קטגוריה:בראשית לב ה
ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיְצַ֤ו אֹתָם֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֣ה תֹאמְר֔וּן לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּךָ֣ יַעֲקֹ֔ב עִם־לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָאֵחַ֖ר עַד־עָֽתָּה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יְצַ֤ו אֹתָ/ם֙ לֵ/אמֹ֔ר כֹּ֣ה תֹאמְר֔וּ/ן לַֽ/אדֹנִ֖/י לְ/עֵשָׂ֑ו כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּ/ךָ֣ יַעֲקֹ֔ב עִם־לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָ/אֵחַ֖ר עַד־עָֽתָּה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וּפַקֵּיד יָתְהוֹן לְמֵימַר כְּדֵין תֵּימְרוּן לְרִבּוֹנִי לְעֵשָׂו כִּדְנָן אֲמַר עַבְדָּךְ יַעֲקֹב עִם לָבָן דַּרִית וְאוֹחַרִית עַד כְּעַן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּפְקִיד יַתְהוֹם לְמֵימַר כְּדֵין תֵּימְרוּן לְרִיבּוֹנִי לְעֵשָו כִּדְנַן אָמַר עַבְדָךְ יַעֲקב עִם לָבָן אִיתּוֹתָבִית וְאִשְׁתְּהָיַית עַד כְּדוֹן: |
רש"י (כל הפרק)
"גרתי" - לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר, אינך כדאי לשנוא אותי על ברכות אביך שברכני "הוה גביר לאחיך" שהרי לא נתקיימה בי.
|
|
עם לבן גרתי, לחן של , בביצוע להקת לב טהור |
מפרשי רש"י
מפרשי רש"י
יריעות שלמה (מהרש"ל) (כל הפרק)
צידה לדרך (כל הפרק)
אבן עזרא (כל הפרק)
כה תאמרון לאדוני — אמר כן להם, עד שיתברר אצלם שהוא אדוניו, וידברו עמו בדרך מוסר העבד.
ואחר עד עתה — האל"ף סימן המדבר, והנח הנעלם שהוא אחריו – תחת אל"ף השורש, וכן: "אני אהבי אהב" (משלי ח, יז); כי כבד על הלשון להוציא ב' אלפי"ן. והוא מהבניין הקל:רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(ה) "ויצו אתם לאמר". שם בפיהם דברים להוציא המשטמה שיש לעשו עליו על הברכות, ולהראות לו שלא נתקיימו בו רק בעשו, אחר שכוונת אביו היה על עשו, והנה על הברכה הוה גביר לאחיך אמר "כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב", שעשו הוא האדון והגביר, וכן הלא הברכה כוללת כל אחיו ומשפחתו, הנה "עם לבן גרתי", כגר בארץ לא כגביר ומושל, וגם שהברכה היתה מטל השמים ומשמני הארץ וזה נתקיים בעשו, שכבש ארץ מיוחדת והוא שר ומושל שם, לא בי שגרתי בארץ לא לי, ולא תאמר כי עוד חזון למועד שיתקיימו בעתיד, שהלא "ואחר עד עתה", זה זמן רב:
כלי יקר (כל הפרק)
"כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה". פירש"י גרתי לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר. ד"א גרתי תרי"ג מצות שמרתי, ושני פירושים אלו סותרים זה את זה שאם אמר לו לא נעשיתי שר אם כן בא לפניו בהכנעה, ואם אמר לו תרי"ג מצות שמרתי משמע אדרבא ששלח לו שאינו ירא ממנו, מצד ששמר תרי"ג מצות ואינו בכלל והיה כאשר תריד ופרקת עלו, וקשה עוד למה קראו אדוני ואת עצמו עבד, ויתר ענייני הכנעה שעשה לו, ועוד תימה על לשון הכתוב שיאמר תרי"ג בלשון גרתי.
