כשכב בלב ים וכשכב בראש חבל לה הכוני בל חליתי הלמוני בל ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד
א כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל בִּין תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ.
ב וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה.
ג אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו וְהוּא לֶחֶם כְּזָבִים.
ד אַל תִּיגַע לְהַעֲשִׁיר מִבִּינָתְךָ חֲדָל.
ה התעוף [הֲתָעִיף] עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה לּוֹ כְנָפַיִם כְּנֶשֶׁר ועיף [יָעוּף] הַשָּׁמָיִם.
ו אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן וְאַל תתאו [תִּתְאָיו] לְמַטְעַמֹּתָיו. ז כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא אֱכֹל וּשְׁתֵה יֹאמַר לָךְ וְלִבּוֹ בַּל עִמָּךְ. ח פִּתְּךָ אָכַלְתָּ תְקִיאֶנָּה וְשִׁחַתָּ דְּבָרֶיךָ הַנְּעִימִים. ט בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ. י אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם וּבִשְׂדֵי יְתוֹמִים אַל תָּבֹא. יא כִּי גֹאֲלָם חָזָק הוּא יָרִיב אֶת רִיבָם אִתָּךְ. יב הָבִיאָה לַמּוּסָר לִבֶּךָ וְאָזְנֶךָ לְאִמְרֵי דָעַת. יג אַל תִּמְנַע מִנַּעַר מוּסָר כִּי תַכֶּנּוּ בַשֵּׁבֶט לֹא יָמוּת. יד אַתָּה בַּשֵּׁבֶט תַּכֶּנּוּ וְנַפְשׁוֹ מִשְּׁאוֹל תַּצִּיל. טו בְּנִי אִם חָכַם לִבֶּךָ יִשְׂמַח לִבִּי גַם אָנִי. טז וְתַעְלֹזְנָה כִלְיוֹתָי בְּדַבֵּר שְׂפָתֶיךָ מֵישָׁרִים. יז אַל יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחַטָּאִים כִּי אִם בְּיִרְאַת יְהוָה כָּל הַיּוֹם. יח כִּי אִם יֵשׁ אַחֲרִית וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת. יט שְׁמַע אַתָּה בְנִי וַחֲכָם וְאַשֵּׁר בַּדֶּרֶךְ לִבֶּךָ. כ אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ. כא כִּי סֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה. כב שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. כג אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה. כד גול יגול [גִּיל יָגִיל] אֲבִי צַדִּיק יולד [וְיוֹלֵד] חָכָם וישמח [יִשְׂמַח] בּוֹ. כה יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ. כו תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תרצנה [תִּצֹּרְנָה]. כז כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה זוֹנָה וּבְאֵר צָרָה נָכְרִיָּה. כח אַף הִיא כְּחֶתֶף תֶּאֱרֹב וּבוֹגְדִים בְּאָדָם תּוֹסִף. כט לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי לְמִי מדונים [מִדְיָנִים] לְמִי שִׂיחַ לְמִי פְּצָעִים חִנָּם לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם. ל לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְסָךְ. לא אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי יִתֵּן בכיס [בַּכּוֹס] עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים. לב אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ. לג עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת. לד וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל. לה הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי הֲלָמוּנִי בַּל יָדָעְתִּי מָתַי אָקִיץ אוֹסִיף אֲבַקְשֶׁנּוּ עוֹד.
(א) כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל בִּין תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ.
(ב) וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה.
(ג) אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו וְהוּא לֶחֶם כְּזָבִים.
(ד) אַל תִּיגַע לְהַעֲשִׁיר מִבִּינָתְךָ חֲדָל.
(ה) התעוף [הֲתָעִיף] עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה לּוֹ כְנָפַיִם כְּנֶשֶׁר ועיף [יָעוּף] הַשָּׁמָיִם.
(ו) אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן וְאַל תתאו [תִּתְאָיו] לְמַטְעַמֹּתָיו.
