מצודות על משלי כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על משלי · כג · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי תשב ללחום" - כאשר תשב לאכול לחם עם המושל בה, הוא בעל הסעודה,

"בין תבין" - תן דעתך להבין את הדברים אשר לפניך, להתבונן בהם אם עינו יפה או רעה.

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושמת" - ר"ל אולי תתבונן בדבר וייטיב לך להשים סכין בבית הבליעה משתאכל עמו.

"אם בעל נפש אתה" - אם יש לך נפש משכלת למאוס ברע.

מצודת ציון

"שכין" - כמו סכין בסמ"ך, וכן (איוב מ): "התמלא בשכות עורו".

"בלועך" - ענין בליעה, וכן (איוב לט): "יעלעו דם", והבי"ת היא בי"ת השמוש.

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל תתאו" - אל תתאוה למאכליו המוטעמים וטובים.

"והוא" - ר"ל מאכלו כוזב בפעולתו, כי דרך המאכל להבריא גוף האדם, ולא כן הבא מבעל עין הרע.

מצודת ציון

"למטעמותיו" - דברים מוטעמים ומשובחים, כמו (בראשית כז): "ועשה לי מטעמים".

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל תיגע" - להרבות עסק להרבות הון.

"מבינתך חדל" - ר"ל אם מבלי עצתי, חדל מזה מבינת עצמך, כי מה תועלת במרבית ההון?

מצודת ציון

"תיגע" - מלשון יגיעה.

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"התעיף" - ר"ל מה בצע בעושר, וכי הוא דבר המתקיים? הלא פעמים אבוד בשעה קלה, עודך מנענע עינך להסתכל בו ואיננו, כי פתאום יאבד, וכאלו עשה לעצמו כנפים לעוף ממך חיש מהר, כנשר הזה הממהר לעוף לצד השמים ונכסה מהעין.

מצודת ציון

"התעיף" - מלשון עפיפה ותנועה.

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל תלחם" - אל תאכל לחם, ולתוספת ביאור פירש ואמר את לחם וגו'.

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כמו שער" - כמו המשער בעצמו דבר מה שאין בזה שום ממש כ"א כי אם דמיון ומחשבה בעלמא, כן המאכיל הזה, אף כי יאמר לך אכול ושתה, הנה לבו בל עמך, ולא יחפוץ שתאכל באמת, ואין ממש בדבריו.

מצודת ציון

"שער" - מלשון השערה ואומדן, כמו (בראשית כו): "מאה שערים".

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פתך" - הפת שנתן לך, אשר אכלת, סופה תקיאנה מגופך, כי הביט עליך בעין רעה בעת אכלך, והנה שחת דבריך הנעימים אשר דברת עמו רכות והחזקות טובה וחנות על האכילה, כי למפרע היו בחנם, הואיל ותקיא המאכל.

מצודת ציון

"תקיאנה" - הוא החזרת המאכל לחוץ, וכן (ישעיהו כח): "קיא צואה".

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל תדבר" - מה מדברי החכמה, כי לחסרון דעתו יבזה מאמריך הנאמרים בהשכל.

מצודת ציון

"מליך" - מאמריך, כמו (תהלים קלט): "אין מלה בלשוני".

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל תסג" - אל תחזיר לאחור סימן הגבול הנעשה מעולם, לקחת מה מגבול רעך.

"אל תבוא" - לקצור תבואתם לעצמך, בחשבך שאין לאל ידם לעמוד למולך.

ד

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי גואלם חזק" - אם המה תשושי כח, הלא ה' הגואל אותם הוא חזק, והוא יריב עמך את ריבם.

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הביאה" - הכנע לבך לשמוע אל המוסר, ואזנך וגו'.

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מוסר" - הכאת שבט מוסר.

"כי תכנו" - אם תכנו בשבט, הלא לא ימות בזה, ורק הוא צער בעלמא.

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אתה" - הנה אתה תצערו בהכאת השבט, ובזה תצילו מן השאול כי יכשיר מעשיו. מוטב לו צער השבט מצער השאול.

מצודת ציון

"משאול" - מגיהנם.

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם חכם" - כאשר יחכם לבך על כי תשמע אמרי אלה, הנה אז ישמח לבי גם אני כשמחת לבבך, הואיל ומידי באה לך החכמה.

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בדבר" - בעת ידברו שפתיך מישרים ליישר עוד את הזולת.

מצודת ציון

"ותעלוזנה" - ענין שמחה, כמו (תהלים קמט): "יעלזו חסידים".

"כליותי" - תאות השמחה היא בכליות.

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בחטאים" - בהצלחת החוטאים

"כי אם" - ר"ל רק עסוק כל היום ביראת ה', ואל תפן אל הצלחתם, כי שלך טובה משלהם.

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי אם וגו'" - ר"ל כי שלך הוא דבר אשר יש לה אחרית, כי הזכות יעמוד לך באחרית הימים, ותקות הגמול לא תכרת ובוא תבוא.

מצודת ציון

"כי אם יש" - כי אשר יש.

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וחכם" - למוד חכמה.

"ואשר" - אז תוכל ללכת בדרך לבך, כי לבב חכמה לא ישיאך לעבירה.

מצודת ציון

"ואשר" - ענין מצעדים ופסיעות, כמו (משלי ט): "ואשרו בדרך בינה".

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בסובאי יין" - בחבורת סובאי היין לשתות הרבה.

"למו" - ר"ל להנאת עצמם, לא לענג שבתות וימים טובים. וחוזר גם על היין.

מצודת ציון

"בסובאי" - ענין רבוי השתיה, "בזוללי" - ענין רבוי האכילה, כמו (דברים כא): "סורר ומורה וגו' זולל וסובא".

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וקרעים" - התנומה הזאת מלבשת בעליה בגדים קרועים, כי המתמיד בתנומה ייוורש גם הוא ולא ימצא ידו ללבוש בגדים שלמים.

"יורש" - יהיה רש ועני.

מצודת ציון

"נומה" - מלשון תנומה ושינה.

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"זה ילדך" - ר"ל הלא זה ילדך, ובוודאי יחפוץ בתקנתך.

"כי זקנה" - אף אם זקנה אמך, לא תבוז אמריה לומר 'לא בסבי טעמא, אף כי דרך נשים לה להרבות אמרים מבלי השכל'.

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אמת קנה" - למוד תורה בשכר אם לא מצאת ללמוד בחנם, ועכ"ז עם כל זה אל תמכור ללמדה לאחרים בשכר כ"א כי אם למד בחנם.

"חכמה וגו'" - את אלה לא תלמוד בשכר כי המה תורה שבע"פ ואסור לקחת עליהם שכר, אבל לקרוא מקרא יוכל לקבל שכר; כן אמרו רז"ל.

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויולד" - המוליד את החכם, ר"ל המלמד ומוליד חכמה בלב התלמיד.

מצודת ציון

"גיל" - ענין שמחה.

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ישמח וגו'" - מוסב על האמור למעלה 'אמת קנה', לומר הלא גיל יגיל וגו', לזה קנה אמת, וישמח אביך וגו' .

"יולדתך" - המלמדך, המוליד החכמה בלבך.

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תנה" - הכן לבבך להבין אמרי, ואז עיניך דרכי תצורנה, כי תשכיל שהוא דרך הישר.

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי שוחה" - ר"ל כי באמרי תבין שהזונה היא כבור עמוק שקשה מאוד לעלות ממנו, כי כן קשה להפרד מן הזונה אחר שנכשל בה. ונאמר למשל על המינות.

"נכריה" - זונה נכריה אשר לא מבנות ישראל, הנה היא כבאר צרה ודחוקה שאי אפשר להתהפך בה מצד אל צד להתחכם לעלות ממנה.

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אף היא" - עם כי אינה מבנות ישראל ואינה רגילה כ"כ כל-כך עם היהודים, מ"מ מכל-מקום, כאשר תוכל לחטוף מי מהם אז תארוב עליו, וע"י פיתויה הולכת ומוספת בוגדים בבני אדם. ומוסב למעלה לומר: כאשר תבין כל זה ע"י אמרי, ידעתי שעיניך דרכי תצורנה ולא תכשל בזה.

מצודת ציון

"כחתף" - כמו כחטף בטי"ת, וענינו מהירות הלקיחה, כמו (שופטים כא): "וחטפתם לכם".

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למי אוי" - למי מיוחד צעקת אוי ואבוי, והם צעקת יללה.

"מדינים" - דין ומריבה עם אנשים.

"שיח" - ר"ל רבוי דברים בלא השכל ובלא סדר.

"פצעים חנם" - דרך השיכור להתקוטט ולפצוע בחבירו, וכאשר יחזור חבירו ויפצע בו נראה כאלו פצעו על חנם, כי זה שפצע תחלה לא מדעת עשה, כי היה מבולבל ביינו.

"חכלילות עינים" - אדמימות עינים מרוב שתיית היין, והוא דבר גנאי.

מצודת ציון

"שיח" - ענין דבור, כמו (תהלים קד): "יערב עליו שיחי".

"פצעים" - מכות המוציאות דם, כמו (שמות כא): "פצע תחת פצע".

"חכלילות" - אדמימות, כמו (בראשית מט): "חכלילי עינים מיין".

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למאחרים" - כל הדברים האלה מיוחדים המה להמאחרים שבת על היין, ולהבאים לחקור אחר יין שמזגו יפה.

מצודת ציון

"למאחרים" - מלשון אחור ועכוב.

"ממסך" - ענין מזיגה, והוא תערובות המים ביין, כמו (משלי ט): "מסכה יינה".

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל תרא יין" - אל תתן עינך ביין אשר יתאדם במראיתו והוא נחמד ומשובח.

"כי יתן" - כי מי אשר יתן מראית עינו וחפצו בכוס היין, הולך הוא במישרים, ר"ל אין דרך מעוקם לפניו, על כולם יחשוב כי ישרים המה, כי לא יבחין עוד מעתה.

מצודת ציון

"יתאדם" - מלשון אודם.

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אחריתו" - ר"ל אם בעת השתיה יערב לחיך, הלא אחריתו מרה, והרי הוא כנחש הנושך בעקב איש ולא ירגיש, ואחריתו ישגא מאוד כי יבעבע ונופח עד הקדקד.

"יפריש" - המפריש חיי האדם ממנו ע"י ארסו; וכפל הדבר במ"ש.

מצודת ציון

"וכצפעוני" - הוא מין נחש.

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יראו זרות" - דברים שאינם באמת, כי מרוב השכרות ידמה שרואה דבר מה ואין כל מאומה.

"תהפוכות" - הפוך השכל והאמת.

מצודת ציון

"זרות" - מלשון זר ונכר.

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בלב ים" - אנשי הספינה ההולכת באמצע הים כשהרוח חזק, דרכם להיות שוכבים בעבור חוזק תנועת הספינה.

"בראש חבל" - הוא תורן הספינה, שכל החבלים תלוים בו. והשוכב שם דעתו מבולבלת מפני ראיית הים ומהירות התנועה.

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הכוני" - עודך מתנמנם יהיו שפתיך דובבות על המשכב לאמר 'מה בכך שהכוני בעת השכרות? הלא לא חליתי; ומה בכך שהלמו אותי בהכאות? הלא לא הרגשתי; ולזאת מתי אקיץ מהתנומה ואוסיף שוב לבקש את היין!'. ולזה הזהר בה מאוד, כי קשה לפרוש ממנה.

מצודת ציון

"חליתי" - מלשון חולי.

"הלמוני" - ענין מכות המשברות, כמו (תהלים קמא): "יהלמני צדיק".

"אקיץ" - אעיר מן השינה.