קטגוריה:בראשית מב כא
ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת.
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת.
וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו אֲבָל֮ אֲשֵׁמִ֣ים ׀ אֲנַ֘חְנוּ֮ עַל־אָחִ֒ינוּ֒ אֲשֶׁ֨ר רָאִ֜ינוּ צָרַ֥ת נַפְשׁ֛וֹ בְּהִתְחַֽנְנ֥וֹ אֵלֵ֖ינוּ וְלֹ֣א שָׁמָ֑עְנוּ עַל־כֵּן֙ בָּ֣אָה אֵלֵ֔ינוּ הַצָּרָ֖ה הַזֹּֽאת׃
וַיֹּאמְר֞וּ וַ - ו' החיבור
יֹּאמְר֞וּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3mp אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־אָחִ֗יו אָחִ֗י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 251
מורפ': HNcmsc/Sp3ms אֲבָל֮ אֲבָל֮ - תואר הפועל
צורת יסוד: 61
מורפ': HD אֲשֵׁמִ֣ים אֲשֵׁמִ֣ים - תואר, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 818
מורפ': HAampa׀ אֲנַחְנוּ֮ אֲנַחְנוּ֮ - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 587
מורפ': HPp1cp עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־אָחִינוּ֒ אָחִי - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
נוּ֒ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 251
מורפ': HNcmsc/Sp1cp אֲשֶׁ֨ר אֲשֶׁ֨ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr רָאִ֜ינוּ רָאִ֜ינוּ - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 7200
מורפ': HVqp1cp צָרַ֥ת צָרַ֥ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 6869 b
מורפ': HNcfsc נַפְשׁ֛וֹ נַפְשׁ֛ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5315
מורפ': HNcbsc/Sp3ms בְּהִתְחַֽנְנ֥וֹ בְּ - מילת יחס
הִתְחַֽנְנ֥ - פועל, התפעל, מקור נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: b/2603 a
מורפ': HR/Vtc/Sp3ms אֵלֵ֖ינוּ אֵלֵ֖י - מילת יחס
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp1cp וְלֹ֣א וְ - ו' החיבור
לֹ֣א - מילית, שלילה
צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn שָׁמָ֑עְנוּ שָׁמָ֑עְנוּ - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 8085
מורפ': HVqp1cp עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־כֵּן֙ כֵּן֙ - מילית, הצבעה
צורת יסוד: 3651 c
מורפ': HTm בָּ֣אָה בָּ֣אָה - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 935
מורפ': HVqp3fs אֵלֵ֔ינוּ אֵלֵ֔י - מילת יחס
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp1cp הַצָּרָ֖ה הַ - מילית, ה' הידיעה
צָּרָ֖ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/6869 b
מורפ': HTd/Ncfsa הַזֹּֽאת הַ - מילית, ה' הידיעה
זֹּֽאת - כינוי גוף, רומז, נקבה, יחיד
צורת יסוד: d/2063
מורפ': HTd/Pdxfs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיֹּאמְר֞וּ גרשיים (שליש, דרגא 4)
אִ֣ישׁ מונח (משרת, דרגא 5) אֶל־אָחִ֗יו רביעי (משנה, דרגא 3)
אֲבָל֮ זרקא (משנה, דרגא 3)
אֲשֵׁמִ֣ים מונח לגרמה (שליש, דרגא 4) ׀ פסיק (לגרמה) (שליש, דרגא 4)
אֲנַחְנוּ֮ זרקא (משנה, דרגא 3)
עַל־אָחִינוּ֒ סגול (מלך, דרגא 2)
אֲשֶׁ֨ר קדמא (משרת, דרגא 5) רָאִ֜ינוּ גרש (שליש, דרגא 4)
צָרַ֥ת מרכא (משרת, דרגא 5) נַפְשׁ֛וֹ תביר (משנה, דרגא 3)
בְּהִתְחַֽנְנ֥וֹ מרכא (משרת, דרגא 5) אֵלֵ֖ינוּ טפחא (מלך, דרגא 2)
וְלֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) שָׁמָ֑עְנוּ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
עַל־כֵּן֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
בָּ֣אָה מונח (משרת, דרגא 5) אֵלֵ֔ינוּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
הַצָּרָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
הַזֹּֽאת סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: "אֲבָל באמת אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ על מה שעשינו ליוסף אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ - עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת כעונש מה'".
