חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות מתוך

חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995

2000418

ס״ח תשנ״ה, 170; תשנ״ו, 352; תשס״ג, 568; תשס״ה, 419; תשס״ו, 167; תשס״ח, 146, 218, 594, 784; תשס״ט, 205; תש״ע, 296, 385; תשע״א, 726, 1067; תשע״ב, 26, 170; תשע״ד, 593; תשע״ה, 79; תשע״ז, 520; תשע״ח, 439, 684; תשע״ט, 40, 224; תש״ף, 14; תשפ״ב, 748, 888, 962, 1010; תשפ״ג, 32, 148, 152; תשפ״ד, 168, 426, 883, 1350.

דחיית תחילה: ק״ת תשפ״ג, 962.

1.

הגדרות [תיקון: תשס״ג, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ח־3, תשס״ח־4, תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ז, תשע״ח־2, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ד־3, תשפ״ד־4]

בחוק זה –

”בית משפט“ – לרבות בית דין לעבודה, בית דין דתי, ראש הוצאה לפועל לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967 (להלן – חוק ההוצאה לפועל), ולמעט בית דין צבאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;

”גובה“ – בעל תפקיד לפי סעיף 5 לחוק ההוצאה לפועל וכן עובד ציבור שמינה מנהל המרכז לצורך גביית חוב לפי חוק זה;

”גוף ציבורי“ – אחד מאלה –

(1)

משרד ממשלתי;

(2)

רשות מקומית;

(3)

המוסד לביטוח לאומי, ”בזק“, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ, חברת החשמל לישראל בע״מ, חברת החשמל מחוז ירושלים בע״מ;

(4)

תאגיד הממלא תפקיד ציבורי על פי דין, שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;,

”דמי פיגורים“, ”הפרשי הצמדה“ ו”ריבית שקלית“ – (החל מיום 1.1.2025): כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;

”המצאה“ – המצאה לפי פרק י״ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018 או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים בסעיפים 3ו או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018;

”הפרשי הצמדה וריבית“ – (תימחק ביום 1.1.2025): כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;

”חוב“ – אחד מאלה לרבות הפרשי הצמדה וריבית, בתוספת פיגורים, שנוספו לו על פי דין, ולמעט חוב המשולם לרשות מקומית, (הוראת שעה עד יום 31.12.2026): שאינו חוב כאמור בפסקה (16א) –

(החל מיום 1.1.2025): אחד מאלה לרבות הפרשי הצמדה, ריבית ודמי פיגורים, שנוספו לו על פי דין, ולמעט חוב המשולם לרשות מקומית, (הוראת שעה עד יום 31.12.2026): שאינו חוב כאמור בפסקה (16א) –

(1)

קנס, שהטיל בית משפט, המשולם לאוצר המדינה או לקרן;

(2)

קנס מינהלי כמשמעותו בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985 (בהגדרה זו – קנס מינהלי) אף אם הוא משולם לתאגיד שהוקם לפי חוק, ששר המשפטים קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;

(3)

קנס בשל עבירה של ברירת משפט כמשמעותו בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982;

(4)

קנס אזרחי או עיצום כספי שנקבע בחיקוק;

(5)

קנס כמשמעותו בפקודת בזיון בית משפט;

(5א)

התחייבות להימנע מעבירה, כמשמעותה בסעיף 72 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בחוק זה – חוק העונשין), והערבות לכך אם ניתנה, ובלבד שהתקיימה עילה לגבייתן לפי סעיף 76 לחוק האמור;

(5ב)

ערובה לדחיית ביצועו של עונש שניתנה לפי סעיף 87 לחוק העונשין, ובלבד שבית המשפט נתן החלטת חילוט לגביה;

(5ג)

ערובה כהגדרתה בסעיף 41 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 (בחוק זה – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)), שניתנה לפי סימן ו׳ לפרק ב׳ לחוק האמור, ובלבד שבית המשפט נתן החלטת חילוט לגביה;

(6)

פיצוי כמשמעותו –

(א)

בסעיף 77 לחוק העונשין, ובסעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים);

(ב)

בסעיף 26(8) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971;

(ג)

בסעיף 11(1) ו־(3) לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969;

(7)

אגרה לפי –

(א)

חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984;

(ב)

חוק ההוצאה לפועל;

(ג)

חוק הדיינים, התשט״ו–1955;

(ד)

חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962;

(ה)

חוק הקאדים, התשכ״א–1961;

(ו)

חוק בית דין לעבודה, התשכ״ט–1969;

(ז)

חוק המנוי בתוספת הרביעית; חוב מכוח פסקת משנה זו לא ייגבה באמצעות פקודת המסים (גבייה) אף אם אותה פקודה חלה עליו;

(8)

הוצאות שפסק בית משפט או גוף המוסמך להטיל על פי דין קנס אזרחי או עיצום כספי לטובת אוצר המדינה או קרן;

(9)

כפל ההוצאות שהוצאו כמפורט להלן:

(א)

לשם ביצוע הוראה, הודעה או צו בענין מפגע לפי סעיף 71ב לפקודת בריאות העם, 1940;

(ב)

לשם ביצוע צו לסילוק מפגע לפי סעיף 11ב(ב) לחוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961;

(ג)

לשם הריסתו, הסרתו או סילוקו של שלט לפי סעיף 8(ב) לחוק הדרכים (שילוט), התשכ״ו–1966;

(ד)

לשם ביצוע צו לשמירת הניקיון לפי סעיף 13ב(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984;

(ה)

לשם ביצוע צו פינוי רעלים או צו להחזרת המצב לקדמותו, לפי סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993;

(החל מיום 1.1.2027): לשם ביצוע צו מינהלי, לפי סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993;

(ו)

לשם ביצוע צו לסילוק מקור קרינה, לפי סעיף 15 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2005;

(ז)

לשם ביצוע צווים לפי סעיפים 45, 46, ו־48 לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008;

(ח)

לשם ביצוע צו מינהלי לעניין אסבסט, לפי סעיף 49 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע״א–2011;

(10)

הוצאות הרחקה שנקבעו בצו הרחקה לפי הוראות סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952;

(11)

תשלומים שבהם חבים זכאים לייצוג לפי סעיף 23 לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו–1995;

(12)

סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי סעיף 28כה2 לחוק המפלגות, התשנ״ב–1992;

(13)

סכום שיש לשלמו למדינה לפי דין ושפקודת המסים (גבייה) חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים והשר הנוגע בדבר (להלן – השרים) אישרו לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות; אישרו השרים כאמור, לא ייגבה החוב באמצעות פקודת המסים (גבייה);

(14)

מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו למדינה לפי דין, שסכומו נקבע בחיקוק, ושפקודת המסים (גבייה) לא חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים, בהסכמת השר הנוגע בדבר, קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר שהשרים אישרו לגבותו באמצעות המרכז, לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר;

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על העסקת עובדים זרים שלא כדין), התשנ״ח–1998 (ק״ת תשנ״ח, 656), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – העסקת עובדים זרים שלא כדין), התשנ״ב–1992, תהיה ביום י״ד באייר התשנ״ח (10 במאי 1998).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי בענין בטיחות בעבודה ובענין שעות עבודה ומנוחה), התשנ״ט–1999 (ק״ת תשנ״ט, 656), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – בטיחות בעבודה), התשנ״ו–1995 ותקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – שעות עבודה ומנוחה), התשנ״ח–1998, תהיה ביום ט״ז באייר התשנ״ט (2 במאי 1999).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות הפיקוח על המטבע), התש״ס–1999 (ק״ת תש״ס, 3), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבירות פיקוח על המטבע), התש״ס–1999, תהיה ביום כ׳ בתשרי התש״ס (30 בספטמבר 1999).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות בטיחות השיט), התש״ס–2000 (ק״ת תש״ס, 350), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – בטיחות השיט), התשמ״ח–1988, תהיה ביום כ״ב באדר ב׳ התש״ס (29 במרס 2000).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס אזרחי על הפרת הוראות פקודת מחלות בעלי חיים), התש״ס–2000 (ק״ת תש״ס, 806), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס אזרחי כמשמעותו בסעיף 27א לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985, תהיה ביום ח׳ באלול התש״ס (8 בספטמבר 2000).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס בשל עבירת ברירת משפט על הפרת חיקוקים הנוגעים לגנים לאומיים, שמורות טבע והגנת חיית הבר), התש״ס–2000 (ק״ת תש״ס, 851), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירת ברירת משפט לפי צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – גנים לאומיים ושמורות טבע ואתרי לאום), התשמ״ט–1989, ולפי צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – הגנת חיית הבר), התשמ״ו–1986, תהיה ביום כ״ז באלול התש״ס (27 בספטמבר 2000).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות אי תשלום שכר מינימום), התש״ס–2000 (ק״ת תש״ס, 922), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – אי תשלום שכר מינימום), התשנ״ב–1992, תהיה ביום ו׳ בטבת התשס״א (1 בינואר 2001).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות עבודת נוער), התש״ס–2000 (ק״ת תש״ס, 922), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבודת נוער), התשנ״ד–1994, תהיה ביום ו׳ בטבת התשס״א (1 בינואר 2001).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס בשל עבירת תעבורה של ברירת משפט), התשס״א–2001 (ק״ת תשס״א, 274), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירת תעבורה של ברירת משפט לפי סעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, תהיה ביום ח׳ בניסן התשס״א (1 באפריל 2001).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עבירות מינהליות), התשס״א–2001 (ק״ת תשס״א, 1044), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1986, בעבירות שהחוק טרם הוחל לגבי חוב בשלהן, ולמעט חוב שהוא קנס מינהלי בשל עבירה המנויה בתקנות העבירות המינהליות ([צ״ל: קנס מינהלי -] חיקוקי מסים), התשמ״ז–1987, תהיה ביום כ״ב בתשרי התשס״ב (9 באוקטובר 2001).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס בשל עבירת משמעת לפי חוק העובדים הסוציאליים), התשס״ג–2003 (ק״ת תשס״ג, 820), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס לפי סעיף 40(3) לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996, תהיה ביום ג׳ באב התשס״ג (1 באוגוסט 2003).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי התחייבות, ערבות וערובה), התשס״ד–2003 (ק״ת תשס״ד, 16), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא התחייבות או ערבות כמשמעותה בפסקה (5א) להגדרה ”חוב“ או ערובה כמשמעותה בפסקאות (5ב) ו־(5ג) לאותה הגדרה, ביום א׳ בחשון התשס״ד (27 באוקטובר 2003).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי הוצאות שפסק בית דין דתי לטובת אוצר המדינה), התשס״ד–2004 (ק״ת תשס״ד, 198), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא הוצאות שפסק בית דין דתי לטובת אוצר המדינה, לגבי הוצאות, תהיה ביום ו׳ בשבט התשס״ד (29 בינואר 2004).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי בשל עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון), התשס״ז–2007 (ק״ת תשס״ז, 736), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי לפי פרק ה׳ לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000, תהיה ביום ב׳ בסיון התשס״ז (18 במאי 2007).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים המוטלים על ידי רשות ניירות ערך או ועדת האכיפה המינהלית שהוקמה לפי חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968), התשע״ב–2011 (ק״ת תשע״ב 312), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי או קנס אזרחי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן, תהיה ביום י״ט בכסלו התשע״ב (15 בדצמבר 2011): (1) עיצום כספי לפי פרקים ח׳3, ח׳4 ו־ט׳1 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968; (2) עיצום כספי לפי פרקים ז׳1, ז׳2, ו-ח׳1 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995 (להלן – חוק הסדרת הייעוץ); (3) עיצום כספי לפי פרקים י׳, י׳1, ו־י״א1 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994 (להלן – חוק השקעות משותפות); (4) קנס אזרחי לפי פרק ז׳1 לחוק הסדרת הייעוץ, כנוסחו ערב תחילת חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התשע״א–2011 (להלן – חוק ייעול הליכי האכיפה); (5) קנס לפי פרק ז׳ לחוק הסדרת הייעוץ, כנוסחו ערב תחילת חוק ייעול הליכי האכיפה; (6) קנס אזרחי לפי פרק י׳ לחוק השקעות משותפות, כנוסחו ערב תחילת חוק ייעול הליכי האכיפה.

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי על הפרת הוראות חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)), התשע״ב–2012 (ק״ת תשע״ב, 1152), לפיו תחילת החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו בסעיף 4ב לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה–1974, שלא ישולם במועד הקבוע כאמור בסעיף 4ט לחוק האמור, תהיה ביום כ״ו בסיון התשע״ב (16 ביוני 2012).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמוטל על ידי הרשות להגבלים עסקיים לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ״ח–1988), התשע״ב–2012, (ק״ת תשע״ב, 1658), לפיו תחילת החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו בפרק ז׳1 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ״ח–1998, שלא שולם במועד הקובע כאמור בסעיף 50י לחוק האמור, תהיה ביום י״ג בתשרי התשע״ג (29 בספטמבר 2012).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטילה רשות התעופה האזרחית), התשע״ד–2014 (ק״ת תשע״ד, 1460), לפיו תחילתו של החוק לגבי עיצום כספי המפורט להלן שמטילה רשות התעופה האזרחית, כמשמעותה בחוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005, תהיה ביום כ׳ באב התשע״ח (1 באוגוסט 2014): (1) עיצום כספי כמשמעו בפרק י׳ לחוק הטיס, התשע״א–2011; (2) עיצום כספי לפי סעיף 10א לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963.