על כן לבי אומר, שב' פירושים אלו מראה שניהם כאחד אמת, לא כמו שפי' רש"י ד"א, משמע שכל אחד פירוש בפני עצמו. וזה באור הענין שיעקב שלח לו לאמר עם לבן גרתי, לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר, לומר לו שהברכות לא נתקיימו בו, ולא בא להכחיש את אביו ולעשות ברכותיו פלסתר חלילה, אלא כך אמר שכשברך אותי אבי היה סבור שאני עשו ועל דעת זה ברכני, והרמאות אשר עשיתי לא הועילה לי, כי לא יחרוך רמיה צידו, אשר האכיל לאביו להשיג הברכות על ידה, ואין אדם נוגע במוכן לחבירו והולכים כל הברכות אחר דעת אבי, ובדעתו היה שיחולו על ראש עשו וכך יהיה, והמופת על זה שהרי גר אנכי בארץ לא שר וחשוב, וא"ת לעולם יתקיימו בי הברכות, ומה שלא נעשיתי שר וחשוב עד היום הזה היינו לפי שלא קיימתי את התורה, כי כך הותנה בשעת קבלת הברכות על מנת אם אקיים תרי"ג מצות שנאמר והיה כאשר תריד ופרקת עלו וגו', על זה אמר גרתי, הרי תרי"ג מצות שמרתי ואעפ"כ לא נעשיתי שר וחשוב, אלא ודאי שלא אהנו מעשי, כי לא אהני לרמאי ברמאותו והברכות יחולו על ראש מי שנתכוין אליו יצחק בשעת אמירת הברכות. לפיכך אמר גרתי הכולל שניהם ענין גרות, וענין תרי"ג לומר לך שאע"פ שתרי"ג מצות שמרתי מ"מ גר אנכי בארץ, דאל"כ למה אמר גרתי הל"ל עבדתי, שהרי באמת היה עבד ללבן ומורה ביותר על ההפך מברכת הוי גביר לאחיך, אלא כדי להבין מן לשון גרתי אותיות תרי"ג, ואי לא מסתפינא מחברי הייתי מוחק ד"א מן פירש"י כי באמת שני הפשטים צריכין זה לזה.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
כֹּה תֹאמְרוּן
יעקב חוזר לכנען כהבטחתו. הוא לא מחפש מלחמות, לא נצחונות ולא תבוסות.
יעקב החליט להחמיא לעשו במילים. מילים זה דבר קל מאוד להוציא, ויעקב כבר היה מנוסה בדברי פיוס, אחרי כל השיחות שהיו לו עם לבן.
כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו
- יעקב מורה למלאכים בדיוק מה להגיד - לא יותר ולא פחות - לכן הניסוח שלו בנוי ומוכן שהמלאכים יבאו ויגידו לעשו "כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה".
- רש"י מסביר שיעקב מגדיר את עצמו כגר אצל לבן, ולא תושב, ועכשו זכותו לחזור לבית אביו.
- יעקב מעניק כבוד לאחיו ומגדיר את עשו כאדונו, ככתוב: "לַאדֹנִי לְעֵשָׂו". ייתכן שיעקב אפילו מעניק לעשו את הבכורה ומוותר על ברכת יצחק. בשלב זה יעקב כבר זכה ברכת אלוהים, וברכת יצחק אינה חשובה יותר. ואכן כאשר בני יצחק קוברים את יצחק נאמר "ויִַּקְבְּרו אֹּתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו" (ביאור:בראשית לה כט) - עשו הראשון, כלומר עשו הוא הבכור.
- "עַבְדְּךָ יַעֲקֹב" יעקב חוזר בצורה נוספת "חזרה על "לַאדֹנִי לְעֵשָׂו". כמובן יעקב לא מסכים להיות עבדו של עשו, אלא רק אח נאמן וממושמע.
- "עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה" – יעקב מדגיש שהוא עשה את פקודת אביו: הלך ללבן, ורק ללבן. היה אצלו כל הזמן ולא התעסק עם זרים או ניכנס לצרות ועכשו הוא חוזר בכבוד ולא בורח הביתה כפליט.
פתיחה מרשימה.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית לב ה"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.
