חוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד)
חוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד) מתוך
חוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), תשי״ז–1957
הגדרות [תיקון: תש״ע]
בחוק זה –
”מס עקיף“ – מכס, בלו ומס קניה;
”פטור מיוחד“ – פטור ממס עקיף או הנחה ממנו הניתנים לאדם מסויים או לסוג מסויים של בני אדם, או הוראה שלפיה טובין המיועדים לאדם מסויים או לסוג מסויים של בני אדם אינם חייבים במס עקיף, כולו או מקצתו, או פטורים ממנו, וכן דחיית מועד תשלומו של מס עקיף שהותרה לגבי אדם ששמו פורש לענין זה בחוק;
”הפקודה“ – פקודת מס הכנסה;
”שנת מס“ – תקופה של 12 חודשים שתחילתה ב־1 בינואר.
ביטול הפטור המיוחד
(א)
כל הוראה בדין על מתן פטור מיוחד אין נוהגים לפיה; אין מתקינים תקנה המעניקה פטור מיוחד.
(ב)
סעיף קטן (א) לא יחול על פטור מיוחד שניתן או שיינתן על פי דין למפורטים בתוספת או לטובין המיועדים להם.
המדינה חייבת במס עקיף
המדינה, וכן מי שדינו לענין מס עקיף כדין המדינה ואינו מפורט בתוספת, יהיו חייבים במס עקיף.
סמכויות שמורות
הוראות חוק זה אינן גורעות מכל סמכות לבטל פטור ממס עקיף, כולו או מקצתו, או הנחה ממנו.
ביצוע ותקנות
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
תחילה
תחילתו של חוק זה היא ביום ו׳ בתשרי תשי״ח (1 באוקטובר 1957).
הוראות מעבר
חוק זה יחול על טובין שיובאו לישראל לפני תחילתו של חוק זה אם יצאו מפיקוח רשות המכס, כמשמעותו בסעיף 18(א) לפקודת המכס, אחרי יום ח׳ בכסלו תשי״ח (1 בדצמבר 1957).
פרסום מחדש
תקנה שהעניקה פטור מיוחד ופורסמה שנית בשינויים הנובעים מחוק זה אינה טעונה אישורה של הכנסת או של ועדת הכספים של הכנסת, על אף האמור בחוק מס קניה, תשי״ב–1952, ובחוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), תש״ט–1949, או בכל חיקוק אחר אשר רואים אותו כמפורט בסעיף 1 לחוק האמור.
תוספת
(סעיף 2)
1.
נשיא המדינה;
2.
בית הזכרון לנשיא המדינה המנוח ד״ר חיים וייצמן;
3.
נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת חוץ;
נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ או פקיד המועסק על ידי נציגות כאמור, שהם אזרחי חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר, ושהוכרו על ידי שר החוץ בתור שכאלה;
”נציג דיפלומטי“ – שגריר, ציר, ממונה על עניני צירות, מיופה כוח, יועץ לשגרירות או לצירות, מזכיר לשגרירות או לצירות – המשמשים בתפקידם בישראל;
”נציג קונסולרי“ – קונסול כללי, קונסול, סגן קונסול, קונסול כללי בפועל, קונסול בפועל, סוכן קונסולרי – המשמשים בתפקידם בישראל;
4.
ארגון בינלאומי שמדינת ישראל או ממשלת ישראל וגם מדינת חוץ או ממשלתה של מדינת חוץ חברות בו, מוסד של ארגון בינלאומי לסיוע, וכן פקידים, מומחים או נציגים של ארגון בינלאומי או מוסד כאמור, שהם אזרחי חוץ, ונמצאים בישראל בשליחות הארגון או המוסד ואינם עוסקים בישראל בכל עסק או מקצוע אחר;
5.
כל הנהנה מפטור המוענק על פי התחייבות הנובעת מהסכם בינלאומי שמדינת ישראל או ממשלת ישראל צד בו;
6.
מי שנכנס לישראל, לרבות תושב ישראל החוזר מחוץ לארץ;
7.
מפעל מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון, תש״י–1950, ובמסגרתו;
8.
מי שנהנה מפטור על פי חוק הנפט, תשי״ב–1952, ובמסגרתו;
9.
חברת הנפט העירקית וחברת הנפט האנגלו־אירנית, כל אחת במסגרת זכויותיה הקיימות בתחילת חוק זה;
10.
האגודה האמריקאית להעברה לכל מקום (C.A.R.E.);
11.
אדם המביא טובין במסגרת תכנית שלפיה שלטונות מדינות חוץ מעניקים זכות לקבלת אותם טובין ללא תמורה או במחיר מוזל על תנאי שכל הטובין כאמור המובאים לישראל במסגרת אותה תכנית יהיו פטורים ממס בישראל, ובלבד שתכנית כאמור אושרה גם על ידי ממשלת ישראל;
12.
[תיקון: תש״ע]
מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה שמתקיימים בו כל אלה:
(1)
מטרתו הציבורית היא סעד או בריאות;
(2)
הוא נקבע לעניין סעיף 46 לפקודה, ויש בידו אישור מרשם העמותות, כמשמעותו בחוק העמותות, התש״ם–1980, או מרשם ההקדשות, כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979, על ניהולו התקין לגבי שנת המס שבה הוא מייבא טובין;
(3)
הוא פועל שלוש שנים לפחות ומתוכן שנה אחת לפחות מיום שנקבע לעניין סעיף 46 לפקודה;
(4)
הוא מייבא טובין שנתרמו לו בלא תמורה כלשהי המיועדים לחלוקה בלא תמורה למחוסרי יכולת או לפעילותו השוטפת של המוסד.
נתקבל בכנסת ביום י״ז בתמוז תשי״ז (16 ביולי 1957).
- דוד בן־גוריון
ראש הממשלה - לוי אשכול
שר האוצר - יצחק בן־צבי
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.