חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות
חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות מתוך
חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע״ב–2012
2000748
ס״ח תשע״ב, 530; תשע״ה, 296; תשפ״ג, 22; תשפ״ד, 183.
דחיית יום התחילה: ק״ת תשע״ד, 677. עדכון סכומים: י״פ תשע״ו, 3381; תשע״ז, 3903; תשע״ח, 4838; תשע״ט, 5284; תש״ף, 3346; תשפ״א, 3519; תשפ״ב, 3344; תשפ״ג, 4422; תשפ״ד, 3263.
תוכן עניינים
פרק א׳: מטרה
מטרה
מטרת חוק זה לקבוע הסדרים לעניין טיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות ובמצברים, כדי לעודד שימוש חוזר בציוד חשמלי ואלקטרוני, לצמצם את כמות הפסולת הנוצרת מציוד חשמלי ואלקטרוני ומסוללות ומצברים ולמנוע את הטמנתה, ולהקטין את ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות השליליות של ציוד חשמלי ואלקטרוני ושל סוללות ומצברים ושל פסולת ציוד וסוללות, בין השאר, באמצעות כל אלה:
(1)
הטלת אחריות מורחבת על יצרנים ויבואנים של ציוד חשמלי ואלקטרוני ושל סוללות ומצברים, לביצוע מיחזור מוכר של פסולת ציוד וסוללות, לרבות קביעת יעדים מחייבים למיחזור כאמור, והסדרת גופי יישום מוכרים שיפעלו בשמם של היצרנים והיבואנים האמורים;
(2)
הטלת אחריות על אחראים לפינוי פסולת לבצע הפרדה ואיסוף של פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי, וקביעת איסור על השלכה ופינוי של פסולת ציוד סוללות, שלא בהתאם להסדרים הקבועים בחוק זה;
(3)
הטלת אחריות על משווקים של ציוד וסוללות לקבל מקונים פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי;
(4)
הפעלה של מרכזים לפסולת ציוד וסוללות, ושל מיתקנים לטיפול בפסולת ציוד וסוללות;
(5)
קביעת איסור הטמנה של פסולת ציוד וסוללות.
פרק ב׳: הגדרות
הגדרות [תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד]
בחוק זה –
”אחראי לפינוי פסולת“ – רשות מקומית, וכן כל מי שחייב לפי כל דין, למעט חובה מכוח חוק עזר, באיסוף ובפינוי של פסולת משטח שבבעלותו או בהחזקתו;
”אמצעי הפחתה במקור“ – אמצעים שיש לנקוט בשלבי הייצור של ציוד וסוללות, אשר נועדו לצמצם אחד או יותר מאלה:
(1)
כמות פסולת הציוד והסוללות, לרבות באמצעות התאמת החומרים או הרכיבים שמהם עשויים הציוד או הסוללות לשימוש חוזר;
(2)
ההשפעות השליליות – הסביבתיות והבריאותיות – של פסולת ציוד וסוללות, לרבות התאמת החומרים או הרכיבים שמהם עשויים הציוד או הסוללות למיחזור או להשבה;
(3)
תכולת החומרים המסוכנים בציוד וסוללות;
”גוף יישום מוכר“ – חברה שהמנהל הכיר בה לפי הוראות סעיף 14;
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – (החל מיום 1.1.2025): כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”הוראות לטיפול סביבתי בסוללות או מצברים“ – מידע בכתב על רכיבים וחומרים בסוללות או במצברים, לרבות קיומם ומיקומם של חומרים מסוכנים בהם, וכן הוראות בדבר אופן הביצוע של טיפול בפסולת הסוללות או המצברים, בדרך שהיא בטיחותית ומונעת נזק לסביבה;
”הוראות לטיפול סביבתי ולהכנה לשימוש חוזר בציוד חשמלי ואלקטרוני“ – מידע בכתב על רכיבים וחומרים בציוד חשמלי ואלקטרוני, לרבות קיומם ומיקומם של חומרים מסוכנים בציוד כאמור, וכן הוראות בדבר אופן הביצוע של הכנה לשימוש חוזר ושל טיפול בפסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני, בדרך שהיא בטיחותית ומונעת נזק לסביבה;
”החזרה“ – החזרת פסולת ציוד וסוללות למשווק כאמור בסעיף 30;
”הכנה לשימוש חוזר“ – פעולות בדיקה, ניקוי או תיקון של פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני, המאפשרות שימוש חוזר בה, בלא צורך בביצוע פעולות נוספות;
”השבה“ – הפקת אנרגיה מפסולת ציוד וסוללות או תהליך עיבוד של פסולת כאמור לחומר המשמש להפקת אנרגיה;
”השבה מוכרת“ – השבה במפעל השבה המורשה על פי כל דין;
”הוועדה“ – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
”חומר מסוכן“ – כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993;
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – (החל מיום 1.1.2025): חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”טיפול“ – מיחזור, השבה או הטמנה;
”יבואן“ – יבואן סוללות או יבואן ציוד חשמלי ואלקטרוני;
”יבואן סוללות“ – מי שמייבא במסגרת עסקו סוללות או מצברים למכירה או לשיווק בישראל;
”יבואן ציוד חשמלי ואלקטרוני“ – מי שמייבא במסגרת עסקו ציוד חשמלי ואלקטרוני למכירה או לשיווק בישראל;
”יצרן“ – יצרן סוללות או יצרן ציוד חשמלי ואלקטרוני;
”יצרן סוללות“ – מי שמייצר, בעצמו או באמצעות אחר, סוללות או מצברים המיועדים למכירה או לשיווק בישראל;
”יצרן ציוד חשמלי ואלקטרוני“ – מי שמייצר, בעצמו או באמצעות אחר, ציוד חשמלי ואלקטרוני המיועד למכירה או לשיווק בישראל;
”מוקד איסוף“ – מכל ייעודי קטן, או מספר מצומצם של מכלים כאמור, לאצירה של פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי, שהוצב על ידי אחראי לפינוי פסולת להשלכה ראשונה של פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי על ידי תושבי המקום;
”מיחזור“ – תהליך עיבוד של פסולת ציוד וסוללות למוצרים, לחומרים או לחומרי גלם, למעט שימוש חוזר, הכנה לשימוש חוזר והשבה;
”מיחזור מוכר“ – קבלה למיחזור במפעל מיחזור המורשה על פי כל דין;
”מיתקן טיפול“ – מיתקן או מפעל שבו מתבצע טיפול בפסולת ציוד וסוללות;
”מכירה“ – לרבות מכירה מקוונת;
”המנהל“ – מי שמונה לאחראי על תחום הציוד והסוללות במשרד, לפי סעיף 60;
”מפעיל“ – מי שבבעלותו, בשליטתו או בהחזקתו מרכז לפסולת ציוד וסוללות או מיתקן טיפול, וכן מי שחייב ברישיון לפי כל דין להפעלת מרכז או מיתקן כאמור;
”מרכז לפסולת ציוד וסוללות“ – מרכז איסוף, מוקד איסוף, מרכז מיון או מרכז הכנה לשימוש חוזר;
”מרכז איסוף“ – מיתקן או מתחם המיועדים לקליטה ולאיסוף ראשוניים של פסולת ציוד וסוללות;
”מרכז הכנה לשימוש חוזר“ – מתחם או מיתקן המיועדים להכנה לשימוש חוזר של פסולת ציוד וסוללות;
”מרכז מיון“ – מתחם או מיתקן המיועדים למיון של פסולת ציוד וסוללות;
”משווק“ – מי שמוכר ציוד וסוללות וכן מי שמספק ציוד וסוללות להפצה, לצריכה או לשימוש בישראל, במסגרת עסקו;
”המשרד“ – המשרד להגנת הסביבה;
”סוללה או מצבר“ – מקור של אנרגיה חשמלית הנוצרת מהתמרה ישירה של אנרגיה כימית, המורכב מתא סוללה ראשי אחד או יותר שאינו ניתן לטעינה, או מתא סוללה משני אחד או יותר הניתן לטעינה;
”סוללה או מצבר ניידים“ – סוללה או מצבר, סוללת כפתור או מארז סוללות, שהם אטומים וניתנים לנשיאה ביד, ואינם סוללה או מצבר תעשייתיים או סוללה או מצבר לרכב מנועי;
”סוללה או מצבר תעשייתיים“ – סוללה או מצבר המיועדים לשימוש תעשייתי או מקצועי;
”סוללה או מצבר לרכב מנועי“ – סוללה או מצבר המספקים מתח לרכב מנועי לצורך הצתה, התנעה, תאורה או הנעה;
”סוללת כפתור“ – סוללה עגולה וקטנה, שקוטרה גדול מגובהה;
”פסולת סוללות ומצברים“ – סוללות או מצברים שהושלכו או שהמחזיק בהם מתכוון להשליכם, או שהוא נדרש להשליכם לפי דין;
”פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני“ – ציוד חשמלי ואלקטרוני וכן כל רכיב של ציוד חשמלי ואלקטרוני וחומר מתכלה שהוא חלק מציוד חשמלי ואלקטרוני, שהושלכו או שהמחזיק בהם מתכוון להשליכם, או שהוא נדרש להשליכם לפי דין, ולמעט סוללה או מצבר שהם חלק מציוד כאמור;
”פסולת ציוד וסוללות“ – פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני ופסולת סוללות ומצברים;
”פסולת ציוד וסוללות מזיקה“ – פסולת ציוד וסוללות שטיפול בה עלול ליצור סיכון בריאותי או בטיחותי;
”פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי“ – כל אחת מאלה:
(1)
פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני שמקורה במשקי בית פרטיים;
(2)
פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני שמקורה במוצרים המתאימים גם לשימוש ביתי, ואשר מחמת הרכבה, טיבה וכמותה היא בעלת מאפיינים דומים לפסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני שמקורה במשקי בית פרטיים, גם אם מקורה בבתי עסק, במוסדות או במפעלי תעשייה;
(3)
פסולת סוללות ומצברים ניידים;
”פסולת ציוד וסוללות שאינה מהמגזר הביתי“ – פסולת ציוד וסוללות שאינה פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי;
”ציוד חשמלי ואלקטרוני“ – מוצר, ציוד או מכשיר המיועד לפעול באמצעות זרם חשמלי או שדה אלקטרומגנטי, וכן ציוד לייצור, להולכה או למדידה של זרם או שדה כאמור, ובלבד שהם מיועדים לשימוש במתח חשמלי שאינו עולה על 1,000 וולט בזרם חילופין או 1,500 וולט בזרם ישר, למעט ציוד המתוכנן ומיועד להתקנה כחלק מציוד אחר שחוק זה לא חל עליו, ושיכול למלא את תפקידו המתוכנן רק כחלק מהציוד האחר כאמור; לעניין זה יראו ציוד או מכשיר המנוי בתוספת הראשונה, כציוד חשמלי ואלקטרוני;
”ציוד וסוללות“ – ציוד חשמלי ואלקטרוני, סוללות ומצברים;
”קבוצת סיווג“ – כל אחת מקבוצות הציוד החשמלי והאלקטרוני המנויות בתוספת הראשונה;
”רכב מנועי“ – כהגדרתו בפקודת התעבורה, לרבות רכב מנועי המונע במנוע חשמלי;
”רשות מקומית“ – עירייה, מועצה מקומית או איגוד ערים שבין תפקידיו איסוף ופינוי של פסולת;
”שימוש חוזר“ – שימוש נוסף בציוד ובסוללות למטרה שלשמה יועדו בראשונה;
”תשטיפים“ – נוזלים שהיו במגע עם פסולת ציוד ועם סוללות או נבעו מפסולת כאמור;
”השר“ – השר להגנת הסביבה.
פרק ג׳: הוראות לעניין יצרנים ויבואנים
סימן א׳: חובות יצרנים ויבואנים לעניין מיחזור של ציוד וסוללות
חובת מיחזור פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני
(א)
יצרן ויבואן של ציוד חשמלי ואלקטרוני יבצעו, בכל שנה, מיחזור מוכר של פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני בשיעור שלא יפחת מ־50 אחוזים מסך משקל הציוד החשמלי והאלקטרוני שמכר היצרן או היבואן באותה שנה, לאחר שהופחת ממנו משקל פסולת הציוד החשמלי והאלקטרוני שהועברה לשימוש חוזר באותה שנה (בסעיף זה – יעד מיחזור הציוד החשמלי והאלקטרוני).
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), בתקופה שמיום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) עד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020), יהיה יעד מיחזור הציוד החשמלי והאלקטרוני כמפורט להלן:
(1)
בשנת 2014 – 15 אחוזים;
(2)
בשנת 2015 – 20 אחוזים;
(3)
בשנת 2016 – 25 אחוזים;
(4)
בשנת 2017 – 30 אחוזים;
(5)
בשנת 2018 – 35 אחוזים;
(6)
בשנת 2019 – 40 אחוזים;
(7)
בשנת 2020 – 45 אחוזים.
