רבינו בחיי על בראשית מב לח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רבינו בחיי על בראשיתפרק מ"ב • פסוק ל"ח |
א • ג • ז • יג • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כה • כח • לז • לח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית מ"ב, ל"ח:

וַיֹּ֕אמֶר לֹֽא־יֵרֵ֥ד בְּנִ֖י עִמָּכֶ֑ם כִּֽי־אָחִ֨יו מֵ֜ת וְה֧וּא לְבַדּ֣וֹ נִשְׁאָ֗ר וּקְרָאָ֤הוּ אָסוֹן֙ בַּדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּֽלְכוּ־בָ֔הּ וְהוֹרַדְתֶּ֧ם אֶת־שֵׂיבָתִ֛י בְּיָג֖וֹן שְׁאֽוֹלָה׃




לא ירד בני עמכם:    שתק בזה ולא השיב לו כלל ולא בטח בדבריו מפני שכבר פשע באביו ומעתה לא יבטח בו, אבל בטח בדברי יהודה כי יהודה גבר באחיו וטענתו של יהודה "אם ישך משלח את אחינו אתנו וגו' ואם אינך משלח וגו'", וכן דרז"ל אמר להם יהודה הניחו לו לזקן עד שתכלה פת מן הסל. אמר יהודה: אבא אם ילך בנימין עמנו ספק נתפס ספק לא נתפס. אם ילך עמנו נחיה ואם לא ילך עמנו כלנו מתים מוטב שתניח את הספק ותטול את הודאי: