חוק הבלו על דלק

חוק הבלו על דלק מתוך

חוק הבלו על דלק, תשי״ח–1958

---

2000200

ס״ח תשי״ח, 160; תשכ״ד, 2; תשכ״ח, 157; תש״ס, 82, 280; תשס״ו, 580; תשס״ז, 66; תשס״ח, 232; תשע״ג, 163; תשע״ד, 592, 736; תשע״ו, 241, 280; תשפ״ד, 153.

---

1.

הגדרות [תיקון: תשכ״ד, תשס״ו, תשע״ג, תשפ״ד]

בחוק זה –

”אתר אחסון“ – מקום שבו מוחזק דלק לשם מסחר בו בסיטונות או שבו מוחזק דלק כמלאי לשעת חירום;

”בעל רישיון בלו“ – כל אדם שניתן לו רישיון לפי סעיף 15;

”המנהל“ – מנהל כהגדרתו בפקודת מס הכנסה;

”נפט“ – כמשמעותו בחוק הנפט, תשי״ב–1952 (להלן – חוק הנפט);

”דלק“ – נפט ודלק אחר בצורת גז, נוזל, מוצק, טבעי, סינטטי, גלמי או מעובד, שמנים מינרליים לרבות שמנים משומשים, וכל המוצרים המופקים מהחמרים האמורים על ידי הפרדה, זיקוק, חידוש, פיצוח או עיבוד בכל דרך אחרת; אך למעט נפט גלמי שלא נמסר לעיבוד ולא השתמשו בו לצורך שאיננו הפעלת שדה נפט ולא מסרוהו לשימוש כאמור;

”דלק חב בלו“ – דלק המיוצר בישראל שהוטל עליו בלו על־פי סעיף 2;

”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – (החל מיום 1.1.2025): כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

”חוק מס ערך מוסף“ – חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;

”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – (החל מיום 1.1.2025): חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;

”ייצור“ – לרבות הפקה, הפרדה, זיקוק, חידוש, פיצוח או עיבוד בכל דרך אחרת וכל תהליך בהם ולרבות החזקת דלק לשם מסחר בו בסיטונות ומילוי גז נפט מעובה במיכלים;

”יצרן“ – מי שמייצר דלק;

”מקום ייצור“ – מקום שבו דלק מיוצר, מופק, מופרד, מזוקק, מחודש, מפוצח או מעובד בכל דרך אחרת;

”חוק זה“ – לרבות התקנות שהותקנו לפיו.

2.

הטלת בלו על דלק [תיקון: תש״ס]

(א)

שר האוצר, רשאי, בצו, להטיל בלו על דלק המיוצר בישראל, בשיעורים שיקבע בצו, אם בדרך כלל או לסוגים של דלק.

(ב)

שר האוצר רשאי לקבוע בצו כי יצרן יסמן, בדרך, במקום ובמועד שיקבע, סוגים מסוימים של דלק המיועד למטרות מסוימות שיקבע (להלן – דלק חב סימון).

(ג)

קבע שר האוצר כאמור בסעיף קטן (ב), לא ישתמש אדם בדלק חב סימון אלא למטרות שנקבעו לאותו דלק.

3.

תחולת חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף)

על צו לפי סעיף 2 יחולו הוראות חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), תש״ט–1949, כאילו היה צו לפי סעיף 1 לאותו חוק.

4.

תשלום הבלו [תיקון: תשכ״ד, תש״ס, תשע״ג]

(א)

יצרן המוציא דלק ממקום ייצור, ישלם את הבלו בעת הוצאת הדלק ממקום הייצור ובשיעור שיחול אותה שעה; המנהל רשאי לקבוע כי אם הוזרם הדלק בצנרת לאתר אחסון שאת מקומו אישר המנהל כאמור בסעיף 16, ישלם יצרן הדלק המוציא את הדלק מאתר האחסון את הבלו בעת הוצאת הדלק מאתר האחסון האמור.

(א1)

נעשה שימוש בדלק, למעט בדרך של עיבוד הדלק לסוג אחר של דלק חב בלו, בתוך מקום ייצור או אתר אחסון, ישלם את הבלו מי שעשה בו שימוש ביום השימוש בדלק.

(ב)

המנהל רשאי, לאחר התייעצות עם מנהל מינהל הדלק במשרד התשתיות הלאומיות ובתנאים הנראים לו, לדחות תשלום הבלו, כולו או מקצתו, למועד אחר, בערובה או בלעדיה, ובלבד שתקופת הדחיה לא תעלה על עשרה ימים מהמועד באמור בסעיף קטן (א).

(ג)

דחה המנהל תשלום בלו כאמור בסעיף קטן (ב) ולא שולם הבלו במועד שנקבע בדחיה כאמור, רשאי המנהל לדרוש תשלום הבלו, או חלק ממנו שטרם שולם, לפי שיעור הבלו החל בשעת התשלום למעשה.

4א.

איסור הוצאת דלק בדחיית תשלום בלו [תיקון: תשע״ג]

על אף האמור בסעיף 4(ב), היה חשש סביר כי הבלו לא ישולם במועד שנקבע, רשאי המנהל לאסור הוצאת דלק ממקום ייצור ומאתר אחסון, בדחיית תשלום הבלו, עד להסרת החשש כאמור, באמצעות הוראה לבעלי רישיון בלו – יצרן דלק או מפעיל אתר אחסון; הוטל איסור כאמור, תתאפשר הוצאת דלק רק לאחר שהמנהל אישר כי הוסר החשש להנחת דעתו.

5.

לא יוטל בלו שנית

דלק ששולם עליו מכס או בלו לא יוטל עליו בלו שנית אלא על שנים אלה;

(1)

דלק שעובד לסוג אחר של דלק חב בלו, או

(2)

דלק חב בלו שחודש אחרי השימוש בו.

6.

ניכוי תשלום קודם

דלק שלא השתמשו בו לאחר ששולם עליו מכס או בלו אלא עובד לסוג אחר של דלק חב בלו, ינוכה סכום המכס או הבלו הקודם מסכום הבלו החדש.

7.

גביית בלו ועיצום כספי [תיקון: תשס״ח, תשע״ד, תשע״ד־2]

(א)

הבלו ועיצום כפסי כאמור בסעיף 25א ניתנים לגביה לפי פקודת המסים (גביה), והוראות אותה פקודה, למעט סעיף 12 שבה, יחולו על הבלו ועל עיצום כספי כאמור כאילו היו מס כמשמעותו באותה פקודה.

(ב)

הוראות סעיפים 102(ב), 102א ו־102ב לחוק מס ערך מוסף, יחולו על גבייה כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחוייבים.

8.

פטור מבלו על יצוא דלק

הוכח להנחת דעתו של המנהל כי דלק יוצא מהארץ, לא ייגבה הבלו עליו, ואם כבר שולם – יוחזר הבלו אם הוגשה למנהל בקשה על כך בכתב תוך ששה חדשים מיום הייצוא.

9.

פטור מיוחד והישבון [תיקון: תשס״ו, תשע״ג]

(א)

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בצו –

(1)

פטור, מלא או חלקי, מהבלו המוטל על דלק שנמכר למפורטים בתוספת לחוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), התשי״ז–1957, או על דלק המיועד או המשמש למטרה מסוימת שקבע;

(2)

הישבון, מלא או חלקי, של הבלו ששולם על דלק המיועד או המשמש למטרה מסוימת שקבע, שיינתן למי ששילם את הבלו או למי שהשתמש בדלק למטרה האמורה, הכל כפי שקבע.

(ב)

קבע שר האוצר לפי הוראות סעיף קטן (א) פטור חלקי או הישבון חלקי, רשאי הוא לקבוע כי סכום הפטור או ההישבון לא יעלה על סכום מרבי שיקבע המנהל.

(ג)

קבע שר האוצר לפי הוראות סעיף קטן (א) כי יינתן הישבון למי שהשתמש בדלק למטרה מסוימת, יינתן ההישבון למשתמש כאמור, ובלבד ששוכנע המנהל כי הדלק שרכש המשתמש הוא דלק ששולם עליו בלו בידי היצרן, והמשתמש הוכיח כי מתקיימים כל אלה:

(1)

המשתמש עשה שימוש בדלק למטרה שקבע שר האוצר;

(2)

הדלק נרכש במישרין ממי שנרשם כעוסק מורשה לפי חוק מס ערך מוסף;

(3)

נרכש הדלק בתחנת תדלוק – תחנת התדלוק מנויה ברשימת התחנות, ולענין זה יראו תחנת תדלוק פנימית, כתחנה המנויה ברשימת התחנות; בפסקה זו – ”רשימת התחנות“, ”תחנת תדלוק“ ו”תחנת תדלוק פנימית“ – כהגדרתן בחוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות), התשס״ה–2005.

(ד)

הישבון כאמור בסעיף קטן (ג) יינתן אם הוגשה על כך בקשה בתוך שנה מיום הוצאת חשבונית מס כמשמעותה בסעיף 47 לחוק מס ערך מוסף, לגבי רכישת הדלק על ידי המשתמש.

(ה)

המנהל רשאי להתנות את מתן הפטור או ההישבון שנקבעו לפי סעיף קטן (א) בתנאים, ובכלל זה לדרוש מתן ערובה לקיום התנאים למתן הפטור או ההישבון שנקבעו לפי סעיף זה.

10.

החזרת בלו על דלק שחל עליו פטור מיוחד

המנהל רשאי, בתנאים הנראים לו, להחזיר בלו, כולו או מקצתו, ששולם על דלק שניתן עליו פטור כאמור בסעיף 9, אם הוגשה למנהל בקשה על כך בכתב תוך ששה חדשים ממסירת הדלק לזכאי לפטור.

10א.

מניעת כפל הטבה [תיקון: תשס״ו]

לא יינתן לאדם הישבון או החזר של בלו ששולם על דלק, לפי סעיפים 9 או 10, אם ניתן פטור, הישבון או החזר בשל בלו כאמור, לאדם אחר.

11.

העברת דלק פטור מבלו [תיקון: תשס״ו]

(א)

דלק שניתן עליו פטור מבלו לפי סעיף 9, לרבות בדרך של החזר בלו ששולם, לפי סעיף 10, לא יעבירנו אדם לאחר ולא ישתמש בו למטרה אחרת מהמטרה שבשלה ניתן הפטור, אלא אם כן קיבל את הסכמת המנהל לכך ושילם את הבלו המלא החל בשעת תשלום הבלו, לפני ההעברה או השימוש כאמור.

(ב)

על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי המנהל להתיר לאדם העברת דלק או שימוש בדלק, כמפורט להלן, בלא תשלום בלו לפי הוראות אותו סעיף קטן, בתנאים ובמגבלות שיורה:

(1)

העברת הדלק למי שזכאי לפטור מבלו עליו לפי סעיף 9;

(2)

שימוש בדלק למטרה אחרת מהמטרה שבשלה ניתן הפטור מבלו, ובלבד שנקבע פטור מבלו, לפי סעיף 9, גם לגבי שימוש בדלק למטרה האחרת.

11א.

העברת דלק שניתן עליו הישבון [תיקון: תשס״ו]

דלק שניתן עליו הישבון לפי סעיף 9, לא יעבירנו אדם לאחר ולא ישתמש בו למטרה אחרת מהמטרה שבשלה ניתן ההישבון.

12.

החזרת בלו על דלק שניזוק

הוכח להנחת דעתו של המנהל, שדלק חב בלו ניזוק לפני השימוש בו בהיותו בהחזקתו של החייב בבלו, רשאי המנהל, לפי ראות עיניו, להורות כי הבלו בעד הדלק שניזוק כאמור, כולו או מקצתו, לא ייגבה או יופחת או יוחזר, אם הוגשה למנהל בקשה על כך בכתב תוך זמן סביר מיום קרות הנזק.

12א.

לא יוכרו חובות אבודים [תיקון: תשע״ג]

שולם בלו על דלק שהוצא ממקום ייצור ולא נמכר או שנמכר בלי ששולמה עליו תמורה – לא יינתן עליו החזר בלו.

13.

[תיקון: תשכ״ח]

(בוטל).

14.

[תיקון: תשכ״ח]

(בוטל).

15.

רשיון לייצור ולהפעלת אתר אחסון [תיקון: תשע״ג]

(א)

לא ייצר אדם דלק ולא יפעיל אתר אחסון, אלא אם כן קיבל רשיון לכך מהמנהל, ונתן ערובה כפי שקבע המנהל למילוי התחייבויותיו; הוראה זו לא תחול על הפקת נפט על ידי בעל זכות נפט לפי חוק הנפט.

(ב)

רשאי המנהל להתלות, לצמצם או לבטל רשיון שניתן לפי חוק זה, אם שוכנע כי בעל רישיון בלו עבר על הוראה מהוראות חוק זה או ביצע מעשה מהמעשים המפורטים בסעיף 117(ב) לחוק מס ערך מוסף או בסעיף 220 לפקודת מס הכנסה, במטרה להתחמק מתשלום מס, ובלבד שמהעשה בוצע בנסיבות פעילותו של בעל הרישיון בתחום הדלק; החלטת המנהל לפי סעיף קטן זה ניתנת לערעור בפני בית משפט שלום תוך חודש מיום שניתנה, אך אין הערעור מעכב את ביצועה.

(ג)

לא הוגש ערעור על החלטה לפי סעיף קטן (ב) או הוגש ובית המשפט אישר את החלטת המנהל בשינוי או ללא שינוי, יפוג תקפה כעבור שנה אם לא הוגשה תובענה פלילית על העבירה אשר שימשה עילה להחלטת המנהל.

(ד)

(בוטל).

16.

אישור מקום ייצור ומקום אתר אחסון [תיקון: תשע״ג]

לא ייצר אדם ולא יפעיל אתר אחסון דלק אלא במקום שקיבל עליו אישור מאת המנהל על סמך בקשה שהגיש לו בכתב והמכילה את תיאור מקום הייצור או מקום אתר האחסון; הוראה זו לא תחול על בעל זכות נפט לפי חוק הנפט.

17.

פטור מהחובה לפי סעיפים 15 ו־16 [תיקון: תשע״ג]

שר האוצר, רשאי, בצו, לפטור יצרנים ומפעילי אתר אחסון, מן החובות שעליהם לפי סעיפים 15 ו־16.

פורסם צו הבלו על דלק (פטור מקבלת רשיון ואישור), תש״ך–1960.

18.

הוצאת דלק ממקום הייצור [תיקון: תשע״ג]

(א)

לא יוציא אדם דלק חב בלו ממקום ייצור או מאתר אחסון בלי אישור המנהל כי הבלו עליו שולם או כי תשלומו נדחה.

(ב)

המנהל רשאי במקרים הנראים לו לפטור אדם או סוג בני אדם מהחובה לקבל אישור כאמור בסעיף קטן (א), וכן להרשות הזרמת דלק ממקום ייצור דלק למקום – ייצור דלק – אחר או לאתר אחסון בלי תשלום בלו, כולו או מקצתו.

(ג)

הוצא דלק חב בלו ממקום הייצור או מאתר האחסון בניגוד להוראות סעיף זה, ישלם בעל רישיון הבלו שקיבל אישור לפי סעיף 16 למקום הייצור או לאתר האחסון שממנו הוצא הדלק כפל הבלו, אלא אם כן הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי נקט בכל האמצעים הסבירים למניעת הוצאת הדלק.

19.

החזקת דלק

לא יחזיק אדם דלק חב בלו ולא יעבירנו לאדם אחר בכל דרך שהיא, אלא אם שולם הבלו החל על הדלק או נדחה התשלום או ניתן עליו פטור לפי חוק זה, ובלבד שמי שמחזיק דלק לשימושו האישי ורכש אותו מידי אדם המורשה למכור דלק, לא ייאשם בעבירה על סעיף זה אם לא ידע ולא היה צריך לדעת בנסיבות המקרה, שהבלו על אותו דלק לא שולם, כולו או מקצתו.

20.

חובת הראיה

בתובענה על עבירה לפי סעיף 19 שיצרן הוא בעל דין בה, חובת הראיה כי הבלו שולם או כי התשלום נדחה או כי ניתן עליו פטור היא על היצרן.

21.

פנקסים, ידיעות ומאזן מלאי [תיקון: תשס״ו, תשע״ג]

(א)

חייב בדיווח ינהל פנקסים וימסור דינים־וחשבונות כפי שנקבע בתקנות.

(ב)

המנהל, או אדם שהורשה על ידיו, רשאי בכל עת סבירה לבדוק את הפנקסים של חייב בדיווח.

(ג)

חייב בדיווח ימסור למנהל או למי שהורשה על־ידיו, לפי דרישתם ותוך התקופה שיקבעו, ידיעות, פרטים או הצהרות לענין חוק זה ויערוך מאזן מלאי הדלק שבידו; נמצא במלאי פחות מכמות הדלק שצריכה להימצא בו ואין לחייב בדיווח נימוקים סבירים לחסר, ישלם החייב בדיווח כפל הבלו על החסר שיקבע המנהל.

(ד)

בסעיף זה, ”חייב בדיווח“ – בעל רישיון בלו, וכן משתמש בדלק שניתן לגביו פטור מבלו לפי סעיף 9 או משתמש בדלק שניתן לו הישבון לפי הסעיף האמור.

21א.

הגשה באופן מקוון [תיקון: תשע״ו]

נוסף על האמור בסעיף 21 והתקנות לפיו, שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי דוחות, מסמכים או טפסים שיש להגיש לפי חוק זה, כולם או חלקם יוגשו באופן מקוון, כאמצעי דיווח יחיד, ורשאי הוא לקבוע כאמור גם לגבי מי שלא חלה עליו חובת הגשה באופן מקוון אך בחר בכך; לעניין הגשה כאמור יחולו הוראות סעיף 67ב לחוק מס ערך מוסף, בשינויים המחויבים.

21ב.

דיווח בגין חוות דעת [תיקון: תשע״ו־2]

(א)

בסעיף זה –

”חוות דעת“ – חוות דעת בכתב, חתומה על ידי נותן חוות הדעת, שניתנה, במישרין או בעקיפין, לאדם ומאפשרת או נועדה לאפשר יתרון מס, ובלבד שהתקיים לגביה אחד מאלה:

(1)

שכר הטרחה בגין חוות הדעת, כולו או חלקו, תלוי בסכום יתרון המס שייווצר למקבל חוות הדעת;

(2)

היא תכנון מדף;

”יתרון מס“ – לרבות כל אחד מאלה:

(1)

הנחה או הקלה מהמס, דחיית אירוע המס, הפחתה של סכום המס או הימנעות ממס;

(2)

החזר של מס;

(3)

דחייה של מועד תשלום המס;

”שכר טרחה“ – סכום של 100,000 שקלים חדשים לפחות, שהוסכם בין הצדדים כי ישולם בעד חוות הדעת בגין חיסכון המס המרבי הכולל שייווצר למקבל חוות הדעת;

”תכנון מדף“ – אחד מאלה:

(1)

חוות דעת הכוללת בעיקרה תוכן אחיד באותו נושא, שניתנה במישרין או בעקיפין, על ידי נותן חוות הדעת, לשלושה חייבים במס לפחות, בתוך תקופה של שנתיים, בכפוף להוראות סעיף קטן (ו), שאינם קרובים, והיא אינה תלויה בעיקרה בנסיבותיו המיוחדות של כל חייב במס; לעניין זה, ”קרוב“ – כהגדרתו בפסקאות (1) או (2) להגדרה ”קרוב“ בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה;

(2)

חוות דעת שנותן חוות הדעת הוא שהציע אותה למקבל מיוזמתו, והמקבל חויב בחובת סודיות לגבי תוכנה, כולו או חלקו.

(ב)

(1)

מי שקיבל חוות דעת ידווח על כך בטופס שיקבע המנהל, בתוך 60 ימים מתום שנת המס שבה התקבל יתרון המס בגין חוות הדעת, ובלבד שלא תידרש מסירתה של חוות הדעת לרשות המסים; בדיווח כאמור יפורטו כל אלה בלבד:

(א)

עצם קבלת חוות הדעת;

(ב)

הפעולה או הנכס הנדונים בחוות הדעת;

(ג)

סוג סוגיית המיסוי המושפעת מחוות הדעת, כפי שקבע המנהל.

(2)

קיבל אדם חוות דעת לאחר תום שנת המס, ידווח עליה בטופס כאמור בפסקה (1), בתוך 60 ימים מיום שקיבל אותה.

(ג)

דיווח כאמור בסעיף קטן (ב) יוגש באופן מקוון ויחולו עליו הוראות סעיף 21א.

(ד)

על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יהיה אדם חב בדיווח –

(1)

בשל תכנון מדף כאמור בפסקה (1) בלבד להגדרה ”תכנון מדף“ שלא ניתנה לגביו הודעה לפי סעיף קטן (ה);

(2)

בשל חוות דעת שניתנה לו לגבי סוגיות שנדונו בהליכים בקשר לדרישת תשלום חסר כהגדרתו בחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ״ח–1968, ובלבד שחוות הדעת ניתנה בתקופה שבה מתקיימים הליכים כאמור, ולגבי אותה תקופת דיווח בלבד.

(ה)

מי שנתן חוות דעת שהיא תכנון מדף לפי פסקה (1) להגדרה ”תכנון מדף“, יודיע על כך למי שקיבל אותה, ובלבד שהוא האדם השלישי ואילך שלו ניתנה חוות הדעת.

(ו)

הוראות סעיף זה לא יחולו על מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, על חבר בני אדם כאמור בפסקה (2) להגדרה ”מלכ״ר“ בחוק מס ערך מוסף, ועל עוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 3 מיליון שקלים חדשים.

21ג.

נקיטת עמדה חייבת בדיווח [תיקון: תשע״ו־2]

(א)

בסעיף זה –

”יתרון מס“ – כהגדרתו בסעיף 21ב;

”עמדה חייבת בדיווח“ – עמדה שמתקיימים בה כל אלה:

(1)

היא עומדת בניגוד לעמדה שפרסמה רשות המסים עד תום שנת המס החולפת;

(2)

יתרון המס הנובע ממנה עולה על 2 מיליון שקלים חדשים בשנה או על 5 מיליון שקלים חדשים במהלך ארבע שנים לכל היותר.

(ב)

(1)

עמדת רשות המסים כאמור בפסקה (1) להגדרה ”עמדה חייבת בדיווח“ תפורסם במקום נפרד באתר האינטרנט של רשות המסים, לאחר שניתנה ללשכת עורכי הדין, ללשכת רואי חשבון בישראל וללשכה כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס״ה–2005, הזדמנות סבירה לטעון את טענותיהם לגביה טרם פרסומה.

(2)

עמדת רשות המסים תנוסח בלשון ברורה ומובנת.

(3)

(א)

מספר העמדות שתפרסם רשות המסים לא יעלה על 25 בשנה; ביקשה רשות המסים לפרסם עמדות נוספות באותה שנה, יגיש שר האוצר לאישור ועדת הכספים של הכנסת את מספר העמדות הנוסף המבוקש כאמור.

(ב)

על אף האמור בפסקת משנה (א), בשנים 2016 ו־2017 רשות המסים תהיה רשאית לפרסם 50 עמדות בכל שנה.

(ג)

אדם הנוקט עמדה חייבת בדיווח ידווח על כך בטופס שיקבע המנהל, בתוך 60 ימים מתום שנת המס שבה נקט עמדה חייבת בדיווח כאמור; על דיווח לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 21ב(ג).

(ד)

הוראות סעיף זה לא יחולו על מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, על חבר בני אדם כאמור בפסקה (2) להגדרה ”מלכ״ר“ בחוק מס ערך מוסף, ועל עוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 3 מיליון שקלים חדשים.

22.

מתן מקום עבודה לפקיד הממונה

יצרן יספק במקום הייצור מקום וציוד סביר, להנחת דעתו של המנהל, לעבודה משרדית בשביל פקיד שימונה על ידי המנהל.

22א.

פיקוח על הכנסת דלק והוצאתו מהאזור ומשטחי עזה ויריחו [תיקון: תשס״ז, תשע״ג]

לצורך פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם שר הביטחון, להורות על מקומות שבהם תותר הכנסה של דלק לאזור ולשטחי עזה ויריחו והוצאתו מהם ועל הימים והשעות שבהם תותר הכנסה או הוצאה כאמור, וכן להורות כי יידרש אישור מאת המנהל, בדרך שיקבע, על כך שהדלק הוכנס או הוצא בהתאם להוראות כאמור; הוראה לפי סעיף זה יכול שתהיה כללית או לסוגים של דלק; לענין סעיף זה, ”האזור“ ו”שטחי עזה ויריחו“ – כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף.

23.

סמכויות עזר [תיקון: תש״ס, תשס״ו, תשע״ג]

(א)

לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך –

(1)

לדרוש מידע ומסמכים וכן ליטול דוגמאות דלק, ככל הדרוש לביצוע הוראות חוק זה, מכל ארם שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא מייצר דלק או מוכר דלק או משתמש בדלק חב סימון או בדלק הפטור מבלו או שניתן בשלו הישבון בהתאם לצו לפי סעיף 9 או בדלק המשמש לייצור מוצרים;

(2)

להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח שהוא משמש מקום לייצור דלק או למכירתו או לשימוש בו כמפורט בפסקה (1);

(3)

לבדוק דלק ברכב מנועי, למעט ברכב פרטי, כהגדרתם בסעיף 1 לפקודת התעבורה; ואולם ניתן לבדוק דלק ברכב פרטי הנמצא במקום שבו משתמשים בדלק חב סימון.

(ב)

התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי המנהל או מי שהוא הסמיך –

(1)

לחקור כל אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או שיש לו מידע לגבי עבירה כאמור, או שעשוי להיות לו מידע לגבי עבירה כאמור; על חקירה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 2 ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות);

(2)

לתפוס חפץ, דלק או מסמך (להלן – חפץ) כאמור בסעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), התשכ״ט–1969 (להלן – פקודת מעצר וחיפוש) או לחסום דלק הניתן לתפיסה כאמור באותו סעיף, הקשור לביצוע עבירה כאמור.

(3)

לערוך חיפוש בכל בית או מקום, לפי צו חיפוש, כמשמעותו בסעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש; על חיפוש כאמור יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים.

23א.

ערר על תפיסה [תיקון: תש״ס, תשע״ג]

על תפיסה וחילוט של חפצים או על חסימה של דלק כאמור בסעיף 23(ב)(2), יחולו הוראות הפרק הרביעי בפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים.

24.

[תיקון: תשע״ג]

(בוטל).

25.

[תיקון: תשע״ג]

(בוטל).

25א.

עיצום כספי [תיקון: תש״ס, תשס״ו, תשס״ז]

(א)

היה למנהל יסוד סביר להניח כי מכר אדם דלק חב סימון שלא למטרות שנקבעו בצו לפי סעיף 2(ב), רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, תשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין), או פי שלושה מסכום הבלו שנחסך, לפי הגבוה.

(ב)

היה למנהל יסוד סביר להניח כי השתמש אדם שימוש שאינו מכירה בדלק חב סימון שלא למטרות שנקבעו בצו לפי סעיף 2(ב), רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

(ב1)

היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם העביר דלק שניתן עליו פטור מבלו לפי סעיף 9, או השתמש בו, בלי שקיבל הסכמה לכך או בלי ששילם את הבלו החל לפני ההעברה או השימוש, בניגוד להוראות סעיף 11, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור כפל הבלו כאמור.

(ב2)

היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם שניתן לו הישבון לפי סעיף 9 העביר דלק או השתמש בו, בניגוד להוראות סעיף 11א, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור כפל הבלו שהושב.

(ב3)

היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הכניס דלק לאזור או לשטחי עזה ויריחו או הוציאו מהם, בניגוד להוראות לפי סעיף 22א, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור הבלו החל על אותו דלק.

(ג)

בסעיף זה ובסעיפים 25ב עד 25ה, ”המנהל“ – לרבות מי שהוא הסמיך לענין זה.

25ב.

דרישת העיצום הכספי ותשלומו [תיקון: תש״ס]

עיצום כספי ישולם, לפי דרישת המנהל בכתב, בתוך שלושים ימים מיום קבלת הדרישה; הדרישה תוצא לאחר שהודע למי שאליו נועדה על הכוונה להוציאה וניתנה לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו.

25ג.

הפרשי הצמדה וריבית [תיקון: תש״ס, תשפ״ד]

לא שולם העיצום הכספי במועד, ייתוספו עליו הפרשי הצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ״א–1961 (להלן – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

25ג.

ריבית שקלית ודמי פיגורים [תיקון: תש״ס, תשפ״ד]

(החל מיום 1.1.2025): לא שולם העיצום הכספי במועד, ייתוספו עליו ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.

25ד.

ערעור על עיצום כספי [תיקון: תש״ס, תשפ״ד]

(א)

על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער בפני בית משפט שלום.

(ב)

הערעור יוגש בתוך שלושים ימים מיום שהודע על הטלת העיצום הכספי.

(ג)

אין בערעור כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

(ד)

התקבל הערעור, יוחזר סכום העיצום הכספי וייתוספו עליו הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד ליום החזרתו.

(החל מיום 1.1.2025): התקבל הערעור, יוחזר הסכום ששולם ותתווסף עליו ריבית שקלית מיום תשלומו עד ליום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

(ה)

על החלטת בית משפט השלום בערעור ניתן לערער ברשות בפני בית המשפט המחוזי שידון בערעור בשופט אחד.

25ה.

כתב אישום [תיקון: תש״ס, תשפ״ד]

(א)

אין בהוראות סעיף 25א כדי לגרוע מסמכותו של המנהל להגיש כתב אישום כאמור בסעיף 26 בשל ההפרה, אם הוא סבור כי הנסיבות מצדיקות זאת, מטעמים שיירשמו.

(ב)

הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה כאמור בסעיף 26, לא יחויב בשלה בתשלום עייצום כספי ואם שולם, יוחזר לו הקנס וייתוספו עליו הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

(החל מיום 1.1.2025): הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה כאמור בסעיף 26, לא יחויב בשלה בתשלום עייצום כספי ואם שולם, יוחזר לו הסכום ששולם ותתווסף עליו ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

25ו.

איסור מינהלי [תיקון: תש״ס]

(א)

היה למנהל יסוד סביר להניח כי נמכר דלק חב סימון לשימוש שלא למטרות שנקבעו לגביו, רשאי הוא לאסור על מבירת דלק בכלל או על מכירת סוג מסוים של דלק באותו מקום, לתקופה שיורה.

(ב)

איסור המכירה יבוצע לפי דרישת המנהל בכתב; הדרישה תוצא לאחר שהמנהל הודיע למי שאליו נועדה הדרישה על הכוונה להוציאה וניתנה לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו.

(ג)

על איסור מכירה ניתן לערער בפני בית משפט שלום.

(ד)

על החלטת בית המשפט ניתן לערער ברשות בפני בית משפט מחוזי.

(ה)

לא הוגשה בתוך שלושה חודשים מיום שנאסרה מכירת דלק מסוג מסוים, או בתוך שלושים ימים מיום שנאסרה מכירת דלק בכלל, לפי הענין, תובענה פלילית על עבירה שבגללה נאסרה המכירה, יבוטל האיסור.

26.

עונשין [תיקון: תש״ס, תשע״ו־2]

(א)

מי שעבר על הוראה מהוראות חוק זה או שמסר למנהל או למי שהוסמך על ידיו או לפקיד בלו ידיעה או הצהרה בלתי נכונה או הטעה אותם בפרט מסויים העלול לפגוע במילוי תפקידם, דינו – מאסר שנתיים, או קנס 5000 לירות או פי שלושה מן הבלו החל על הדלק שבו נעברה העבירה, הכל לפי הסכום הגדול יותר.

(א1)

מכר אדם דלק חב סימון שלא למטרות שנקבעו בצו לפי סעיף 2ב, דינו – מאסר 5 שנים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ב)

יצא אדם חייב בדין על עבירה כאמור, רשאי בית המשפט, נוסף לכל עונש אחר, לצוות כי הדלק וכל דבר אחר שבו נעברה העבירה יחולט, כולו או מקצתו, לטובת המדינה; ציווה בית המשפט על חילוט, ינהגו בדבר שחולט כפי שיורה המנהל.

(ג)

לא דיווח אדם על חוות דעת כהגדרתה בסעיף 21ב(א), בניגוד להוראות אותו סעיף, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

(ד)

לא הודיע אדם על תכנון מדף כהגדרתו בסעיף 21ב(א), בניגוד להוראות סעיף 21ב(ה), דינו – מאסר שנה או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

(ה)

לא דיווח אדם על עמדה חייבת בדיווח כהגדרתה בסעיף 21ג(א), בניגוד להוראות אותו סעיף, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

27.

חילוט [תיקון: תשע״ג]

בית המשפט רשאי לצוות על חילוט דלק שנעברה בו עבירה אף אם החשוד בעבירה אינו ידוע, או אם נמלט, או נפטר לפני סיום המשפט.

28.

אחריותם של מנהלים ופקידים

חברה, אגודה שיתופית וכל חבר בני אדם אחר שעברו עבירה לפי חוק זה, ייאשם בה גם כל מנהל, שותף, מנהל חשבונות או פקיד אחראי אחר של אותו חבר, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט בכל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות חוק זה.

29.

כופר כסף

שוכנע המנהל כי אדם עבר עבירה על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא, בהסכמתו של אותו אדם, לקחת מידו כופר כסף שלא יפחת מפי שנים מהבלו החל על הדלק שבו נעברה העבירה ושלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטיל בשל אותה עבירה; הוגשה תובענה פלילית, אין לקבל כופר כל עוד לא ציווה היועץ המשפטי לממשלה על הפסקת ההליכים.

30.

אצילת סמכויות

המנהל רשאי לאצול מסמכויותיו ומתפקידיו לפי חוק זה, למעט הסמכויות לפי סעיף 15(ב), לעובד מדינה אחר, אם בדרך כלל או לענין מסויים או לאזור או למקום מסויים.

31.

ביצוע ותקנות [תיקון: תשע״ג]

שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצוע לרבות תקנות בדבר –

(1)

סדרי החסנתו והחזקתו של דלק והובלתו ממקום למקום במידה שהדבר דרוש לשם ביצוע יעיל של חוק זה;

(2)

פיקוח על תהליך הייצור של דלק, במידה שהדבר דרוש לשם ביצוע יעיל של חוק זה;

(3)

התנאים להוצאת דלק המיועד לייצוא ממקום הייצור ועל העברת דלק ממקום הייצור למקום ייצור אחר בלי תשלום בלו; בפסקה זו, ”מקום ייצור“ – לרבות אתר אחסון;

(4)

אגרה שישלם בעל רישיון בלו בעד רשיון לפי סעיף 15, או בעד אישור לפי סעיף 16, וכן בדבר משך תקפו של רשיון או אישור כאמור;

(5)

אגרה שישלם יצרן בעד עבודה של פקידי מכס ובלו שנעשתה במקום ייצורו של דלק מחוץ לשעות שקבע המנהל כשעות עבודה רגילות.

---

נתקבל בכנסת ביום כ״ז בתמוז תשי״ח (15 ביולי 1958).

• דוד בן־גוריון
  ראש הממשלה
• לוי אשכול
  שר האוצר
• יצחק בן־צבי
  נשיא המדינה

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.