(ג)
ביצע יצרן או יבואן של ציוד חשמלי ואלקטרוני, השבה מוכרת של פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני, יראו את הפסולת שהושבה כאמור, לעניין יעד מיחזור הציוד החשמלי והאלקטרוני, כאילו בוצע לגביה מיחזור מוכר, וזאת עד לשיעור של 5 אחוזים מסך משקל הציוד החשמלי והאלקטרוני שמכר היצרן או היבואן באותה שנה לאחר שהופחת ממנו משקל פסולת הציוד החשמלי והאלקטרוני שהועברה לשימוש חוזר באותה שנה.
(ד)
בסעיף זה, ”משקל הציוד החשמלי והאלקטרוני“ – למעט משקל הסוללות או המצברים שהם חלק מציוד כאמור בעת המכירה.
חובת מיחזור פסולת סוללות ומצברים
(א)
יצרן ויבואן של סוללות או מצברים יבצעו, בכל שנה, מיחזור מוכר של פסולת סוללות ומצברים, בשיעורים המפורטים להלן, לפחות, בהתאם לסוגי הסוללות או המצברים, מסך משקל הסוללות או המצברים מכל סוג שמכר היצרן או היבואן באותה שנה (בסעיף זה – יעדי מיחזור הסוללות):
(1)
סוללות או מצברים המכילים עופרת – 30 אחוזים;
(2)
סוללות או מצברים המכילים ניקל־קדמיום – 35 אחוזים;
(3)
סוללות או מצברים אחרים – 25 אחוזים.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), בתקופה שמיום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) עד יום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018), יהיו יעדי מיחזור הסוללות כמפורט להלן:
(1)
לסוללות או מצברים המכילים עופרת – 15 אחוזים;
(2)
לסוללות או מצברים המכילים ניקל־קדמיום – 20 אחוזים;
(3)
לסוללות או מצברים אחרים – 12.5 אחוזים.
(ג)
בסעיף זה, ”סוללות או מצברים“ – לרבות סוללות או מצברים שהם חלק מציוד חשמלי ואלקטרוני שמכר אותו יצרן או יבואן.
סימן ב׳: חובות יצרנים ויבואנים לעניין דיווח, רישום והכנת הוראות
חובת דיווח למנהל
(א)
יצרן ויבואן של ציוד חשמלי ואלקטרוני ידווחו למנהל, דיווח חצי־שנתי ודיווח שנתי, על כל אלה:
(1)
פריטי הציוד החשמלי והאלקטרוני שמכרו – מספר הפריטים, סוגיהם, משקלם וקבוצות הסיווג שאליהן הם שייכים, וכן מספר הסוללות או המצברים שהיו מורכבים בציוד החשמלי והאלקטרוני האמור וסוגיהם;
(2)
משקל פסולת הציוד החשמלי והאלקטרוני שאספו, בעצמם או באמצעות אחר, וכן פרטי אחראים לפינוי פסולת, משווקים או אדם אחר שמהם נאספו;
(3)
מספר פריטי הציוד החשמלי והאלקטרוני, מתוך פסולת הציוד החשמלי והאלקטרוני שנאספה, שנעשו בהם שימוש חוזר או הכנה לשימוש חוזר, לפי סוגי הפריטים, משקלם וקבוצות הסיווג שאליהן הם שייכים, וכן שם האדם שלו נמכרו או הועברו, מענו, ומספר הזהות שלו, ואם היה תאגיד – סוג התאגיד ומספרו;
(4)
משקל פסולת הציוד החשמלי והאלקטרוני שמיחזרו או שהשיבו, בעצמם או באמצעות אחר, פירוט אופן המיחזור או ההשבה, ופרטי מיתקן הטיפול;
(5)
משקל פסולת הציוד החשמלי והאלקטרוני שייצאו, המדינה שאליה יוצאה הפסולת, פרטי המיתקן שאליו הועברה הפסולת במדינת היעד וסוג התהליך המבוצע בפסולת באותו מיתקן;
(6)
הוראות לטיפול סביבתי ולהכנה לשימוש חוזר בציוד חשמלי ואלקטרוני שהכינו לגבי כל פריט של ציוד חשמלי ואלקטרוני בתקופת הדיווח.
(ב)
יצרן ויבואן של סוללות או מצברים ידווחו למנהל דיווח חצי־שנתי ודיווח שנתי, על כל אלה:
(1)
מספר הסוללות או המצברים שמכרו, משקלם וסוגיהם;
(2)
משקל פסולת הסוללות והמצברים שאספו, בעצמם או באמצעות אחר, וכן פרטי אחראים לפינוי פסולת, משווקים או אדם אחר שמהם נאספו;
(3)
משקל פסולת הסוללות והמצברים שמיחזרו, בעצמם או באמצעות אחר, ופירוט אופן המיחזור, ופרטי מיתקן הטיפול;
(4)
משקל פסולת הסוללות והמצברים שייצאו, המדינה שאליה יוצאה הפסולת, פרטי המיתקן שאליו הועברה הפסולת במדינת היעד וסוג התהליך המבוצע בפסולת באותו מיתקן;
(5)
הוראות לטיפול סביבתי בסוללות או מצברים שהכינו בתקופת הדיווח.
(ג)
דיווח חצי־שנתי לפי סעיף זה יוגש למנהל בתוך חודשיים מתום התקופה שלגביה מוגש הדיווח, במתכונת שיורה עליה המנהל.
(ד)
דיווח שנתי לפי סעיף זה, יוגש למנהל לא יאוחר משישה חודשים מתום כל שנת כספים, כשהוא מבוקר בידי רואה חשבון, במתכונת שיורה עליה המנהל.
(ה)
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), הוגשו למנהל ארבעה דיווחים חצי־שנתיים על ידי יצרנים ויבואנים, רשאי הוא להורות כי הדיווחים הבאים שיוגשו לו יהיו דיווחים שנתיים בלבד.
(ו)
המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדי המשרד רשאי לדרוש מיצרן או מיבואן להמציא לו כל מידע ששימש לעריכת דיווח לפי סעיף זה וכן כל מידע הנמצא ברשותו ששימש לעריכת הדיווח לפי סעיף 21 של גוף יישום מוכר שהוא התקשר עמו בהתאם להוראות סעיף 8; נדרש יצרן או יבואן להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
(ז)
לא הגיש יצרן או יבואן דיווח שעליו להגיש לפי סעיף זה, או שמסר דיווח כאמור אך למנהל יש טעמים סבירים להניח שהדיווח אינו נכון, רשאי המנהל, לאחר שנתן ליצרן או ליבואן הזדמנות לטעון את טענותיו, לקבוע בהחלטה מנומקת את שיעורי פסולת הציוד והסוללות שלגביה ביצע היצרן או היבואן שימוש חוזר, מיחזור מוכר או השבה מוכרת במהלך תקופת הדיווח.
(ח)
לעניין סעיף זה, ”דיווח חצי־שנתי“ – דיווח לגבי תקופה של שישה חודשים הכוללת את החודשים ינואר עד יוני, או יולי עד דצמבר, בכל שנה.
חובת רישום של יצרן ויבואן
(א)
יצרן ויבואן ינהלו רישום מלא ומפורט של העניינים הכלולים בחובת הדיווח לפי סעיף 5.
(ב)
המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדי המשרד רשאי לעיין ברישום כאמור בסעיף זה ולקבל העתק נכון ממנו.
הוראות לטיפול סביבתי ולהכנה לשימוש חוזר
(א)
יצרן ויבואן יכינו ויפרסמו הוראות לטיפול סביבתי ולהכנה לשימוש חוזר בציוד חשמלי ואלקטרוני, לכל דגם של ציוד חשמלי ואלקטרוני שהם מוכרים, והוראות לטיפול סביבתי בסוללות ובמצברים, לכל סוללה או מצבר שהם מוכרים, בתוך שנה ממועד המכירה הראשון של כל דגם ציוד וסוללות.
(ב)
פרסום ההוראות כאמור בסעיף קטן (א), ייעשה באופן שיהיה נגיש לכל אדם העוסק במיון, בהכנה לשימוש חוזר או בטיפול בפסולת ציוד וסוללות.
סימן ג׳: התקשרות יצרנים ויבואנים עם גוף יישום מוכר
חובת התקשרות עם גוף יישום מוכר
(א)
לשם קיום חובות יצרנים או יבואנים לפי פרק זה, על יצרן ועל יבואן להתקשר בחוזה התקשרות עם גוף יישום מוכר, שקיבל הכרה לפי סעיף 14 לטפל בסוג הציוד והסוללות שאותו יצרן או יבואן מייצר או מייבא; התקשר יצרן או יבואן עם גוף יישום מוכר, יהיה גוף היישום המוכר אחראי לקיום חובות היצרן או היבואן כאמור, כל עוד ההתקשרות עומדת בתוקפה.
(ב)
יצרן ויבואן יהיו אחראים למימון כל העלויות של גוף יישום מוכר שעמו התקשרו בהתאם להוראות סעיף קטן (א), הנדרשות לשם קיום חובות יצרנים או יבואנים לפי פרק זה והמפורטות בסעיף 17(א), בתנאים שוויוניים, ובהתחשב, בין השאר, בחלקם מתוך סך הציוד והסוללות שיוצר או יובא בידי כלל היצרנים והיבואנים שהתקשרו עם אותו גוף יישום מוכר לפי קבוצות הסיווג ובאפשרויות השימוש החוזר או סוגי הטיפול בפסולת הנוצרת מהציוד והסוללות שייצרו או ייבאו.
(ג)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) סיפה, יצרן או יבואן שהתקשר עם גוף יישום מוכר, ינהל רישום מלא ומפורט של המידע האמור בסעיף 5(א)(1) ו־(ב)(1), והמנהל או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדי המשרד יהיה רשאי לעיין ברישום כאמור ולקבל העתק נכון ממנו.
(ד)
מצא יצרן או יבואן כי גוף יישום מוכר שעמו התקשר בהתאם להוראות סעיף קטן (א) אינו מקיים חובות יצרנים ויבואנים כאמור באותו סעיף קטן, כולן או חלקן, או סבר כי קיים חשש שגוף היישום המוכר לא יקיים חובות אלה, ינקוט היצרן או היבואן את כל האמצעים הסבירים העומדים לרשותו כדי להבטיח קיומן של החובות כאמור בידי גוף היישום המוכר.
פטור מחובת התקשרות
(א)
המנהל רשאי לפטור יצרן או יבואן מחובת ההתקשרות לפי סעיף 8 (בחוק זה – פטור מחובת התקשרות), אם שוכנע כי אותו יצרן או יבואן יכול לקיים את חובותיו לפי סימן א׳ לפרק זה לגבי פסולת ציוד וסוללות הנוצרת מהציוד או הסוללות שהוא מוכר, שלא באמצעות גוף יישום מוכר.
(ב)
מתן פטור מחובת התקשרות, לגבי פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי, ייעשה רק בנסיבות חריגות ומנימוקים מיוחדים שיירשמו.
(ג)
יצרן או יבואן שקיבל פטור מחובת התקשרות יהיה אחראי לביצוע כל הפעולות הנדרשות לקיום חובותיו לפי סימן א׳ לפרק זה, באופן המונע פגיעה בסביבה ובהתאם להוראות חוק זה ולפי כל דין, לרבות פינוי פסולת ציוד וסוללות שאינה מהמגזר הביתי מכל מחזיק בפסולת זו כאמור בסעיף 34, ויישא בכל העלויות הכרוכות בכך; לעניין זה, ”הפעולות הנדרשות“ – לרבות מיון, שימוש חוזר, הכנה לשימוש חוזר או טיפול בכל פסולת הציוד והסוללות הנוצרת מהציוד או הסוללות שהוא מוכר.
(ד)
לשם הבטחת עמידתו של היצרן או היבואן בחובותיו לפי סימן א׳ לפרק זה, רשאי המנהל לקבוע תנאים למתן הפטור מחובת ההתקשרות, ותנאים שיש לקיימם במהלך תקופת הפטור האמור, וכן רשאי הוא לשנות את התנאים כאמור, לאחר שנתן ליצרן או ליבואן הזדמנות לטעון את טענותיו.
(ה)
פטור מחובת התקשרות יינתן לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, והמנהל רשאי להאריכו לתקופות נוספות, שלא יעלו על חמש שנים בכל פעם.
(ו)
המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד הודעה על מתן פטור מחובת התקשרות; ההודעה תכלול את מועד מתן הפטור, תוקפו ועיקרי הנימוקים למתן הפטור.
בקשה לפטור מחובת התקשרות
(א)
יצרן או יבואן המבקש פטור מחובת התקשרות, יגיש למנהל בקשה שתכלול את המסמכים והפרטים האלה:
(1)
אם הוא תאגיד – מסמכי ההתאגדות של התאגיד;
(2)
תכנית פעולה לתקופת הפטור, שתכלול בין השאר, את כל אלה:
(א)
ההסדרים המתוכננים לגבי האיסוף והפינוי, ההכנה לשימוש חוזר, המיחזור, ההשבה וההטמנה של פסולת הציוד והסוללות הנוצרת מהציוד והסוללות שהמבקש מוכר;
(ב)
פריסה גאוגרפית מתוכננת לביצוע ההסדרים האמורים בפסקת משנה (א);
(ג)
תכנון לעניין העמידה בשיעורי המיחזור השנתיים הנדרשים לפי סעיף 3(א) ו־(ב) או סעיף 4(א) ו־(ב), לפי העניין;
(ד)
העלויות הצפויות לביצוע התכנית;
(3)
פרטים ומידע נוספים ככל שקבע השר.
(ב)
המנהל רשאי לדרוש ממבקש הפטור מחובת ההתקשרות פרטים ומסמכים נוספים ככל שיראה לנכון, לשם בדיקת הבקשה.
(ג)
החלטת המנהל בבקשה לפי סעיף זה תינתן בתוך שלושה חודשים מיום שקיבל את מסמכי הבקשה, או ממועד קבלת הפרטים או המסמכים שדרש לפי הוראות סעיף קטן (ב), לפי המאוחר.
ביטול פטור מחובת התקשרות
(א)
המנהל רשאי לבטל פטור מחובת התקשרות, לאחר שנתן לבעל הפטור הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
הפטור ניתן על יסוד מידע כוזב או מטעה;
(2)
הוא נוכח כי בעל הפטור אינו עומד בחובותיו לפי סימן א׳ לפרק זה;
(3)
בעל הפטור הפר תנאי מתנאי הפטור או הוראה מההוראות לפי פרק זה.
(ב)
בוטל פטור מחובת התקשרות, יתקשר היצרן או היבואן שהפטור שניתן לו בוטל, בתוך חודש מהודעת הביטול, עם גוף יישום מוכר, ולא יהיה בהגשת בקשה לפטור נוסף מחובת התקשרות כדי לפטור אותו מחובת ההתקשרות כאמור; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת, לדחות בחודש נוסף את המועד להתקשרות עם גוף יישום מוכר.
סימן ד׳: הוראות מיוחדות לעניין יצרנים או יבואנים של ציוד וסוללות בהיקף מוגבל
הוראות מיוחדות לעניין יצרנים ויבואנים של ציוד וסוללות בהיקף מוגבל
(א)
הוראות סעיפים 3, 4, 5, 7 ו־8 לא יחולו על יצרן או על יבואן שמשקל הציוד והסוללות שמכר בשנה אינו עולה על שיעור שקבע השר לעניין זה, באישור הוועדה (בחוק זה – יצרן או יבואן בהיקף מוגבל); בקביעת השיעור יתחשב השר, בין השאר, בהשפעות הסביבתיות והבריאותיות של הציוד והסוללות ושל הפסולת הנוצרת מהם ובמחזור העסקים של יצרנים ויבואנים של ציוד וסוללות.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), יצרן או יבואן בהיקף מוגבל ידווח למנהל בתום כל שנה (בסעיף זה – דוח שנתי), על הפרטים כאמור בסעיף 5(א)(1) או 5(ב)(1), לפי העניין.
(ג)
דוח שנתי יוגש למנהל לא יאוחר מחודשיים מתום כל שנת כספים, כשהוא מבוקר בידי רואה חשבון, במתכונת שיורה עליה המנהל.
(ד)
המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדי המשרד רשאי לדרוש מיצרן או מיבואן בהיקף מוגבל, להמציא לו כל מידע ששימש לעריכת הדוח השנתי; נדרש היצרן או היבואן להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
(ה)
לא הגיש יצרן או יבואן בהיקף מוגבל דוח שנתי, או שמסר דוח כאמור אך למנהל יש טעמים סבירים להניח שהדוח אינו נכון, רשאי המנהל, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, לקבוע בהחלטה מנומקת את משקל הציוד והסוללות שמכר היצרן או היבואן באותה שנה, ואם מצא כי משקל הציוד והסוללות שמכר בשנה עולה על השיעור שקבע השר לפי סעיף קטן (א) – לקבוע כי משקל הציוד והסוללות שקבע כאמור יהיה המשקל המחייב לעניין יעד המיחזור הנדרש מהיצרן או היבואן לפי סעיפים 3 ו־4.
(ו)
נוכח יצרן או יבואן בהיקף מוגבל לאחר תום שנת כספים, כי מכר בשנת הכספים האמורה ציוד וסוללות במשקל העולה על השיעור שקבע השר לפי סעיף קטן (א), או שהמנהל קבע לפי סעיף קטן (ה) שהוא מכר בשנת הכספים האמורה ציוד וסוללות במשקל העולה על השיעור האמור, יתקשר היצרן או היבואן, בתוך חודש, עם גוף יישום מוכר לשם קיום חובותיו לפי סעיפים 3 ו־4, לגבי ציוד וסוללות שמכר בשנת הכספים האמורה; פעל יצרן או יבואן כאמור בסעיף קטן זה, ושילם את העלויות הנדרשות לגוף יישום מוכר, יראו אותו כמי שעמד בחובותיו בהתאם לסעיפים 3 ו־4; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת, לדחות בחודש נוסף את המועד להתקשרות עם גוף יישום מוכר.
היטל על יצרנים ויבואנים בהיקף מוגבל
השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע היטל שיוטל על יצרן או יבואן של בהיקף מוגבל, ורשאי הוא לקבוע שיעורי היטל שונים לקבוצות סיווג שונות, בהתחשב בין השאר באפשרויות לשימוש חוזר, למיחזור או לטיפול אחר בפסולת הנוצרת מהציוד והסוללות, בהשפעת ההיטל על המחיר הסופי של ציוד וסוללות לצרכן, וכן, בין השאר, הוראות לעניין הצמדת ההיטל, אופן תשלומו, דרכי גבייתו ודיווחים שעל יצרן או יבואן לדווח לעניין ההיטל.
פרק ד׳: גוף יישום מוכר
סימן א׳: הכרה
הכרה בגוף יישום מוכר
(א)
המנהל רשאי להכיר בחברה כגוף יישום האחראי לקיום חובות יצרנים ויבואנים לפי חוק זה שיתקשרו עמו, אם מתקיימים בה כל אלה:
(1)
היא חברה כהגדרתה בחוק החברות;
(2)
מטרתה היחידה היא קיום חובות יצרנים או יבואנים לפי חוק זה וביצוע הפעולות הנדרשות לשם כך;
(3)
היא חברה לתועלת הציבור, כהגדרתה בחוק החברות, או אם הוקמה למטרות רווח – תקנונה מגביל את האפשרות לחלק רווחים אם לא עמדה ביעדי המיחזור של היצרנים והיבואנים שהיא אחראית לביצוע חובותיהם או אם לא מתקיימות הוראות סעיף 23(ו)(1);
(4)
היא הציגה תכנית עסקית ולפיה בסמוך למועד ההכרה היא תיתן שירותים ליצרנים וליבואנים שמשקל הציוד והסוללות שהם מוכרים יהיה בהיקף מספק להנחת דעתו של המנהל;
(5)
היא בעלת הון עצמי מספיק, והמציאה ערבות בנקאית לטובת המדינה או בטוחה אחרת לטובת המדינה לפי שיקול דעת המנהל, בשיעורים מספיקים ביחס להיקף הפעילות של החברה, והכל להנחת דעתו של המנהל, לשם הבטחת עמידתה במטרה כאמור בפסקה (2);
(6)
המנהל הכללי של החברה ובעל שליטה בה לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין החברה ראויה להיות גוף יישום מוכר; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
(7)
החברה הגישה תצהיר מטעמה ולפיו מי שאינם אזרחים ישראליים או תושבי ישראל לא יועסקו בה, אף אם יש היתר להעסקתם לפי חוק עובדים זרים, התשנ״א–1991, וכי לשם ביצוע חובותיה לפי חוק זה היא לא תתקשר אלא עם מפעיל או עם מי שעוסק באיסוף ובפינוי פסולת שהתחייבו לפניה כי לא יעסיקו אלא עובדים כאמור לקיום חובותיהם לפי ההתקשרות;
(8)
תנאים נוספים ככל שקבע השר.
(ב)
המנהל רשאי לסרב לתת למבקש הכרה, מנימוקים שימסור למבקש ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), אם מצא כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לקבל הכרה, או אם נוכח כי קיים חשש ממשי שמתן ההכרה למבקש יפגע ביישום מטרות חוק זה.
(ג)
המנהל רשאי להכיר בחברה כגוף יישום האחראי לקיום חובות יצרנים ויבואנים לגבי פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי, בכל הנוגע לציוד וסוללות מסוג מסוים או מקבוצות סיווג מסוימות בלבד, אם נוכח כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת וכי לא תיפגע בשל כך השגת יעדי המיחזור בנוגע לכלל פסולת הציוד והסוללות מהמגזר הביתי.
(ד)
לשם הבטחת עמידתו של גוף היישום המוכר במטרה כאמור בסעיף קטן (א)(2), רשאי המנהל לקבוע בהכרה תנאים שיש לקיימם במהלך תקופת תוקפה של ההכרה, כולה או חלקה, לרבות קביעת סוג הציוד החשמלי והאלקטרוני או סוג הסוללות או המצברים או המגזר שהוא רשאי לפעול לגביהם במסגרת ההכרה, ורשאי הוא לשנות את התנאים כאמור, לאחר שנתן לגוף היישום המוכר הזדמנות לטעון את טענותיו.
(ה)
הכרה תינתן לתקופה של חמש שנים (בפרק זה – תקופת ההכרה).
(ו)
תקנון גוף היישום המוכר וכל שינוי בו טעונים את אישור המנהל.
(ז)
המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד הודעה על הכרה בחברה כגוף יישום מוכר, על סוג הציוד החשמלי והאלקטרוני או סוג הסוללות או המצברים או המגזר שניתנה לו הכרה לגביהם, על מועד ההכרה ועל תקופת ההכרה.
פורסמו הודעות על הכרה כגוף יישום מוכר, האחראי לקיום חובות יצרנים או יבואנים לפי החוק שיתקשרו עמו, לגופים הבאים: חברת אקומיוניטי – תאגיד חברתי למחזור פסולת אלקטרונית בע״מ, ח״פ 51-490750-0 (י״פ תשע״ד, 3438; תשע״ט, 7072); חברת מ.א.י – תאגיד מיחזור אלקטרוניקה לישראל בע״מ, ח״פ 51-486027-9 (י״פ תשע״ד, 3439; תשע״ט, 7072).
בקשה להכרה והחלטה בבקשה
(א)
חברה המבקשת לקבל הכרה תגיש למנהל בקשה שתכלול את המסמכים והפרטים האלה:
(1)
מסמכי ההתאגדות של החברה;
(2)
סוג הציוד החשמלי והאלקטרוני או סוג הסוללות והמצברים שלגביהם מבוקשת ההכרה, לרבות קבוצות הסיווג, וכן אם ההכרה מבוקשת לגבי פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי, פסולת ציוד וסוללות שאינה מהמגזר הביתי או שתיהן;
(3)
תכנית עסקית ותכנית תקציב לתקופת ההכרה שתכלול, בין השאר, את סוג הציוד והסוללות, תכנון לעניין העמידה בשיעורי המיחזור השנתיים הנדרשים לפי סעיף 3(א) ו־(ב) או סעיף 4(א) ו־(ב), לפי העניין, וכן אופן חישוב התשלומים שעל יצרנים ויבואנים לשלם לה כגוף יישום מוכר;
(4)
הסדרים מתוכננים לגבי איסוף פסולת ציוד וסוללות ממשווקים, ולגבי הפרדה ופינוי, הכנה לשימוש חוזר וטיפול בפסולת הציוד והסוללות;
(5)
הסדרים מתוכננים להסברה;
(6)
הסדרים מתוכננים לסימן מסחר של גוף היישום המוכר, ככל שמתוכננים על ידי המבקש;
(7)
חוזה לדוגמה להתקשרות בין מבקש ההכרה ליצרן או ליבואן;
(8)
חוזה לדוגמה להתקשרות בין מבקש ההכרה לאחראי לפינוי פסולת;
(9)
חוזה לדוגמה להתקשרות בין מבקש ההכרה למחזיק בפסולת ציוד וסוללות שאינה מהמגזר הביתי;
(10)
חוזה לדוגמה להתקשרות בין מבקש ההכרה למשווק;
(11)
פרטים ומידע נוספים ככל שקבע השר.
(ב)
המנהל רשאי לדרוש ממבקש הכרה פרטים ומסמכים נוספים ככל שיראה לנכון, לשם בדיקת הבקשה.
(ג)
המנהל יאשר חוזה לדוגמה להתקשרות בין מבקש ההכרה לאחראי לפינוי פסולת, כאמור בסעיף קטן (א)(8), לאחר התייעצות עם מנהל מינהל השלטון המקומי במשרד הפנים, ועם שר התעשייה המסחר והתעסוקה או מי שהסמיך לכך מבין עובדי משרדו.
(ד)
החלטת המנהל בבקשה לפי סעיף זה תינתן בתוך שלושה חודשים מיום שקיבל את מסמכי הבקשה, או ממועד קבלת הפרטים או המסמכים שדרש לפי הוראות סעיף קטן (ב), לפי המאוחר.
ביטול הכרה
(א)
המנהל רשאי לבטל הכרה, לאחר שנתן לגוף היישום המוכר הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
ההכרה ניתנה על יסוד מידע כוזב או מטעה;
(2)
חדל להתקיים בגוף היישום המוכר תנאי מהתנאים למתן ההכרה לפי סעיף 14;
(3)
גוף היישום המוכר הפר תנאי מתנאי ההכרה או הוראה מההוראות לפי חוק זה או שהפר הוראת חיקוק אחר בקשר עם פעילותו;
(4)
ניתן לגבי גוף היישום המוכר צו פירוק זמני או מונה לו כונס נכסים או שהוגשה בקשה לכל אחד מאלה, או שהוא החליט על פירוקו מרצון.
(ב)
המנהל יודיע בכתב על כוונה לביטול הכרה לגוף היישום המוכר, לאסיפת היצרנים והיבואנים של אותו גוף יישום מוכר ולבעלי המניות בגוף היישום המוכר שהם יצרנים ויבואנים.
(ג)
ביטל המנהל הכרה, רשאי הוא לתת לחברה שלגביה בוטלה ההכרה וכן לכל יצרן או יבואן שהיה קשור עמה בחוזה התקשרות לפי חוק זה ערב הביטול, הוראות לשם הבטחת המשך קיום חובות היצרנים או היבואנים לפי חוק זה, לרבות המועד והאופן שבהם על היצרנים והיבואנים כאמור לבצע פעולות נדרשות לשם כך.
סימן ב׳: חובות גוף יישום מוכר
חובות גוף יישום מוכר
(א)
גוף יישום מוכר –
(1)
יבצע את כל הפעולות הנדרשות לקיום חובות יצרנים ויבואנים כאמור בסעיף 8, שהתקשרו עמו לשם כך, בהתאם להוראות לפי סימן זה;
(2)
(א)
יפנה פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי מכל אחראי לפינוי פסולת שהתקשר עמו כאמור בסעיף 27, ויממן עלויות הפרדה ואיסוף של פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי כאמור בסעיף 26, מתחומו של כל אחראי לפינוי פסולת שהתקשר עמו בהתאם לסעיף 27, ובלבד שעלויות ההפרדה והאיסוף לא יעלו על עלויות סבירות בנסיבות העניין.
(ב)
עלויות ההפרדה והאיסוף המנויות בפסקאות (1), (4) ו־(6) להגדרה ”עלויות הפרדה ואיסוף“ יחושבו בהתאם לפסולת הציוד והסוללות שהעביר האחראי לפינוי פסולת לגוף היישום המוכר שהתקשר עמו, כאמור בסעיף 27(ב), ולמשקל פסולת הציוד והסוללות שהועברה כאמור.
(ג)
שימש מרכז איסוף להשלכה או להפרדה של סוגי פסולת נוספים, שאינם פסולת ציוד וסוללות, יהיה גוף יישום מוכר אחראי למימון עלויות ההפרדה והאיסוף לגבי פסולת הציוד והסוללות בלבד.
(ד)
בפסקה זו, ”עלויות ההפרדה והאיסוף“ – עלויות אלה:
(1)
איסוף ממוקדי איסוף ואיסוף מכשירי חשמל גדולים לפי סעיף 26(ב)(1);
(2)
רכישה והצבה של מכלי אצירה במוקדי איסוף ובמרכזי איסוף;
(3)
התשתיות הנדרשות להקמה ולהפעלה של מרכזי איסוף המפורטות בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף 35(א) וגידורם;
(4)
כוח אדם הנדרש לתפעול מרכז איסוף;
(5)
תחזוקה של מכלי אצירה וחידושם בשל בלאי;
(6)
תחזוקה של מרכזי איסוף;
(7)
מחצית מעלויות פרסום המידע כאמור בסעיף 26(ז);
(3)
יפנה פסולת ציוד וסוללות שאינה מהמגזר הביתי מכל מחזיק בפסולת כאמור שהתקשר עמו בהתאם לסעיף 34;
(4)
יפנה פסולת ציוד וסוללות, מכל משווק שהתקשר עמו בהתאם לסעיף 32 ויממן עלויות אחסון, איסוף מקונים ופינוי פסולת ציוד וסוללות של משווקים הנובעות מחובות משווקים לפי סימן ב׳ בפרק ה׳, ובלבד שעלויות אלה לא יעלו על עלויות סבירות בנסיבות העניין;
(5)
יבצע מיון, שימוש חוזר, הכנה לשימוש חוזר או טיפול בכל פסולת הציוד והסוללות הנמצאת בחזקתו או בשליטתו, באופן המונע פגיעה בסביבה ובהתאם להוראות חוק זה ולפי כל דין;
(6)
יקיים פעולות הסברה לציבור הרחב לשם יישום הוראות חוק זה בנושאים אלה:
(א)
החובה להפריד פסולת ציוד וסוללות מפסולת אחרת ולא להשליכה כשהיא מעורבת בפסולת אחרת;
(ב)
אפשרויות ההשלכה המותרות של פסולת ציוד וסוללות ואפשרויות ההחזרה שלה;
(ג)
החשיבות והתועלת שבהעברת פסולת ציוד וסוללות לשימוש חוזר, למיחזור או להשבה;
(ד)
ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות של חומרים מסוכנים המצויים בפסולת ציוד וסוללות.
(ב)
גוף יישום מוכר רשאי, לשם קיום חובות יצרנים או יבואנים לפי סעיף 3 או 4, לאצור, לפנות, למחזר או להשיב פסולת מציוד וסוללות שמכרו יצרנים או יבואנים שלא התקשרו עמו.
(ג)
לשם קיום חובותיו לפי חוק זה, לא יעסיק גוף יישום מוכר אלא עובדים שמתקיים בהם האמור בסעיף 14(א)(7).
(ד)
גוף יישום מוכר רשאי, לשם קיום חובות יצרנים או יבואנים לפי סעיף 3 או 4, לבקש הפחתה במשקל פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי, בהתחשב במשקל פסולת הציוד והסוללות שבתחומו של אחראי לפינוי פסולת שהוכח לגביו שלא התקשר עם גוף יישום מוכר לפי סעיף 27(א) או לא נקט אמצעי אכיפה לפי סעיף 29(ב); הבקשה תוגש במתכונת שיורה עליה המנהל; בלי לגרוע מהוראות סעיף 21(ח), המנהל רשאי לאשר בקשה כאמור בנסיבות מיוחדות.
חובת התקשרות עם יצרנים ויבואנים
(א)
גוף יישום מוכר יתקשר בחוזה התקשרות עם כל יצרן או יבואן שיפנה אליו לשם קיום חובותיו לגבי ציוד וסוללות מקבוצות סיווג או סוגים שניתנה לו הכרה לגביהם, בתנאים שוויוניים; ההתקשרות תיעשה בהתאם לחוזה לדוגמה שאישר המנהל בהכרה ובהתאם לתנאים שנקבעו בה.
(ב)
חובת התקשרות עם אחראי לפינוי פסולת
(א)
גוף יישום מוכר, שניתנה לו הכרה לגבי פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי, יציע לכל אחראי לפינוי פסולת להתקשר עמו בחוזה התקשרות, בעניין הפרדה ואיסוף של פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי שבתחומו, בתנאים שוויוניים; ההתקשרות תיעשה בהתאם לחוזה לדוגמה שאישר המנהל בהכרה ובהתאם לתנאים שנקבעו בה.
(ב)
גוף יישום מוכר יתקשר בחוזה התקשרות כאמור בסעיף קטן (א), עם כל אחראי לפינוי פסולת שיפנה אליו, בעניין הפרדה ואיסוף של פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי שבתחומו, לגבי פסולת כאמור מקבוצות סיווג או מסוגים שניתנה לו הכרה לגביהם.
(ג)
גוף יישום מוכר יהיה אחראי לפינוי של פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי שבתחומם של כל האחראים לפינוי פסולת שעמם התקשר, בהתאם לתנאי ההתקשרות ולתנאי ההכרה; פינוי כאמור ייעשה באופן שוויוני, בתדירות ובאופן שיבטיחו פינוי סדיר וזמין לציבור וימנע הצטברות של פסולת ציוד וסוללות, והכל בהתאם להוראות סעיף 26 ולפי כל דין.
חובת התקשרות עם משווק ועם מחזיק בפסולת ציוד וסוללות שאינה מהמגזר הביתי
(א)
גוף יישום מוכר יתקשר בחוזה התקשרות עם כל משווק שיפנה אליו בעניין פינוי פסולת ציוד וסוללות שברשותו, שהיא מקבוצות סיווג או מסוגים שניתנה לו הכרה לגביהם; ההתקשרות תיעשה בהתאם לחוזה לדוגמה שאישר המנהל בהכרה ובהתאם לתנאים שנקבעו בה.
(ב)
פינוי פסולת ציוד וסוללות ממשווק, כאמור בסעיף קטן (א), ייעשה בתנאים שוויוניים, בתדירות ובאופן שיבטיחו פינוי סדיר וזמין כך שתימנע הצטברות פסולת ציוד וסוללות אצל המשווק.
(ג)
גוף יישום מוכר יתקשר בחוזה התקשרות עם כל מחזיק בפסולת ציוד וסוללות שאינה מהמגזר הביתי, שיפנה אליו בעניין פינוי פסולת הציוד והסוללות שברשותו, שהיא מקבוצות סיווג או מסוגים שניתנה לו הכרה לגביהם; ההתקשרות תיעשה בהתאם לחוזה לדוגמה שאישר המנהל בהכרה ובהתאם לתנאים שנקבעו בה.
חובת דיווח למנהל
(א)
גוף יישום מוכר ידווח למנהל, דיווח חצי־שנתי על כל אלה:
(1)
היצרנים והיבואנים שעמם היה קשור בחוזה התקשרות בתקופה שלגביה מוגש הדיווח;
(2)
הפרטים האמורים בסעיף 5(א)(1) ו־(ב)(1) לגבי כל אחד מהיצרנים ומהיבואנים האמורים בפסקה (1);
(3)
האחראים לפינוי פסולת, המשווקים והמחזיקים בפסולת ציוד וסוללות שאינה מהמגזר הביתי, שעמם היה קשור בחוזה התקשרות בתקופה שלגביה מוגש הדיווח;
(4)
הפרטים כאמור בסעיפים 5(א)(2) עד (6) ו־5(ב)(2) עד (5), לגבי פסולת הציוד והסוללות שפינה, מיחזר או השיב, בתקופה שלגביה מוגש הדיווח.
(ב)
דיווח חצי־שנתי לפי סעיף זה יוגש למנהל בתוך חודשיים מתום התקופה שלגביה מוגש הדיווח, במתכונת שיורה עליה המנהל.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (א), הוגשו למנהל ארבעה דיווחים חצי־שנתיים לפי סעיף זה, רשאי הוא להורות כי הדיווחים הבאים שיוגשו לו יהיו דיווחים שנתיים בלבד.
(ד)
גוף יישום מוכר ידווח למנהל בתום כל שנה דיווח שנתי על כל אלה:
(1)
העניינים כאמור בסעיף קטן (א);
(2)
המאזן הכספי של גוף היישום המוכר לשנה החולפת.
(ה)
דיווח שנתי לפי סעיף קטן (ד) יוגש למנהל לא יאוחר משישה חודשים מתום שנת הכספים שלגביה מוגש הדיווח, כשהוא מבוקר בידי רואה חשבון במתכונת שיורה עליה המנהל.
(ו)
גוף יישום מוכר ידווח למנהל בתום כל שנה, לא יאוחר מחודשיים מתום כל שנת כספים, במתכונת שיורה עליה המנהל, על תכנית תקציב ועל תכנית עבודה לשנה הבאה.
(ז)
המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדי המשרד רשאי לדרוש מגוף יישום מוכר להמציא לו כל מידע ששימש לעריכת דיווח לפי סעיף זה; נדרש גוף יישום מוכר להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
(ח)
לא מסר גוף יישום מוכר דיווח חצי־שנתי או דיווח שנתי לפי סעיף זה, או שמסר דיווח כאמור אך למנהל יש טעמים סבירים להניח שהדיווח אינו נכון, רשאי המנהל, לאחר שנתן לגוף היישום המוכר הזדמנות לטעון את טענותיו, לקבוע בהחלטה מנומקת את שיעורי פסולת הציוד והסוללות שלגביה בוצע שימוש חוזר, מיחזור מוכר או השבה מוכרת במהלך תקופת הדיווח.
(ט)
לעניין סעיף זה, ”דיווח חצי־שנתי“ – כהגדרתו בסעיף 5(ח).
חובת רישום
(א)
גוף יישום מוכר ינהל רישום מלא ומפורט של העניינים הכלולים בחובת הדיווח לפי סעיף 21.
(ב)
המנהל או מי שהסמיכו לכך מבין עובדי המשרד רשאי לעיין ברישום כאמור בסעיף זה ולקבל העתק נכון ממנו.
אסיפת יצרנים ויבואנים
(א)
גוף יישום מוכר יכנס, אחת לשנה לפחות, אסיפה של יצרנים ויבואנים שקשורים עמו בחוזה התקשרות ואינם בעלי מניות בגוף היישום המוכר (בפרק זה – אסיפת יצרנים ויבואנים).
(ב)
אסיפת יצרנים ויבואנים תהיה אורגן של גוף היישום המוכר, והחלטותיה יחייבו את גוף היישום המוכר בעניינים המפורטים בסעיף זה.
(ג)
באסיפת יצרנים ויבואנים יציג גוף היישום המוכר את העניינים שדווחו למנהל לפי סעיף 21, למעט הפרטים האמורים בסעיף קטן (א)(2) שבו.
