ביאור:בראשית לז א
בראשית לז א: "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לז א.
וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב
[עריכה]יצחק נפטר "וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו" (ביאור:בראשית לה כט), כאשר שמו של עשו מופיע ראשון, כבכור.
אולם יעקב מקבל את המתנה החשובה ביותר - "אֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן". ייתכן שיצחק קיבל גם חלק נכבד מרכושו של יצחק, אבל במילא רכושו היה רב וזה לה היה בעל חשיבות רבה.
בְּאֶרֶץ כְּנָעַן
[עריכה]פעמים במשפט מופיעה המילה "בְּאֶרֶץ". לא נאמר במשפט שיעקב גר בממרא יחד עם אביו. כל ארץ כנען היתה ארץ מגורי אביו. בני יעקב רעו את צאנם בכל ארץ כנען בצורה חופשית, מחברון לשכם לדותן.
וַיֵּשֶׁב ... מְגוּרֵי
[עריכה]יעקב הוא כבר תושב, קבוע ומבוסס, ולא כמו אבותיו שחיו ב"מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן, אֲשֶׁר גָּר שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק". (ביאור:בראשית לה כז). בניו המשיכו ללכת בכנען כדי להראות נוכחות ולהכיר אותה.
והנה כשסוף סוף בני יעקב זכו בכבוד בכנען, סיפור חדש בחייהם מתחיל. הם לא הבינו מה המשמעות להיות עם, לקבל את התורה ולשמור על אלוהים, כפי שאלוהים הסביר ליצחק את החובה לשמור "מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" (ביאור:בראשית כו ה). כור ההיתוך במצרים חיכה להם.