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַרוּ גְּבַר לַאֲחוּהִי בְּקוּשְׁטָא חַיָּבִין אֲנַחְנָא עַל אֲחוּנָא דַּחֲזֵינָא בְּעָקַת נַפְשֵׁיהּ כַּד הֲוָה מִתְחַנַּן לַנָא וְלָא קַבֵּילְנָא מִנֵּיהּ עַל כֵּן אֲתָת לַנָא עָקְתָא הָדָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמָרוּ גְבַר לְאָחוֹי בְּקוּשְׁטָא חַיָיבִין אֲנַחְנָא עַל אָחוּנָא דְחָמֵינָא אַנִיקֵי דְנַפְשֵׁיהּ כַּד הֲוָה מְפַיֵיס לָנָא וְלָא קַבֵּילְנָא מִנֵיהּ בְּגִין כֵּן אָתַת לָנָא עַקְתָא הָדָא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בָּאָה אֵלֵינוּ – טַעֲמוֹ בַּבֵּי"ת, לְפִי שֶׁהוּא בִּלְשׁוֹן עָבַר, שֶׁכְּבָר בָּאָה. וְתַרְגּוּמוֹ: "אֲתָת לַנָא".
רשב"ם
מתוך: רשב"ם על בראשית מב (עריכה)
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
. והכתוב לא סיפר זה שם:
- או מפני שהדבר ידוע בטבע, כי יתחנן אדם לאחיו בבואו לידם להרע לו, וישביעם בחיי אביהם, ויעשה כל אשר יוכל להציל נפשו ממות;
- או שירצה הכתוב לקצר בסורחנם;
- או מדרך הכתובים שמקצרים במקום אחד ומאריכים בו במקום אחר.
והנה, ראובן ענה להם, שכבר "אמרתי אליכם", בשעת מעשה שלא תחטאו בו, כי ילד הוא, ומפני נערותו חטא לכם, וראוי לכם להעביר על חטאות נעוריו; ועתה "גם דמו", עם האכזריות אשר אתם אומרים, "הנה נדרש".
או יהיה פירוש "גם דמו" אף על פי שלא הרגתם אותו, ידרוש השם מכם דמו, ונחשב לכם כאלו שפכתם דמו בהיותו נמכר לעבד עולם, כי יתכן שמת בעבור היותו ילד שעשועים ולא נסה לעבוד.
ורבותינו דרשו (בראשית רבה צא ח) דמו ודם הזקן.רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו: זה יורה כדעת הסוברים שלא מכרוהו אחיו מעולם שאילו כן היה להם לומר אבל אשמים אנחנו על אשר מכרנו את אחינו. והאשם היה שהשליכו אותו לבור כי אין ספק שהיה מתחנן להם שלא יעשו זאת ולא שמעו עליו:
על כן באה אלינו: פירושו על הנכון באה עלינו הצרה הזאת ועל הדין, מלשון (במדבר כז, ז): "כן בנות צלפחד דברת", והנה הצדיקו עליהם את הדין כי כאשר לא חמלו עליו בראותם צרת נפשו באה להם הצרה הזאת מדה כנגד מדה:ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(כא) השאלות (כא - כב)
למה לא התעוררו שהוא על חטא מכירת יוסף עד הנה, ומה ענה אותם ראובן, ומה חדש במ"ש וגם דמו הנה נדרש:
"ויאמרו איש אל אחיו". עד עתה היו חושבים שיוסף יודע האמת שאינם מרגלים רק שמעליל עליהם עלילות ברשע כמושל אכזר, אבל עתה שראו שאינו בא דרך עלילה ונהפוך הוא שמבקש עליהם זכות והוא ירא אלהים רק שהוא טועה בדעתו שחושב באמת שהם מרגלים, שמו על לבם מה היה להם שרק אותם חושד כמרגלים, ולא נחשד בזה שום אחד מהמון אדם רב שבאו מארץ כנען לשבור בר, אין זה כ"א עונש השגחיי על שמכרו את אחיהם, וז"ש "אבל "האמת הוא שלא הוא אשם בדבר שמעליל עלינו ברשע, רק "אשמים אנחנו "שזה עונש על אשמתנו "על אחינו", והגם שגוף הדבר מה שדנו אותו למיתה לא יחשב בעיניהם לחטא כי הם דמו שחייב מיתה מן הדין כמ"ש בפ' וישב, מ"מ העניש ה' אותנו מפני ג' דברים.
- א] "על אחינו", שהיה לנו לוותר נגדו מצד האחוה.
- ב] "אשר ראינו צרת נפשו", והיה לנו לרחם עליו מצד מדת הרחמים.