(ד)
מצאה אסיפת יצרנים ויבואנים, על פי דיווחים שהוצגו לפניה לפי סעיף קטן (ג), כי גוף יישום מוכר אינו מקיים את חובות היצרנים והיבואנים הקשורים עמו כאמור בסעיף 8 ובחוזה ההתקשרות או חובות אחרות המוטלות עליו לפי כל דין, או כי קיים חשש שלא יקיים את החובות כאמור, רשאית היא לדרוש קיום ישיבה מיוחדת של דירקטוריון גוף היישום המוכר, בתוך תקופה שתקבע ושלא תפחת משבעה ימים, שבה יידונו העניינים המפורטים בדרישה; הדרישה תובא לידיעת המנהל והחלטת הדירקטוריון תובא לידיעת אסיפת היצרנים והיבואנים והמנהל.
(ה)
בגוף יישום מוכר שאינו חברה ציבורית ימונו שני דירקטורים שמתקיימים בהם תנאי סעיף 240(ב) לחוק החברות, כאילו היו דירקטורים חיצוניים, שיכהנו בדירקטוריון
(ו)
גוף היישום המוכר, ומינוים טעון אישור של אסיפת היצרנים והיבואנים.
(1)
החלטת גוף יישום מוכר על חלוקה, טעונה אישור של אסיפת יצרנים ויבואנים; אסיפת יצרנים ויבואנים רשאית שלא לאשר חלוקה אם סברה כי קיים חשש ממשי שביצוע החלוקה יפגע ביכולת גוף היישום המוכר לקיים את חובות היצרנים והיבואנים כאמור בסעיף 8 ובחוזה ההתקשרות, בהגיע מועד קיומם.
(2)
אסיפת יצרנים ויבואנים רשאית לבטל החלטת גוף יישום מוכר לעניין סכום העלויות שיממנו יצרנים ויבואנים שהתקשרו עמו לפי סעיף 8(ב), אם מצאה שסכום זה חורג מהסביר לשם קיום חובות יצרנים ויבואנים לפי חוק זה.
(3)
על החלטת אסיפת יצרנים ויבואנים לעניין קביעה כאמור בסעיף קטן זה ניתן לערער לבית משפט מחוזי.
(ז)
החלטות אסיפת יצרנים ויבואנים יתקבלו ברוב קולות של היצרנים והיבואנים המשתתפים בהצבעה, אלא אם כן נקבע אחרת לפי סעיף קטן (ח); גוף יישום מוכר יעביר לידיעת המנהל את ההחלטות שהתקבלו באסיפת יצרנים ויבואנים.
(ח)
השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף זה, ובכלל זה לעניין סדרי כינוסה, דיוניה ועבודתה של אסיפת יצרנים ויבואנים, מועדי התכנסותה, המניין החוקי בישיבותיה, משלוח הודעות ליצרנים וליבואנים הזכאים להשתתף בישיבותיה ואופן ההצבעה, לרבות באמצעות כתבי הצבעה.
(ט)
השר רשאי לפטור גוף יישום מוכר מהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, אם מצא כי לפי תקנון ההתאגדות של אותו גוף יישום מוכר, כל יצרן או יבואן הקשור עמו בחוזה התקשרות יכול להיות בעל מניות בו, בתנאים סבירים בנסיבות העניין, וכי רוב היצרנים והיבואנים שקשורים עמו בחוזה התקשרות הם בעלי מניות בו.
(י)
בסעיף זה, ”חברה ציבורית“, ”חלוקה“ ו”נושא משרה“ – כהגדרתם בחוק החברות.
נציג המנהל
(א)
הזמנה לישיבות דירקטוריון גוף יישום מוכר וועדות הדירקטוריון וכן לישיבות של אסיפת יצרנים ויבואנים, תימסר למנהל, והוא רשאי לשלוח לכל ישיבה כאמור נציג מטעמו, שיהיה רשאי להשתתף בישיבה אך לא תהיה לו זכות הצבעה בה.
(ב)
הנציג האמור בסעיף קטן (א) יהיה רשאי לדרוש קיום ישיבת דירקטוריון, ועדת דירקטוריון או אסיפת יצרנים ויבואנים ולבקש לכלול נושא בסדר היום של הישיבה וכן לבדוק את מסמכי גוף היישום המוכר, רישומיו ונכסיו, ולקבל העתקים לפי סעיפים 98(ב)(2) ו־(ד), 99(3) ו־265 לחוק החברות, בהתאמה.
ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות
גוף יישום מוכר יפעל לקידום הייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלות בקרב עובדיו ובקרב המפעילים שעמם הוא מתקשר לשם קיום חובותיו לפי חוק זה בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998.
פרק ה׳: הוראות לעניין השלכה, איסוף והעברה של פסולת ציוד וסוללות
סימן א׳: אחראים לפינוי פסולת
חובות אחראי לפינוי פסולת
(א)
אחראי לפינוי פסולת יבצע בתחומו, בכפוף להוראות לפי סעיף זה ולפי סעיף 67(א)(3), הפרדה של פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי מפסולת אחרת ואיסוף פסולת הציוד והסוללות מהמגזר הביתי.
(ב)
(1)
הפרדה ואיסוף כאמור בסעיף קטן (א) ייעשו בדרכים אלה:
(א)
הקמה של מוקדי איסוף ואיסוף הפסולת מהם או הקמה והפעלה של מרכזי איסוף;
(ב)
איסוף מכשירי חשמל גדולים שתושבים הוציאו מחוץ לבתיהם, במועדים קבועים;
(2)
נוסף על האמור בפסקה (1), אחראי לפינוי פסולת רשאי לאסוף פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי, מבתי תושבים על פי קריאה ותיאום מראש, או בדרך אחרת שאישר המנהל.
(ג)
הבאה והשלכה של ציוד וסוללות מהמגזר הביתי למרכז איסוף ואיסוף מכשירי חשמל גדולים כאמור בסעיף קטן (ב)(1), על ידי יחיד שאין עיסוקו בפסולת, לא יהיו כרוכים בתשלום או בדרישת תמורה אחרת מן היחיד.
(ד)
(1)
אחראי לפינוי פסולת יבצע את ההפרדה והאיסוף כאמור בסעיף קטן (א) באופן שיבטיח זמינות מרכזי איסוף ומוקדי איסוף לכלל הציבור ואיסוף בתדירות שתמנע הצטברות של פסולת ציוד וסוללות.
(2)
המנהל רשאי לפרסם באתר האינטרנט של המשרד אמות מידה לעניין פריסת מוקדי איסוף ומרכזי איסוף ותדירות האיסוף בתחומו של אחראי לפינוי פסולת לשם הבטחת זמינות ותדירות כאמור בפסקה (1); הודעה בדבר פרסום אמות מידה כאמור תפורסם ברשומות.
(ה)
נוסף על הוראות לפי פרק ו׳, אחראי לפינוי פסולת יקים ויפעיל את מוקדי האיסוף ומרכזי האיסוף שבתחומו בהתאם להוראות אלה:
(1)
במרכז איסוף תבוצע הפרדה בין פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני המיועדת לשימוש חוזר או להכנה לשימוש חוזר, לפסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני אחרת;
(2)
תבוצע הפרדה בין פסולת סוללות ומצברים לפסולת אחרת;
(3)
אופן ההפרדה והאיסוף לא יפגע באפשרות לשימוש חוזר, להכנה לשימוש חוזר או למיחזור של פסולת הציוד והסוללות, וימנע התפזרות של חומרים מסוכנים או גרימת מפגעים סביבתיים ובריאותיים מהפסולת האמורה, ובכלל זה יוצבו מכלי אצירה אטומים או מקורים כך שתימנע הרטבה של פסולת הציוד והסוללות;
(4)
מכלי אצירה לפסולת ציוד וסוללות יסומנו באופן בולט לעין, לרבות לגבי סוגי הפסולת שמותר או שאסור להשליך לתוכם;
(5)
יוצבו שלטים הכוללים הוראות ברורות בעניין השלכת פסולת הציוד והסוללות, ובעניין איסור לקיחה או איסוף בלא אישור של פסולת ציוד וסוללות;
(6)
תימנע כניסה או גישה למרכז איסוף או למוקד איסוף של כל אדם שאינו מורשה לכך על ידי אחראי לפינוי פסולת, ויינקטו צעדים למניעה של לקיחה או איסוף בלא אישור של פסולת הציוד והסוללות ממרכז איסוף או ממוקד איסוף.
(ו)
פסולת ציוד וסוללות מזיקה תופרד ותפונה לפי הוראות שיקבע השר.
(ז)
אחראי לפינוי פסולת יפרסם לציבור בתחומו, מעת לעת, מידע על –
(1)
מרכזי האיסוף ומיקומם, מועדי הפינוי למכשירי חשמל גדולים והאפשרויות לתיאום פינוי מבית התושב כאמור בסעיף קטן (ב);
(2)
האפשרות להבאה ולהשלכה של ציוד וסוללות מהמגזר הביתי במרכזי איסוף, בלא תשלום או דרישת תמורה אחרת מיחיד שאין עיסוקו בפסולת, כאמור בסעיף קטן (ג);
(3)
הסימונים של מכלי האצירה לפסולת ציוד וסוללות, וסוגי הציוד וסוללות שמותר או שאסור להשליך לאותם מכלים כאמור בסעיף קטן (ה)(4);
(4)
החובה להפריד פסולת ציוד וסוללות מפסולת אחרת ולא להשליכה כשהיא מעורבת בפסולת אחרת.
(ח)
לשם קיום חובותיו לפי חוק זה, אחראי לפינוי פסולת לא יעסיק אלא עובדים שמתקיים בהם האמור בסעיף 14(א)(7).
(ט)
בסעיף זה, ”מכשירי חשמל גדולים“ – כמשמעותם בפרט 4 לתוספת הראשונה.
חובת התקשרות עם גוף יישום מוכר
(א)
לשם קיום חובות ההפרדה והאיסוף של אחראי לפינוי פסולת לפי סעיף 26, על אחראי לפינוי פסולת להתקשר בחוזה התקשרות עם גוף יישום מוכר שניתנה לו הכרה לגבי פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי.
(ב)
אחראי לפינוי פסולת יעביר את פסולת הציוד וסוללות שהופרדה במרכזי האיסוף ונאספה ממוקדי איסוף, מחוץ לבתי תושבים או מבתיהם בתחומו בהתאם לחובותיו לפי סעיף 26, לגוף יישום מוכר שעמו התקשר; העברה כאמור לא תהיה כרוכה בתשלום או בדרישת תמורה אחרת מעבר למימון של ההפרדה והאיסוף כאמור בסעיף 17(א)(2), כפי שנקבעה בחוזה ההתקשרות בין הצדדים.
חובת השלכת פסולת ציוד וסוללות במרכז איסוף
הוקם מרכז איסוף או הוצב מוקד איסוף כאמור בסעיף 26(ב)(1), וניתנה הודעה על כך על ידי האחראי לפינוי פסולת, לא ישליך אדם פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי שבתחומו של האחראי לפינוי פסולת, אלא במרכז האיסוף או במוקד האיסוף ובהתאם להוראות לפי סעיף 26, אלא אם כן החזיר את הפסולת האמורה למשווק כאמור בסעיף 30.
איסור פינוי פסולת בלא אישור האחראי לפינוי פסולת
(א)
לא ייקח אדם פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי ממרכז איסוף או ממוקד איסוף ולא יאסוף ולא יפנה פסולת כאמור בתחומו של האחראי לפינוי פסולת אלא באישור האחראי לפינוי פסולת; אישור כאמור יינתן בכפוף להוראות סעיף 27(ב).
(ב)
אחראי לפינוי פסולת ינקוט אמצעי אכיפה כדי להבטיח את קיום הוראות סעיף זה.
סימן ב׳: משווקים
חובת משווק לקבלת פסולת ציוד וסוללות
(א)
משווק המוכר ציוד חשמלי ואלקטרוני המתאים גם לשימוש ביתי, יאפשר לקונה או למי מטעמו למסור לו, במועד המכירה או במועד האספקה, פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני שמקורה בציוד חשמלי ואלקטרוני דומה, והיא בכמות או במשקל הדומים למוצר הנמכר, ולא ידרוש ממנו תשלום או תמורה אחרת על כך; בסעיף זה, ”ציוד חשמלי ואלקטרוני דומה“ – ציוד חשמלי ואלקטרוני מאותה קבוצת סיווג, שנועד לשימוש דומה לציוד הנמכר, בלא תלות בשם היצרן או היבואן של הציוד החשמלי והאלקטרוני או בסימן המסחר המופיע עליו.
(ב)
משווק של סוללות ומצברים ניידים יתקין בכל נקודת מכירה שלו מכל אצירה ייעודי לפסולת סוללות ומצברים ניידים, ויאפשר לכל יחיד שאין עיסוקו בפסולת, להשליך למכל האצירה פסולת סוללות ומצברים ניידים, בלא תשלום או תמורה אחרת.
(ג)
משווק יציג במקום עסקו, במקום הנראה לעין ובאותיות ברורות וקריאות, את אפשרות ההחזרה של פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי בלא תשלום או תמורה אחרת, כאמור בסעיף קטן (א), את מיקום אזור ההחזרה של פסולת הציוד והסוללות כאמור, שיהיה בתחומי עסקו של המשווק או בקרבתו, ואת המגבלות על החזרת פסולת ציוד וסוללות לפי הוראות חוק זה; בסעיף זה, ”מקום עסקו“ של משווק – נקודות מכירה, מרכזים למתן שירות ואתרי אינטרנט של המשווק.
