רבינו בחיי על בראשית מב כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< · רבינו בחיי על בראשית · מב · כא · >>

אבל אשמים אנחנו על אחינו:    זה דרך הצדיקים כשחוטאים מודים בדבר ומצדיקים עליהן את הדין, וכענין שכתוב (ויקרא ה, יט): "אשם הוא אשם אשם לה'", ודרך הרשעים שחוטאים ואומרים איננו חטא, הוא שכתוב (זכריה יא, ה): "אשר קניהן יהרגון ולא יאשמו":

אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו:    זה יורה כדעת הסוברים שלא מכרוהו אחיו מעולם שאילו כן היה להם לומר אבל אשמים אנחנו על אשר מכרנו את אחינו. והאשם היה שהשליכו אותו לבור כי אין ספק שהיה מתחנן להם שלא יעשו זאת ולא שמעו עליו:

על כן באה אלינו:    פירושו על הנכון באה עלינו הצרה הזאת ועל הדין, מלשון (במדבר כז, ז): "כן בנות צלפחד דברת", והנה הצדיקו עליהם את הדין כי כאשר לא חמלו עליו בראותם צרת נפשו באה להם הצרה הזאת מדה כנגד מדה: