פקודת המדידות
פקודת המדידות מתוך 
פקודת המדידות
פקודה המסבירה את ענין מדידת קרקעות ומתן רשיונות למודדים
חא״י כרך ב׳ פרק קל״ו, עמ׳ 1368; ע״ר 1946, תוס׳ 1, 4; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1, 39; ע״ר תש״ח, 22; ס״ח תש״ט, 1; ס״ח תשי״ג, 98; תשכ״ד, 140.
מכוח האמור בסעיף 14 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר העבודה (ע״ר תש״ח, 22). מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”מושל המחוז“, ייקרא מעתה ”ממונה על המחוז“. לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי סעיף 13 לחוק המעבר, תש״ט–1949, כל מקום בו נאמר בחוק ”עתון רשמי“ ייקרא מעתה ”רשומות“. לפי תיקון מס׳ 2 לחוק השופטים, כל מקום בו נאמר ”שופט שלום“ ייקרא מעתה ”שופט של בית משפט שלום“. לפי הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים), התשנ״ח–1998 (ק״ת תשנ״ח, 653), כל מקום בו מופיע ”מנהל מחלקת המדידות“ הכוונה היא ל”מנהל המרכז למיפוי ישראל“.
תוכן עניינים
השם הקצר
פקודה זו תקרא ”פקודת המדידות“.
חלק א׳ – מבוא
פירוש [תיקון: 1946, תש״ח]
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
”מנהל“ פירושו מנהל מחלקת המדידות;
”קרקע“ כוללת בתים, בנינים וכל המחובר לקרקע;
”מודד בעל רשיון“ פירושו מודד שקיבל רשיון עפ״י פקודה זו או עפ״י כל פקודה שבוטלה ע״י פקודה זו;
”מדידה ממשלתית“ - (בוטלה);
”מדידות לרבים“ מובנן כל מדידות טופוגראפיות או מדידות־עיר, שתבצען מחלקת המדידות, או כל מדידות שתבצען – בין לפני תאריך תחילת תקפה של פקודת המדידות (תיקון), 1946, ובין לאחריו – מחלקת המדידות בקשר אל סידור זכות־הקניין בקרקע לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות־הקניין), או כל מדידות שתבצען – בין לפני התאריך ההוא ובין לאחריו – מחלקת המדידות לצרכים רשמיים לפי בקשתו של ראש כל מחלקה ממשלתית, או כל מדידות אחרות, ששר העבודה הכריז עליהן בצו שהן מדידות לרבים;
”ציון־מדידה“ כולל כל ציון טריגונונמטרי, גל, סימן או עמוד של מדידה, בין שהם קבועים מעל פני האדמה ובין שהם קבועים מתחת לפני האדמה;
”מודד“ פירושו מודד ממשלתי או מודד בעל רשיון.
חלק ב׳ – מקצוע המדידה
מתן רשיונות למודדים [תיקון: תש״ח, תש״ט]
(1)
לא יעסוק אדם במקצוע המדידה אלא אם כן יש בידו רשיון שנתן עפ״י פקודה זו.
(2)
בעצת מנהל מחלקת המדידות, יכול שר העבודה לתת רשיונות לאנשים הרוצים לעסוק במקצוע המדידה.
הסמכות לתת רשיונות למודדים הוענקה למנהל מחלקת המדידות (ע״ר 1946, תוס׳ 2, 112).
(3)
מתן רשיון עפ״י פקודה זו, בטולו או הפסקתו לזמן יפורסמו ברשומות.
הפסקת רשיון זמנית או ביטולו [תיקון: [1934], תש״ח]
(1)
כל מודד בעל רשיון אשר מתוך כונה או מתוך רשלנות, חוסר זהירות או מתוך בערות העולה זדון עורך מדידה שאינה נכונה, או מוסר תרשים או דיאגרמה בלתי נכונים של איזו קרקע, או תרשים שאינו מתאים לתקנות שהתקינו עפ״י פקודה זו, או העורך דין־וחשבון או תזכיר בלתי נכונים על איזו מדידה, או שאינו מקיים הוראות תקנות שהתקינו עפ״י פקודה זו, או שנתחייב בדין על איזו עברה שיש בה משום שחיתות מוסרית, יהא צפוי, על יסוד הדין־וחשבון של המנהל או על יסוד תלונתו של כל אדם מקופח, לבטול רשיונו כמודד עפ״י צו מאת שר העבודה או להפסקת הרשיון לזמן שייקבע על ידו:
בתנאי שלא ינתן שום צו בטול או הפסקה לזמן אלא אם כן ניתנה לו למודד שהוגשה עליו תלונה אפשרות ללמד זכות על עצמו.
(2)
מודד שרשיונו בוטל או הופסק לזמן חייב להחזיר מיד את רשיונו למנהל, ועליו להחזיר כל שכר שקבל מאיזה אדם בעד מדידה או תרשים או דיאגרמה ממין זה, לכשיצטוה בכך מטעם שר העבודה.
תרשימים שנעשו ע״י אנשים בלתי מוסמכים לא יקובלו במשרד ספרי האחוזה ולא יקובלו כעדות [תיקון: [1925]]
שום מפה, תרשים או דיאגרמה של קרקע שנראה מתוכם שהם הוכנו לאחר תחלתה של פקודה זו או של פקודת מודדי הקרקעות, 1925, לא יקובלו במשרד ספרי האחוזה ולא יקובלו כעדות בשום בית משפט, אלא אם כן הוכנו ונחתמו ע״י מודד או שהם העתקה מאותם מפה, תרשים או דיאגרמה וקוימה ע״י מודד כהעתקה נכונה:
בתנאי שלעולם יכול בית משפט, לאחר שהראו לו סבה מספקת, לקבל כעדות כל מפה, תרשים או דיאגרמה שלא הוכנו ע״י מודד.
עברות [תיקון: תש״ח־2]
(1)
כל העוסק או מתימר כעוסק במדידה ואין לו רשיון לכך, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס בסכום חמשים לירות על כל טרנסאקציה שעסק בה ולא יהא זכאי לתבוע בשום בית משפט את שכרו בעד תרשים, מפה או מדידה שהוכנו על ידו.
(2)
כל מודד שאינו מחזיר למנהל את רשיונו שבוטל או הופסק בתוך ארבעה עשר יום מיום צו הבטול או ההפסקה, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס בסכום עשרים לירות.
תקנות [תיקון: [1924], תש״ח, תשי״ג]
יכול שר העבודה להתקין תקנות –
(א)
הקובעות את התנאים למתן רשיונות, את טופסי הרשיונות שינתנו והמסים שישולמו בעדם;
(ב)
בדבר שיטת בצוען של מדידות והכנתם של התרשימים;
(ג)
בדבר הגשת תרשימים ע״י המודדים;
(ד)
בדבר כל ענין אחר הטעון הסדרה עפ״י חלק זה.
[תיקון: 1946]
חלק ג׳ – מדידות לרבים
חלות חלק ג׳ [תיקון: [1934], 1946]
קביעותיו של החלק הזה תחולנה על כל ”מדידות לרבים“.
הסמכויות לגבי מדידה לרבים [תיקון: 1946]
(1)
לצרכי כל מדידה לרבים, רשאים המנהל או כל מודד שהמנהל מלא את ידו לכך להכנס לתחום כל קרקע ואתו עוזרים ככל הדרוש ולקבוע בה או להציב עליה כל סימן מדידה ולעשות את כל הדברים הדרושים למדידה.
(2)
כל מקום שאפשר הדבר, יתן המודד לבעל הקרקע או למחזיק בה הודעה מספקת בדבר רצונו להכנס לתחום הקרקע; הודעה שהודבקה או הופצה ע״י מוכתר של עיר או כפר לפחות עשרים וארבע שעות לפני הכניסה תהא הודעה מספקת.
סמכותו של מודד להכנס לתחומי קרקע
יכול כל מודד להכנס, כדי למדוד כל קרקע שהוטל עליו למדדה, לתוך תחום כל קרקע או לעבור בה, בין שהיא קנין הפרט ובין שהיא קנין הצבור, ועליו למעט ככל האפשר בגרימת אי־נוחיות לבעל הקרקע או למחזיק בה.
סמכויותיהם של ממונה על המחוז, של הפקיד המסדר ושל מודד לגבי סימון גבולות, וכו׳ [תיקון: 1946, תש״ח, תש״ט, תשכ״ד]
(1)
ממונה על מחוז או פקיד מסדר שנתמנה עפ״י פקודת הקרקעות (סדור זכות הקנין) או המנהל או כל מודד שהמנהל ייפה את כוחו לכך, רשאים לדרוש, על יסוד צו בכתב, מכל מי שהוא בעליה של קרקע או מחזיק בה או ממי שיש לו טובת הנאה בה או מכל מי שהוא בעליה של קרקע הגובלת באותה קרקע או מחזיק בה או יש לו בה טובת הנאה, או מכל מי שעוסק בהנהלתה או בעיבודה של קרקע כזו או בקשר עם הנהלתה או עבודה, או מכל איש שבחזקתו או בהשגחתו נמצאים לפי המסופר מסמכים ביחס לתחומי אותה קרקע –
(א)
שיופיע לפניו הוא גופו או בא־כחו בשעה ובמקום שיפורשו בצו שבכתב, כדי שיראה לו את תחומי הקרקע הנ״ל או כדי להגיש עזרה שתהא דרושה להצבת ציוני תחום או כדי להגיש עזרה ולמסור ידיעות שיהא צורך בהם לשם ציון התחומים;
(ב)
להמציא כל מסמך שיהא מצוי ברשותו או תחת שליטתו.
(2)
כל אדם, שנמסר לו אותו צו שבכתב, יהיה חייב מכוח החוק להיות נוכח כנדרש בצו, ולעשות כל דבר מן הדברים הנזכרים בצו.
(3)
יכול כל פקיד מן הפקידים הנזכרים בסעיף־קטן (1) לדרוש על יסוד צו בכתב, בתוך זמן מספיק שיקבע בצו, מאת בעל כל קרקע או מאת המחזיק בה –
(א)
לתחום את הקרקע ולהציב לצורך התיחום אותם ציוני־תחום אשר ידרוש ממנו הפקיד;
(ב)
לעקור כל גבול או כל קו אחר שעקירתו תהא נחוצה לצורך התיחום, ע״י גדיעתם או סלוקם של עצים, שיחים, גדרות או יבול המחובר לקרקע.
(4)
הממשלה תשלם פיצויים לבעליהם של עצים שנגדעו או ניזוקו אגב מילוי הסמכויות שניתנו עפ״י סעיף זה.
(5)
הפיצויים יוערכו ע״י הממונה על המחוז, ואם יתגלע סכסוך בשאלה אם סכום הפיצויים המוצע מספיק, תוחלט השאלה בצורה מכרעת על ידי שופט של בית משפט שלום שידון בענין על יסוד בקשה שתוגש אליו ע״י אחד מבעלי הדין.
(6)
שום פיצוים לא ישולמו לבעל קרקע או למחזיק בה בעד הפסד שנגרם מחמת ההחזקה בקרקע או מחמת קצוץ ענפים או עקירת גדרות או עצים, פרט לעצי פרי.
(7)
אם יש צורך בהמצאת עובדים או בהספקת עזרה אחרת לתיחום הקרקע או אם אין בעל הקרקע או המחזיק בה מציית לצו שבכתב שניתן לפי סעיף זה, ויש צורך להעסיק פועלים שכירים למטרות אלה, יכול הפקיד להעריך את הוצאות העבודה ולגבותן מאת בעל הקרקע או מאת המחזיק בה.
עונשו של העוקר סימני מדידה [תיקון: 1946, תש״ח־2]
כל אדם שאינו בר־הרשאה לכך והוא מטשטש, מסיר או מקלקל בצדיה כל סימן מדידה או סימן תחום שנקבעו או הוצבו לצורך כל מדידה לרבים, יאשם בעברה ויהא צפוי למאסר שלשה חדשים או לקנס בסכום חמשים לירות או לשני העונשין כאחד, ונוסף על כך אפשר לצוות עליו לשלם את הוצאות הסימן שטושטש או הוסר ואת הוצאות המדידה הכרוכות בקביעת הסימן או את הוצאות תקונו של הסימן שניזוק.
חובתם של בעל קרקע ושל המחזיק בה להחזיק ציוני תחום וסימני מדידה [תיקון: תש״ח־2]
(1)
בעליה או מחזיקה של קרקע שתחומיה הוגדרו ע״י מדידה לרבים חייבים להחזיק ולתקן את כל ציוני המדידה שהוצבו.
(2)
בעליה או מחזיקה של כל קרקע שנקבעו בה או הוצבו או הושמו עליה סימני מדידה חייבים לשמור על סימן־המדידה ולהודיע מיד לפקיד המחוזי של הנפה על טשטוש הסימן, הסרתו, קלקולו או על הצורך לתקנו.
(3)
אם הושם הסימן על אדמת כפר שלא נתחלקה או על אדמות צבור, תהא אחריותם של הרשות המקומית של העיר או של מוכתר הכפר שוה לאחריותו של בעל קרקע או של המחזיק בה.
(4)
אם הושם הסימן על הקרקעות של אזור שבט, יהיו שיכי השבט אחראים כלם כאחד וכל אחד ואחד מהם בפני עצמו.
(5)
כל המחוייב עפ״י סעיף זה להחזיק ציון תחום או לשמור סימן מדידה או להודיע על דבר טשטושו, הסרתו או קלקולו של הסימן, ולא קיים את חובתו, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס בסכום חמש לירות.
איסור חשיפת סימני מדידה, שלא ברשות המנהל [תיקון: תש״ח־2]
(1)
לא יחשוף אדם סימן־מדידה הקבור מתחת לפני הקרקע או המכוסה גל אבנים או עפר אלא אם כן הורשה לכך מטעם המנהל.
(2)
כל אדם –
(א)
העובר על סעיף קטן (1), או
(ב)
החושף סימן מדידה ברשות המנהל, ומתרשל לכסותו באפן הקבוע או אינו סותם את החור באותו החומר של הקרקע או של הדרך שהסימן קבור תחתם,
יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס בסכום עשרים לירות.
[תיקון: 1946]
חלק ד׳ – השלמות
עונשו של המסרב לציית לצו או המתרשל במילויו [תיקון: 1946, תש״ח־2]
כל שאינו מציית לצו שניתן עפ״י פקודה זו מטעם המנהל או פקיד שהורשה על ידו, מטעם ממונה על מחוז או פקיד מסדר, או המפריע או מונע פקיד מורשה של מחלקת המדידות או את עוזרו של אותו פקיד או מתנגד להם במילוי תפקידיהם או העובר עבירה אחרת על הוראות פקודה זו שלא נקבע לה עונש אחר, יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר שלושה חדשים או לקנס בסכום חמישים לירות או לשני העונשין כאחד, ונוסף על כך יהא צפוי לשלם למחלקת המדידות כל הוצאות הנובעות מעבירתו.
כללים [תיקון: [1934], 1946, תש״ח]
שר העבודה רשאי להתקין כללים הקובעים את הדמים או את התשלומים האחרים, שיש לשלמם תמורת כל מדידות או עבודה אחרת, שיבצעון פקידי מחלקת המדידות לפי בקשתו של כל אדם, או בקשר אל אותן מדידות או עבודה, ואת אופן תשלומם של אותם דמים ותשלומים אחרים, ואותם כללים יכולים לקבוע קביעות בדבר השלשת פקדון לחשבון אותם דמים ותשלומים אחרים, ומה ייעשה באותם פקדונות:
בתנאי כי הכללים הכלולות בתוספת עמדו בתקפם עד שישונו או יופקעו בכל כללים כאלה.
גביית אגרות ותשלומים אחרים [תיקון: 1946]
כל דמים, או תשלום אחר, המשתלמים לפי כל כללים, שהותקנו לפי סעיף 16, אפשר יהיה להיפרע אותם לפי פקודת המסים (גבייה), שתחול על גבייתם של אותם דמים או תשלום אחר, כאילו היו מס בגדר מובנה של אותה פקודה.
[תיקון: 1946]
(הופקע).
[תיקון: 1946]
התוספת
[תיקון: ק״ת תשכ״ז]
כללי המדידות (דמים), 1946 (בוטלו)
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.