מפרשי רש"י על בראשית לב ה
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק ל"ב • פסוק ה' | >>
• א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כב • כג • כד • כה • כו • כח • כט • לא • לב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיְצַ֤ו אֹתָם֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֣ה תֹאמְר֔וּן לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּךָ֣ יַעֲקֹ֔ב עִם־לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָאֵחַ֖ר עַד־עָֽתָּה׃
רש"י
"גרתי" - לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר, אינך כדאי לשנוא אותי על ברכות אביך שברכני "הוה גביר לאחיך" שהרי לא נתקיימה בי.
עם לבן גרתי, לחן של , בביצוע להקת לב טהור |
דבר אחר: "גרתי" בגימטריא תרי"ג, כלומר, עם לבן הרשע גרתי, ותרי"ג מצות שמרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים.
רש"י מנוקד ומעוצב
גַּרְתִּי – לֹא נַעֲשֵׂיתִי שַׂר וְחָשׁוּב אֶלָּא גֵר. אֵינְךָ כְּדַאי לִשְׂנוֹא אוֹתִי עַל בִּרְכַּת אָבִיךָ שֶׁבֵּרְכַנִי "הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ" (לעיל כז,כט), שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְקַיְּמָה בִי. דָּבָר אַחֵר: "גַּרְתִּי" בְּגִימַטְרִיָּא שֵׁש מֵאוֹת וּשְׁלוֹש עֶשְׂרֵה (תרי"ג). כְּלוֹמַר: עִם לָבָן הָרָשָׁע גַּרְתִּי, וְשֵׁש מֵאוֹת וּשְׁלוֹש עֶשְׂרֵה מִצְוֹת שָׁמַרְתִּי, וְלֹא לָמַדְתִּי מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים.
מפרשי רש"י
[ז] אבא אמר כו'. דאם לא כן כיון דאמר 'לא נתקיימו בי הברכות' מה לו לומר "ויהי לי שור וחמור" שנראה כי היה עשיר, דאין פירוש שור אחד או חמור אחד, דהא שלח לו דורון גדול (פסוקים יד, טו), אלא הפירוש כדרך שבני אדם אומרים 'קרא התרנגול' כמו שמפרש (כ"ה ברא"ם):
[ח] זה אינו לא מטל השמים. והא דמשמע בפרק מרובה (בבא קמא דף סג.) דשור וחמור מקרי גדולי קרקע, עיין בפרשת ראה אצל "ונתת הכסף וגו'" (דברים י"ד, כ"ו), ושם מבואר דלא יקשה:
[ט] להודיע שאני בא אליך וכו'. לא להגיד לך כי יש לי שור וחמור, דלא יתכן בזה "למצוא חן בעיניך", דזה אין סבה שימצא חן בעיניו, רק שלא ישנא אותו על הברכות, לא שימצא חן (כ"ה ברא"ם), אלא פירושו כי ואשלחה להגיד לך שאני בא אליך, ומבקש אהבתך, ובשביל זה אמצא חן בעיניך כשאני שלם עמך ומבקש אהבתך. ונראה דבשביל זה לא היה צריך להוציא קרא מפשטיה, רק כמשמעו, כמו שיש מציאות חן כשהוא מודיע לו שהוא בא אצלו מפני שהוא שלם עמו ומבקש אהבתו - כך יש מציאות חן כשהוא מודיע לו ענינו, כדרך האוהבים שמודיעים זה לזה עניניהם:
[ה] גרתי כו', ותרי"ג מצות שמרתי. בודאי אין לעשו נפקותא בשמירת המצות של יעקב אלא דיעקב אמר דבריו גם למלחמה כדאיתא בב"ר שנגש לג' דברים דהיינו אם תרצה להלחם בי יש בי כח לעמוד כנגדך כי יש לי זכות קיום המצות, דרמז לו שלא יחשוב שלא קיים התורה ויתקיים המאמר והיה כאשר תריד כו' ויש מקשים היאך אפשר לקיים כל תרי"ג מצות והלא יש ביניהם מצות הנוהגות לכלל ישראל כגון הקמת מלך ובנין ביהמ"ק. ויש לומר דאמרינן במנחות כל העוסק בתורת קרבנות כאילו הקריב אותם ה"נ קאמר שעסקתי בתורה של כל המצות והוה כאילו קיימתים ועיין בפרשת תולדות בפסוק וישמור משמרתי מה שכתבתי שם:
בד"ה לא נעשיתי כו' - נ"ב מה שפירש רש"י גרתי תרי"ג מצוות כו' מה בא להודיע לעשיו, נ"ל דהכי החיבור דמתחילה ציוה לו לאמר שלא נתקיימו הברכות ולכן לא יתקנא בו ואם אתה אינו משגיח בזה וסובר שנתקיימו הברכות אם כן לא תוכל לעשות לי מאומה מצד הברכות ובמה אתה סומך על דברי אבינו והיה כי תריד וגו' קיימתי כל התורה ואין להתורה על מה לצעוק. מהרש"ל: