מפרשי רש"י על בראשית לב יז
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק ל"ב • פסוק י"ז | >>
• א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כב • כג • כד • כה • כו • כח • כט • לא • לב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּתֵּן֙ בְּיַד־עֲבָדָ֔יו עֵ֥דֶר עֵ֖דֶר לְבַדּ֑וֹ וַיֹּ֤אמֶר אֶל־עֲבָדָיו֙ עִבְר֣וּ לְפָנַ֔י וְרֶ֣וַח תָּשִׂ֔ימוּ בֵּ֥ין עֵ֖דֶר וּבֵ֥ין עֵֽדֶר׃
רש"י
"עדר עדר לבדו" - כל מין ומין לעצמו
"עברו לפני" - דרך יום או פחות ואני אבא אחריכם
"ורוח תשימו" - עדר לפני חבירו מלא עין כדי להשביע עינו של אותו רשע ולתווהו על רבוי הדורון
רש"י מנוקד ומעוצב
עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ – כָּל מִין וָמִין לְעַצְמוֹ.
עִבְרוּ לְפָנַי – דֶּרֶךְ יוֹם אוֹ פָחוֹת, וַאֲנִי אָבֹא אַחֲרֵיכֶם.
וְרֶוַח תָּשִׂימוּ – עֵדֶר לִפְנֵי חֲבֵרוֹ מְלֹא עַיִן, כְּדֵי לְהַשְׂבִיעַ עֵינוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע וּלְתַוּוֹהוּ עַל רִבּוּי הַדּוֹרוֹן (בראשית רבה עו,ח).
מפרשי רש"י
[כה] של מי אתה מי שולחך כו'. כלומר הלמ"ד משמש במקום 'של', כמו שמפרש, דלא יתכן לפרש "למי" כמו שמוש הלמ"ד בכל מקום - דהוא משמש להבאת דבר אל דבר, ויהיה פירושו 'למי אתה הולך', דאם כן לא יתכן התשובה "לעבדך ליעקב" (פסוק יח), ולפיכך צריך לפרש "למי אתה" 'של מי אתה'. ומפני שאין דרך אדם לשאול כל אדם 'של מי אתה', דמה נפקא מיניה יהיה למי שהוא, וכל אדם הוא לעצמו, ולפיכך צריך להוסיף ולומר 'מי שולחך', מפני שהיה רואה מוליך המנחה, ואמר 'מי שולחך', שכן דרך לשאול על דבר חדוש, שראה מוליך המנחה. והביא ראיה מן התרגום דתרגם 'דמאן אתה' שרוצה לומר של מי אתה. ומפני שפירש 'של מי אתה מי שולחך' אם כן לא יתכן לפרש "ולמי אלה לפניך" על המנחה של מי היא, דכיון דאמר 'מי שולחך' בכלל הזה הוא של מי המנחה, שהמנחה היא אל השולח, ולכך הוצרך לפרש מיד "ולמי אלה לפניך" 'ואלה שלפניך של מי הם', כלומר למי המנחה הזה שלוחה. גם בשביל שבא לפרש שני הלמדי"ן, למ"ד של "למי אתה" ולמ"ד של "ולמי אלה לפניך" כאחד, שפירוש שניהם במקום 'של' הביא ראיה לשניהם דהוא כמו "לה' הארץ ומלואה" (תהלים כ"ד, א'):