- ג] "בהתחננו אלינו", והיה ראוי שנמחול לו מצד תחנוניו ולישא פשעיו, והראיה שהוא עונש ע"ז, כי "על כן באה אלינו הצרה הזאת", שהיא מדה כנגד מדה, שכשם שנמכר אחינו על ידינו כן לקח מאתנו אח אחד:
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד למה האריכו לשון לומר אשר ראינו וגו' ולא אמרו סתם, ועוד היה להם לומר אשר מכרנוהו שהוא תכלית העון, ואולי שנתכוונו לומר להיות שצדדו בטעם צרה זו אם הוא בשביל מכר יוסף ודחו טעם זה כפי מה שכתבתי למעלה (ל"ז כ') שכפי הדין דנוהו להריגה ואם כן המכר שעשו לו הוא אדרבה מדת החסד, ואם על שגרמו צרת אביהם אדרבה דבר זה יוסיף לו מכאוב ולא יעשה ה' יסורי עון צער אביהם בדבר שיגדל עוד צער על צערו, ואשר על כן לא מצאו עון ואמרו אבל אשמים וגו' אשר ראינו וגו' פי' שעל כל פנים היה להם לרחם עליו בראות אחיהם מתחנן על סכנת נפשו ונתאכזרו עליו ודבר זה מגונה לצדיקים לעשותו על כן באה וגו':
או ירצה על זה הדרך להיות שראו כולם יחד באו למשמר חשבו בדעתם בשל מי הרעה, ולהיות שמכר יוסף היה לאות בין עיניהם כשבאו לתלות בו מצאו סתירה לדבר מצד ראובן שנתפס עמהם והוא לא היה בתוך המוכרים, לזה הכריחו ואמרו אבל אשמים וגו' פי' הן אמת אם נאמר שהצרה באה בעד המכר יקשה לנו ראובן לא מכר אבל אשמים וגו' אשר ראינו צרת נפשו וגו' כשרצו לשלוח יד בו ובדבר זה היה ראובן שוה עמהם ההוא אמר (ל"ז כ"ב) השליכו אותו אל הבור ופשיטא כי יתחנן יוסף אליהם ביותר בהשליכו אל הבור לפחד הנפילה והבל הבור והנחשים ועקרבים גם למות שמה ברעב ובצמא ואין לך מיתה משונה כזו ויחנן קולו להם ולא שמעו לקול תחנתו ובזה יד ראובן עמהם, והוא אומרו על כן באה אלינו פירוש יחד הצרה, וכל זה כשנאמר כי דבריהם אלו היו כשהכניסום במשמר. וטעם שסדר הכתוב דבריהם באחרונה הוא לצד שלא רצה להפסיק תוך כל דברי יוסף, אבל אם נאמר שדבריהם אלו היו אחר שהסכימו לאסור אחד מהם והם יעלו לשלום כסדר הכתוב צריך לתת טעם למה לא נתעוררו לחוש לאשמת אחיהם עד עתה. ואולי כי קודם לא הרגישו וחשבו כי אדם בעל בחירה ורצון להרע ולא עון יוסף גורם כי לדעתם מחויב היה להם כמו שפירשנו במקומו (שם כ') מה שאין כן כשאמר להם אחיכם אחד יאסר וגו' ויעשו כן פירוש יחדו הם אחד מהם בזה נתעוררו מהנדמה כי הוא עון יוסף כמו שהם נתאכזרו על אחיהם לזה בא להם הצער בדרך זה שאסרו אחד מהם ביד איש נכרי. וכבר רשמתי בכמה מקומות כי העון יוליד בדמותו בצלמו בסוד אומרו (תהלים, סב) תשלם לאיש כמעשהו וכמו כן הדברים כאן שהכאיב להם לבם בצרת אחיהם, והוא אומרו אבל פי' אם היה המקרה זה בדרך אחר לא היינו מצדיקים שעל סיבת יוסף באה אלינו אבל עתה ודאי אשמים אנחנו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו:
ועוד היה להם לאות כיון שנתייחד שמעון דכתיב (כ"ד) ויקח מאתם את שמעון מזה ידעו כי דבר יוסף הוא הסובב כי זה הוא היועץ עצה רעה על יוסף דכתיב (ל"ז י"ט) ויאמרו איש אל אחיו ואמרו ז"ל (תנחומא ויחי) שהם שמעון ולוי:ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו. לשון דרומאי הוא, 'אבל', 'ברם'. אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו. אפשר יוסף בן שבע עשרה שנה רואה את אחיו מוכרין אותו ושותק? אלא מלמד שהיה מתחבט לפני רגליו של כל אחד ואחד כדי שיתמלאו עליו רחמים, ולא נתמלאו.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מב כא"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.