תקנות המדידות (איתור בארות)

תקנות המדידות (איתור בארות) מתוך

תקנות המדידות (איתור בארות), תשי״ח–1958

תקנות בדבר איתור בארות

---

ק״ת תשי״ח, 1440, 1508, 1590; תש״ך, 1958.

---

בתוקף סמכותנו לפי סעיף 7 לפקודת המדידות, הסעיפים 14(א) ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, וסעיף 16 לחוק הפיקוח על קידוחי מים, תשט״ו–1955, אנו מתקינים תקנות אלה:

---

1.

הגדרה

בתקנות אלה –

”איתור באר“ – מיקומה של באר על מפה או תשריט על ידי קשירתה לרשת הקואורדינטות הארצית ולרשת האיזון הארצית.

2.

תחולה

איתור באר ייעשה בהתאם לתקנות המדידות (מדידות טופוגרפיות), תשט״ו–1954, במידה שאין הוראה אחרת בתקנות אלה.

3.

קשר לרשת הקואורדינטות הארצית

המודד יקשור את המדידה לאיתור באר (להלן – המדידה) לנקודה ממשלתית בעלת קואורדינטות.

4.

פטור מחובה לפי תקנה 3 [תיקון: תשי״ח־2]

החובה שבתקנה 3 אינה חלה אם אין במרחק של קילומטר אחד מן הבאר נקודה ממשלתית בעלת קואורדינטות, ואין במרחק של 1200 מטר מנקודה זו נקודה ממשלתית בעלת קואורדינטות נוספת שעליה אפשר לצפות בתאודוליט.

5.

איתור באר לפי מפות ואסימותים

לא נקשרה המדידה לרשת הקואורדינטות הארצית בהתאם לתקנה 4, תאותר הבאר לפי מפה בקנה המידה הגדול ביותר שהוצאה על ידי מחלקת המדידות, וימדדו שני אסימותים מגנטיים של שני קווי המצולע הסגור שבו נקשרת הבאר לעצמים קבועים בקרקע שאפשר לזהותם בקלות בשטח.

6.

שיטת מדידה פלנימטרית [תיקון: תשי״ח־2]

לאיתור באר רשאים להשתמש בכל שיטת מדידה פלנימטרית ובלבד שההפרש בקואורדינטות של הבאר המתקבל על יסוד מדידה שניה, בשיטה בה בוצעה המדידה המקורית או בשיטה מדוייקת ממנה, לא יעלה על 2.0 מטרים סטיה לינארית.

7.

ביצוע מדידה אלטימטרית

ביצוע מדידה אלטימטרית לאיתור באר כולל:

(1)

במקרה של באר שטרם צויידה במיתקן שאיבה –

(א)

התקנת שני סימני קבע בקרבת הבאר בהתאם לתקן הישראלי ת״י 159;

(ב)

איזון שני סימני הקבע;

(ג)

איזון פי הצינור או איזון המכסה שעל פי הצינור, הכל לפי הענין;

(ד)

איזון פני הקרקע בצד הבאר;

(ה)

איזון מפלס המים בבאר בציון התאריך והשעה של מדידת המפלס;

(2)

במקרה של באר מצויידת במיתקן שאיבה הנמצא בתוך בית שאיבה –

(א)

קביעת סימן קבע, זיז בקיר החיצוני, שייקבע 30–40 ס״מ מעל רצפת בית השאיבה;

(ב)

איזון סימן הקבע;

(ג)

איזון רצפת בית השאיבה;

(ד)

איזון בסיס הבטון של המשאבה;

(ה)

איזון מפלס המים בבאר בציון התאריך והשעה של מדידת המפלס;

(ו)

איזון נקודת היחס ממנה מודדים את מפלס המים.

8.

קשירה לרשת איזון ארצית

מודד יקשור לרשת האיזון הארצית את גבהי סימני הקבע שנקבעו לפי תקנה 7.

9.

פטור מחובה לפי תקנה 8

החובה שבתקנה 8 אינה חלה אם במרחק של 2 קילומטרים מהבאר אין נקודת קבע ממשלתית.

10.

קשר לנקודת השירות ההידרולוגי ותה״ל [תיקון: תש״ך]

באין אפשרות של קשר אלטימטרי לנקודת קבע ממשלתית בעלת גובה, יקושר האיזון לנקודת קבע שנקבעה על ידי השירות ההידרולוגי שבנציבות המים או של חברת תכנון המים לישראל בע״מ (להלן – תה״ל); באין אפשרות כזאת, ייקבע גובה היסוד לאיזון לפי גובה השטח כמסומן במפה טופוגרפית בקנה המידה הגדול ביותר שהוצאה על ידי מחלקת המדידות.

11.

קשר לנקודת טריאנגולציה

לא נקשרה המדידה האלטימטרית לרשת האיזון הארצית בהתאם לתקנה 8 או לנקודת קבע של השירות ההידרולוגי או של תה״ל, תקושר המדידה לגובה טריגונומטרי של נקודת טריאנגולציה, אם נקודה כזאת מצויה במרחק שאינו עולה על שני קילומטרים מהבאר.

12.

הפרשים בין מדידות איזון

ההפרש בין שתי מדידות איזון שבין סימני הקבע שנקבעו לפי תקנה 7(1)(א) או 7(2)(א) ובין הבאר לא יעלה על 0.002 מטר.

13.

הדיוק בקביעת גבהי סימני הקבע [תיקון: תשי״ח־2]

ההפרש בין שתי מדידות איזון של הקו שבו נקשר סימן הקבע שנקבע לפי תקנה 7, לנקודה ממשלתית בעלת גובה או לנקודת קבע של השירות ההידרולוגי או של תה״ל, לא יעלה על $10{\sqrt {m}}$ מ״מ. ”$m$“ פירושו – מספר הקילומטרים של הקו שבין סימן הקבע ובין הנקודה שאליה הוא נקשר.

14.

פרטי התשריט

התשריט שיוגש למנהל בהתאם לתקנות פיקוח על קידוחי מים, תשט״ז–1955, יכלול:

(1)

מפת הסביבה של הבאר בקנה מידה 1:20,000 ובה סימון המקום המקורב של הבאר. אם אינה קיימת מפת הסביבה בקנה מידה 1:20,000, תוגש מפת הסביבה בקנה מידה הגדול ביותר שהוצאה על ידי מחלקת המדידות;

(2)

מפת הסביבה הקרובה של הקידוח בקנה מידה 1:2,500 בציון גושים וחלקות;

(3)

חתך הקידוח ללא קנה מידה יחד עם ציון סימני הקבע המאוזנים ורום מפלס המים בבאר;

(4)

תרשים מצבי ללא קנה מידה לגבי –

(א)

כל הנקודות שאליהן נקשרה המדידה האלטימטרית;

(ב)

הנקודה שאליה נקשרה המדידה האלטימטרית;

(5)

המחוז, הנפה, הישוב, השכונה, הגוש והחלקה שבה נמצאת הבאר;

(6)

כיוון הצפון;

(7)

קואורדינטות של הבאר במטרים שלמים;

(8)

גובה מפלס המים בבאר עד לדיוק של שני מילימטרים והתאריך בו נמדד גובה מפלס המים.

15.

הצהרת המודד

על התשריט המוגש לפי תקנה 14 יצהיר המודד בחתימת ידו בזו הלשון:

הנני מצהיר בזה שביום . . . . . . . . . . . . . . . ביצעתי את המדידות הדרושות לאיתור הבאר בהתאם לתקנות המדידות (איתור בארות), תשי״ח–1958.

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .חתימת המודד

16.

פרטי מפת הסביבה

(א)

מפת סביבת הקידוח ותשריט הסביבה הקרובה של הבאר ישאו רשת קואורדינטות ארצית.

(ב)

אם המדידה לא נקשרה לרשת הקואורדינטות הארצית, ישאו מפת סביבת הקידוח ומפת הסביבה הקרובה רשת ארצית מקורבת שתיקבע באמצעות מפה בקנה מידה הגדול ביותר של סביבת הבאר שהוצאה על ידי מחלקת המדידות, ויסומנו בתשריט שני האסימותים המגנטיים שנמדדו ויצויינו בהן המילים ”רשת ארצית מקורבת“.

17.

סימון הבאר בתשריט

הבאר תסומן בתשריט בדייקנות המקובלת בהכנת מפות מדידה ותסומן על ידי שני עיגולים קונצנטריים בקוטר 3 ו־1¹⁄₂ מ״מ ולצדם המלה ”באר“.

18.

אופן הכנת התשריט [תיקון: תש״ך]

התשריט ישורטט על בד בקווים ברורים ובדייקנות כפי שמקובל בעריכת תכנית מדידה, וימציאו ממנו העתקי אור לנציבות המים, משרד החקלאות, הקריה, תל־אביב־יפו.

19.

שמירת מסמכים

פנקסי השדה, וכל מסמך מדידה הקשור, במדידה לאיתור באר יישמרו חמש שנים מתאריך גמר המדידה.

20.

מסירת פרטים בקשר לנקודות קבע של השירות ההידרולוגי ותה״ל [תיקון: תש״ך]

הפרטים בקשר לנקודות הקבע של השירות ההידרולוגי של נציבות המים ושל תה״ל יימסרו למודד במשרד השירות ההידרולוגי בירושלים ובכל מקום אחר שיורה המנהל.

21.

השם

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות המדידות (איתור בארות), תשי״ח–1958“.

---

י״ד בסיון תשי״ח (2 ביוני 1958)

• קדיש לוז
  שר החקלאות
• מרדכי נמיר
  שר העבודה

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.