קטגוריה:בראשית מה ג

(בראשית מה ג): "ויאמר יוסף אל אחיו: אני יוסף, העוד אבי חי ? ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו"

אפרת יעקבזון מאתר דעת מביאה את השאלה: מדוע שואל יוסף את אחיו "העוד אבי חי" - הרי כל הדיונים בין יוסף לאחיו נסבו סביב עניין זה - ובדאי שהוא חי?!

1. היא תירצה, שמשפט זה היא תוכחה לאחיו; עיין שם.
2. נראה לי ביתר פשטות לענות: יוסף אינו יודע האם כשאחיו דברו על אביו כל הזמן האם הם דברו אמת אליו או שקר, אולי הוא מת מזמן וזה רק תרוץ שאי אפשר לעזוב את בנימין - לכן שאלתו הראשונה - האם כל הזמן עבדתם עלי? או שזה נכון שאבי חי?

כאשר יוסף הוציא "כָל אִישׁ מֵעָלָי, וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ" (ביאור:בראשית מה ב), סביר שגם המתורגמן יצא.
לא ברור אם האחים, או לפחות אחד מהם, ידעו לדבר מצרית, והיה יכול לוודא שהמתורגמן מתרגם כראוי.
אולם סביר, שיוסף רצה שכול האחים ישמעו את דבריו ויבינו אותו (ואפילו בנימין אם הוא מסוגל), לכן סביר שיוסף דיבר עם האחים בעברית, והמתורגמן מבחוץ, סיפר למצרים שיוסף הוא אחיהם של האנשים האלה.

יוסף אמר "אֲנִי יוֹסֵף". הוא לא אמר: 'אני יוסף אחיכם', הוא בפרוש לא אמר: "אחי, אני יוסף אחיכם', כאילו שהוא לא מקבל אותם כאחיו. יוסף ראה שאחיו נדהמים ושותקים מפחד. יוסף הבין שהוא דחה אותם מלהיות אחיו, ולכן הוא מתקן ואומר: "גְּשׁוּ נָא אֵלַי ... אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה" (ביאור:בראשית מה ד).

יוסף חשד באחיו שהם הרגו את אביהם, וזאת הסיבה שהם יכלו להופיע לפניו ביחד עם בנימין. הוא רצה לשמוע מהם פעם נוספת - שאביו חי, והרשה לבנימין לרדת למצרים, ובתמורה הם יורשו להודיע לאביהם שיוסף נמצא והוא שליט במצרים, כדבריו בהמשך.

יוסף התרגש ושאל בשנית האם אביו חי, אבל לא שאל לשלומו כפי שהוא שאל בעבר: "הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן... הַעוֹדֶנּוּ חָי" (ביאור:בראשית מג כז). עכשו הוא רק רוצה לדעת אם הוא חי כדי שאביו ישמח לפני מותו ויברך אותו.
אבל אחיו נבהלו ולא ענו לו. האחים הבינו שהוא יוסף אחיהם, אבל לא ידעו אם הוא רוצה להיות אח שלהם. האחים פחדו שזה עוד טריק של המכשף המצרי, לקרוא לעצמו יוסף. כדי להוכיח שהוא באמת יוסף, יוסף סיפר להם דבר שהם שמרו בסוד: "אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה" (ביאור:בראשית מה ד), יוסף היה אפילו יכול להוסיף: 'בעשרים כסף, בדותן', אבל זה הספיק ליוסף, כי הוא גם לא רצה ללמד את בנימין יותר מדי.
יוסף ראה את תדהמתם והמשיך ואמר: "מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו: כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף, שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל מִצְרָיִם, רְדָה אֵלַי אַל תַּעֲמֹד" (ביאור:בראשית מה ט). כלומר יוסף באמת לא רצה תשובה האם אביו חי. סביר שיוסף האמין להם מתשובתם הקודמת שאביו חי.
הקשר שהחזיק אותו לאחיו, ואת ילדיו לשבטי ישראל היה יעקב וברכת אלוהים. לכן יוסף רצה להראות שהוא מתגעגע לאביו, ורוצה לחדש את הקשר איתו.

• יוסף היה צריך להוריד את בני-ישראל למצרים – זה חלום הנבואה הראשון - "וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי" (ביאור:בראשית לז ז).
• יוסף הבין שאחיו מכרו אותו לעבדות לפי רצונו של אלוהים: "לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי הָאֱלֹהִים" (ביאור:בראשית מה ח).
• יוסף רצה בברכת בית אביו, כדבריו: "כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי" (ביאור:בראשית מא נא).
• אם אביו אינו בחיים: משפחתו לא תרד למצרים, המשפחה תתפזר, ברכת אלוהים לבני יעקב תגמר. ואכן יוסף זכה שיעקב יברך את ילדיו ויעניק לו זכות כפולה בשבטי ישראל: "אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי" (ביאור:בראשית מח ה).