חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים
מראה
חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים מתוך
חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018

2073987
ס״ח תשע״ח, 902; תשפ״א, 16; תשפ״ב, 870; תשפ״ג, 152; תשפ״ד, 426, 1493; תשפ״ה, 362, 698. דחיית תחילה: ק״ת תשפ״ג, 962.
תוכן עניינים
[תיקון: תשפ״ב]
פרק א׳: הגדרות
הגדרות [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ה]
בחוק זה –
”אמצעי קשר דיגיטלי“ – (נמחקה);
”גוף ציבורי“ – אחד מאלה, לפי העניין:
(1)
לעניין פרק ב׳ – גוף שנותן שירות לציבור, המנוי בתוספת הראשונה;
(2)
(3)
לעניין פרק ד׳1 – גוף המנוי בפרטים (1), (2) ו־(6) עד (10) לתוספת הראשונה, למעט בית חולים, וכן תאגיד שהוקם בחוק או לפיו, המנוי בתוספת השישית;
”גוף ציבורי השולח מסרים דיגיטליים“ – כל אחד מאלה:
(1)
גוף המנוי בחלק א׳ לתוספת השנייה;
(2)
גוף המנוי בחלק ב׳ לתוספת השנייה, ובלבד שמתקיימים התנאים האלה:
(א)
השר שוכנע כי יש מערכת מאושרת חוץ־ממשלתית אחת לפחות, ואם לא הייתה מערכת כאמור – השר שוכנע שיש טעמים מיוחדים המצדיקים שהגוף יעשה שימוש במערכת מאושרת ממשלתית, בשים לב, בין היתר, למסוגלות המערכת ויכולתה לתת שירות לגוף האמור;
(ב)
הגוף הודיע לשר כי ברצונו שחוק זה יחול עליו, והשר פרסם הודעה ברשומות כי החוק יחול עליו;
”ועדת חריגים“ – ועדה שהוקמה לפי סעיף 3יב;
"חוק הגנת הפרטיות – חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981;
”מערכת מאושרת“ – מערכת מאושרת ממשלתית או מערכת מאושרת חוץ־ממשלתית;
”מערכת מאושרת ממשלתית“ – מערכת לדיוור דיגיטלי שמפעיל גוף ממשלתי שקבעה הממשלה;
”מערכת מאושרת חוץ־ממשלתית“ – מערכת לדיוור דיגיטלי שאינה מופעלת על ידי גוף ממשלתי, שהשר אישר ועומדת בתנאים שקבע השר לפי סעיף 4(ב)(2);
”השר“ – ראש הממשלה או שר אחר שהממשלה קבעה לעניין חוק זה.
הממשלה קבעה כי שרת הכלכלה והתעשייה תהיה השרה הממונה על ביצוע החוק (י״פ תשפ״א, 10473).
[תיקון: תשפ״ב]
פרק ב׳: פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים
הגדרה – פרק ב׳ [תיקון: תשפ״ב]
בפרק זה, ”אמצעי קשר דיגיטלי“ – אמצעי טכנולוגי שבחר גוף ציבורי, המאפשר לציבור לפנות אליו בפשטות מכל מקום, באמצעות האינטרנט, לרבות באמצעות דואר אלקטרוני, וכן לצרף לפנייתו קבצים.
פנייה באמצעי קשר דיגיטלי [תיקון: תשפ״א]
(א)
גוף ציבורי יאפשר לכל אדם לפנות אליו באמצעי קשר דיגיטלי, אלא אם כן נקבע אחרת לפי כל דין או שהגוף הציבורי החליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי הפנייה לגבי עניין מסוים תהיה בדרך מסוימת אחרת; החלטה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הגוף הציבורי ואינה טעונה פרסום ברשומות; על אף האמור, גוף ציבורי המאפשר לפנות אליו בעניין מסוים באמצעות פקסימיליה יהיה חייב לאפשר פנייה אליו באותו עניין גם באמצעי קשר דיגיטלי.
(ב)
בהחלטה כאמור בסעיף קטן (א) ישקול הגוף הציבורי, בין השאר, שיקולים בדבר אופן זיהוי הפונה והצורך לוודא את זהותו, הגנה על פרטיות, ובכלל זה שמירה על סודיות רפואית, והגנת סייבר.
(ג)
אפשר גוף ציבורי פנייה אליו באמצעות דואר אלקטרוני או באמצעי קשר דיגיטלי אחר שאופן השימוש בו זהה לשימוש בדואר אלקטרוני לעניין פנייה מסוימת, יאפשר את הפנייה גם באמצעות פקסימיליה.
פרסום דרכי התקשרות עם גוף ציבורי
(א)
גוף ציבורי יפרסם באתר האינטרנט שלו, לגבי יחידות בו הנותנות שירות לציבור, את עיקרי סוגי השירותים הניתנים ביחידות אלה, פריסתן הגאוגרפית, כתובותיהן ודרכי ההתקשרות עמן, ובכלל זה, בכפוף להוראות סעיף 2, אמצעי קשר דיגיטלי שאפשר לפנות באמצעותו לגוף הציבורי ולאותן יחידות; כמו כן יפרסם הגוף הציבורי דרכי התקשרות עם עובד הגוף או היחידה שנותנים שירות לציבור, כפי שיקבע מנהל הגוף הציבורי או היחידה, לפי העניין.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)
מנהל גוף ציבורי רשאי להחליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שפרסום כאמור בסעיף קטן (א) לא יחול לגבי הגוף הציבורי או יחידה בו, אם סבר שפרסום כאמור עלול לפגוע פגיעה של ממש ברמת השירות הניתנת לציבור, או שיש חשש לשלומו של עובד הגוף הציבורי; החלטה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הגוף הציבורי ואינה טעונה פרסום ברשומות;
(2)
לא תחול חובה לפרסם דרכי התקשרות עם עובד גוף ציבורי שאופי עבודתו הוא קבלת קהל או טיפול שאינו מתמשך בפניות, ובמקום זה יפורסמו דרכי ההתקשרות עם מנהל הגוף הציבורי, ואם יש עובדים המטפלים באופן מתמשך בפניות – גם דרכי ההתקשרות עם עובדים כאמור, כפי שקבע מנהל הגוף הציבורי לעניין פסקה זו.
[תיקון: תשפ״ב]
פרק ג׳: שליחת מסרים מגופים ציבוריים בדיוור דיגיטלי
הגדרות – פרק ג׳ [תיקון: תשפ״ב]
בפרק זה –
”הודעה לבוחר“ – כל אחת מאלה: הודעה לקראת בחירות לפי חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969, והודעה לקראת בחירות לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965;
”הודעה למלש״ב“ – מסר הנוגע להליכי רישומו, בדיקתו, מיונו או גיוסו של מיועד לשירות ביטחון;
”הודעה לקטין“ – כל אחת מאלה: הודעה למלש״ב או הודעה לבוחר המיועדת למי שבעת שליחת ההודעה הוא קטין;
”חוק מרשם האוכלוסין“ – חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965;
”יחיד“ – תושב כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין;
”מסר אזהרה“ – מסר המזהיר את הנמען בעניין שעלול לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם או לגרום לפגיעה חמורה ברכושו, ובלבד שיש דחיפות בקבלת המסר לשם צמצום מיידי של הסיכון בנוגע לאותו נמען או לסביבתו;
”מסר אלקטרוני“ – כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001, ובכלל זה הודעה על שליחת מסר כאמור;
”מען דיגיטלי“ – כהגדרתו בחיקוק המנוי בטור א׳ לתוספת השלישית, של גורם המנוי בטור ב׳ שלצידו ונרשם במרשם בהתאם להוראות אותו חיקוק ולהוראות סעיף 3ב;
”מרשם“ – לרבות פנקס או כל אמצעי רישום דומה אף אם כינויו שונה;
”נמען“ – אדם שברשותו מען דיגיטלי;
”צו מחייב“ – צו שנקבע לפי סעיף 20 לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס׳ 2 והוראת שעה), התשפ״ב–2022;
”רשם“ – הגורם המוסמך לנהל מרשם לפי חיקוק המנוי בטור א׳ לתוספת השלישית.
חובת יידוע [תיקון: תשפ״ב]
(א)
בעת רישום מען דיגיטלי של אדם במרשם המתנהל לפי חיקוק המנוי בטור א׳ לתוספת השלישית, יודיע הרשם לאדם על כל אלה:
(1)
כי המען הדיגיטלי ישמש גופים ציבוריים למטרות אלה:
(א)
לשליחת מסרים אליו לפי הוראות פרק זה;
(ב)
לעניין קטין – לשליחת הודעה לקטין;
(ג)
לשם שיחה בעניין מסר אזהרה;
(2)
לעניין יחיד – כי הוא רשאי להודיע בכל עת כל אחד מאלה:
(א)
שאין באפשרותו לקבל מסר באופן קולי, מסר שהוא תמונה או מסר כתוב, אולם לא ניתן יהיה למסור הודעה כאמור לגבי מען דיגיטלי שהוא דואר אלקטרוני (בחוק זה – הודעה על מניעה);
(ב)
שהוא מסרב לקבל מסרים מגופים ציבוריים לפי הוראות פרק זה למענו הדיגיטלי, וכי אם יודיע על סירוב כאמור יוכל גוף ציבורי לשלוח למענו הדיגיטלי מסר אזהרה בלבד, ואם נקבע צו מחייב – שהוא מעוניין לקבל מסרים מגופים ציבוריים לפי הוראות פרק זה למענו הדיגיטלי, וכי גם אם הודיע כי הוא מעוניין לקבל מסרים כאמור, הוא רשאי לחזור בו בכל עת ולהודיע שאינו מעוניין יותר לקבל מסרים כאמור;
(3)
כי יש אפשרות שתחול חזקת מסירה לפי כל דין לגבי מסר אלקטרוני ששלח גוף ציבורי למענו הדיגיטלי, לפי הוראות סעיף 3ח, ויסביר לאדם בשפה פשוטה מהי חזקה כאמור.
(ב)
מלאו ליחיד שמענו הדיגיטלי נרשם במרשם 18 שנים, ישלח לו הרשם הודעה הכוללת את המידע האמור בסעיף קטן (א), וכן יציין כי עליו להודיע על כל שינוי בפרטי המען הדיגיטלי שמסר.
דיוור דיגיטלי בידי גוף ציבורי [תיקון: תשפ״ב]
(א)
במסגרת הפעלת סמכות לפי דין או במילוי תפקיד ציבורי רשאי גוף ציבורי לשלוח מסר אלקטרוני למען הדיגיטלי של אדם, רק אם המסר נשלח באמצעות מערכת מאושרת ומתקיימים כל אלה:
(1)
מתקיים אחד מאלה:
(א)
המסר נשלח לפי חיקוק או הוראת מינהל;
(ב)
המסר כולל מידע אישי לנמען שהוא יחיד או שהוא מסר המותאם באופן ייעודי לנמען שהוא תאגיד;
(ג)
המסר כולל מידע המותאם לנמען בעניין מיצוי זכויות, אספקת שירותים חיוניים או פגיעה משמעותית בשגרת החיים שלו;
(ד)
המסר הוא מסר אזהרה; מסר אזהרה יכול שיימסר בשיחה;
(ה)
המסר הוא מסוג המסרים שהנמען נתן לגוף הציבורי את הסכמתו לשליחתם למענו הדיגיטלי, ובלבד שהגוף הציבורי יאפשר לנמען לבטל את הסכמתו באופן דומה לאופן שבו היא ניתנה;
(ו)
לעניין נמען שהוא קטין – המסר הוא הודעה לקטין;
(2)
המסר ניתן לשמירה ולאחזור על ידי הגוף הציבורי ועל ידי הנמען;
(3)
המסר נשלח באופן מאובטח, תוך נקיטת אמצעי הגנה סבירים בנסיבות העניין מפני פגיעה, שיבוש או גישה אליו שלא על ידי הנמען בתהליך שליחתו;
(4)
המסר נשלח באופן המותאם לתוכנו ובשים לב לרגישות המידע הכלול בו ותוך התחשבות בנוחות השימוש של הנמען, בהתאם להוראות התוספת הרביעית;
(5)
הגוף הציבורי נקט אמצעי הגנה סבירים בנסיבות העניין כדי להבטיח שתוכן המסר לא ישתנה מעת שליחתו עד קבלתו אצל הנמען;
(6)
לעניין מסר שנשלח לכתובת דואר אלקטרוני – המסר נגיש בהתאם להוראות לעניין נגישות שירות אינטרנט שנקבעו לפי סעיף 19יב לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998, כאילו היה שירות אינטרנט כאמור באותן הוראות;
(7)
(א)
המסר כלל הסבר לנמען על דרכי הפנייה שבהן הנמען רשאי או חייב לפעול בתגובה למסר, וכן כתובת דואר אלקטרוני או אמצעי דיגיטלי אחר שבאמצעותו הוא יכול ליצור קשר עם הגוף הציבורי בעניין המסר; תנאי זה לא יחול לעניין סוגי מסרים שגוף ציבורי קבע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי בשל טיבו או אופיו של המסר לא ייכללו בו הסבר, כתובת או אמצעי כאמור;
(ב)
אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מהנמען ליצור קשר עם הגוף הציבורי בעניין המסר באמצעות דרכי הפנייה שהגוף הציבורי מעמיד לרשות כלל הציבור באותו עניין;
(8)
לעניין מי שמונה לו אפוטרופוס או שהופעל לגביו ייפוי כוח מתמשך – המסר נשלח לאדם ולאפוטרופוס של אותו אדם או למיופה הכוח שלו, בהתאם להנחיות האפוטרופוס הכללי.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), הודיע נמען שהוא יחיד בגיר לרשם, לפי הוראות סעיף 5א(ב)(1) לחוק מרשם האוכלוסין, כי הוא מסרב לקבל מסרים מגופים ציבוריים למענו הדיגיטלי, יוכל גוף ציבורי לשלוח לו, כאמור באותו סעיף קטן, רק מסר אזהרה או מסר הנשלח בידי הרשם כדי ליידע את הנמען בדבר האפשרות לקבל מסרים מגופים ציבוריים למענו הדיגיטלי; מסר ליידוע כאמור יישלח, ככל הניתן, באופן מותאם אישית, ובכלל זה גם בשפה הערבית ולא יותר מארבע פעמים.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א)(1)(א), בחיקוק המנוי בתוספת החמישית יחולו ההוראות שנקבעו באותו חיקוק לעניין שליחת המסר ולא יחולו הוראות סעיף זה.
(הוראת שעה בתקופה של שלוש שנים מיום 27.6.2023): על אף האמור בסעיף קטן (א)(1)(א), נקבעו בחיקוק כאמור באותו סעיף קטן הוראות לעניין שליחת מסר אלקטרוני כאמור בסעיף קטן (א) רישה, שנכללות בהן הוראות לעניין אופן שליחתו ותנאים לשליחתו, יחולו אותן הוראות לעניין שליחת המסר ולא יחולו הוראות סעיף זה.
(ד)
פרטי מען דיגיטלי שהועברו מרשם למערכת מאושרת לשם שליחת מסר אלקטרוני מסוים לפי הוראות חוק זה, יימחקו ולא יישמרו אלא לשם תיעוד או אם הדבר נדרש מסיבות טכנולוגיות או בנסיבות מיוחדות אחרות; שמירת פרטי המען הדיגיטלי תיעשה בכפוף לאבטחתם לפי הוראות חוק הגנת הפרטיות.
(ה)
העביר הנמען מסר לגוף הציבורי באמצעות כתובת הדואר האלקטרוני או האמצעי הדיגיטלי האחר שנכלל במסר שהעביר לו הגוף הציבורי, לפי סעיף קטן (א)(7)(א), ישלח הגוף הציבורי לנמען אישור או חיווי על כך שהמסר של הנמען התקבל, למעט אם התקיימו טעמים מיוחדים בהתאם להנחיות שיפרסם השר באתר האינטרנט של המשרד.
דיוור דיגיטלי שלא לפי חוק זה [תיקון: תשפ״ב]
(א)
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכותו של גוף ציבורי לפי כל דין לשלוח מסר אלקטרוני לאדם בעניין מסוים, אף שלא בהתאם להוראות סעיף 3ג, ולא יחולו על משלוח המסר הוראות חוק זה, והכול בכפוף להוראות סעיף זה.
(ב)
מסר אדם לגוף ציבורי פרטים ליצירת קשר באופן דיגיטלי (בסעיף זה – פרטי קשר), בהסכמה, רשאי הגוף הציבורי, בלי לגרוע מההסדרים הקבועים בחיקוק לעניין אופן שליחת המסר –
(1)
לשלוח לאותו אדם מסרים באותו עניין שלשמו נמסרו לו פרטי הקשר ובהתאם לתנאי ההסכמה, ובלבד שהאדם לא ביטל את הסכמתו;
(2)
לפנות לאדם שמסר את פרטי הקשר ולהציע לו לקבל מסר בעניין אחר; לא השיב אדם לפנייה כאמור – יראו אותו כאילו סירב לקבל מסרים בעניין אחר.
(ג)
היו בידי הגוף הציבורי פרטי קשר של אדם, מכוח חיקוק, רשאי הגוף הציבורי לשלוח לו מסר בהתאם להוראות החיקוק או להוראות חוק הגנת הפרטיות.
(ד)
גוף ציבורי ששולח מסר לפי הוראות סעיף זה לא יתנה משלוח מסר באופן דיגיטלי לפי סעיף זה במסירת פרטי מען דיגיטלי לפי חוק מרשם האוכלוסין.
[תיקון: תשפ״ב]
פרק ד׳: שקילות דיוור דיגיטלי לשליחה בדואר
דיוור דיגיטלי השקול לשליחה בדואר [תיקון: תשפ״ב]
נקבעו בחיקוק הוראות לעניין שליחת מסר בידי גוף ציבורי בדואר, בין שהוא נוקט לשון ”שליחה“ ובין שהוא נוקט לשון ”המצאה“ או לשון אחרת, יראו מסר אלקטרוני ששלח גוף ציבורי כאילו נשלח בדואר, אם מתקיימים כל אלה:
(1)
המסר נשלח לפי הוראות סעיף 3ג;
(2)
הגוף הציבורי תיעד את משלוח המסר;
(3)
אם נקבעה לגבי שליחת המסר חזקת מסירה לפי דין – במסר נכללה הודעה על חזקת מסירה כאמור, באופן בולט, ברור ושאין בו כדי להטעות, והסבר בשפה פשוטה מהי חזקה כאמור;
(4)
באמצעי שבו נשלח המסר נכלל מנגנון למתן חיווי על כשל בשליחת המסר או בקבלתו ולא התקבל חיווי על כשל כאמור; התקבל חיווי על כשל כאמור – יודיע על כך הגוף הציבורי לרשם;
(5)
לעניין מסר שנשלח לכתובת דואר אלקטרוני – הגוף הציבורי נקט את האמצעים הנדרשים כדי להבטיח ברמת ודאות גבוהה שהמסר יגיע לתיבת הדואר הנכנס של הנמען; בפסקה זו, ”תיבת דואר נכנס“ – תיבת הדואר הראשית בכתובת הדואר האלקטרוני שבה מתקבלות הודעות, כברירת מחדל, מכתובת הדואר אלקטרוני שאינה מוגדרת או מזוהה ככתובת שאינה רצויה;
(6)
המסר נשלח לאחד מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען, לפחות.
דיוור דיגיטלי השקול לשליחה בדואר רשום [תיקון: תשפ״ב]
נקבעו בחיקוק הוראות לעניין שליחת מסר בידי גוף ציבורי בדואר רשום או במכתב רשום (בפרק זה – דואר רשום), בין שהוא נוקט לשון ”שליחה“ ובין שהוא נוקט לשון ”המצאה“ או לשון אחרת, יראו מסר אלקטרוני ששלח הגוף הציבורי כאילו נשלח בדואר רשום, אם מתקיימות לגבי המסר הוראות פסקאות (1) עד (6) של סעיף 3ה, הגוף הציבורי שלח את המסר לאחד או יותר מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען, ומתקיים אחד מאלה:
(1)
הנמען אישר את קבלת המסר או שהגוף הציבורי קיבל חיווי על כך שהמסר הוצג לנמען, והכול לאחר שהזדהה באמצעות אמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות גבוהה בנסיבות העניין;
(2)
אם הנמען לא אישר את קבלת המסר ולא התקבל חיווי כאמור בפסקה (1) –
(א)
הגוף הציבורי שלח את המסר פעם נוספת, זמן סביר לאחר משלוח המסר לראשונה, לשניים מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען לפחות, והנמען אישר את קבלת המסר או התקבל חיווי על כך שהמסר הוצג לנמען;
(ב)
לא אישר הנמען את קבלת המסר לאחר שנשלח פעם נוספת או לא התקבל חיווי על כך שהמסר הוצג לנמען – הגוף הציבורי שלח את המסר לשניים מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען, ואם ניתן לעשות כן בהתחשב במאפייני המען הדיגיטלי – לאחד מהם בדרך שונה מהדרך שבה נשלח המסר קודם לכן, ואם מסר הנמען הודעה על מניעה כאמור בסעיף 3ב – הגוף הציבורי שלח את המסר פעם נוספת באותה דרך שבה נשלח קודם לכן.
דיוור דיגיטלי השקול לשליחה בדואר רשום עם אישור מסירה או למסירה אישית [תיקון: תשפ״ב]
(א)
נקבעו בחיקוק הוראות לעניין שליחת מסר בידי גוף ציבורי בדואר רשום עם אישור מסירה, בין שהוא נוקט לשון ”שליחה“ ובין שהוא נוקט לשון ”המצאה“ או לשון אחרת, יראו מסר אלקטרוני ששלח הגוף הציבורי כאילו נשלח בדואר רשום עם אישור מסירה, אם מתקיימות לגבי המסר הוראות פסקאות (1) עד (6) של סעיף 3ה, הגוף הציבורי שלח את המסר לאחד או יותר מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען, והנמען אישר את קבלת המסר או שהגוף הציבורי קיבל חיווי על כך שהמסר הוצג לנמען, והכול לאחר שהזדהה באמצעות אמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות גבוהה בנסיבות העניין.
(ב)
הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין מסר שלגביו נקבע בחיקוק כי ניתן למוסרו במסירה אישית או במסירה ביד, ובלבד שנקבע באותו חיקוק כי ניתן לשלוח אותו בדרך נוספת.
חזקת מסירה לעניין המצאת מסר למען דיגיטלי [תיקון: תשפ״ב]
(א)
נקבעו בחיקוק הוראות לעניין המצאת מסר מאת גוף ציבורי בדואר או בדואר רשום, בין שהוא נוקט לשון ”המצאה“ ובין שהוא נוקט לשון ”נתינה“ או ”שליחה“ או לשון אחרת, רואים את ההמצאה לפי אותן הוראות כמבוצעת בתום שבעה ימים מיום משלוח המסר האחרון כאמור אם מתקיימים התנאים שלהלן, והכול אלא אם כן הוכיח הנמען שלא קיבל את המסר מסיבה שאינה תלויה בו ולא בשל סירובו לקבל את המסר או הימנעותו מכך:
(1)
(2)
לא נקבעו באותו חיקוק הוראות בדבר חזקת מסירה לעניין המצאת המסר;
(3)
לא נקבעה באותו חיקוק הוראה שמשתמע ממנה שאין להחיל חזקת מסירה לעניין המצאת המסר.
(ב)
פרק ד׳ – סייג לתחולה [תיקון: תשפ״ב]
הוראות פרק זה לא יחולו לגבי משלוח הודעה למלש״ב.
[תיקון: תשפ״ה]
פרק ד׳1: הנגשה דיגיטלית של שירותים נפוצים
הגדרות – פרק ד׳1 [תיקון: תשפ״ה]
בפרק זה –
”החרגה“ – קביעה של השר הממונה על הגוף הציבורי לפי סעיף 3יג(א) כי חובת ההנגשה הדיגיטלית לפי סעיף 3יא(א) לא תחול על שירות נפוץ מסוים;
”מערך הדיגיטל הלאומי“ – מערך הדיגיטל הלאומי שהוקם מכוח החלטת הממשלה ופועל לפי החלטותיה;
”ערוץ שירות“ – אמצעי ליצירת קשר בין הגוף הציבורי ובין מקבל השירות, ובכלל זה אתר אינטרנט, טלפון, סניף דואר, סניף הגוף הציבורי ועמדת שירות ממוחשבת;
”פעולה לשם שירות“ – פעולה שגוף ציבורי מבצע לשם הפעלת סמכותו לפי דין או מכוח תפקידו הציבורי, כדי לספק או לאפשר ליחיד או לתאגיד את אחד מאלה:
(1)
הגשת בקשה לקבלת אישור, היתר, הרשאה, רישיון, תעודה, הכרה, או כל סוג אחר של מסמך רשמי, ובכלל זה בקשה לרישום או לשינוי רישום במרשם רשמי וכן בקשה למימוש זכות;
(2)
הגשת בקשה לקבלת כספים, נכסים או הטבות כגון קצבאות, מענקים וכיוצא באלה, לרבות בקשה לביצוע שינויים לגביהם או בתנאי התשלום שלהם;
(3)
תשלום כספים, ובין השאר מסים, חובות, אגרות והיטלים, לרבות בקשה לביצוע שינויים בסכומי התשלום או בתנאיו, כגון בקשה להנחה או לפריסת תשלומים;
(4)
הגשת דיווחים או מסירת מידע אחרת הנדרשת לשם עמידה בהוראות שבדין, למעט מסירת מידע שנאסף לצורכי סטטיסטיקה ומחקר בלבד;
(5)
בקשה לקבלת מידע שמופנית אל הגוף הציבורי בנושא מסוים;
לעניין הגדרה זו, ”הגשת בקשה“ – לרבות תהליכים הנלווים להליך הגשת הבקשה, ובכלל זה רישום, זימון תור, הגשה והשלמה של מידע ומסמכים, מתן חיווי לעניין סטטוס הבקשה וכן תיעוד היסטוריית הבקשה;
”שירות נפוץ“ – פעולה לשם שירות, לגבי שירות אשר ניתן בשנה קלנדרית אחת לפחות, מבין חמש השנים האחרונות, ליותר מ־5,000 יחידים או ליותר מ־500 תאגידים.
חובת הנגשה דיגיטלית של שירותים נפוצים [תיקון: תשפ״ה, תשפ״ה־2]
(א)
גוף ציבורי ינגיש את השירותים הנפוצים שהוא מופקד עליהם, באופן דיגיטלי, כך שכלל הפעולות המתבצעות על ידי מקבל השירות לשם קבלתו יוכלו להתבצע באופן מקוון, לרבות על ידי פנייה באמצעי קשר דיגיטלי כהגדרתו בסעיף 1א, אלא אם כן נקבע אחרת לפי כל דין.
(ב)
הנגשה כאמור בסעיף קטן (א), תיעשה בהתאם להוראות אלו:
(1)
לעניין שירות נפוץ אשר בשל אופיו מתחייבת הזדהות של מקבל השירות – מקבל השירות יזוהה באמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות התואמת את סוג השירות המבוקש ואת רגישותו, בנסיבות העניין;
(2)
הגוף הציבורי ישקול שיקולים הנוגעים להגנה על פרטיותו של מקבל השירות, ובכלל זה שמירה על סודיות רפואית ואבטחת מידע;
(3)
העברת מידע בעל רגישות מיוחדת כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, מאת מקבל השירות אל הגוף הציבורי, תתאפשר בדרך מאובטחת ובאופן שמתחשב בשיקולי הגנה על הפרטיות, והכול בהתאם למידת רגישות המידע בנסיבות העניין;
(הוראת שעה מיום 24.3.2025 עד יום 13.8.2025): העברת מידע בעל רגישות מיוחדת כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות כנוסחו בחוק הגנת הפרטיות (תיקון מס׳ 13), התשפ״ד–2024, מאת מקבל השירות אל הגוף הציבורי, תתאפשר בדרך מאובטחת ובאופן שמתחשב בשיקולי הגנה על הפרטיות, והכול בהתאם למידת רגישות המידע בנסיבות העניין;
(4)
הגוף הציבורי ישקול שיקולי הגנת הסייבר לעניין תקיפות על המערכות והממשקים הנוגעים לשירות או תקיפות באמצעותם, וינקוט אמצעי הגנה לשם כך, לרבות אמצעים לזיהוי תקיפות סייבר ולהתמודדות עימן.
(ג)
גוף ציבורי המנוי בתוספת החמישית לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998, ינגיש שירות נפוץ כאמור בסעיף קטן (א), בכפוף להנחיות קצין מוסמך, כהגדרתו בחוק האמור, אשר ניתנו מכוח סעיף 10 לאותו חוק.
(ד)
הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
(ה)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), הוראות סעיף זה באות להוסיף על כל הוראה בעניין הגנת הסייבר או הזדהות בטוחה שנקבעה בהחלטת הממשלה או לפיה; ואולם, במקרה של סתירה, יגברו הוראות חוק זה.
(ו)
אין בחובת ההנגשה החלה על גוף ציבורי כאמור בסעיף קטן (א), כדי לגרוע מחובתו לספק, בהתאם לקהל היעד של השירות, מענה הולם למי שאינם בעלי מיומנות או שאין להם אמצעים לקבל שירות באופן דיגיטלי, כך שתינתן להם אפשרות סבירה ומעשית לקבלת השירות הנפוץ בהתחשב במאפייניהם הייחודיים.
(ז)
(ח)
על אף האמור בסעיף קטן (א), גוף ציבורי רשאי שלא להנגיש באופן דיגיטלי את השירותים הנפוצים המנויים בתוספת השביעית.
ועדת חריגים [תיקון: תשפ״ה]
(א)
תוקם ועדת חריגים שתפקידה להמליץ לשר הממונה על הגוף הציבורי כאמור בסעיף 3יג(א) לעניין החרגה של שירות נפוץ מחובת ההנגשה הדיגיטלית לפי סעיף 3יא(א), ובכלל זה לעניין משך ההחרגה, ואלה חבריה:
(1)
המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה או נציג מטעמו;
(2)
ראש מערך הדיגיטל הלאומי או נציג מטעמו;
(3)
הממונה על התקציבים במשרד האוצר או נציג מטעמו, והוא יהיה יושב ראש הוועדה, או חבר ועדה אחר שהסמיך לכך;
(4)
המנהל הכללי של משרד המשפטים (להלן – המנכ״ל) ונציג נוסף מטעמו, או שני נציגים מטעם המנכ״ל;
(5)
ראש מערך הסייבר הלאומי או נציג מטעמו;
(6)
לעניין בקשה להחרגה שמגיש ראש רשות מקומית – המנהל הכללי של משרד הפנים או נציג מטעמו.
(ב)
הודעה על מינוי חברי ועדת החריגים והרכב הוועדה תפורסם באתר האינטרנט של מערך הדיגיטל הלאומי.
(ג)
קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה.
(ד)
המניין החוקי בישיבות הוועדה הוא רוב חבריה ובהם יושב ראש הוועדה.
(ה)
החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים והמצביעים בישיבה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה.
(ו)
הוועדה תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה אם לא נקבעו לפי חוק זה; דרכי עבודת הוועדה וסדרי דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של מערך הדיגיטל הלאומי.
החרגת שירות נפוץ [תיקון: תשפ״ה]
(א)
ראה שר הממונה על גוף ציבורי, ולעניין רשויות מקומיות – שר הפנים (בפרק זה – השר הממונה על הגוף הציבורי), ולעניין רשות מקומית מסוימת – ראש הרשות, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות כי שירות נפוץ מסוים לא יונגש באופן דיגיטלי, יפנה השר הממונה על הגוף הציבורי או ראש הרשות המקומית לוועדת החריגים לשם קבלת המלצתה בעניין החרגת השירות הנפוץ האמור ומשך ההחרגה; לפנייה יצורפו פרטי השירות הנפוץ שלגביו מבוקשת ההחרגה, הנימוקים להחרגה ומשך ההחרגה המבוקש.
(ב)
ועדת החריגים תעביר את המלצתה לשר הממונה על הגוף הציבורי בתוך 60 ימים מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה; לא העבירה ועדת החריגים את המלצתה בתקופה האמורה, יראו כאילו המליצה לאשר את ההחרגה בהתאם לפניית השר הממונה על הגוף הציבורי או ראש הרשות המקומית, לפי העניין; ועדת החריגים רשאית להאריך את המועד האמור, בהחלטה מנומקת, ב־30 ימים נוספים.
(ג)
המלצת ועדת החריגים תפורסם באתר האינטרנט של מערך הדיגיטל הלאומי, אולם לא תפרסם הוועדה את המלצתה, כולה או חלקה, אם מתקיימת לגביה עילה אחת או יותר מהעילות המנויות בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, והיא אינה חייבת לפרסם את המלצתה, כולה או חלקה, אם מתקיימות לגביה אחת העילות המנויות בסעיף 9(ב) לחוק האמור.
(ד)
המליצה ועדת החריגים על החרגה של השירות הנפוץ שלגביו פנה השר הממונה על הגוף הציבורי, או ראש הרשות המקומית, לפי העניין, רשאי השר האמור לתקן, בהתאם להמלצת הוועדה, את התוספת השביעית לגבי אותו שירות, כאמור בסעיף 5(ז).
(ה)
המליצה ועדת החריגים שלא להחריג את השירות הנפוץ שלגביו פנה השר הממונה על הגוף הציבורי, או ראש הרשות המקומית, לפי העניין, רשאי השר האמור לתקן את התוספת השביעית לגבי אותו שירות, כאמור בסעיף 5(ז), ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
(1)
הממשלה אישרה, בהחלטתה, את בקשת השר הממונה על הגוף הציבורי להחרגה;
(2)
התקבלה הסכמת שר האוצר וכן התקיימה התייעצות עם השר; שר האוצר והשר יעבירו את עמדתם בנושא בתוך 60 ימים ממועד קבלת הפנייה מאת השר הממונה על הגוף הציבורי; לא עשו כן – יראו כאילו התקבלה ההסכמה וקוימה חובת ההיוועצות, בהתאמה.
(ו)
על אף האמור בסעיף זה, לעניין גוף ציבורי המנוי בתוספת השישית, רשאי השר הממונה על הגוף הציבורי לתקן את התוספת השביעית לגבי שירות שנותן אותו גוף ציבורי, אולם לא תינתן המלצת ועדת החריגים לעניין זה ולא יחולו הוראות סעיף קטן (ה)(1), ויחולו הוראות סעיף קטן (ה)(2).
עיצוב השירות הדיגיטלי [תיקון: תשפ״ה]
גוף ציבורי יעצב, במידת האפשר, את השירות הדיגיטלי בהתאם לעקרונות עיצוב השירות כפי שתקבע הממשלה בהחלטותיה מזמן לזמן, ולעניין גוף ציבורי כאמור בתוספת השישית וכן גוף ציבורי שהוא רשות מקומית – בהתאם למאפייני הגוף הציבורי.
מערך הדיגיטל הלאומי ערך ופרסם מדריך עקרונות עיצוב השירות, אשר אומצו על ידי ממשלת ישראל בהחלטת ממשלה מס׳ 1366 מיום 10.4.2022.
איסוף מידע בדבר שירותים ופרסומו [תיקון: תשפ״ה]
(א)
גוף ציבורי יאסוף מידע בדבר כלל השירותים שסיפק לציבור בשנה החולפת, לרבות תהליכים הנלווים לשירות, לגבי כל שירות בנפרד, כמפורט להלן:
(1)
סוג מקבלי השירות, תוך הבחנה בין תאגיד ליחיד;
(2)
מספר מקבלי השירות בכל ערוץ שירות;
(3)
סוגי המסמכים והאישורים אשר מקבל השירות נדרש לספק כדי לקבל את השירות.
(ב)
גוף ציבורי יפרסם, באתר האינטרנט שלו, עד תום הרבעון הראשון בכל שנה, את המידע שאסף כאמור בסעיף קטן (א); פרסום כאמור יתבצע באופן המאפשר את איתורו ועיבודו של המידע בפשטות באמצעים טכנולוגיים.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יפרסם הגוף הציבורי מידע אם התקיימו לגביו עילה אחת או יותר מהעילות המנויות בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, והוא אינו חייב לפרסם מידע אם מתקיימת לגביו אחת העילות המנויות בסעיף 9(ב) לחוק האמור.
(ד)
ראש מערך הדיגיטל הלאומי יעמיד לעיון הציבור, עד תום הרבעון השני בכל שנה, באתר האינטרנט של מערך הדיגיטל הלאומי, את פרטי המידע שאספו ופרסמו הגופים הציבוריים כאמור בסעיף זה, ויעביר לכנסת דיווח מרוכז הכולל את פרטי המידע כאמור.
מדידת שירותים [תיקון: תשפ״ה]
גוף ציבורי ימדוד באופן מדגמי את שביעות הרצון של מקבלי השירות לגבי אופן השימוש בשירות (בסעיף זה – מדידה); מדידה כאמור תתבצע, מדי שנה, לגבי עשרה שירותים לפחות, אשר מספר מקבלי השירות בהם הוא הרב ביותר, ובתנאי ש־1,000 יחידים או 100 תאגידים, לפחות, צרכו את השירות בשנה הקלנדרית הקודמת לשנה שבה מתבצעת המדידה; מדידה תתבצע בהתייחס לכל אחד מערוצי השירות שבהם מסופקים שירותים אלה.
[תיקון: תשפ״ב]
פרק ה׳: הוראות שונות
ביצוע ותקנות [תיקון: תשפ״ב]
(א)
השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו; ובכלל זה, תקנות לעניין שליחת מסר אלקטרוני באופן שיפחית את הסיכון להתחזות לגוף הציבורי השולח מסרים דיגיטליים; ואולם, שר המשפטים ממונה על ביצוע פרק ד׳, והוא רשאי, בהסכמת השר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה תקנות לעניין אופן תיעוד משלוח המסר.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)
השר יקבע הוראות לעניין התנאים שעל גוף ציבורי חוץ־ממשלתי למלא כדי שיוחלו עליו הוראות פרקים ג׳ ו־ד׳; השר יקבע את התנאים האמורים בהתאמה, ככל הניתן, לתנאים החלים על גופים ציבוריים ממשלתיים לעניין זה מכוח חיקוק, הוראת מינהל או החלטת הממשלה; בסעיף קטן זה –
”גוף ציבורי חוץ־ממשלתי“ – גוף ציבורי שאינו גוף ציבורי ממשלתי;
”גוף ציבורי ממשלתי“ – כל אחד מאלה:
(1)
גוף המנוי בפסקאות (1) עד (3) לחלק א׳ לתוספת השנייה;
(2)
גוף המנוי בפסקאות (4) עד (7) לחלק א׳ לתוספת השנייה, ובלבד שהודיע כי הוא מחיל על עצמו את ההנחיות וההוראות החלות על גוף ציבורי כאמור בפסקה (1) כפי שפרסם השר באתר האינטרנט של משרדו;
(2)
השר רשאי לקבוע הוראות המסדירות מתן אישור למערכת מאושרת חוץ־ממשלתית, בין היתר, בעניינים שלהלן, והכול כדי להבטיח כי המערכת בעלת יכולת וכשירות מקצועית מתאימה וערוכה למתן שירות לגוף הציבורי באופן שיאפשר לגוף הציבורי לבצע דיוור דיגיטלי באופן מאובטח ומהימן, וכי רמת אבטחת המידע וההגנה על הפרטיות במערכת מהימנה ומספקת:
(א)
תנאים שימלא מי שמפעיל את המערכת, לרבות לעניין קיום אישיות משפטית נפרדת, עבר פלילי ואיתנות פיננסית;
(ב)
בהסכמה של ראש הממשלה ושר המשפטים – תנאים שימלאו המפעיל והמערכת, לרבות לעניין רמת מהימנות, הזדהות, אבטחת מידע, והגנה על הפרטיות;
(ג)
אמות מידה למתן השירות לגוף הציבורי על ידי המערכת;
(ד)
תקופת תוקפו של האישור;
(ה)
העברת האישור;
(ו)
חידוש האישור וסירוב לחדשו;
(ז)
עילות להתליה, להגבלה או לביטול האישור;
(ח)
בהסכמת שר המשפטים – בקרה על קיום הוראות האישור על ידי מקבל האישור בידי הרשות להגנת הפרטיות; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מההוראות לפי חוק הגנת הפרטיות, ובכלל זה מסמכויות הפיקוח לפי חוק הגנת הפרטיות;
(3)
השר, בהסכמת שר הרווחה והביטחון החברתי ושר המשפטים ובהתייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע הוראות בעניין התאמות ביישום חוק זה לעניין מי שמונה לו אפוטרופוס או מי שנכנס לגביו לתוקף ייפוי כוח מתמשך;
(4)
השר רשאי לקבוע הוראות, ובכלל זה הוראות לזמן מוגבל, בדבר חובת הגוף הציבורי לשלוח מסרים למענו של נמען שמלאו לו 70 שנים במקביל לשליחתם למענו הדיגיטלי, וכן, בהסכמת שר המשפטים – הוראות בדבר תחולת פרק ד׳;
(5)
לעניין חברות ועמותות – שר המשפטים, ולעניין אגודות שיתופיות – השר, והכול באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאים לקבוע כי סוגי חברות, עמותות או אגודות שיתופיות שמסרו לרשם החברות, לרשם העמותות או לרשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, את פרטי מענן הדיגיטלי לפי הוראות סעיף 123א(ג) לחוק החברות, התשנ״ט–1999, סעיף 2(א) לחוק העמותות, התש״ם–1980, או סעיף 18 לפקודת האגודות השיתופיות, ושמתקיימות לגביהן נסיבות שמצדיקות זאת, רשאיות להודיע לרשם האמור, לפי העניין, שהן מסרבות לקבל מסר אלקטרוני למענן הדיגיטלי בהתאם להוראות פרק ג׳; קבע שר המשפטים או השר הוראות כאמור, יחולו הוראות סעיף 3ג(ב) בשינויים המחויבים;
(6)
שר המשפטים, בהסכמת השר וכן בהסכמת השר הממונה על ביצוע חיקוק שהמסר נשלח לפיו ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, כי על שליחת מסר למען דיגיטלי לפי אותו חיקוק, כולו או חלקו, יחולו הוראות פרק ד׳ כך שתידרש רמת שקילות בדרגה אחת גבוהה יותר לעומת שליחת אותו המסר למען שאינו מען דיגיטלי.
שינוי התוספות [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ה]
(א)
השר, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה; ואולם לעניין מינהל הכנסת, שינוי התוספת הראשונה כאמור טעון גם הסכמה של יושב ראש הכנסת.
(ב)
השר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה.
(ג)
השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השלישית.
(ד)
השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הרביעית, בשים לב לרגישות המידע הכלול במסר ונוחות השימוש של הנמען.
(ה)
(אינו חל כהוראת שעה ל־3 שנים מיום 27.6.2023): השר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת החמישית.
(ו)
השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי, בצו, באישור ועדה מוועדות הכנסת כפי שתקבע ועדת הכנסת, לשנות את התוספת השישית.
(ז)
השר הממונה על גוף ציבורי כהגדרתו בפסקה (3) להגדרה ”גוף ציבורי“, רשאי, בצו, להוסיף שירות נפוץ לתוספת השביעית, ובלבד שהתקיימו התנאים המפורטים בסעיף 3יג, וכן רשאי הוא, בצו, להסיר שירות נפוץ מהתוספת האמורה.
שמירת דינים
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מתוקפו של חיקוק האוסר גילוי או מסירה של מידע שבידי גוף ציבורי.
הנוסח שולב בפקודת העיריות.
הנוסח שולב בפקודת המועצות המקומיות.
תחילה
תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו.
דיווח לכנסת [תיקון: תשפ״א]
(א)
(1)
בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), כל גוף ציבורי ידווח לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת (בחוק זה – הוועדה) על יישומו של חוק זה בגוף הציבורי בשנים 2021, 2022 ו־2024 (להלן – המועדים הקובעים), לא יאוחר מתום הרבעון השני באותן שנים.
(2)
הדיווח יכלול, בין היתר, פירוט על העניינים שלגביהם נקבעה פנייה בדרך מסוימת אחרת כאמור בסעיף 2 ואת הדרך שנקבעה לאותה פנייה.
(ב)
הגופים הציבוריים שלהלן יעבירו לגורם המנוי לצדם, לא יאוחר מתום הרבעון הראשון במועדים הקובעים, דיווח כאמור בסעיף קטן (א), ואותו גורם יעביר לוועדה, במועדים המצוינים בסעיף קטן (א), דוח מרוכז של דיווחי הגופים הציבוריים שקיבל:
(1)
גוף ציבורי המנוי בפרט (1) לתוספת – השר;
(2)
גוף ציבורי המנוי בפרט (6) לתוספת, למעט גוף אחר בעל סמכות שפיטה על פי דין – שר המשפטים;
(3)
גוף אחר בעל סמכות שפיטה על פי דין המנוי בפרט (6) לתוספת – השר הממונה על החוק שבו ניתנה סמכות השפיטה כאמור;
(4)
גוף ציבורי המנוי בפרט (7), (8) או (9) לתוספת – השר לביטחון הפנים, וזה יעבירו לשר כאמור בפסקה (1) לשם העברת הדוח לוועדה;
(5)
גוף ציבורי המנוי בפרט (10) לתוספת – שר הפנים;
(6)
גוף ציבורי המנוי בפרט (11) לתוספת – הרשות המקומית המחזיקה באמצעי שליטה בו, וזו תעבירה לשר הפנים לשם העברת הדוח לוועדה;
(7)
גוף ציבורי המנוי בפרט (12) לתוספת – שר הבריאות;
(8)
גוף ציבורי המנוי בפרט (14) לתוספת – השר הממונה על החוק שמכוחו הוקם הגוף הציבורי;
(9)
גוף ציבורי המנוי בפרט (15) לתוספת – רשות החברות הממשלתיות, וזו תעבירה לשר הממונה עליה לשם העברת הדוח לוועדה.
[תיקון: תשפ״ב]
תוספת ראשונה
[תיקון: תשפ״ב]
(פסקה (1) להגדרה ”גוף ציבורי“ בסעיף 1)
משרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, ולמעט שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הוועדה לאנרגיה אטומית, מערך הסייבר הלאומי, הרשות להגנה על עדים, ויחידות ואגפים של משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו שאינם נותנים שירות לציבור;
צבא הגנה לישראל – לעניין יחידות שנותנות שירות לציבור;
לשכת נשיא המדינה;
מינהל הכנסת;
משרד מבקר המדינה;
בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל, המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות וגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על פי דין, והכול בעניינים שאינם הליכים שיפוטיים או מעין שיפוטיים;
משטרת ישראל – לגבי פניות ליחידה לתלונות ציבור, ופניות בעניין חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, דוברות והסברה ורכש;
הרשות הארצית לכבאות והצלה – לגבי פניות ליחידות או לבעלי תפקידים שנותנים שירות לציבור בעניין סידורי בטיחות אש והצלה בנכסים ובעסקים, הקצאת כבאים בתשלום, אגרות ותשלומים בעד שירותים, גיוס ומיון עובדים, תלונות הציבור, דוברות והסברה;
שירות בתי הסוהר – לגבי פניות ליחידות שעוסקות בגיוס ומיון עובדים, ופניות בעניין תלונות הציבור, דוברות והסברה, חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, תיאום סיורים בשירות בתי הסוהר ונפגעי עבירה;
עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית;
תאגיד מקומי שלפחות מחצית ההון או לפחות מחצית כוח ההצבעה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי רשות מקומית או בידי תאגיד מקומי אחר, או שיש לרשות מקומית או לתאגיד מקומי אחר, במישרין או בעקיפין, זכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים בו או את המנהל הכללי שלו, והכול כשההחזקה או זכות המינוי כאמור הם של הרשות המקומית, לבדה או יחד עם אחד או יותר מאלה:
(א)
רשות מקומית אחרת, אחת או יותר;
(ב)
המדינה;
(ג)
תאגיד מקומי אחר, אחד או יותר;
בית חולים ציבורי כללי כהגדרתו בסעיף 54 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016, למעט בית חולים ממשלתי כללי כמשמעותו באותו סעיף;
קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;
תאגיד שהוקם בחוק או לפיו;
חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975.
[תיקון: תשפ״ב]
תוספת שנייה
(ההגדרה ”גוף ציבורי השולח מסרים דיגיטליים“ שבסעיף 1)
חלק א׳
משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו, למעט הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
צבא הגנה לישראל;
משטרת ישראל;
המוסד לביטוח לאומי כמשמעותו לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
שירות התעסוקה כמשמעותו בחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959;
האפוטרופוס הכללי כמשמעותו בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח–1978;
ועדת הבחירות המרכזית.
חלק ב׳
מועצה דתית כמשמעותה בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971;
חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001;
רשות ניירות ערך כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית;
לשכת נשיא המדינה;
הכנסת;
משרד מבקר המדינה.
[תיקון: תשפ״ב]
תוספת שלישית
(ההגדרה ”מען דיגיטלי“ בסעיף 3א)
[תיקון: תשפ״ב]
תוספת רביעית
(סעיף 3ג(א)(4))
[תיקון: תשפ״ד־2]
(החל מיום 14.8.2025):
[תיקון: תשפ״ד־2]
(החל מיום 14.8.2025):
[תיקון: תשפ״ב]
תוספת חמישית
(סעיף 3ג(ג))
(אינה חלה כהוראת שעה ל־3 שנים מיום 27.6.2023):
[תיקון: תשפ״ה]
תוספת שישית
(פסקה (3) להגדרה ”גוף ציבורי“ בסעיף 1)
המוסד לביטוח לאומי;
רשות החדשנות;
רשות שדות התעופה;
שירות התעסוקה.
[תיקון: תשפ״ה]
תוספת שביעית
(סעיפים 3יא ו־3יג)
1.
2.
התקבל בכנסת ביום ה׳ באב התשע״ח (17 ביולי 2018).
- בנימין נתניהו
ראש הממשלה - ראובן ריבלין
נשיא המדינה - יולי יואל אדלשטיין
יושב ראש הכנסת