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס שהוטל לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969), התשע״ד–2014 (ק״ת תשע״ד, 1460), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס אזרחי לפי סעיף 8א(א)(3) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969, שלא שולם במועדו, תהיה ביום כ׳ באב התשע״ח (1 באוגוסט 2014).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטילה הרשות הממשלתית למים ולביוב), התשע״ו–2015 (ק״ת תשע״ו, 160), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו בסעיף 130 בסימן ב׳ לפרק ט׳ לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001, ביום כ״ט בחשוון התשע״ו (11 בנובמבר 2015).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטיל הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן), התשע״ו–2015 (ק״ת תשע״ו, 160), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו בפרק ה1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, שמטיל הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, היא ביום כ״ט בחשוון התשע״ו (11 בנובמבר 2015).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטילה רשות התאגידים), התשע״ו–2016 (ק״ת תשע״ו, 999), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו בסימן ב׳ לפרק הרביעי בחלק התשיעי של חוק החברות, התשנ״ט–1999, ובכלל זה לפי סעיף 360 לחוק האמור, תהיה ביום ג׳ בניסן התשע״ו (11 באפריל 2016).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי המוטל לפי חוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011), התשע״ו–2016 (ק״ת תשע״ו, 2223), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו בפרק ב׳ לחוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011, שלא שולם או שלא ישולם במועד הקובע לתשלום, היא מיום כ״ח בשבט התשע״ד (29 בינואר 2014).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטיל המשרד להגנת הסביבה), התשע״ז–2016 (ק״ת תשע״ז, 54), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירה של ברירת משפט, עיצום כספי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן ולגבי חוב שהוא כפל הוצאות שהוצאו כמפורט להלן, תהיה ביום ב׳ בחשוון התשע״ז (3 בנובמבר 2016): (1) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – שמירת הניקיון), התש״ס–2000; (2) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – מניעת רעש), התש״ס–2000; (3) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – תנאים תברואיים בתחנות דלק), התשס״א–2001; (4) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – מניעת מפגעי יתושים), התשס״א–2001; (5) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – פיקדון על מכלי משקה), התשס״ב–2002; (6) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – פינוי יריעות פלסטיק), התשס״ד–2003; (7) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – שמן משומש), התשס״ז–2006; (8) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – סילוק ומיחזור צמיגים), התשס״ח–2008; (9) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע״ו–2016; (10) עיצום כספי לפי סעיף 129 לפקודת המכרות; (11) עיצום כספי לפי סעיף 5ד לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ״ח–1988; (12) עיצום כספי לפי סעיף 14ה לחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993 (להלן – חוק החומרים המסוכנים); (13) עיצום כספי לפי סעיף 11 לחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ״ט–1999; (14) עיצום כספי לפי סעיף 12 לחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס״ז–2007; (15) עיצום כספי לפי סעיף 50 לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008 (להלן – חוק אוויר נקי); (16) עיצום כספי לפי סעיף 58 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, תשע״א–2011 (להלן – החוק למניעת מפגעי אסבסט); (17) עיצום כספי לפי סעיף 34 לחוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע״א–2011; (18) עיצום כספי לפי סעיף 16 לחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע״ב–2012; (19) עיצום כספי לפי סעיף 46 לחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע״ב–2012; (20) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע הוראה, הודעה או צו בעניין מפגע לפי סעיף 71ב לפקודת בריאות העם, 1940; (21) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו לסילוק מפגע לפי סעיף 11ב(ב) לחוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961; (22) כפל ההוצאות שהוצאו לשם הריסתו, הסרתו או סילוקו של שלט לפי סעיף 8(ב) לחוק הדרכים (שילוט), התשכ״ו–1966; (23) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו לשמירת הניקיון לפי סעיף 13ב(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984; (24) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו פינוי רעלים או צו להחזרת המצב לקדמותו, לפי סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים; (25) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו לסילוק מקור קרינה, לפי סעיף 15 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2005; (26) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צווים לפי סעיפים 45, 46 ו־48 לחוק אוויר נקי; (27) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו מינהלי לעניין אסבסט, לפי סעיף 49 לחוק למניעת מפגעי אסבסט.

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטיל משרד החינוך), התשע״ז–2016 (ק״ת תשע״ז, 298), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו בפרק ג׳ לחוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך, התשע״ד–2014, ביום י״ג בכסלו התשע״ז (13 בדצמבר 2016).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטילה רשות המים), התשע״ז–2017 (ק״ת תשע״ז, 1760), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו בפרק חמישי א׳ לחוק המים, התשי״ט–1959, תהיה ביום כ״ח באלול התשע״ז (19 בספטמבר 2017).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטילה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון), התשע״ז–2017 (ק״ת תשע״ז, 1760), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס אזרחי או עיצום כספי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן, תהיה ביום כ״ח באלול התשע״ז (19 בספטמבר 2017): (1) עיצום כספי לפי סעיף 92א לפרק ט׳1 בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981; (2) עיצום כספי לפי סעיף 32 לפרק ו׳ בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005; (3) קנס אזרחי לפי סעיף 34 לפרק ו׳ בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005; (4) עיצום כספי לפי סעיף 43 לפרק ה׳ בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005; (5) עיצום כספי לפי סעיפים 3א(ו) לפרק ב׳ ו־11ב לפרק ג׳ בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970.

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרות רישיון שנתיות של רואי חשבון שמוטלות מכוח חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955), התשע״ח–2017 (ק״ת תשע״ח, 92), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה שנתית לפי סעיף 5 לחוק רואי חשבון, התשט״ו–1955, ששיעורה נקבע בתקנה 47(א)(4) לתקנות רואי חשבון, התשט״ז–1955, תהיה ביום י״ג בתשרי התשע״ח (3 אוקטובר 2017).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי המוטל לפי חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001), התשע״ט–2018 (ק״ת תשע״ט, 1334), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו בסעיף 14א לחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001, ביום י״א בכסלו התשע״ט (19 בנובמבר 2018).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנסות המוטלים על ידי רשות שדות התעופה), התשע״ט–2019 (ק״ת תשע״ט, 1766; תשפ״ב, 3686), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירה של ברירת משפט כמשמעותו בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, לעניין עבירות על תקנות 22(א), 69(א), (ג) ו־(ו), 69א, 71, 72(א) עד (ג), 73, 75, 76(ג) ו־516(ג) לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961, בשיעור קנס הקבוע לעבירות אלה בצו התעבורה (עבירות קנס), התשס״ב–2002, בתחום נמל התעופה בן גוריון, תהיה ביום כ״ו בטבת התשע״ט (3 בינואר 2019); ולעניין עבירה על תקנה 516(ב) לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961, בשיעור קנס הקבוע לעבירה זו בצו התעבורה (עבירות קנס), התשס״ב–2022, בתחום נמל התעופה בן גוריון, תהיה ביום ז׳ באב התשפ״ב (4 באוגוסט 2022).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרות רישיון רכב שנתיות שמוטלות מכוח פקודת התעבורה), התשע״ט–2019 (ק״ת תשע״ט, 1914), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה כמשמעותה בסעיף 3(ג) לפקודת התעבורה, ששיעורה נקבע בחלק ג׳ לתוספת הראשונה לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961, שחייב נתחייב בו מיום כ״ו בניסן התשע״ה (15 באפריל 2015) ואילך, תהיה ביום כ״ז באייר התשע״ט (1 ביוני 2019).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצומים שמטילה רשות החדשנות), התש״ף–2020 (ק״ת תש״ף, 1986), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו בפרק ח׳ לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ״ד–1984, תהיה ביום כ״ג באב התש״ף (13 באוגוסט 2020).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטיל משרד התקשורת), התשפ״א–2020 (ק״ת תשפ״א, 68), לפיו תחילתו של החוק לגבי החוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו בפרק ז׳ לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972, ביום י״ב בתשרי התשפ״א (30 בספטמבר 2020).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרה שנתית שמוטלת מכוח פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975), התשפ״א–2021 (ק״ת תשפ״א, 4084), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה שנתית לפי סעיף 71(1) לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975, שסכומה נקבע בפרט 6 לתוספת הראשונה לתקנות השותפויות (רישום ואגרות), תהיה ביום כ״ג באלול התשפ״א (31 באוגוסט 2021).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי אגרות ותשלום חובה שמטילה רשות התעופה האזרחית), התשפ״ב–2022 (ק״ת תשפ״ב, 3115), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב בעד אגרה לפי תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש״ע–2009, ולגבי תשלום כמשמעותו בתקנות האמורות, שהוא תשלום חובה לפי פסקה (14) להגדרת ”חוב“, תהיה ביום ז׳ בתמוז התשפ״ב (6 ביולי 2022).

פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי אגרה המוטלת מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957), התשפ״ב–2022 (ק״ת תשפ״ב, 3148), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה שמוטלת מכוח סעיף 38 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957, וסכומה נקבע בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכשירי קרינה לטיפול רפואי), התשכ״ח–1968, תהיה ביום ט׳ בסיוון התשפ״ב (8 ביוני 2022).

(15)

סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי סעיף 10ג(טו) לחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973;

(16)

קנס שהטיל בית משפט או קנס מינהלי, המשולם לקופת ועדה מקומית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965 (בחוק זה – ועדה מקומית), ובלבד ששר המשפטים אישר לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז ויושב ראש הוועדה המקומית; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות; אישר השר כאמור, לא ייגבה הקנס באמצעות פקודת המסים (גבייה);

(16א)

(הוראת שעה עד יום 31.12.2026): קנס שהטיל בית משפט, קנס מינהלי או קנס כאמור בפסקה (3), המשולם לקופת רשות מקומית, ובלבד ששר המשפטים אישר לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז וראש הרשות המקומית; אישר השר כאמור, לא ייגבה הקנס באמצעות פקודת המסים (גבייה); השר רשאי לבטל את האישור בכל עת, והוא יבטלו לבקשת ראש הרשות המקומית אלא אם כן סבר שיש טעמים המצדיקים אחרת; הודעה על אישור והודעה על ביטול אישור כאמור יפורסמו ברשומות;

(הוראת שעה עד יום 31.12.2026; החל מיום 7.11.2025): קנס שהטיל בית משפט, קנס מינהלי, קנס בשל הפרת תעבורה לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ״ד–2024, וכן הוצאות שפסק בית דין לתעבורה לפי החוק האמור או קנס כאמור בפסקה (3), המשולם לקופת רשות מקומית, ובלבד ששר המשפטים אישר לגבותם לפי הצעת מנהל המרכז וראש הרשות המקומית; אישר השר כאמור, לא ייגבו הקנס או ההוצאות כאמור באמצעות פקודת המסים (גבייה); השר רשאי לבטל את האישור בכל עת, והוא יבטלו לבקשת ראש הרשות המקומית אלא אם כן סבר שיש טעמים המצדיקים אחרת; הודעה על אישור והודעה על ביטול אישור כאמור יפורסמו ברשומות;

(16ב)

קנס או הוצאות שהטילו ועדת משמעת, ועדת אתיקה או בית דין מכוח חוק המנוי בתוספת החמישית;

(17)

כל חוב אחר שנקבע בחוק שיחולו עליו הוראות חוק זה;

”חייב“ – מי שבמועד שנקבע, על פי דין או על פי פסק דין של בית משפט, לא שילם חוב, כולו או מקצתו;

”מידע“ – אחד מאלה –

(1)

נתונים מרישום שחובה לנהל על פי חוק לגבי רכושו של אדם;

(2)

נתונים ממאגר מידע כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, ככל שהם מתייחסים לזכויותיו של חייב, ובכלל זה מספרי חשבון בנק מכל סוג שהוא ופרטים מזהים אחרים של חשבון בנק, ככל שהם מתייחסים לזכויות החייב בחשבון הבנק;

(3)

מקום עבודתו של החייב;

(4)

פרטי הזהות הבאים: השם, השם הקודם, מספר הזהות ופרטים על דרכון ישראלי או זר, המען לרבות מען קודם ומספר הטלפון;

(5)

לענין חייב שהוא תאגיד, העובדה שהתאגיד פעיל ושיש לו מחזור עסקים;

(6)

נתונים המצביעים על מקום הימצאו של החייב;

”קרן“ – קרן שהוקמה לפי חוק באחריות משרד ממשרדי הממשלה, שלה יועדו כספי חוב וששר המשפטים קבע אותה בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;

פורסם צו המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (קביעת קרן), התשע״ה–2015.

”רשם לענייני המרכז“ – כמשמעותו בסעיף 6א(א);

”תוספת פיגורים“ – (החל מיום 1.1.2025): קנס פיגורים או תשלום דומה לזה, יהא כינויו אשר יהא, בשל אי־תשלום במועד, ובכלל זה תוספת פיגורים לפי סעיף 67 לחוק העונשין, התשל״ז–1977, ודמי פיגורים.

2.

המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות [תיקון: תש״ע, תשע״ח־2, תשפ״ג, תשפ״ג־2]

(א)

שר המשפטים יקים מרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (בחוק זה – המרכז), אשר תפקידו לגבות חובות; הוא ימנה, בהתייעצות עם שר האוצר, מנהל למרכז.

(ב)

מנהל המרכז רשאי לאצול מסמכויותיו לסגנו, והוא רשאי למנותו להיות ממלא מקומו בעת העדרו.

(ב1)

מנהל המרכז רשאי לאצול מסמכויותיו גם לעובד המרכז בעל ותק מקצועי של חמש שנים לפחות, שעבר הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו, ובלבד שלא יאצול לעובד כאמור את הסמכויות האלה:

(1)

הסמכות למינוי גובה;

(2)

הסמכות למתן הצעה לגביית חוב באמצעות המרכז, כאמור בפסקאות (13), (14) או (16) להגדרה ”חוב“;

(הוראת שעה עד יום 31.12.2026): הסמכות למתן הצעה לגביית חוב באמצעות המרכז, כאמור בפסקאות (13), (14), (16) או (16א) להגדרה ”חוב“;

(3)

הסמכות למתן הצעה לקבלת תשלום לפי סעיף 2ב;

(4)

הסמכות לפנות לרשם לענייני המרכז בבקשה לפי סעיפים 5(ד), 7, 7א או 8;

(5)

הסמכות לקבוע כללים לפי סעיף 5ב(ב);

(6)

הסמכות להורות על ביצוע תחליף המצאה לפי סעיף 5(ג).

(ג)

למנהל המרכז יהיו גם הסמכויות הנתונות לסגנו; לסגן מנהל המרכז יהיו הסמכויות הנתונות לגובה.

2א.

הפרשי הצמדה וריבית [תיקון: תשס״ג, תשפ״ד]

באין הוראה אחרת בדין או בהחלטה של בית משפט, לענין פיגור בתשלום החוב, ייווספו על סכום החוב הפרשי הצמדה וריבית ממועד שנקבע על פי דין או בהחלטה, לפי הענין, ואם לא נקבע מועד כאמור מיום מתן ההחלטה, והכל עד מועד התשלום בפועל.

2א.

ריבית שקלית ודמי פיגורים [תיקון: תשס״ג, תשפ״ד]

(החל מיום 1.1.2025): באין הוראה אחרת בדין או בהחלטה של בית משפט, לענין פיגור בתשלום החוב, ייווספו על סכום החוב ריבית שקלית ודמי פיגורים ממועד שנקבע על פי דין או בהחלטה, לפי הענין, ואם לא נקבע מועד כאמור מיום מתן ההחלטה, והכל עד מועד התשלום בפועל, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, בשינויים המחויבים.

2ב.

קבלת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו [תיקון: תשע״ח־2]

(א)

המרכז רשאי לקבל מאדם תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו, ובלבד ששר המשפטים והשר הנוגע בדבר אישרו לקבלו לפי הצעת מנהל המרכז וחשב הגוף הנוגע בדבר; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות.

(ב)

מידע שהגיע למרכז לפי סעיף קטן (א) ישמש רק לצורך קבלת תשלום כאמור באותו סעיף קטן.

(ג)

הסמכויות לפי חוק זה, למעט הסמכות לקבל תשלום בעד חוב לפי סעיף זה, יחולו לעניין חוב כאמור בסעיף קטן (א) רק לאחר שחלף המועד לתשלומו.

3.

גביית חוב [תיקון: תשס״ג, תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ח־3, תשס״ט, תשע״ד, תשע״ח־2, תשע״ט]

(א)

חוב שלא שולם במועדו ייגבה באמצעות גובה שמינה מנהל המרכז.

(ב)

חוב ייגבה בהתאם להוראות חוק זה, ובשינויים המחוייבים בהתאם להוראות פקודת המסים (גביה); לענין זה, יראו את החוב כמס וסמכויותיהם של גובה מסים, של פקיד גביה ושל הממונה על הגביה לפי הפקודה האמורה יהיו נתונות בהתאמה לגובה, לסגן מנהל המרכז ולמנהל המרכז.

(ג)

מנהל המרכז יקבע מה הם ההליכים שיש לנקוט לשם גביית החוב שהמרכז מופקד על גבייתו, ואת סדר נקיטתם.

(ד)

חייב אדם בחובות מסוגים שונים כמפורט בהגדרה ”חוב“, יהיה סדר זקיפת הכספים שישולמו לחשבון כל חוב בשיעור יחסי לגובה החובות, אלא אם כן ביקש החייב כי תשלום ייזקף לחשבון חוב מסוים.

(ד1)

על אף האמור בסעיף קטן (ד), חייב אדם גם בחוב שהוא פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה ”חוב“, ייזקפו כספים שישולמו לחשבון החוב תחילה לחשבון חוב הפיצוי כאמור.

(ה)

אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בדרכי גביה אחרות הקבועות בחיקוק אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק.

(ו)

לשם גביית חוב לפי סעיף קטן (ב), רשאי מנהל המרכז לעקל גם רכב של החייב החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:

(1)

הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;

(2)

אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה:

(א)

לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי ונשלחה לחייב הודעה על כך;

(ב)

מנהל המרכז עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב;

(ג)

הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.

(ז)

קיבלה רשות האכיפה והגבייה הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח, רשאי מנהל המרכז להטיל עיקול בידי צד שלישי על זכות החייב לתגמולים אצל המבטח.

(ח)

בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (ז), ישקול מנהל המרכז שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו של הרשם לענייני המרכז שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו.

(ט)

חלפו 60 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח, יבטל מנהל המרכז את העיקול, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר.

(י)

בסעיף זה –

”חוק הפיקוח על הביטוח“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;

”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;

”רכב באובדן“ – כהגדרתו בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח.

3א.

פיצוי לניזוק מעבירה [תיקון: תשע״ב־2, תשע״ה, תשפ״ב־4]

(א)

הורה בית המשפט לנאשם לשלם פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה ”חוב“ לניזוק מעבירה המנויה בתוספת השלישית, ישלם המרכז לניזוק את סכום הפיצוי שנפסק, עד לתקרה של 10,000 שקלים חדשים, בניכוי הסכום ששילם החייב, במועד ובתנאים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

פורסמו תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה), התשע״ג–2012.

(ב)

שילם המרכז פיצוי לניזוק לפי סעיף קטן (א), ייזקף כל סכום שישולם לחשבון החוב, עד לסכום הפיצוי ששילם המרכז כאמור, לטובת אוצר המדינה, בתוספת ריבית החשב הכללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.

(ג)

שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו –

(1)

להוסיף עבירות לתוספת השלישית;

(2)

להגדיל את הסכום האמור בסעיף קטן (א).

4.

הוצאות גבייה ותשלום החוב

(א)

ההוצאות לנקיטת הליכי הגביה על פי חוק זה, כפי שייקבעו, יחולו על החייב, ודינן, לכל דבר וענין, כדין החוב.

(ב)

כספים ששולמו על חשבון החוב, עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון ההוצאות לפי סעיף קטן (א), ולאחר מכן לחשבון החוב לפי הסדר הבא: תוספת פיגורים, ריבית וקרן כולל הפרשי הצמדה.

(ג)

הוראת סעיף קטן (ב), בדבר זקיפת תשלום לחשבון ההוצאות תחילה, לא תחול על חוב שהוא פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרת ”חוב“ שבסעיף 1.

5.

דרישת תשלום [תיקון: תשע״ח־2, תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ג־3, תשפ״ד־2]

(א)

לא יינקטו הליכים לגביית החוב לפי חוק זה בטרם תישלח לחייב דרישה לתשלום החוב במקביל בשתי דרכים – האחת בדואר רגיל והשנייה בהמצאה, ובהן יצוין המועד שבו על החייב לשלם את החוב (להלן – הדרישה לתשלום החוב).

(ב)

בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), פנה חייב למרכז בקשר לחוב מסוים ומפרטי הפנייה עולה כי קיבל את הדרישה לתשלום החוב, יראו אותו כמי שהומצאה לו דרישת התשלום הנוספת לעניין אותו חוב, אלא אם כן הורה מנהל המרכז אחרת; במעמד פניית החייב למרכז כאמור, יימסרו לו, ככל הניתן, פרטי החוב המעודכנים והסבר על משמעות פנייתו כאמור בסעיף קטן זה.

(ג)

(1)

מצא מנהל המרכז שלא ניתן לבצע המצאה לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז בבקשה להורות על ביצוע תחליף המצאה של דרישת התשלום הנוספת כאמור בסעיף 164 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018 או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים בסעיפים 3ו או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר לשם אימות הסיבה המונעת את ביצוע ההמצאה.

(2)

על אף האמור בפסקה (1), מנהל המרכז או סגנו רשאי להורות על ביצוע תחליף המצאה של דרישת תשלום החוב כאמור בסעיף 164 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018, אם התקיימו כל אלה:

(א)

הוטל קנס על ידי בית המשפט, והחייב נכח בעת מתן גזר הדין;

(ב)

לא חלפו שנתיים ממתן גזר הדין;

(ג)

לא היה ניתן לבצע המצאה של דרישת התשלום לחייב בכל אחת מכתובות החייב שיש באפשרות מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך לקבל לפי סעיף 6.

(3)

מנהל המרכז או סגנו יורה על דרך ביצוע תחליף ההמצאה כאמור בפסקה (2) בדרך הנראית לו מתאימה ביותר להבאת דרישת התשלום לידיעת החייב, לאחר שבחן את מאפייני החייב ואת הסיבות למניעת ההמצאה, וינמק את החלטתו.

(4)

מנהל רשות האכיפה והגבייה, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל, ידווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מדי שנה, על אופן היישום של פסקאות (2) ו־(3).

(ד)

(1)

על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא מנהל המרכז כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז בבקשה לקבלת אישור לנקיטת הליכים לגביית חוב בטרם שתישלח לחייב הדרישה לתשלום החוב (בסעיף זה – אישור לנקיטת הליכים בטרם משלוח דרישת תשלום):

(א)

קיים חשש סביר כי החייב יעלים נכסים עם קבלת דרישת התשלום;

(ב)

קיים חשש סביר שהחייב עומד לצאת את הארץ.

(2)

לבקשה כאמור בפסקה (1) יצרף מנהל המרכז תצהיר לשם אימות העובדות הכלולות בבקשה.

(3)

הרשם לענייני מרכז ייתן אישור לנקיטת הליכים בטרם משלוח דרישת תשלום אם ראה שנסיבות העניין מצדיקות זאת.

5א.

החלטה הטעונה הבהרה [תיקון: תשס״ג]

(א)

סבר מנהל המרכז שהחלטה לענין תשלום חוב, או חלק ממנה, טעונה הבהרה לשם ביצועה, רשאי הוא או מי שהוא הסמיך לכך, לפנות בכתב לבית המשפט או לגוף שנתן את ההחלטה, לפי הענין, כדי לקבל הבהרה; אין בפניה זו כדי לעכב את ביצועו של אותו חלק של ההחלטה שלא התבקשה לגביו הבהרה.

(ב)

התקיים דיון בבקשת הבהרה כאמור בסעיף קטן (א), יזמין בית המשפט או הגוף שלפניו מתבררת הבקשה, את החייב.

5ב.

סמכות המנהל לפרוס או לדחות תשלום חוב [תיקון: תשס״ג, תשע״ח־2, תשפ״ד]

(א)

מנהל המרכז רשאי, על פי בקשתו של חייב, לפרוס או לדחות את תשלומו של חוב, באחד מאלה:

(1)

בהתאם לכללים לפי סעיף קטן (ב);

(2)

אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי–תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פריסה או דחייה של התשלום כאמור.

(א1)

(החל מיום 1.1.2025): פרס או דחה המנהל חוב לתשלומים כאמור בסעיף קטן (א), לא תתווסף לחוב תוספת פיגורים בעד התקופה שבה חלה הפריסה או הדחייה כאמור; הפסיק החייב לשלם את התשלומים כאמור והפריסה או הדחייה של תשלום החוב בוטלה, תתווסף תוספת פיגורים, לפי העניין, החל ממועד התשלום האחרון לפי הפריסה או הדחייה, שלא שולם.

(ב)

מנהל המרכז רשאי לקבוע בכללים הוראות לעניין פריסה או דחייה של תשלום חוב לפי הוראות סעיף זה; הכללים יפורסמו ברשומות.

5ג.

סמכות לפטור מתשלום תוספת פיגורים [תיקון: תשס״ג, תש״ע, תשע״ב, תשע״ח־2, תשפ״ד]

מנהל המרכז רשאי לפטור חייב, על פי בקשתו, מתשלום תוספת פיגורים, כולה או חלקה, שהיתוספה על פי דין לחוב כהגדרתו בסעיף 1, למעט לפי פסקה (6) להגדרה ”חוב“, אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פטור כאמור.

5ג.

סמכות לפטור מתשלום ריבית ותוספת פיגורים [תיקון: תשס״ג, תש״ע, תשע״ב, תשע״ח־2, תשפ״ד]

(החל מיום 1.1.2025): מנהל המרכז רשאי לפטור חייב, על פי בקשתו, מתשלום, ריבית ותוספת פיגורים, כולן או חלקן, שהתווספו על פי דין לחוב כהגדרתו בסעיף 1, למעט לפי פסקה (6) להגדרה ”חוב“, אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, כי החייב שילם את החוב או חלקו בהתאם לפריסה או לדחייה שנקבעה לו לפי סעיף 5ב או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פטור כאמור.

6.

מסירת מידע [תיקון: תשע״ח־2, תשפ״ב־3, תשפ״ב־4, תשפ״ג־2]

(א)

מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך, רשאי לדרוש מגוף ציבורי מידע על חייב לצורך גביית חוב או לצורך איתור נכסיו, במידה הנדרשת לצורך פעולות אלה.

(ב)

על אף האמור בכל דין, ימסור הגוף הציבורי את המידע שנתבקש למסור לפי סעיף קטן (א) ואשר נמצא ברשותו.

(ב1)

נוכח מנהל המרכז כי כתובתו של החייב אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא לדרוש מהגורמים המפורטים בתוספת הראשונה למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט בתוספת השנייה.

(ב2)

(1)

מנהל המרכז רשאי לדרוש מספק מורשה כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982 (להלן – ספק מורשה), המספק שירות טלפוניה כהגדרתו בחוק האמור, למסור לו את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם הספק המורשה המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מהספק המורשה כי מספרים אלה יישארו חסויים, והכול בהתאם להוראות לפי פסקה (3).

(2)

מספרי הטלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את המרכז לצורך יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי הגבייה המתנהלים נגדו.

(3)

שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), כדי למנוע מבעל רישיון או מגורם אחר מטעמו להיחשף למידע על זהות חייב במסירת מספרי הטלפון כאמור באותה פסקה.

(4)

אין ביידוע טלפוני על הליכי גבייה לפי סעיף קטן זה כדי להוות המצאת דרישת תשלום החוב לפי סעיף 5.

(ב3)

שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו –

(1)

גורמים נוספים שייכללו בתוספת הראשונה;

(2)

כתובות נוספות שייכללו בתוספת השנייה.

(ב4)

מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מידע לפי סעיפים קטנים (א) עד (ב2) בדבר פרטי ההתקשרות של ניזוק מעבירה, אפוטרופסו, מנהל עיזבונו, יורשיו או בני משפחתו, לפי העניין, לשם העברת כספי פיצוי שנגבו מהחייב בעבור אותו ניזוק או פיצוי שהניזוק זכאי לו לפי סעיף 3א, והוראות הסעיפים הקטנים האמורים יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין סעיף קטן זה.

(ג)

מידע כאמור ישמש רק לצורך ביצוע חוק זה; מידע שהתקבל לפי סעיף קטן (ב4) ישמש רק לתכלית האמורה באותו סעיף קטן ויימחק עם תום השימוש בו.

6א.

רשמים לענייני המרכז [תיקון: תשע״ב, תשע״ח־2]

(א)

שר המשפטים יקבע בכל מחוז, לשכת הוצאה לפועל שהרשמים בה ישמשו גם כרשמי המרכז ויהיו להם הסמכויות הנתונות לרשמים לענייני מרכז לפי חוק זה; הודעה על כך תפורסם ברשומות; בהפעלת הסמכויות כאמור ישמש רשם ההוצאה לפועל כרשם לענייני המרכז.

(ב)

הוראות סעיפים 3א עד 3ד ו־73א לחוק ההוצאה לפועל יחולו על רשם לענייני המרכז ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים; לעניין זה, ישמשו הממונה על הרשמים והאחראי על בירור תלונות, כהגדרתם בחוק ההוצאה לפועל, כממונה על הרשמים לענייני המרכז וכאחראי על בירור תלונות הנוגעות לרשמים לענייני המרכז.

(ג)

בכל לשכת הוצאה לפועל, לרבות בלשכה שלא נקבעה לפי סעיף קטן (א), יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בתיקים שנפתחו לפי סעיפים 7 ו־7א לחוק זה.

(ד)

בסעיף זה, ”מחוז“ – מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984.

7.

מינוי כונס נכסים בידי הרשם לענייני המרכז [תיקון: תשע״ב]

(א)

מנהל המרכז רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם גביית חוב, לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה שימנה כונס נכסים לנכס מסוים של החייב, ובלבד שהחוב או החובות במצטבר של החייב עולים על 50,000 שקלים חדשים.

(ב)

מצא הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), כי מתקיים התנאי האמור באותו סעיף קטן בחוב או בחובות במצטבר של החייב וכי יש צורך או תועלת במינוי כונס נכסים לשם גביית החוב או החובות, הוא רשאי למנות כונס נכסים לנכסו של החייב.

(ג)

בהליך לפי סעיף זה ייתן הרשם לענייני המרכז הזדמנות לצדדים לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם בכתב או בעל פה, בצורה, במועד ובאופן לפי הוראות סעיף 7ה.

(ד)

טען החייב בדיון או בכתב כי אינו בעל יכולת לשלם את החוב, ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או ביקש פטור מתשלום תוספת פיגורים, יחולו הוראות סעיף 7ד, בשינויים המחויבים.

(ה)

על מינויו ופעולתו של כונס הנכסים יחולו הוראות סעיפים 38 עד 42 ופרק ה׳ לחוק ההוצאה לפועל, בשינויים המחויבים.

(ו)

נפרע החוב, יורה הרשם לענייני המרכז על סיום תפקידו של כונס הנכסים ועל ביטול כל ההליכים נגד החייב.