(ז) כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא אֱכֹל וּשְׁתֵה יֹאמַר לָךְ וְלִבּוֹ בַּל עִמָּךְ.
(ח) פִּתְּךָ אָכַלְתָּ תְקִיאֶנָּה וְשִׁחַתָּ דְּבָרֶיךָ הַנְּעִימִים.
(ט) בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ.
(י) אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם וּבִשְׂדֵי יְתוֹמִים אַל תָּבֹא.
(יא) כִּי גֹאֲלָם חָזָק הוּא יָרִיב אֶת רִיבָם אִתָּךְ.
(יב) הָבִיאָה לַמּוּסָר לִבֶּךָ וְאָזְנֶךָ לְאִמְרֵי דָעַת.
(יג) אַל תִּמְנַע מִנַּעַר מוּסָר כִּי תַכֶּנּוּ בַשֵּׁבֶט לֹא יָמוּת.
(יד) אַתָּה בַּשֵּׁבֶט תַּכֶּנּוּ וְנַפְשׁוֹ מִשְּׁאוֹל תַּצִּיל.
(טו) בְּנִי אִם חָכַם לִבֶּךָ יִשְׂמַח לִבִּי גַם אָנִי.
(טז) וְתַעְלֹזְנָה כִלְיוֹתָי בְּדַבֵּר שְׂפָתֶיךָ מֵישָׁרִים.
(יז) אַל יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחַטָּאִים כִּי אִם בְּיִרְאַת יְהוָה כָּל הַיּוֹם.
(יח) כִּי אִם יֵשׁ אַחֲרִית וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת.
(יט) שְׁמַע אַתָּה בְנִי וַחֲכָם וְאַשֵּׁר בַּדֶּרֶךְ לִבֶּךָ.
(כ) אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ.
(כא) כִּי סֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה.
(כב) שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ.
(כג) אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה.
(כד) גול יגול [גִּיל יָגִיל] אֲבִי צַדִּיק יולד [וְיוֹלֵד] חָכָם וישמח [יִשְׂמַח] בּוֹ.
(כה) יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ.
(כו) תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תרצנה [תִּצֹּרְנָה].
(כז) כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה זוֹנָה וּבְאֵר צָרָה נָכְרִיָּה.
(כח) אַף הִיא כְּחֶתֶף תֶּאֱרֹב וּבוֹגְדִים בְּאָדָם תּוֹסִף.
(כט) לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי לְמִי מדונים [מִדְיָנִים] לְמִי שִׂיחַ לְמִי פְּצָעִים חִנָּם לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם.
(ל) לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְסָךְ.
(לא) אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי יִתֵּן בכיס [בַּכּוֹס] עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים.
(לב) אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ.
(לג) עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת.
(לד) וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל.
(לה) הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי הֲלָמוּנִי בַּל יָדָעְתִּי מָתַי אָקִיץ אוֹסִיף אֲבַקְשֶׁנּוּ עוֹד.
- א כִּי כאשר תֵשֵׁב לִלְחוֹם לאכול לחם, לסעוד אֶת עם מוֹשֵׁל, בִּין תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ חשוב היטב והסק מסקנות מכל דבר שאתה רואה לפניך
להרחבה. - ב וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין גדר קוצנית, שתמנע מהאוכל להיכנס לתוך פיך בְּלֹעֶךָ, אִם בַּעַל נֶפֶשׁ תיאבון גדול
להרחבה אָתָּה. - ג אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו, וְהוּא לֶחֶם כְּזָבִים מאכזב, אינו מתקיים לאורך זמן, כי המושל מקרב לפי האינטרסים שלו ויכול גם להרחיק
להרחבה.
- ד אַל תִּיגַע תאמץ את גופך כדי לְהַעֲשִׁיר, מִבִּינָתְךָ חֲדָל הפסק לאמץ את מחשבותיך כדי להעשיר, כי העושר חולף -.
- ה (התעוף) הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ ברגע שתעפעף, תמצמץ בעיניים - וְאֵינֶנּוּ, כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה לּוֹ כְנָפַיִם, כְּנֶשֶׁר (ועיף) יָעוּף הַשָּׁמָיִם.