(ד)
משווק המוכר במכירה מקוונת ציוד חשמלי ואלקטרוני המתאים גם לשימוש ביתי או סוללות ומצברים ניידים, יקיים את חובותיו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), באופן שבו סופקו הציוד או הסוללות לקונה, בעת מכירת הציוד או הסוללות, או בדרך יעילה אחרת לקיום החובות כאמור.
(ה)
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), משווק רשאי שלא לקבל פסולת ציוד וסוללות מזיקה.
אחסון פסולת ציוד וסוללות
משווק יאחסן פסולת ציוד וסוללות הנמצאת ברשותו, עד למועד פינויה, בהתאם להוראות לפי חוק זה ובהתאם להוראות אלה:
(1)
פסולת ציוד וסוללות תאוחסן על משטח אטום ובנפרד מסוגי פסולת אחרים, כשהיא מופרדת לפסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני ולפסולת סוללות ומצברים;
(2)
פסולת ציוד וסוללות תאוחסן באופן שימנע את שבירת הציוד והסוללות, ודליפה של חומרים מהם;
(3)
לא יבוצע טיפול בפסולת הציוד והסוללות, לרבות פעולות טיפול כאמור בתוספת השנייה.
התקשרות לפינוי פסולת ציוד וסוללות
(א)
לצורך פינוי פסולת הציוד והסוללות הנמצאת ברשותו או בשליטתו, יתקשר משווק בחוזה התקשרות עם גוף יישום מוכר שניתנה לו הכרה לגבי פסולת ציוד וסוללות מהסוגים שנמצאים ברשותו.
(ב)
משווק יעביר את פסולת הציוד והסוללות שברשותו או בשליטתו לגוף יישום מוכר שעמו התקשר; העברה כאמור לא תהיה כרוכה בתשלום או בדרישת תמורה אחרת מעבר למימון הפינוי של הפסולת כאמור בסעיף 17(א)(5) וכפי שנקבע בחוזה ההתקשרות בין הצדדים.
(ג)
רישום ועיון
(א)
משווק ינהל רישום מלא ומפורט של פסולת הציוד והסוללות שהתקבלה אצלו לפי סעיף 30 ושפונתה לפי סעיף 32, לפי משקל, קבוצות סיווג, וסוגים.
(ב)
המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדי המשרד רשאי לעיין ברישום כאמור בסעיף קטן (א) ולקבל העתק נכון ממנו, וכן לדרוש ממשווק להמציא לו כל מידע הנוגע לרישום כאמור; נדרש משווק להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
סימן ג׳: מחזיקים בפסולת ציוד וסוללות שאינה מהמגזר הביתי
מחזיק בפסולת ציוד וסוללות שאינה מהמגזר הביתי
(א)
מי שמחזיק בפסולת ציוד וסוללות שאינה מהמגזר הביתי, יתקשר בחוזה התקשרות עם גוף יישום מוכר שניתנה לו הכרה לגבי פסולת כאמור, לשם פינוי פסולת הציוד והסוללות שברשותו, ויעביר אליו את פסולת הציוד והסוללות שברשותו; העברה כאמור לא תהיה כרוכה בתשלום או בדרישת תמורה אחרת מעבר למימון הפינוי של הפסולת כפי שנקבע בחוזה ההתקשרות בין הצדדים.
(ב)
לגבי פסולת ציוד וסוללות כאמור בסעיף קטן (א), שלא נאספה על ידי גוף היישום המוכר או בכל עת שההתקשרות עם גוף היישום המוכר אינה עומדת בתוקפה, יפעל המחזיק לגבי אותה פסולת בהתאם להוראות לפי כל דין.
פרק ו׳: הוראות לעניין מרכזים לפסולת ציוד וסוללות ומיתקני טיפול
מרכז לפסולת ציוד וסוללות
(א)
לא יפעיל אדם מרכז לפסולת ציוד וסוללות, למעט מוקד איסוף, ולא יקלוט או יאחסן בו פסולת ציוד וסוללות, אלא אם כן אחסון הפסולת נעשה תוך שימוש בתשתיות שימנעו מפגעים סביבתיים ובריאותיים, ובכלל זה התשתיות המפורטות להלן:
(1)
משטחים אטומים לחלחול;
(2)
מערכת נפרדת לניקוז תשטיפים מהמשטחים האטומים;
(3)
מכלי אצירה אטומים או מקורים כך שתימנע הרטבה של פסולת הציוד והסוללות.
(ב)
מפעיל מרכז לפסולת ציוד וסוללות יקבל פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי שהביא למרכז יחיד שאין עיסוקו בפסולת, ולא ידרוש תשלום או תמורה אחרת בעד קבלתה.
איסור טיפול במרכז לפסולת ציוד וסוללות
מפעיל מרכז לפסולת ציוד וסוללות לא יבצע ולא יאפשר לאחר לבצע טיפול בפסולת ציוד וסוללות באותו מרכז, לרבות פעולות טיפול כאמור בתוספת השנייה.
העברת פסולת ממרכז לפסולת ציוד וסוללות
בכפוף להוראות סעיפים 27(ב) ו־32(ב), מפעיל מרכז לפסולת ציוד וסוללות –
(1)
יעביר פסולת ציוד וסוללות לשימוש חוזר או למרכז לפסולת ציוד וסוללות אחר או למיתקן טיפול המוסדרים על פי כל דין;
(2)
לא ייצא פסולת ציוד וסוללות, אלא בכפוף להוראות לפי חוק זה ולפי הוראות כל דין.
מיתקן טיפול
(א)
לא יפעיל אדם מיתקן טיפול ולא יקלוט או יאחסן בו פסולת ציוד וסוללות, אלא אם כן אחסון הפסולת והטיפול בה נעשים תוך שימוש בתשתיות שימנעו מפגעים סביבתיים ובריאותיים, ובכלל זה התשתיות המפורטות להלן:
(1)
משקל לשקילת הפסולת;
(2)
משטחים אטומים לחלחול;
(3)
קירוי כך שתימנע הרטבה של פסולת הציוד והסוללות;
(4)
אמצעי אחסון מתאימים לחלקי חילוף מפורקים;
(5)
מכלי אחסון מתאימים לרכיבים שונים של פסולת ציוד וסוללות, ובכלל זה סוללות או מצברים, שנאים המכילים ביפנילים רבי־כלורידים (PCB) או טרפנילים רבי־כלורידים (PCT), פסולת מסוכנת, ופסולת רדיואקטיבית;
(6)
מערכת נפרדת לניקוז תשטיפים מהמשטחים האטומים;
(7)
מיתקן לטיפול בתשטיפים.
(ב)
טיפול בפסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני במיתקן הטיפול יכלול את הפעולות המנויות בתוספת השנייה, לפחות; הפעולות המנויות בתוספת השנייה יינקטו באופן שלא יפגע באפשרות לשימוש חוזר ולמיחזור נאותים של מרכיבי ציוד חשמלי ואלקטרוני או ציוד חשמלי ואלקטרוני שלם.
חובות מפעיל
(א)
לשם קיום חובותיו לפי חוק זה, לא יעסיק מפעיל אלא עובדים שמתקיים בהם האמור בסעיף 14(א)(7).
(ב)
מפעיל ינהל רישום חודשי מלא ומפורט של פסולת הציוד והסוללות שהתקבלה אצלו ושל הפסולת כאמור שהעביר לאחר, ויפרט בו את משקל הפסולת, אופן הטיפול בפסולת, מספר הפריטים לפי קבוצות סיווג וסוגים והמיתקן שאליו הועברה, ואם ייצא את הפסולת – גם את משקל הפסולת שהוא ייצא, המדינה שאליה יוצאה הפסולת והמיתקן שאליו הועברה במדינת היעד.
(ג)
המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדי המשרד רשאי לעיין ברישום כאמור בסעיף קטן (ב) ולקבל העתק נכון ממנו, וכן לדרוש ממפעיל להמציא לו כל מידע הנוגע לרישום כאמור; נדרש מפעיל להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
(ד)
מפעיל ידווח למנהל, דיווח חצי־שנתי ודיווח שנתי, על כל האמור בסעיף קטן (ב).
(ה)
דיווח חצי־שנתי לפי סעיף זה יוגש למנהל בתוך חודשיים מתום התקופה שלגביה מוגש הדיווח, במתכונת שיורה עליה המנהל.
(ו)
דיווח שנתי לפי סעיף זה יוגש למנהל לא יאוחר משישה חודשים מתום כל שנת כספים, כשהוא מבוקר בידי רואה חשבון, במתכונת שיורה עליה המנהל.
(ז)
על אף הוראות סעיף קטן (ד), הוגשו למנהל ארבעה דיווחים חצי־שנתיים לפי סעיף זה, רשאי הוא להורות כי הדיווחים הבאים שיוגשו לו יהיו דיווחים שנתיים בלבד.
(ח)
לעניין סעיף זה, ”דיווח חצי־שנתי“ – כהגדרתו בסעיף 5(ח).
פרק ז׳: הוראות כלליות לעניין ציוד וסוללות
איסור הטמנת פסולת ציוד וסוללות
(א)
החל ביום י״ז בטבת התשפ״א (1 בינואר 2021), לא יטמין אדם פסולת ציוד וסוללות; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע הטמנת תוצרי לוואי של מיחזור מוכר או השבה מוכרת של פסולת ציוד וסוללות.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המנהל לאשר הטמנה במקום מסוים, של פסולת ציוד וסוללות לפני טיפול, אם נוכח, במקרה מסוים, כי אין חלופות מיחזור או השבה זמינות; אישור כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
הוראות לעניין אמצעי הפחתה במקור
(א)
השר, לאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין אמצעי הפחתה במקור.
(ב)
קבע השר הוראות לפי סעיף קטן (א), לא ייצר אדם ציוד וסוללות אלא בהתאם להוראות אלה, אלא אם כן הציוד או הסוללות מיועדים לייצוא.
סימון ציוד וסוללות
(א)
השר, בהסכמת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין סימון ציוד וסוללות, לרבות לעניין אופן הסימון, תוכנו, גודלו ומיקומו.
(ב)
קבע השר הוראות לפי סעיף קטן (א), לא ייצר יצרן ולא ימכור יבואן או משווק ציוד וסוללות, אלא אם כן סומנו בהתאם להוראות אלה.
פרק ח׳: עונשין
עונשין [תיקון: תשע״ה]
(א)
מי שעשה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בחוק זה – חוק העונשין), ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור:
(1)
השליך פסולת ציוד וסוללות שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 28;
(2)
לא הציג במקום עסקו מידע בהתאם להוראות לפי סעיף 30(ג).
(ב)
מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור:
(1)
לא דיווח למנהל או לא המציא מידע למנהל או למי שהוא הסמיך לכך בהתאם להוראות לפי סעיפים 5, 12, 21 או 39;
(2)
לא ניהל רישום מלא ומפורט של העניינים הכלולים בחובת הדיווח לפי סעיפים 5 או 21, בניגוד להוראות סעיפים 6 או 22;
(3)
(4)
לא נתן למנהל או למי שהוא הסמיך לכך לעיין ברישום או לקבל העתק נכון ממנו, בניגוד להוראות לפי סעיפים 6, 22, 33 או 39;
(5)
לא התקשר עם גוף יישום מוכר, בניגוד להוראות לפי סעיף 8(א);
(6)
לא ניהל רישום מלא ומפורט של המידע האמור בסעיף 5(א)(1) ו־(ב)(1) או לא נתן למנהל או למי שהוא הסמיך לכך לעיין ברישום כאמור או לקבל העתק נכון ממנו, בניגוד להוראות סעיף 8(ג);
(7)
לא שילם היטל שהיה חייב בתשלומו, בניגוד להוראות לפי סעיף 13;
(8)
לא קיים תנאי שקבע המנהל במתן פטור מחובת התקשרות לפי הוראות סעיף 9(ד) או בהכרה לפי הוראות סעיף 14(ד);
(9)
לא פינה פסולת ציוד וסוללות מופרדת בתחומו של אחראי לפינוי פסולת שעמו התקשר בהתאם להוראות לפי סעיף 19(ג);
(10)
לא ביצע הפרדה או איסוף של פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי בהתאם להוראות לפי סעיף 26;
(11)
לא התקשר עם גוף יישום מוכר, בניגוד להוראות סעיף 27(א);
(12)
לא העביר פסולת ציוד וסוללות לגוף יישום מוכר, בניגוד להוראות סעיף 27(ב);
(13)
לקח, אסף או פינה פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי בתחומו של אחראי לפינוי פסולת שלא באישור האחראי, בניגוד להוראות סעיף 29(א);
(14)
לא התקשר עם גוף יישום מוכר, בניגוד להוראות סעיף 32(א) או 34(א);
(15)
לא קיבל פסולת ציוד וסוללות, בניגוד להוראות סעיף 30;
(16)
ייצר ציוד וסוללות שלא בהתאם להוראות שקבע השר לעניין אמצעי הפחתה במקור, בניגוד להוראות לפי סעיף 41;
(17)
ייצר או מכר ציוד וסוללות בלי שסומנו בהתאם להוראות לפי סעיף 42;
(18)
גילה מידע או עשה בו שימוש, בניגוד להוראות לפי סעיף 65(ב).