(ז)

שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

7א.

הטלת הגבלות בידי הרשם לענייני המרכז [תיקון: תשע״ב, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״ב, תשפ״ג־2]

(א)

מנהל המרכז רשאי לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה להטיל על החייב הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג), אחת או יותר, לשם גביית החוב, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובלבד שלא יגיש בקשה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:

(1)

מנהל המרכז שוכנע כי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, בשים לב בהליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב;

(2)

החוב לא נפרע בתוך שנה מהיום שבו הומצאה לחייב בהמצאה מלאה, דרישה לתשלום החוב לפי הוראות סעיף 5, ולעניין פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה ”חוב“ – בתוך שלושה חודשים מיום מתן גזר הדין;

(3)

החייב לא הגיש בקשה לפי סעיף 5ב, 5ג או 7ד, או שבקשתו כאמור נדחתה, או שהחייב אינו עומד, בלא הצדק סביר, בתשלומים שנקבעו לו לפי הסעיפים האמורים;

(4)

החוב או החובות במצטבר של החייב, העומדים בתנאים הקבועים בפסקאות (2) ו־(3), עולים על 5,000 שקלים חדשים, ולעניין פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה ”חוב“ – פיצוי בסכום של 2,000 שקלים חדשים לפחות.

(ב)

שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א)(2) ו־(4).

(ג)

שוכנע הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), לאחר שניתנה לחייב הזדמנות לטעון טענותיו לפניו, כי מתקיימים לגבי החייב התנאים האמורים באותו סעיף קטן וכי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, בשים לב להליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, הוא רשאי להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לבקשת מנהל המרכז, והכל לתקופה ובתנאים שיקבע, ובלבד שלא יטיל הגבלה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:

(1)

הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי״ב–1952, מלהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;

(2)

עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;

(3)

הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בסעיף 3ג לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981;

(4)

(א)

מיום הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כהגדרתו בחוק ההוצאה לפועל; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019, לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה, על אף הוראות סעיף 6(א)(1) לחוק האמור.

(ב)

לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום בעבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק;

(5)

הגבלת החייב מלייסד תאגיד או מלהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד – מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, ”בעל עניין“ – כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות – מי שהוא חבר בתאגיד או חבר הוועד או המינהלה של אותו תאגיד;

(6)

(נמחקה).

(ד)

לא תוטל הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג) אלא לאחר שהחייב הוזמן לדיון בעניין, בהזמנה שנשלחה בדואר רשום, וניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם לפני הרשם לענייני המרכז; בהזמנה לדיון יצוין כי מנהל המרכז ביקש להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, אלא אם כן ייפרע החוב וכן כי החייב רשאי לבקש, לפי סעיף 5ב, 5ג או 7ד, פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים.

(ה)

טען החייב בדיון או בטענותיו בכתב כי אין לו יכולת לשלם את החוב, או ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים, יחולו הוראות סעיף 7ד, בשינויים המחויבים.

7ב.

סייג להגבלה על כרטיס חיוב [תיקון: תשע״ב, תשע״ח]

(א)

הגבלה לפי סעיף 7א לא תחול על כרטיס חיוב מיידי כהגדרתו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967, שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד או על כרטיס חיוב כהגדרתו בחוק האמור, שהערך הכספי שנטען בו הוא רק של גמלה או תשלום אחר מהמפורטים להלן, שלפי כל דין אינם ניתנים לעיקול כלל או שאינם ניתנים לעיקול למעט לשם תשלום חוב מזונות המגיעים מן החייב לבן זוגו, לילדו או להורהו לפי פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט או בית דין מוסמך, או שקיימת לפי דין מניעה או הגבלה על עיקולם:

(1)

גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי;

(2)

גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי מוסד אחר ממוסדות המדינה, שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

(ב)

חלה על גמלה או על תשלום אחר כאמור בסעיף קטן (א) מניעה לגבי עיקול לפרק זמן מסוים לפי כל דין, יחולו ההוראות לעניין המניעה גם על תשלום של הגמלה או התשלום האחר באמצעות כרטיס חיוב מיידי או כרטיס חיוב כאמור, בשינויים המחויבים.

7ג.

ביטול הגבלות [תיקון: תשע״ב]

(א)

נפרע החוב או נוכח הרשם לענייני המרכז כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה הרשם על ביטול הגבלה שהוטלה על החייב לפי הוראות סעיף 7א.

(ב)

בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יורה הרשם לענייני המרכז על ביטול הגבלה שהטיל לפי הוראות סעיף 7א, אם נוכח כי החייב עומד בתשלומים שנקבעו לו כדין.

(ג)

(1)

בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הרשם לענייני המרכז להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת מנהל המרכז, אם נוכח כי החייב הפסיק לעמוד בתשלומים כאמור.

(2)

הגבלה שהוטלה מחדש וטרם חלפה שנה מיום ביטולה, תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח הזמנה לדיון לפי סעיף 7א(ד) או במשלוח התראה לפי פסקה (3); הודעה בדבר חידוש ההגבלה תישלח לחייב בדואר רשום ותיכנס לתוקף בתום 15 ימים מיום שנשלחה.

(3)

חלפה שנה מיום ביטול ההגבלה, תישלח לחייב התראה בדואר ובה יצוין כי הרשם לענייני המרכז הטיל מחדש את ההגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב או שהרשם או מנהל המרכז ישוכנע, על יסוד בקשה לפי סעיף 5ב, 5ג או 7ד, כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב או כי מתקיימות נסיבות אחרות לפריסה או לדחייה של תשלום החוב או לפטור מתשלום תוספת פיגורים או כי יש סיבות אחרות לביטול ההגבלה או לשינויה, או שתינתן החלטה אחרת בידי הרשם.

(ד)

הרשם לענייני המרכז רשאי לבטל הגבלה שהטיל לפי הוראות סעיף 7א, מיוזמתו או לבקשת הצדדים, ורשאי הוא להתנות את הביטול בתנאים שיקבע, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.

(ה)

בוטלה הגבלה שהוטלה על חייב, לפי הוראות סעיף זה, ימציא מנהל המרכז, מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן ישלח הודעה על כך לחייב; בהודעה לחייב יצוין כי אם החייב יפסיק לעמוד בתשלום כאמור, רשאי הרשם לענייני המרכז להטיל את ההגבלה מחדש ללא צורך בהזמנה לדיון או במתן התראה בהתאם לאמור בסעיף קטן (ג).

7ד.

סמכות הרשם לענייני המרכז לפרוס חוב, לדחות את המועד לתשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים [תיקון: תשע״ב]

(א)

הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור בסעיף 7 או 7א וטרם התקבלה החלטתו בבקשה, או החליט הרשם בבקשה כאמור למנות כונס נכסים או להטיל הגבלות והמינוי או ההגבלות עומדים בתוקפם או החליט להטיל הגבלה מחדש לאחר שבוטלה בהתאם להוראות סעיף 7ג(ג), הוא רשאי, לבקשת החייב, לפרוס את החוב, לדחות את מועד תשלומו או ליתן פטור מתשלום תוספת פיגורים, בהתאם להוראות סעיף 5ב או 5ג, בשינויים המחויבים; הגיש החייב לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור ונוכח הרשם כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה על פריסת החוב, על דחיית מועד תשלומו או על מתן פטור מתשלום תוספת פיגורים, לפי העניין.