{פ}
|
ייתכן שהפסוק הזה הוא המקור לאיסור לאכול אצל אדם שהאוכל בקושי מספיק לו עצמו. ראו סעודה שאינה מספקת לבעליה |
- ו אַל תִּלְחַם תאכל אֶת לֶחֶם רַע עָיִן אדם המצטער כשרואה שאחרים נהנים מרכושו
להרחבה, וְאַל (תתאו) תִּתְאָיו לְמַטְעַמֹּתָיו. - ז כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ העיניים כאילו פותחות שער שדרכו אפשר לראות את רצונותיו האמיתיים
להרחבה כֶּן הוּא:- 'אֱכֹל וּשְׁתֵה!'
- יֹאמַר לָךְ, וְלִבּוֹ בַּל עִמָּךְ: אך בתוך ליבו הוא חושב מחשבות אחרות לגמרי:
- ח 'פִּתְּךָ אָכַלְתָּ - תְקִיאֶנָּה! הלוואי שתקיא אותה!'
- 'וְשִׁחַתָּ דְּבָרֶיךָ הַנְּעִימִים! הלוואי שתפסיק כבר להודות לי בדברים נעימים על האוכל שאתה לוקח ממני!'.
|
לפי ספר משלי, הדרך להשפיע על התנהגותו של כסיל היא ע"י עונשים גופניים. ראו כסילים מבינים רק עונשים גופניים |
- ט בְּאָזְנֵי כְסִיל טיפש ורע
להרחבה אַל תְּדַבֵּר, כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ להגיון שבדבריך; ככל שתדבר יותר בהגיון, כך הוא יזלזל בך יותר.
- י אַל תַּסֵּג תזיז לאחור כדי להרחיב את השטח שלך גְּבוּל עוֹלָם, וּבִשְׂדֵי יְתוֹמִים שטח שהיתומים ירשו מהוריהם, והם חלשים מכדי לשמור עליו אַל תָּבֹא.
- יא כִּי גֹאֲלָם ה', שהוא אבי יתומים (תהלים סח ו) חָזָק, הוּא יָרִיב אֶת רִיבָם אִתָּךְ.
- יב הָבִיאָה לַמּוּסָר ייסורים שאתה מייסר את ילדך
להרחבה לִבֶּךָ מחשבותיך, כלומר השתמש בייסורים במידה ובתבונה
להרחבה, וְאָזְנֶךָ לְאִמְרֵי דָעַת תוך כדי הייסורים הטה אזנך כדי לשמוע את דבריו של הילד, אולי הוא מתחרט. - יג אַל תִּמְנַע מִנַּעַר מוּסָר, כִּי תַכֶּנּוּ בַשֵּׁבֶט - לֹא יָמוּת אמנם יכאב לו אבל הוא לא ימות מזה, ולהיפך - .
- יד אַתָּה בַּשֵּׁבֶט תַּכֶּנּוּ, וְנַפְשׁו חייו
להרחבהֹ מִשְּׁאוֹל ממוות כתוצאה מעוונותיו תַּצִּיל.
- טו בְּנִי! אִם חָכַם לִבֶּךָ, יִשְׂמַח לִבִּי גַם אָנִי.
- טז וְתַעְלֹזְנָה כִלְיוֹתָי, בְּדַבֵּר שְׂפָתֶיךָ מֵישָׁרִים.
- יז אַל יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחַטָּאִים בחוטאים, העושים מעשים רעים להנאתם
להרחבה, כִּי אִם בְּיִרְאַת יְהוָה הפנה את ליבך רק למחשבות של יראת ה', או לקנאה ביראי ה' כָּל הַיּוֹם. - יח כִּי אִם יֵשׁ אַחֲרִית אם יש בליבך מחשבות על העתיד ולא רק על הנאות רגעיות, אז
להרחבה, וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת. - יט שְׁמַע אַתָּה בניגוד לחטאים בְנִי וַחֲכָם, וְאַשֵּׁר בַּדֶּרֶךְ לִבֶּךָ הדרך את מחשבותיך בדרך שתביא לך אושר
להרחבה. - כ אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן, בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ להנאתם.