(ג)
מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור:
(1)
(2)
אחסן פסולת ציוד וסוללות שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 31;
(3)
הפעיל מרכז לפסולת ציוד וסוללות או קלט או אחסן פסולת ציוד וסוללות בלי שעשה שימוש בתשתיות הנדרשות, בניגוד להוראות לפי סעיף 35;
(4)
ביצע טיפול או פעולות טיפול בפסולת ציוד וסוללות, בניגוד להוראות לפי סעיף 36;
(5)
העביר או ייצא פסולת ציוד וסוללות שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 37;
(6)
הפעיל מיתקן טיפול או קלט או אחסן פסולת ציוד וסוללות בלי שעשה שימוש בתשתיות הנדרשות, בניגוד להוראות לפי סעיף 38(א);
(7)
טיפל בפסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 38(ב);
(8)
הטמין פסולת ציוד וסוללות, בניגוד להוראות לפי סעיף 40.
אחריות נושא משרה בתאגיד
(א)
נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירות לפי סעיף 43, בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ב)
נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
(ג)
בסעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה, ולעניין עבירות לפי פסקאות (1), (5), (6), (9), (10), (11), (12), (13), (15) ו־(17) של סעיף 43(ב) ועבירות לפי פסקאות (1), (3), (5), (6) ו־(8) של סעיף 43(ג) – גם דירקטור.
שיעורי קנסות
על אף הוראות סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ״ב–1982, שר המשפטים, בהסכמת השר, רשאי לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע בסעיף האמור, לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס וכן לעבירת קנס נוספת או נמשכת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה.
פרק ט׳: עיצום כספי
עיצום כספי [תיקון: [י״פ הודעות]]
(א)
הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 20,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2014; בשנת 2024, 22,260 ש״ח), ואם הוא תאגיד – בסכום של 40,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2014; בשנת 2024, 44,510 ש״ח):
(1)
השליך פסולת ציוד וסוללות שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 28;
(2)
לא הציג במקום עסקו מידע בהתאם להוראות לפי סעיף 30(ג).
(ב)
הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 75,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2014; בשנת 2024, 83,450 ש״ח), ואם הוא תאגיד – בסכום של 150,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2014; בשנת 2024, 166,800 ש״ח):
(1)
הפר את הוראות סעיף 8(ד); לעניין זה חזקה היא כי יצרן או יבואן שקיים את חובותיו לפי סעיפים 5(ו) ו־8(א) עד (ג), לא הפר את הוראות סעיף 8(ד), אלא אם כן הוכח אחרת;
(2)
לא התקשר בחוזה התקשרות עם יצרן או יבואן שפנה אליו בהתאם להוראות לפי סעיף 18(א);
(3)
לא התקשר בחוזה התקשרות עם אחראי לפינוי פסולת שפנה אליו בהתאם להוראות לפי סעיף 19(ב);
(4)
לא התקשר בחוזה התקשרות עם משווק או מחזיק בפסולת ציוד וסוללות שאינה מהמגזר הביתי שפנה אליו בהתאם להוראות לפי סעיף 20;
(5)
לקח, אסף או פינה פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי בתחומו של אחראי לפינוי פסולת שלא באישור האחראי, בניגוד להוראות סעיף 29(א);
(6)
הפר הוראה מההוראות המפורטות בסעיף 43(ב), למעט לפי סעיף 43(ב)(11) ו־(13).
(ג)
הפר אדם הוראה מההוראות המפורטות בסעיף 43(ג)(2) עד (8), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 300,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2014; בשנת 2024, 335,520 ש״ח), ואם הוא תאגיד – בסכום של 600,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2014; בשנת 2024, 671,040 ש״ח).
(ד)
לא התקשר אחראי לפינוי פסולת עם גוף יישום מוכר לעניין הפרדת פסולת ציוד וסוללות ופינוי של פסולת ציוד וסוללות מתחומו, בניגוד להוראות סעיף 27(א), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 500,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2014; בשנת 2024, 559,200 ש״ח).
(ה)
לא עמד יצרן, יבואן או גוף יישום מוכר ביעדי המיחזור לפי סעיפים 3 ו־4, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 3,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2014; בשנת 2024, 3,360 ש״ח) בשל כל טונה של פסולת ציוד וסוללות שלא ביצע לגביה מיחזור מוכר בהתאם ליעדים האמורים; על אף האמור, בשנים 2014 עד 2016 יהיה סכום העיצום הכספי שרשאי המנהל להטיל בשל הפרה כאמור כמפורט להלן:
(1)
בשנים 2014 ו־2015 – 2,000 שקלים חדשים;
(2)
בשנת 2016 – 2,500 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2014; בשנת 2016, 2,490 ש״ח).
(ו)
בסעיפים קטנים (א)(1) ו־(ב)(5), ובסעיף קטן (ג) בנוגע לאמור בסעיף 43(ג)(8), ”פסולת ציוד וסוללות“ – פסולת ציוד וסוללות שנוצרה עקב פעילות של תאגיד או עקב פעילות של עסק או עיסוק של יחיד, למעט עיסוק של יחיד שאינו משווק הנעשה בדירת מגורים.
הודעה על כוונת חיוב
(א)
היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 46 (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).
(ב)
בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
(1)
המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה) המהווה את ההפרה;
(2)
סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
(3)
זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות סעיף 48;
(4)
שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 50.
זכות טיעון
(א)
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 47 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני המנהל, באופן שיורה המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
(ב)
המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.
החלטת המנהל ודרישת תשלום
(א)
המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי הוראות סעיף 48, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 51.
(ב)
החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –
(1)
להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה בכתב לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
(2)
שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך בכתב.
(ג)
בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
(ד)
לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 48, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי סעיף 48(ב), ככל שנקבעה, יראו הודעה זו, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת
(א)
בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
(ב)
בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 46, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
סכומים מופחתים
(א)
המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב)
השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה ובשיעורים שיקבע.
סכום מעודכן של העיצום הכספי
(א)
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור בסעיף 48 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 55 ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות אותו סעיף, יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
(ב)
סכומי העיצום הכספי כאמור בסעיף 46, יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג)
המנהל הכללי של המשרד יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).
המועד לתשלום העיצום הכספי
(א)
העיצום הכספי ישולם בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), המנהל רשאי לדחות, ב־45 ימים, את תשלום העיצום וכן להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים, והכל על פי בקשתו של המפר ובשל נסיבות מיוחדות שהתקיימו לגביו.
הפרשי הצמדה וריבית [תיקון: תשפ״ד]
לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ״א–1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.
ריבית שקלית ודמי פיגורים [תיקון: תשפ״ד]
(החל מיום 1.1.2025): לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.
ערעור [תיקון: תשפ״ד]
(א)
על דרישת תשלום ועל כל החלטה אחרת של המנהל ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט שלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה דרישת התשלום (בפרק זה – ערעור על דרישת תשלום).
(ב)
אין בהגשת ערעור על דרישת תשלום כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי או את פרסום ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה על כך.
(ג)
החליט בית המשפט לקבל ערעור על דרישת תשלום לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, יוחזר העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
(החל מיום 1.1.2025): החליט בית המשפט לקבל ערעור על דרישת תשלום לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, יוחזר הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
פרסום
(א)
הטיל המנהל עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את הפרטים שלהלן, באופן שיבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה בדבר הטלת עיצום כספי:
(1)
דבר הטלת העיצום הכספי;
(2)
מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבותיה;
(3)
סכום העיצום הכספי שהוטל;
(4)
אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
(5)
פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
(6)
שם המפר, למעט אם הוא יחיד, ואולם המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, והעיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על ידי המפר.
(ב)
השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (6) שבסעיף קטן (א).
(ג)
הוגש ערעור על דרישת תשלום, יפרסם המנהל את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
(ד)
על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.
(ה)
פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים.
(ו)
שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין אופן הפרסום לפי סעיף זה, כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), בתום תקופת הפרסום כאמור בסעיף קטן (ה).
עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר
על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 46 ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.
שמירת אחריות פלילית [תיקון: תשפ״ד]
(א)
תשלום עיצום כספי לפי פרק זה, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות בסעיף 46, המהוות עבירה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת; שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן זה – יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
(החל מיום 1.1.2025): על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת; שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן זה – יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
(ג)
הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה.
פרק י׳: הוראות שונות
אגרות
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע אגרות כמפורט להלן:
(1)
אגרה בעד הגשת בקשה לפטור מחובת התקשרות עם גוף יישום מוכר לפי סעיף 10;
(2)
אגרה בעד הגשת בקשה להכרה בגוף יישום מוכר לפי סעיף 15;
(3)
אגרה שנתית שישלמו יצרן, יבואן וגוף יישום מוכר בעד פעולות המנהל לשם יישום ההוראות לפי חוק זה, ורשאי השר לקבוע שיעורי אגרה שונים ליצרן או יבואן בהיקף מוגבל.
מינוי המנהל
השר ימנה, מבין עובדי המשרד, מנהל שיהיה אחראי על תחום הציוד והסוללות במשרד, שתפקידיו יהיו לפי הוראות חוק זה.
גבייה
(א)
על גבייה של אגרה, קנס, היטל או עיצום כספי לפי חוק זה תחול פקודת המסים (גבייה).
(ב)
קנס או עיצום כספי שהוטלו על גוף יישום מוכר לפי חוק זה ולא שולמו על ידו (בסעיף זה – חוב), ניתן לגבותם מכל יצרן או יבואן שהיה קשור עם גוף היישום המוכר בחוזה התקשרות במועד ביצוע המעשה המהווה את העבירה או ההפרה שבשלה הוטלו; הסכום שייגבה מכל יצרן ויבואן לפי סעיף קטן זה יהיה פי שניים מהסכום השווה לחלקו בחוב בהתאם לחלקו היחסי בסך משקל הציוד וסוללות שיוצרו או יובאו בידי כלל היצרנים והיבואנים שהתקשרו עם אותו גוף יישום מוכר.
חוקי עזר
(א)
רשות מקומית רשאית להתקין חוק עזר בכל עניין הדרוש ליישום הוראות חוק זה בתחומה, ורשאית היא לסטות בחוק עזר כאמור מההוראות שנקבעו לפי סעיף 67(א)(3), לגבי אופן ביצוע ההפרדה והאיסוף של פסולת ציוד וסוללות.
(ב)
הסמכויות הנתונות לשר הפנים לגבי חוקי עזר לפי סעיף 258 לפקודת העיריות, לפי סעיף 22 לפקודת המועצות המקומיות, ולפי סעיף 14 לחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955, יהיו נתונות גם לשר לעניין חוק עזר שקבע אחראי לפינוי פסולת שהוא רשות מקומית בהתאם להוראות לפי חוק זה.
סייג לתחולה
(א)
חוק זה לא יחול לעניין הפריטים המפורטים להלן, לרבות חלקי חילוף שלהם:
(1)
ציוד חשמלי ואלקטרוני רפואי מזוהם או המיועד לשימוש שבמסגרתו הוא צפוי להזדהם;
(2)
התקנים אלקטרוניים רפואיים המיועדים להשתלה;
(3)
נורות להט;
(4)
ציוד המיועד לשימוש בחלל;
(5)
ציוד תעשייתי קבוע גדול;
(6)
מיתקנים קבועים גדולים, למעט מערכות תאורה קבועות;
(7)
ציוד מקצועי נייד המיועד לשימוש בשטח;
(8)
ציוד המיועד באופן ייחודי לצורכי מחקר ופיתוח, הנמכר או המשווק לעסקים לשימוש עסקי בלבד;
(9)
רכב מנועי;
(10)
סוללה או מצבר לרכב מנועי;
(11)
ציוד וסוללות שראש הממשלה, שר הביטחון או השר לביטחון הפנים, לפי העניין, בהסכמת השר, קבע, בצו, כי הוראות חוק זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהם מטעמים של פגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בשלום הציבור וביטחונו; צו כאמור אינו חייב פרסום ברשומות.
(ב)
בסעיף זה –
”מיתקנים קבועים גדולים“ – מיתקנים גדולים המורכבים מכמה מערכות או מרכיבים, המיועדים לשימוש קבוע במקום מוגדר, כחלק ממבנה, ומורכבים, מותקנים ומפורקים על ידי גורמים מקצועיים, כגון אסדות, מסועים ומעליות;
”ציוד מקצועי נייד המיועד לשימוש בשטח“ – מכונות בעלות מקור כוח עצמאי, שפעולתן דורשת ניידות או תנועה רציפה או רציפה למחצה בין נקודות עבודה קבועות בזמן העבודה;
”ציוד תעשייתי קבוע גדול“ – מיתקנים גדולים הכוללים מכונות, ציוד או מרכיבים הפועלים יחדיו למטרה מוגדרת, המותקנים באופן קבוע במיתקני ייצור תעשייתי או במיתקני מחקר או פיתוח, ושמותקנים, מופעלים ומפורקים על ידי גורמים מקצועיים.
תחולה על המדינה
(א)
חוק זה יחול על המדינה.
(ב)
בקשות, מסמכים וכל מידע אחר שמערכת הביטחון חייבת במסירתו למנהל לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה – מידע), והם מסווגים, יימסרו רק למנהל שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה ולפי כללי אבטחת מידע הנהוגים בגוף המנוי בהגדרה ”מערכת הביטחון“, הנוגע בדבר, ואם לא היה בעל התאמה ביטחונית כאמור – למנהל הכללי של המשרד, או לעובד בכיר הכפוף לו במישרין, ובלבד שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה.
(ג)
לא יפרסם אדם מידע אשר יש בפרסומו כדי לפגוע בביטחון המדינה.
(ד)
בסעיף זה –
”התאמה ביטחונית מתאימה“ – התאמה ביטחונית כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002;
”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
(1)
משרד הביטחון ויחידות סמך של משרד הביטחון;
(2)
צבא הגנה לישראל;
(3)
שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
(4)
מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית והמכון הביולוגי;
(5)
ספקים ומפעלים המפתחים או המייצרים ציוד ביטחוני בעבור גוף המנוי בפסקאות (1) עד (4), (6) ו־(7), ששר הביטחון הודיע עליהם למנהל; לעניין זה, ”ציוד ביטחוני“ – כהגדרתו בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס״ו–2006;
(6)
משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;
(7)
הרשות להגנה על עדים.
איסור גילוי מידע
(א)
המנהל או מי מטעמו לא יגלה דיווחים או ידיעות כאמור בסעיפים 5(א)(1) ו־(ב)(1) ו־21(א)(1) ו־(2), (ד)(2) ו־(ו), אלא כן אם התקיים אחד מאלה:
(1)
גילוי המידע דרוש לשם ביצוע הוראות חוק זה;
(2)
גילוי המידע הוא לגוף ציבורי שהמידע דרוש לו לשם ביצוע תפקידיו לפי כל דין.
(ב)
גוף יישום מוכר או מי מטעמו לא יגלה ולא יעשה כל שימוש בדיווחים או בידיעות שהגיעו אליו מאת יצרן או יבואן מכוח חוק זה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1)
גילוי המידע או השימוש בו דרושים לשם ביצוע הוראות חוק זה;
(2)
גילוי המידע הוא לגוף ציבורי שהמידע דרוש לו לשם ביצוע תפקידיו לפי כל דין.
(ג)
לעניין סעיף זה, ”גוף ציבורי“ – משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים.
שמירת דינים
הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן, למעט מהוראות חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, תשנ״ג–1993.
ביצוע ותקנות
(א)
השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובין השאר בעניינים אלה:
(1)
העלאת השיעורים של יעדי המיחזור ושינוי השיעור המרבי של השבה מוכרת שיראו אותה כמיחזור מוכר לפי הוראות סעיפים 3 ו־4;
(2)
אופן הביצוע של ייצוא פסולת ציוד וסוללות למיחזור ולהשבה, וקביעה של סוג פסולת ציוד וסוללות ושיעורה שלא יוכרו לעניין עמידה ביעדי המיחזור מתוך פסולת הציוד והסוללות שיוצאה לשם מיחזור והשבה;
(3)
הסדרי הפרדה ואיסוף של פסולת ציוד וסוללות;
(4)
החזרה של פסולת ציוד וסוללות למשווקים, אחסונה אצלם ופינויה, לרבות קביעת גודל מזערי לעסק שחלה לגביו חובת קבלת פסולת ציוד וסוללות כאמור בסעיף 30;
(5)
הפרדה, איסוף ופינוי של פסולת ציוד וסוללות מזיקה;
(6)
הקמה והפעלה של מרכזים לפסולת ציוד וסוללות ומיתקני טיפול.
(ב)
(1)
תקנות לפי סעיף קטן (א) בכל הנוגע לרשויות מקומיות יותקנו בהסכמת שר הפנים.
(2)
תקנות לפי פסקה (2) שבסעיף קטן (א) יותקנו בהסכמת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ותקנות לפי פסקה (5) שבאותו סעיף קטן בכל הנוגע לבטיחותם ולבריאותם של עובדים – בהתייעצות עמו.
(ג)
תקנות לפי פסקאות (1), (2) ו־(4) שבסעיף קטן (א) טעונות אישור של הוועדה.
שינוי התוספת הראשונה והתוספת השנייה
השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה ואת התוספת השנייה.
דיווח לכנסת
השר ידווח לוועדה, אחת לשנה, על יישום הוראות חוק זה, לרבות על יעדי המיחזור וההשבה שהושגו בשנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יפורסם באתר האינטרנט של המשרד.
הנוסח שולב בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000.
תחילה ותקנות ראשונות
(א)
בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), תחילתו של חוק זה ביום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) (להלן – יום התחילה), ובלבד שעד לאותו מועד הותקנו תקנות לפי סעיפים 12(א) ו־67(א)(4); לא הותקנו תקנות כאמור עד לאותו מועד ידחה השר, בצו, באישור הוועדה, את יום התחילה בתקופה שלא תעלה על שישה חודשים בכל פעם.
פורסם צו לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות (דחיית יום התחילה), התשע״ד–2014 (ק״ת תשע״ד, 677), לפיו תחילתו של החוק ביום כ״ט באדר א׳ התשע״ד (1 במרס 2014).
(ב)
(ג)
תחילתו של פרק ט׳ ביום התחילה, ובלבד שעד לאותו מועד הותקנו תקנות לפי סעיף 51(ב); לא הותקנו תקנות כאמור עד לאותו מועד, ידחה השר, בצו, באישור הוועדה, את מועד תחילתו של פרק ט׳ בתקופה שלא תעלה על שישה חודשים נוספים בכל פעם.
(ד)
תקנות ראשונות לפי סעיפים 12(א) ו־51(ב) יובאו לאישור הוועדה בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
הוראת מעבר
לגבי ציוד וסוללות שנמכרו ערב יום התחילה, יראו את יום התחילה כמועד המכירה הראשון לעניין סעיף 7.
תוספת ראשונה
(סעיף 2 – ההגדרות ”ציוד חשמלי ואלקטרוני“ ו”קבוצת סיווג“)
1.
מכשירי חימום או קירור –
מקררים, מקפיאים, מכשירים להגשה או למכירה אוטומטית של מוצרים קרים, מזגנים ומכשירי מיזוג, מכשירי אדים, קולטי לחות, משאבות חום, מיתקני הסקה.
2.
מסכים, צגים ומכשירים הכוללים מסכים ששטחם גדול מ־100 סמ״ר –
מסכים, טלוויזיות, מסגרות דיגיטליות לתמונות, צגים ומחשבים ניידים.
3.
מנורות –
מנורות פלורוסנט (ישרות, קומפקטיות ואחרות), מנורות קסנון (HID), לרבות מנורות המכילות גז נתרן בלחץ ומנורות מתכת האליד, מנורות המכילות גז נתרן בלחץ נמוך ומנורות LED.
4.
מכשירי חשמל גדולים, שצלע אחת שלהם לפחות ארוכה מ־50 ס״מ ושאינם כלולים בפרטים 1 עד 3 –
(1)
מכשירים המשמשים לבישול או לחימום מזון, כגון פלטות חשמליות, תנורים חשמליים, כיריים חשמליות, מכשירי מיקרוגל;
(2)
מכונות כביסה, מייבשי כביסה ומדיחי כלים;
(3)
ציוד תקשורת וטכנולוגיות מידע גדולים, כגון מחשבים גדולים, שרתים, מיתקני רשת קבועים, מכונות דפוס גדולות, מכונות צילום;
(4)
ציוד גדול לפנאי וספורט; מכונות מזל גדולות;
(5)
מכשירים וציוד המשמשים להקלטה או השמעה של צלילים, וכלי נגינה;
(6)
מכשירים גדולים לייצור או העברה של זרם חשמלי, כגון גנרטורים, ממירים, מערכות אל־פסק, מהפכים;
(7)
מכשירים רפואיים גדולים;
(8)
מכשירי בקרה וניטור גדולים;
(9)
מכשירים אוטומטיים גדולים להגשה או לממכר מוצרים ושירותים אוטומטיים, כגון כספומטים.
5.
מכשירי חשמל קטנים, שאף צלע שלהם לא ארוכה מ־50 ס״מ ושאינם כלולים בפרטים 1 עד 3 –
(1)
מכשירים קטנים המשמשים לבישול ולעיבוד אחר של מזון, כגון מצנמים, פלטות חשמליות, סכינים חשמליות, קומקום חשמלי, מיקרוגל;
(2)
מכשירי ניקוי קטנים, כגון שואבי אבק, מנקי שטיחים, מגהצים;
(3)
מאווררים, מטהרי אוויר, וציוד אוורור אחר;
(4)
שעונים ושעוני יד;
(5)
מכשירים קטנים לטיפוח הגוף, כגון מכונות גילוח ומייבשי שיער;
(6)
מצלמות, כגון מצלמות וידאו;
(7)
מוצרי צריכה חשמליים, כגון מכשירי רדיו, מגברים, נגני DVD, מכשירי וידאו;
(8)
כלי נגינה וציוד סאונד, כגון מגברים;
(9)
מכשירי תאורה קטנים וציוד קטן אחר המשמש להארה או לבקרה על אור;
(10)
צעצועים חשמליים או אלקטרוניים;
(11)
ציוד ספורט, כגון מחשבים לרכיבת אופניים, צלילה, ריצה, חתירה;
(12)
כלי עבודה קטנים, כגון ציוד גינון, מקדחות, מסורים חשמליים, משאבות ומכסחות דשא;
(13)
מכונות תפירה;
(14)
מכשירים רפואיים קטנים, לרבות מכשירים וטרינריים;
(15)
מכשירי בקרה וניטור קטנים, כגון גלאי עשן, בקרי חום, וסתי חום, גלאי תנועה, שלטים;
(16)
מכשירי מדידה קטנים, כגון משקלים;
(17)
מכשירים אוטומטיים קטנים להגשה או לממכר מוצרים;
(18)
מכשירים קטנים עם פאנלים פוטו־וולטאיים אינטגרליים.
6.
ציוד תקשורת וטכנולוגיית מידע (IT) קטן, שאף צלע שלו לא ארוכה מ־50 ס״מ – מחשבים אישיים, מדפסות, מחשבונים, טלפונים, טלפונים ניידים, מכשירי ניווט לווייני ונתבים.
תוספת שנייה
(סעיף 38(ב))
1.
פעולות טיפול בפסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני יש להוציא מפסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני את החומרים, התרכובות והמרכיבים האלה, ולטפל בהם בהתאם להוראות לפי כל דין:
(1)
שנאים המכילים ביפנילים רבי־כלורידים (PCB);
(2)
מרכיבים המכילים כספית (כגון מפסקים או נורות);
(3)
סוללות ומצברים, ולאחר הוצאתם יש למיינם לפי סוגיהם;
(4)
מעגלים מודפסים במכשירי רדיו טלפון נייד, כמשמעותם בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982, ובמכשירים אחרים אם שטח המעגל המודפס גדול מ־10 סמ״ר;
(5)
מחסניות דיו להדפסה;
(6)
פלסטיק המכיל מעכבי בעירה מבוססי ברום;
(7)
מרכיבים המכילים אסבסט;
(8)
שפופרות קתודה;
(9)
פחמן כלורו־פלואורי (CFC), פחמן הידרו־כלורופלואורי (HCFC), פחמן הידרו־פלואורי (HFC), פחמימנים (HC);
(10)
נורות המכילות גז;
(11)
צגי גביש נוזלי (LCD) בעלי שטח הגדול מ־100 סמ״ר וכל הצגים בעלי תאורה אחורית;
(12)
כבלים חשמליים חיצוניים;
(13)
מרכיבים המכילים סיבים קרמיים (RCF);
(14)
מרכיבים המכילים חומרים רדיואקטיביים שהאקטיביות הכוללת שלהם מעל רמת הפטור (exemption level) הקבועה בלוח II של המהדורה האחרונה של התקן הבין־לאומי להגנה מפני קרינה – International Basic Safety Standards for Protection Against Ionizing Radaition and for the Safety of Radiation Sources – IAEA, על נספחיו והערותיו;
(15)
קבלים אלקטרוליטיים באורך העולה על 25 מ״מ ובקוטר העולה על 25 מ״מ, או בעלי נפח תואם באופן יחסי.
2.
במרכיבים אלה בפסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני יש לטפל באופן המפורט להלן, בהתאם להוראות לפי כל דין:
(1)
שפופרות קתודה – יש להסיר את הציפוי הפלורוסנטי;
(2)
ציוד המכיל גז הפוגע באוזון או בעל ערך גז חממה (GWP) מעל 15 (כגון גז הנמצא בחומרים מוקצפים ובמערכות קירור) – יש לרוקן את הגז;
(3)
נורות המכילות גז – יש להוציא את הכספית.
התקבל בכנסת ביום כ״ו בתמוז התשע״ב (16 ביולי 2012).
- בנימין נתניהו
ראש הממשלה - גלעד ארדן
השר להגנת הסביבה - שמעון פרס
נשיא המדינה - ראובן ריבלין
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.