(ב)

הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשה לפריסת החוב, דחיית מועד תשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים כאמור בסעיף זה, הוא רשאי, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכולתו של החייב לשלם את החוב; לשם ביצוע סעיף זה, יהיו נתונות לרשם סמכויות כאמור בסעיף 6; בדיקת יכולתו של חייב תיעשה בפומבי או בדלתיים סגורות, כפי שיורה הרשם.

7ה.

סדרי דין לפני הרשם לענייני המרכז [תיקון: תשע״ב]

השר המשפטים יקבע את סדרי הדין לפני הרשם לענייני המרכז; לא הותקנו תקנות לפי סעיף זה, בעניין מסוים, יפעל הרשם לענייני המרכז באותו עניין בדרך הנראית לו הצודקת והמועילה ביותר.

7ו.

ערעור על החלטות הרשם לענייני המרכז [תיקון: תשע״ב]

(א)

החלטות הרשם לענייני המרכז ניתנות לערעור לפני בית משפט השלום, ברשות הרשם או שופט בית משפט שלום; ואולם החלטות שניתנו לפי סעיף 7 לעניין כינוס נכסים של דירת מגורים לפי סעיף 7א(ג)(1) או (2) או לפי סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל, כפי שהוחל בסעיף 7(ה), ניתנות לערעור בזכות.

(ב)

הוגשו ערעור או בקשת רשות ערעור לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך לפי חוק זה, ואולם, הרשם לענייני המרכז או בית המשפט שהערעור או בקשת רשות הערעור הוגשו לפניו רשאי להורות על עיכוב ההליך, והוא רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.

8.

עיכוב יציאה מן הארץ לשם מניעת סיכול הגבייה [תיקון: תשע״ב, תשע״ח־2]

(א)

היה למנהל המרכז יסוד סביר להניח שהחייב עומד לעזוב את הארץ ולסכל בכך את גביית החוב או הליך לשם גבייתו, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז ולבקשו לצוות על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו.

(ב)

הרשם לענייני מרכז לא יתן צו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן סכום החוב אינו פחות מהסכום שקבע שר המשפטים, והרשם שוכנע כי יציאתו של החייב לחוץ לארץ עלולה לסכל את גביית החוב וכי לא ניתן להבטיח את גבייתו בדרך של מתן ערובה מתאימה, או בדרך אחרת.

(ג)

תוקפו של צו עיכוב יציאה מן הארץ, לפי סעיף זה, לא יעלה על שנה, אולם רשאי הרשם לענייני מרכז, על פי בקשתו של מנהל המרכז, להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו.

(ד)

היה החייב תאגיד, ניתן לבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ לפי סעיף זה נגד מנהל בתאגיד; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש לבית משפט השלום; בסעיף קטן זה, ”מנהל בתאגיד“ – מי שמשמש כמנהל הכללי של החברה, או בעלי המניות העיקריים שלה הרשומים אצל רשם החברות, ובכל תאגיד אחר – מנהלו הכללי, חבר ועד או שותף.

9.

סודיות [תיקון: תשע״ח־2]

אדם שהגיע אליו מידע לצורך ביצוע חוק זה, לא יגלה את תוכנו, אלא לצורך ביצוע חוק זה או לפי צו של בית משפט.

10.

עונשין

מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה:

(1)

סיכל פעולה שננקטה לפי חוק זה או הפריע לביצועה;

(2)

גילה מידע או השתמש במידע בניגוד להוראות סעיפים 6(ג) או 9.

11.

סייג לשימוש בסמכות

(א)

קבלת מידע לפי סעיף 6 מאת רשות מס כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס), התשכ״ז–1967, תהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר האוצר.

(ב)

השימוש בסמכויות הנתונות לפי חוק זה, ככל שהן מתייחסות למתקן המוחזק על ידי צבא הגנה לישראל או לשלוחה אחרת של מערכת הביטחון שאישר שר הביטחון, או למידע המצוי ברשותם, יהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר הביטחון.

(ג)

השימוש בסמכויות הנתונות לפי חוק זה ככל שהן מתייחסות למתקן המוחזק על ידי משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר, או למידע המצוי ברשותם, יהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר המשטרה.

(ד)

תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

פורסמו תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (קבלת מידע מאת רשות מס), התשס״ג–2003.

12.

גבייה בעבור קרן, תאגיד, ועדה מקומית או הסניגוריה הציבורית [תיקון: תשס״ג, תשס״ח, תשע״ח־2, תשפ״ג]

(הנוסח הקבוע):

(א)

כספי חוב, שנגבו בעבור קרן, תאגיד או ועדה מקומית לפי הוראות חוק זה, יועברו לקרן, לתאגיד או לוועדה המקומית לפי הענין, בניכוי ההוצאות לנקיטת הליכי גביה כאמור בסעיף 4, וכן בניכוי סכום בשיעור של 3% מכספי החוב שנותרו לאחר ניכוי ההוצאות כאמור, לשם כיסוי ההוצאות לתפעול המרכז.

(ב)

כספי חוב כהגדרתו בפסקה (11) להגדרה ”חוב“, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יעוברו לסניגוריה הציבורית.

(ג)

כספי חוב כהגדרתו בפסקה (16) להגדרה ”חוב“, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לוועדה המקומית.

(ד)

(פקע).

12.

גביה בעבור קרן, תאגיד, רשות מקומית, ועדה מקומית או הסניגוריה הציבורית [תיקון: תשס״ג, תשס״ח, תשע״ח־2, תשפ״ג]

(הוראת שעה עד יום 31.12.2026):

(א)

כספי חוב, שנגבו בעבור קרן, תאגיד, רשות מקומית או ועדה מקומית, לפי הוראות חוק זה, יועברו לקרן, לתאגיד, לרשות מקומית או לוועדה המקומית, לפי הענין, בניכוי ההוצאות לנקיטת הליכי גביה כאמור בסעיף 4, וכן בניכוי סכום בשיעור של 3% מכספי החוב שנותרו לאחר ניכוי ההוצאות כאמור, לשם כיסוי ההוצאות לתפעול המרכז.

(ב)

כספי חוב כהגדרתו בפסקה (11) להגדרה ”חוב“, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יעוברו לסניגוריה הציבורית.

(ג)

כספי חוב כהגדרתו בפסקה (16) להגדרה ”חוב“, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לוועדה המקומית.

(ד)

כספי חוב כהגדרתו בפסקה (16א) להגדרה ”חוב“, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לרשות המקומית.

13.

ביצוע ותקנות [תיקון: תשפ״ג־2]

(א)

שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

(ב)

בלי לגרוע מהאמור בפסקאות (13) ו־(14) להגדרה ”חוב“ שבסעיף 1, שר המשפטים רשאי, בהסכמת השר הנוגע בדבר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשנות בצו את התוספת הרביעית ואת התוספת החמישית.

14.

תחילה [תיקון: תשס״ג]

תחילתו של חוק זה 14 ימים מיום פרסומו; ואולם לגבי חוב שהוא קנס מינהלי, קנס על עבירת ברירת משפט, קנס אזרחי, עיצום כספי, התחייבות, ערבות, ערובה, אגרה או אגרה המשולמת בבית דין דתי או הוצאות שנפסקו על ידיו, הוצאות שנפסקו על ידי גוף המוסמך להטיל על פי דין קנס או עיצום כספי, וכן כפל הוצאות כאמור בפסקאות (2), (3), (4), (5א) עד (5ג), (7)(ג) עד (ה), (8) למעט לענין הוצאות שפסק בית המשפט לטובת אוצר המדינה, ו־(9) להגדרת ”חוב“ שבסעיף 1, תהיה תחילתו במועד שיקבע שר המשפטים בצו.

[תיקון: תשע״ח־2]