- כא כִּי סֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ יהיה רש, עני, וּקְרָעִים בגדים קרועים תַּלְבִּישׁ נוּמָה השינה שאחרי הזלילה והסביאה.
- כב שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה אשר יְלָדֶךָ והוא בוודאי רוצה בטובתך, וְאַל תָּבוּז, כִּי זָקְנָה ויש לה ניסיון חיים אִמֶּךָ.
- כג אֱמֶת קְנֵה היה נכון לשלם בכסף או בויתור על הנאות כדי ללמוד דברי אמת וְאַל תִּמְכֹּר אל תדרוש תשלום כדי ללמד דברי אמת
להרחבה, חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה.
- כד (גול) גִּיל (יגול) יָגִיל אֲבִי צַדִּיק, (יולד) וְיוֹלֵד חָכָם (וישמח) יִשְׂמַח בּוֹ ולכן ראוי שתהיה צדיק וחכם, כדי ש-.
- כה יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ, וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ.
- כו תְּנָה, בְנִי, לִבְּךָ לִי, וְעֵינֶיךָ - דְּרָכַי (תרצנה) תִּצֹּרְנָה.
- כז כִּי שׁוּחָה חפירה, מלכודת עֲמֻקָּה זוֹנָה, וּבְאֵר צָרָה נָכְרִיָּה.
- כח אַף הִיא בנוסף לכך שמי שמגיע אליה נלכד כמו הנופל לבור, היא גם אורבת ולוכדת את מי שאינו מגיע אליה - כְּחֶתֶף כאדם החוטף אנשים תֶּאֱרֹב, וּבוֹגְדִים בְּאָדָם בין בני אדם, איש בוגד באשתו ואשה בבעלה תּוֹסִף.
- כט לְמִי אוֹי?
- לְמִי אֲבוֹי?
- לְמִי (מדונים) מִדְיָנִים מריבות?
- לְמִי שִׂיחַ פטפוטים חסרי תוכן?
- לְמִי פְּצָעִים חִנָּם?
- לְמִי חַכְלִלוּת אדמימות עֵינָיִם?
- ל לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן לנשארים ערים עד מאוחר כדי לשתות יין
להרחבה, - לַבָּאִים לַחְקֹר לבדוק לעומק
להרחבה מִמְסָךְ איך להכין קוקטייל משובח
להרחבה.
- לא אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם אל תסתכל יותר מדי על צבעו האדום והיפה של היין כִּי יִתֵּן המוזג שם (בכיס) בַּכּוֹס עֵינוֹ צבע מאכל שגורם ליין להיראות אדום ויפה יותר
להרחבה, יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים הצבע היפה מסיר את העכבות, והיין הולך ישירות אל פיך. - לב אַחֲרִיתוֹ בסופו של דבר, אחרי שהיין הצבוע נכנס לגוף, הוא מרעיל אותו כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ המפריש ומוציא ארס מגופו.
- לג עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת דברים מוזרים, הזיות, בהשפעת השתיה, וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת דברים מבולבלים, דבר והיפוכו
להרחבה. - לד וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם תרגיש בחילה וטלטולים פנימיים כאילו שאתה שוכב באמצע הים, וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל תורן של ספינה, שמתנדנד גם בגלל הגלים וגם בגלל הרוח.
- לה וכך תאמר בליבך כשתהיה שיכור:'הִכּוּנִי, בַל חָלִיתִי אני לא מרגיש כאב';
- 'הֲלָמוּנִי, בַּל יָדָעְתִּי אני בכלל לא מודע למכות, אני מנותק מהמציאות';
- 'מָתַי אָקִיץ? אוֹסִיף אֲבַקְשֶׁנּוּ עוֹד אלך מייד לחפש עוד יין כדי להשתכר שוב'.
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: