מצודות על משלי כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על משלי · כב · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נבחר" - שם טוב נבחר מעושר רב, וחן טוב נבחר מכסף וזהב.

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עשיר" - מוסב למעלה, לומר לזה נבחר שם וחן מעושר, כי העושר לא ישובח והעוני לא יגונה, כי מה' יצא הדבר בגזרה היורדת מן השמים ופגשה בהם, בזה העושר ובזה העוני כפי הגזרה, כי ה' עושה כל אלה, ולא בעבור רוב החכמה העשיר העשיר; אבל השם והחן באה בבחירת האדם עצמו.

מצודת ציון

"נפגשו" - ענין פגיעה, (משלי כט): "כמו רש ואיש תככים נפגשו".

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ראה רעה" - הערום רואה הרעה המעותדת לבא ונסתר ממנה, ר"ל שומר עצמו מן הרעה טרם בואה; אבל הפתאים עברו דרך הרעה ולא נשמרו, והשיג אותם העונש וההפסד.

מצודת ציון

"נענשו" - גם הפסד הממון קרוי בלשון עונש, כמו (דברים כב): "וענשו אותו מאה כסף".

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עקב" - סוף הענוה היא יראת ה', ר"ל הענוה תסבב היראה, כי כשיכיר בשפלות עצמו יגדיל רוממות המקום, ותבוא בלבו יראת הרוממות, וימצא עושר וכבוד וחיים.

מצודת ציון

"עקב" - ענינו סוף ואחרית, ע"ש שהעקב הוא סוף הרגל.

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"צנים פחים" - קוצים ופחים יקושים נמצאים בדרך עקש, רוצה לומר, המעקם דרכיו יתייסר בקוצים וילכד בפח; אבל "השומר נפשו" וסר מדרך העקש, הנה ירחק מצנים ופחים, ולא עליו יהיו.

מצודת ציון

"צנים" - קוצים, כמו (במדבר לג): "ולצנינים בצדיכם".

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"צנים פחים" - קוצים ופחים יקושים נמצאים בדרך עקש, ר"ל המעקם דרכיו יתייסר בקוצים וילכד בפח; אבל השומר נפשו וסר מדרך העקש, הנה ירחק מצנים ופחים ולא עליו יהיו.

מצודת ציון

"צנים" - קוצים, כמו (במדבר לג): "ולצנינים בצדיכם".

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חנוך" - התחל והרגל את הנער בשנים להוליכו בעבודת ה' לפי דרך חכמתו, אם מעט ואם הרבה; וכשיהיה מורגל בעבודת ה', אז גם כי יזקין לא יסור ממנה, כי יתן לב להשכיל כשרון המעשה ההיא.

מצודת ציון

"חנוך" - הוא ענין התחלה לדבר שעתיד לעמוד בו, כמו (דברים כ): "ולא חנכו".

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עשיר" - העשיר בדעת ימשול בעניי הדעת. וכן "עבד לוה לאיש מלוה", רוצה לומר, כמו שהלוה הוא מוכנע להמלוה על כי לוה לו די מחסורו, כן ימשול החכם בעניי הדעת על כי יספיק להם משאלותם בדבר החכמה.

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"זורע" - כמו הזורע דבר מה הנה יקצור המין שזרע, כן הגמול לפי המעשה.

"ושבט עברתו" - שבט חמתו, שהיה מכה ורודה בה, הנה יכלה, ר"ל יפסיד היכולת.

מצודת ציון

"ושבט עברתו" - הושאל לשון שבט על העברה והזעם, וכן (ישעיהו י): "אשור שבט אפי".

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"טוב עין" - הנותן לעני בעין יפה, יבורך מה', כי הלא נתן מלחמו לדל, ואם עוד יבורך בנכסיו ישפיע עוד יותר ולא ירע לבבו בתתו לו.

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גרש לץ" - גרש ממך את הלץ ויצא המריבה, כי דרך הלץ לחרחר ריב.

"וישבות" - אז יבוטל דין וקלון, כי כשיהיה ריב יגשו למשפט וירבו לבזות זה את זה, וכשאין מחרחר ישבות הכל.

מצודת ציון

"וישבות" - ענין הביטול, כמו (ישעיהו יד): "שבת נוגש".

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אוהב" - מי שאוהב איש טהר לב מבלי סיג אוון, ויאהב את מי שיש חן באמרי שפתיו על כי בדעת ידבר, הנה המלך מכבדו, כי כן דרך המלך לאהוב אנשים כאלה.

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עיני ה'" - המקום ישגיח בשמירת אנשי הדעת, ויעוות לקלקל דברי עצת הבוגד אשר ידבר ללכוד אנשי הדעת לא יוכל להם.

מצודת ציון

"ויסלף" - ויעקם.

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אמר עצל" - בעבור העצלות לא יצא מפתח ביתו לעשות מלאכתו, ויבדה מלבו לאמר: 'הלא הארי בחוץ ויטרוף נפשי, ובתוך הרחובות אהיה נרצח מן הלסטים המצויים שם'.

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שוחה" - כחפירה עמוקה, אשר הנופל בה קשה לו לעלות, כן הוא הנלכד בפתוי פי זרות, היא המינות אשר יקשה מאוד לפרוש ממנה.

"זעום ה'" - מי שה' זעם עליו וחפץ במיתתו הוא נכשל בה, כי לא יאיר עיניו בתחילת הפתוי להבין סכלות הדבר וכזביו.

מצודת ציון

"שוחה" - בור, כמו (תהלים ט): "בשחת עשו".

"זרות" - מלשון זר.

"זעום" - ענין כעס.

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אולת קשורה" - דבוק הוא במעשה האיולת כאלו קשורה בלבו; אבל שבט המייסר ירחיק ממנו את האיולת.

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עושק דל" - דבר בהווה, על כי אין העשיר מניח לגזול הימנו כי חזקה ידו.

"להרבות לו" - בחושבו שבזה יתרבה הונו.

"נותן לעשיר" - וכן הנותן מתן לעשיר.

"אך למחסור" - בשתי אלה לא יבוא יתרון, כי אם חסרון בעשרו: כי הגזל יאבד עוד את שלו, ובתת מתן לעשיר בעצמו מחסר עשרו והמקום לא ימלא החסרון כי לא עשה מצות ה' במתן ההוא.

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולבך" - ר"ל לא שמיעת האוזן בלבד, כי גם לבך שים לדעת התורה להבינה ולזכרה.

מצודת ציון

"תשית" - תשים, כמו (בראשית ד): "שת לי אלהים זרע".

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי נעים" - נעים תהיה כאשר תשמרם בלבך הנתון בבטן, וכאשר כל דברי התורה יחדיו יהיו נכונים על שפתיך מבלי שגיאה ובלבול. ולזה שים לבך להם, כי השומע מבלי הבנת הלב לא יוכל להוציא דבר מבלי שגיאה ואף מהר ישכחם.

מצודת ציון

"נעים" - ענין מתיקות וערבות.

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הודעתיך היום" - בהדברים האלה הודעתיך עתה להיות מבטחך בה', ופנה מכל עסקך להעמיק בדברי חכמים בכל לב.

"אף אתה" - ר"ל עם שאתה רק לומד לעצמך ואינך גדול כהמלמד לאחרים, מ"מ אף אתה בטח בה' כי יש תקוה גם לך.

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הלא כתבתי" - ר"ל: ופן תאמר 'איך אבטח בה' לפנות לבבי מכל עסקי להעמיק בדברי מלמדי, שמא שוגים גם המה בדברי התורה ואין מקום לבטוח בה' ולקבל שכר?' ולזה אמר: הלא כתבתי לך בספר התורה דברים חשובים ונכבדים, אמורים במועצות ודעת.

מצודת ציון

"שלישים" - שרים ונכבדים, כמו (שמות טו): "ומבחר שלישיו", ור"ל דברים חשובים ונכבדים. וכן (משלי ח): "שמעו כי נגידים אדבר".

"במועצות" - מלשון עצה.

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"להודיעך" - ר"ל, דברי התורה ההיא עשוים המה להודיעך אמיתת אמרי אמת, לדעת להבדיל בין האמת ובין השקר, ולא תירא א"כ עוד פן ידיחוך בשגגתם, כי תוכל להשיב אמרי אמת ותשובה נוצחת להמטעים ומגרשים אותך מדרך האמת.

מצודת ציון

"קשט" - ענין אמת, כמו (תהלים ס): "מפני קושט סלה".

"לשולחיך" - ענין טרוד וגרושין, כמו (ירמיהו ג): "הן ישלח איש".

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי דל הוא" - ר"ל בחשבך כי דל הוא ואין לאל ידו לעמוד למולך,

"ואל תדכא" - אל תכתת העני בשער המשפט כאשר ישפוט עמך.

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי ה'" - ר"ל אם אין לאל ידו לריב ריבו, הנה ה' יריב ריבם, ומן קובעיהם יקבע את הנפש, כי ימות ויאבד נפשו.

מצודת ציון

"וקבע" - ענין גזל, כמו (מלאכי ג): "היקבע אדם אלהים".

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל תתרע" - אל תתחבר עם בעל אף, ולא תבוא בדרך אחד עם בעל חמה; וכפל הדבר במילים שונות.

מצודת ציון

"תתרע" - מלשון ריע וחבר.

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פן תאלף" - פן תלמוד דרכו, ותקח בזה מוקש לנפשך.

מצודת ציון

"תאלף" - תלמד, כמו (איוב טו): "כי יאלף עונך פיך".

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בתוקעי כף" - בחברת אנשים התוקעים כף זה בעבור זה, להיות ערב בחובו בשעבוד מקויים.

"בעורבים" - בחברת אנשים הנעשים ערבים על ההלואות; וכפל הדבר במ"ש.

מצודת ציון

"משאות" - ענין הלואה, כמו (דברים כד): "משאת מאומה".

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם אין וגו'" - ר"ל, אם לא יהיה לך לשלם, למה תגרום שהמלוה יקח ממך מצעות משכבך?

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל תסג" - הדרך לעשות דבר לסימן בין שדה האיש לשדה רעהו לדעת גבול השדות. ואמר: סימן הגבול אשר מעולם, אשר עשו אבותיך, אל תחזיר לאחור אל תוך שדה רעך להרחיב את גבולך.

מצודת ציון

"תסג" - ענין ההחזרה לאחור, כמו (דברים כז): "ארור מסיג גבול".

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חזית" - כאשר תראה איש מהיר וזריז במלאכתו, דע כי סופו יעמוד לפני מלכים לשמשם, ולא יבא למדה זו לעמוד ולשמש לפני שפלים ופחותים.

מצודת ציון

"חזית" - ענין ראיה, כמו (משלי כד): "ואחזה אנכי".

"חשכים" - שפלים ופחותים, כי כמו שנקראים השרים חורים מלשון חיור ולובן, כן יקראו הפחותים חשוכים מלשון חושך ושחרות.