חוק הפיקדון על מכלי משקה
חוק הפיקדון על מכלי משקה מתוך
חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ״ט–1999
2000493
ס״ח תשנ״ט, 170; תש״ס, 173, 272; תשס״ו, 356; תש״ע, 330; תשע״א, 299, 747, 782; תשע״ז, 502; תשפ״ג, 21; תשפ״ד, 170.
דחיית תחילה: ק״ת תשס״א, 723; תשפ״א, 752.
הגדרות [תיקון: תש״ס־2, תש״ע, תשפ״ד]
בחוק זה –
”בית עסק“ – מקום שבו נמכרים מכלי משקה או מכלי משקה גדולים;
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – (החל מיום 1.1.2025): כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”הממונה“ – עובד המדינה שמינה השר בהתאם להוראות סעיף 9;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – (החל מיום 1.1.2025): חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”יבואן“ – מי שמייבא מכלי משקה מלאים או מכלי משקה גדולים מלאים למעט יבוא לשימוש עצמי;
”יצרן“ – מי שעוסק בייצור מכלי משקה מלאים במשקה או מכלי משקה גדולים מלאים במשקה, או במילוי במשקה של מכלי משקה ריקים או מכלי משקה גדולים ריקים, בין בעצמו ובין על ידי אחרים;
”מכל משקה“ – כלי קיבול שמשווקים בו משקה, למעט חלב ומוצריו, בין שהוא מלא ובין שהוא ריק, העשוי מכל חומר, וקיבולתו היא 0.1 ליטר או יותר ופחות מ־1.5 ליטר למעט –
(1)
שקיות;
(2)
מכלי משקה העשויים בעיקרם מנייר או מקרטון;
(3)
(נמחקה);
”מכל משקה גדול“ – כלי קיבול שמשווקים בו משקה, למעט חלב ומוצריו, בין שהוא מלא ובין שהוא ריק, העשוי מכל חומר, וקיבולתו היא 1.5 ליטר או יותר ועד 5 ליטר, למעט –
(1)
שקיות;
(2)
מכלי משקה העשויים בעיקרם מנייר או מקרטון;
”מיחזור“ – כהגדרתו בחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ״ג–1993 או טיפול במכלי משקה או מכלי משקה גדולים בדרך שקבע השר;
”צרכן“ – אדם הקונה או האוסף מכלי משקה או מכלי משקה גדולים שלא למטרת עסק;
”קרן“ – הקרן לשמירת הנקיון שהוקמה לפי סעיף 10 לחוק שמירת הנקיון, התשמ״ד–1984;
”תאגיד מיחזור“ – (נמחקה);
”השר“ – השר להגנת הסביבה.
הטלת פיקדון [תיקון: תש״ס־2, תש״ע]
(א)
על כל מכל משקה מסומן המכיל משקה והמשווק בישראל (להלן – מכל משקה מלא) ישולם פיקדון, לפי הוראות חוק זה.
(ב)
סכום הפיקדון יהיה 30 אגורות לכל מכל משקה מלא, אלא אם כן קבע השר סכום אחר.
(ג)
יצרן או יבואן רשאי להחליט, כי לגבי מכל משקה מלא שהוא מייצר או משווק, סכום הפיקדון יהיה גבוה מהסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) או מהסכום שקבע השר לפי הוראות חוק זה.
חובת סימון [תיקון: תש״ס־2, תש״ע, תשע״א־3]
(א)
לא ייצר יצרן ולא ישווק יבואן מכלי משקה החייבים בפיקדון, אלא אם כן מוטבעים בהם או מודפסים עליהם או על תווית שעליהם, בצורה הנראית לעין, המילים ”חייב בפיקדון“ וכן, סמוך להם, סכום הפיקדון, והכל באופן שאינו ניתן להסרה או למחיקה בשימוש סביר (להלן – מכל משקה מסומן).
(ב)
יבואן המייבא מכלי משקה, יסמנם בהתאם להוראות סעיף קטן (א) לפני ייבואם, או במחסן רשוי כהגדרתו בפקודת המכס.
(ג)
שר התעשיה והמסחר, בהתייעצות עם שר האוצר והשר, רשאי לקבוע הוראות אחרות לענין מקום הסימון של מכלי משקה מיובאים, אף שלא בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).
פטור מחובת סימון [תיקון: תש״ס־2, תש״ע]
(א)
יצרן או יבואן יהיה פטור מחובת סימון מכלי משקה, אם שילם לקרן סכום שהוא פי שישה מסכום הפיקדון שהיה עליו לגבות בעד כל מכלי המשקה שייצר או שייבא אילו סומנו לפי הוראות סעיף 3, ומסר אישור על כך לממונה מאת הקרן לפני שיווק מכלי המשקה.
(ב)
יבואן הפטור מחובת סימון מכלי משקה לפי הוראות סעיף קטן (א), ימסור אישור על כך מאת הקרן גם לפקיד המכס.
איסור מכירת מכלי משקה לא מסומנים [תיקון: תש״ע, תשע״א־3]
בית עסק לא ימכור מכל משקה שאינו מסומן לפי הוראות סעיף 3(א), אלא אם כן חל, לגבי אותו מכל משקה, פטור מחובת הסימון לפי סעיף 3א(א), והיצרן או היבואן, לפי העניין, מסר לבעל העסק העתק מאישור הקרן לממונה לפי הסעיף האמור.
גביית פיקדון
(א)
יצרן, יבואן ובית עסק יגבו פיקדון בשל כל מכל משקה מלא שהם מוכרים.
(ב)
בית עסק המוכר לצרכן משקה לצריכה בתחומי בית העסק, אינו חייב לגבות פיקדון.
תשלום פיקדון
כל הרוכש מכל משקה מלא ישלם פיקדון ליצרן, ליבואן או לבית העסק, שממנו רכש את מכל המשקה; תשלום הפיקדון ייעשה בעת התשלום בעד מכל המשקה.
החזר פיקדון לצרכן [תיקון: תש״ס־2, תש״ע]
(א)
צרכן שיש בידיו מכל משקה ריק מסומן, רשאי להחזירו לבית עסק שבו מוכרים מכלי משקה מלאים מסוג כלשהו, של היצרן או היבואן, לפי הענין, של מכל המשקה שהוחזר.
(ב)
בית עסק כאמור בסעיף קטן (א) חייב לקבל מכל משקה ריק מסומן שמוסר לו צרכן, ולשלם לו את דמי הפיקדון בעדו.
(ג)
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) –
(1)
בית עסק המוכר לצרכן משקה אינו חייב לקבל מכל משקה ריק מסומן ולשלם את דמי הפיקדון בעדו, אם מתקיים אחד מאלה:
(א)
המכירה היתה לצריכה בתחומי בית העסק, אלא אם כן בית העסק גבה בעדו פיקדון;
(ב)
שטח רצפתו של בית העסק פחות מ־28 מ״ר, אלא אם כן מכל המשקה נרכש באותו בית עסק;
(2)
בית עסק אינו חייב לקבל מאותו צרכן יותר מ־50 מכלי משקה ריקים מסומנים, ביום, ולשלם את דמי הפיקדון בעדם;
(3)
מפעיל מכונה אוטומטית למכירת מכלי משקה, שאינה בתחומי בית עסק אינו חייב לקבל מכל משקה ריק מסומן ולשלם את דמי הפיקדון בעדו.
החזר פיקדון לבית עסק [תיקון: תש״ס־2, תש״ע]
(א)
בית עסק שיש בידיו מכלי משקה ריקים מסומנים רשאי להחזירם לבית עסק, ליצרן או ליבואן, שמהם רכש מכלי משקה מלאים מסוג כלשהו של היצרן או היבואן, לפי הענין, של מכלי המשקה שהוחזרו.
(ב)
בית עסק, יצרן ויבואן חייבים לאסוף בתדירות סבירה מכלי משקה ריקים מסומנים שמוסר להם בית עסק לפי הוראות סעיף קטן (א), ולשלם לו את דמי הפיקדון בעדם.
(ג)
הממונה רשאי לתת הוראות לעניין פרקי הזמן המרביים בין מועדי איסוף של מכלי משקה ריקים מסומנים והכמויות של מכלי משקה שייאספו בכל איסוף, ורשאי הוא לתת הוראות שונות בהתאם לגודל בית העסק ולמקומו.
יעדי איסוף של מכלי משקה ריקים [תיקון: תש״ע]
(א)
יצרן ויבואן יאספו מכלי משקה ריקים מסומנים בשיעור שנתי ממוצע מסך מכלי המשקה המלאים ששיווקו בכל תקופה של שנתיים (להלן – יעד איסוף ממוצע), שלא יפחת מ־77 אחוזים, ובלבד ששיעור מכלי המשקה שיאספו מסך מכלי המשקה המלאים ששיווקו בכל שנה (להלן – יעד איסוף שנתי) לא יפחת מ־73 אחוזים; לעניין זה, תקופה של שנתיים תימנה החל ב־1 בינואר של השנה שלאחר התקופה האמורה שקדמה לה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בשנים 2009 עד 2014, יהיו יעדי האיסוף הממוצעים ויעדי האיסוף השנתיים כמפורט להלן:
(1)
בשנים 2009 ו־2010 יעד האיסוף הממוצע לא יפחת מ־70 אחוזים, ויעד האיסוף השנתי לא יפחת בשנת 2009 – מ־68 אחוזים ובשנת 2010 – מ־69 אחוזים;
(2)
בשנים 2011 ו־2012 יעד האיסוף הממוצע לא יפחת מ־73 אחוזים, ויעד האיסוף השנתי לא יפחת בשנת 2011 – מ־70 אחוזים ובשנת 2012 – מ־71 אחוזים;
(3)
בשנים 2013 ו־2014 יעד האיסוף הממוצע לא יפחת מ־77 אחוזים, ויעד האיסוף השנתי לא יפחת בשנת 2013 – מ־72 אחוזים ובשנת 2014 – מ־73 אחוזים.
(ג)
לעניין סעיף זה, רשאי יצרן או יבואן לאסוף גם מכלי משקה ריקים שלא יוצרו או שווקו על ידו.
תשלום בשל אי־
(א)
יצרן או יבואן שלא עמד ביעד איסוף שנתי לפי סעיף 7א, ישלם לקרן, בשל כל מכל משקה שלא אסף בהתאם לאותו יעד, את כפל סכום הפיקדון שנקבע לכל מכל משקה כאמור.
(ב)
יצרן או יבואן שלא עמד ביעד איסוף ממוצע לפי סעיף 7א, ישלם לקרן, בשל כל מכל משקה שלא אסף בהתאם לאותו יעד, סכום כמפורט להלן:
(1)
בשל אי־עמידה ביעד האיסוף הממוצע בשיעור של 7 אחוזים או יותר – כפל סכום הפיקדון שנקבע לכל מכל משקה כאמור;
(2)
בשל אי־עמידה ביעד האיסוף הממוצע בשיעור של 4 אחוזים או יותר אך פחות מ־7 אחוזים – פי 1.9 מסכום הפיקדון שנקבע לכל מכל משקה כאמור;
(3)
בשל אי־עמידה ביעד האיסוף הממוצע בשיעור של 2 אחוזים או יותר אך פחות מ־4 אחוזים – פי 1.8 מסכום הפיקדון שנקבע לכל מכל משקה כאמור;
(4)
בשל אי־עמידה ביעד האיסוף הממוצע בשיעור של 0.5 אחוזים או יותר אך פחות מ־2 אחוזים – פי 1.5 מסכום הפיקדון שנקבע לכל מכל משקה כאמור;
(5)
בשל אי־עמידה ביעד האיסוף הממוצע בשיעור של פחות מ־0.5 אחוז – פי 1.3 מסכום הפיקדון שנקבע לכל מכל משקה כאמור.
(ג)
תשלום ששילם יצרן או יבואן לקרן לפי הוראות סעיף קטן (א), ינוכה מהסכום שעליו להעביר לקרן לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהקרן לא תחזיר ליצרן או ליבואן סכום ששילם או שהיה עליו לשלם בשל אי־איסוף לפי סעיף קטן (א).
המועד להעברת התשלומים לקרן [תיקון: תש״ע]
יצרן או יבואן החייב בתשלומים לפי סעיף 7ב, יעבירם לקרן עד המועד המפורט להלן:
(1)
לעניין תשלומים לפי סעיף 7ב(א) המשולמים בעד שנה מסוימת – 1 במרס של השנה שלאחריה;
(2)
לעניין תשלומים לפי סעיף 7ב(ב) המשולמים בעד תקופה של שנתיים – 1 במרס של השנה שלאחר התקופה האמורה.
חובת מיחזור של מכלי משקה ריקים [תיקון: תש״ע]
יצרן ויבואן ימחזרו 90 אחוזים לפחות מכלל מכלי המשקה הריקים שאספו בכל שנה, עד 1 ביוני של השנה שלאחריה; מכלי המשקה ימוחזרו במפעל מיחזור המורשה לפי כל דין.
יעדי איסוף וחובת מיחזור של מכלי משקה גדולים ריקים [תיקון: תש״ע, תשע״א, ק״ת תשפ״א]
(א)
יצרן ויבואן יאספו, בכל שנה, מכלי משקה גדולים ריקים בשיעור של 50 אחוזים לפחות מסך מכלי המשקה הגדולים המלאים ששיווקו באותה שנה.
(ב)
לעניין סעיף קטן (א), רשאי יצרן או יבואן לאסוף גם מכלי משקה גדולים ריקים שלא יוצרו או שווקו על ידו.
(ג)
יצרן ויבואן ימחזרו 90 אחוזים לפחות מכלל מכלי המשקה הגדולים הריקים שאספו בכל שנה, עד 1 ביוני של השנה שלאחריה; מכלי המשקה ימוחזרו במפעל מיחזור המורשה לפי כל דין.
(ד)
לא הגיע איסוף מכלי המשקה הגדולים הריקים בשנה כלשהי לשיעור של 55 אחוזים מכלל מכלי המשקה הגדולים המלאים ששיווקו יצרנים ויבואנים באותה שנה, יודיע על כך השר, בהודעה שתפורסם ברשומות בתוך חודש ממועד קבלת הדוח הרבעוני האחרון לאותה שנה, כאמור בסעיף 10; הודיע השר כאמור, יחולו הוראות חוק זה גם על מכלי משקה גדולים, החל ב־1 בחודש שלאחר תום 60 ימים ממועד ההודעה (בסעיף זה – מועד התחולה), בשינויים אלה:
(1)
בסעיף 7א, אחרי סעיף קטן (א) יקראו:
"(א1)
על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)
בשנתיים הראשונות שתחילתן במועד התחולה, יהיה יעד האיסוף הממוצע 68 אחוזים, ויעד האיסוף השנתי – 65 אחוזים;
(2)
בשנים השלישית והרביעית שלאחר מועד התחולה, יהיה יעד האיסוף הממוצע 73 אחוזים, ויעד האיסוף השנתי – 71 אחוזים;";
(2)
סעיף קטן (א) וסעיפים 7ו ו־10(ה) – לא יחולו.
(ה)
על אף הוראות סעיף קטן (ד), הגיע איסוף מכלי המשקה הגדולים מכלל מכלי המשקה הגדולים המלאים, ששיווקו יצרנים ויבואנים בשנה כלשהי, לשיעור של 47 אחוזים אך לא הגיע לשיעור של 55 אחוזים, רשאי השר, בצו, לדחות את מועד התחולה, וכן לקבוע תנאים לתחולת הוראות החוק.
מועד התחולה של החוק על מכלי משקה גדולים נדחה ליום 1.12.2021 (ק״ת תשפ״א, 752).
תשלום בשל אי־
יצרן או יבואן שלא עמד ביעד האיסוף האמור בסעיף 7ה(א), ישלם לקרן עד ה־1 במרס של השנה שלאחר מכן, בשל כל מכל משקה גדול שלא אסף בהתאם לאותו יעד, 60 אגורות.
[תיקון: תש״ס־2, תש״ע]
(בוטל).
[תיקון: תש״ס־2, תש״ע]
(בוטל).
[תיקון: תש״ס־2, תש״ע]
(בוטל).
מינוי ממונה [תיקון: תש״ע]
השר ימנה מבין עובדי המדינה שבמשרדו, ממונה לענין חוק זה.
[תיקון: תש״ע, תשע״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תש״ע, תשע״א־2]
(בוטל).
[תיקון: תש״ע, תשע״א־2]
(בוטל).
רישום ועיון [תיקון: תש״ע]
(א)
יצרן ויבואן ינהלו רישום מלא ומפורט של העניינים הכלולים בחובות הדיווח לפי סעיף 10.
(ב)
הממונה או מי מטעמו רשאי לעיין ברישומים כאמור בסעיף זה ולקבל העתק נכון מהם.
חובת דיווח וקביעת הממונה [תיקון: תש״ס־2, תש״ע]
(א)
יצרן ויבואן ידווחו לממונה, אחת לרבעון (בסעיף זה – דוח רבעוני) ובתום כל שנה (בסעיף זה – דוח שנתי), על כל אלה:
(1)
מספר מכלי המשקה המלאים שמכרו ושבעדם היה עליהם לגבות פיקדון, בפירוט סוג החומר שמכלי המשקה עשויים ממנו וקיבולתם;
(2)
מספר מכלי המשקה הריקים שאספו, בפירוט סוג החומר שמכלי המשקה עשויים ממנו וקיבולתם;
(3)
מספר מכלי המשקה הריקים שבשלהם החזירו פיקדון, בפירוט סוג החומר שמכלי המשקה עשויים ממנו וקיבולתם;
(4)
מספר מכלי המשקה הריקים שמיחזרו, בפירוט אופן מיחזורם, פרטי מפעל המיחזור וסוג החומר שמכלי המשקה עשויים ממנו;
בסעיף זה, ”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים המסתיימת ביום האחרון של החודשים מרס, יוני, ספטמבר ודצמבר של כל שנה.
(א1)
דוח רבעוני יוגש לממונה בתוך חודש מתום הרבעון שלגביו מוגש הדוח, במתכונת שיורה עליה הממונה.
(א2)
דוח שנתי יוגש לממונה לא יאוחר משישה חודשים מתום כל שנת כספים, כשהוא מבוקר וחתום על ידי רואה חשבון, במתכונת שיורה עליה הממונה.
(א3)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה לפטור יבואן ויצרן, מטעמים שיירשמו, מדיווח לגבי סוג החומר שמכלי המשקה עשויים ממנו וקיבולתם.
(א4)
הממונה או מי מטעמו, רשאי לדרוש מיצרן או יבואן להמציא לו כל מידע ששימש לעריכת הדוח לפי סעיף זה; נדרש יצרן או יבואן להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
(ב)
לא מסר יצרן או יבואן, דוח כאמור רבעוני או דוח שנתי, או שמסר דוח, אך לממונה יש טעמים סבירים להניח שהדוח אינו נכון, רשאי הממונה, לאחר שנתן ליצרן או ליבואן הזדמנות להשמיע את טענותיו, לקבוע בהחלטה מנומקת את הסכומים שעל היצרן או היבואן להעביר לקרן.
(ג)
עובדי הקרן והממונה, לא יגלו ידיעה או נתון שנמסרו להם לפי חוק זה, אלא אם כן הדבר דרוש לצורך ביצוע חוק זה או לפי דרישת בית משפט.
(ד)
על קביעת הממונה לפי חוק זה יחולו הוראות סעיפים 13 עד 16א, למעט סעיפים 15(א) סיפה ו־15א, לעניין הפחתת סכומים, בשינויים המחויבים.
(ה)
הוראות סעיף זה יחולו גם על יצרנים ויבואנים של מכלי משקה גדולים, בשינויים המחויבים.
עיצום כספי [תיקון: תש״ס־2, תש״ע]
(א)
לא העביר יצרן או יבואן תשלומים לקרן לפי הוראות סעיפים 7ב, 7ג, 7ו או 10(ב), רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בסכום שהוא פי שישה מסכום התשלומים שהיה עליו להעביר כאמור.
(ב)
עשה יצרן או יבואן אחד מאלה, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בסכום הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין):
(1)
(1א)
(2)
לא דיווח לממונה לפי הוראות סעיף 10.
(ג)
הממונה רשאי להטיל על תאגיד כפל העיצום הכספי שנקבע לפי סעיף זה.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת [תיקון: תש״ע]
(א)
בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק העשרים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
(ב)
בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות המנויות בסעיף 11, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
הודעה על כוונת חיוב [תיקון: תש״ע]
(א)
היה לממונה יסוד סביר להניח כי יצרן או יבואן הפר הוראה מההוראות המנויות בסעיף 11 (בחוק זה – מפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בחוק זה – הודעה על כוונת חיוב).
(ב)
בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
(1)
המעשה או המחדל המהווה את ההפרה;
(2)
סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
(3)
זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 14;
(4)
שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 12.
זכות טיעון [תיקון: תש״ע]
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 13 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
החלטת ממונה ודרישת תשלום [תיקון: תש״ע]
(א)
טען המפר את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 14, יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 15א.
(ב)
(1)
החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בחוק זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו.
(2)
החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
(ג)
לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 14, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
סכומים מופחתים [תיקון: תש״ע]
(א)
הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב)
השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע בחוק זה, בשיעורים שיקבע.
סכום מעודכן של העיצום הכספי [תיקון: תש״ע]
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 14 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט השלום ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום מתן פסק הדין בערעור.
המועד לתשלום עיצום כספי [תיקון: תש״ע]
עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 15.
הפרשי הצמדה וריבית [תיקון: תש״ע, תשפ״ד]
לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, עד לתשלומו.
ריבית שקלית ודמי פיגורים [תיקון: תש״ע, תשפ״ד]
(החל מיום 1.1.2025): לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.
גבייה [תיקון: תש״ע]
על גבייה של עיצום כספי, תשלומים וסכומים נוספים לפי חוק זה תחול פקודת המסים (גביה).
ערעור על עיצום כספי [תיקון: תשפ״ד]
(א)
על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער בפני בית משפט שלום.
(ב)
הערעור יוגש בתוך 30 ימים מהיום שהודע על הטלת העיצום הכספי.
(ג)
אין בערעור כדי לעכב תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הורה הממונה או בית המשפט אחרת.
(ד)
התקבל הערעור, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
(החל מיום 1.1.2025): התקבל הערעור, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
(ה)
על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד.
פרסום [תיקון: תש״ע]
הוטל עיצום כספי לפי חוק זה, רשאי הממונה לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את שמו של המפר ואת מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבותיה, ורשאי הממונה להורות למפר לפרסם על חשבונו של המפר פרסום כאמור.
שמירת אחריות פלילית [תיקון: תשפ״ד]
(א)
אין בהוראות סעיף 11 כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש כתב אישום כאמור בסעיף 18, אם הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת מטעמים שיירשמו.
(ב)
הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי סעיף 18, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם, יוחזר לו סכום העיצום בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
(החל מיום 1.1.2025): הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי סעיף 18, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
עונשין [תיקון: תש״ס־2, תש״ע]
(א)
העושה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ואם העבירה נעברה על ידי תאגיד – כפל הקנס האמור:
(1)
(1א)
מכר מכל משקה שאינו מסומן, בניגוד להוראות סעיף 3ב;
(2)
לא גבה פיקדון בשל מכל משקה מלא לפי הוראות סעיף 4;
(3)
(4)
(נמחקה);
(5)
(נמחקה);
(6)
(נמחקה);
(7)
(8)
(9)
לא איפשר לממונה או למי מטעמו לעיין ברישומים כאמור בסעיף 9ד(ב) או לא מסר העתק נכון מהם;
(10)
לא מסר מידע שנדרש למסרו לממונה או למי מטעמו לפי הוראות סעיף 10(א4).
(ב)
המוסר דיווח כוזב בניגוד להוראות סעיף 10, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – כפל הקנס האמור.
(ג)
לא דיווח אדם לממונה לפי הוראות סעיף 10 או לא העביר לקרן סכומים כפי שקבע הממונה לפי הוראות אותו סעיף, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – כפל הקנס האמור.
התיישנות [תיקון: תש״ע, תשע״ז]
על אף האמור בסעיף 225א(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, ניתן להגיש כתב אישום או להמציא הודעת תשלום קנס, כאמור באותו סעיף, בשל עבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, אם טרם חלפו שנתיים מיום ביצוע העבירה.
אחריות מעביד ונושא משרה בתאגיד [תיקון: תש״ע]
(א)
מעביד או נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 18 בידי עובד מעובדיו או בידי התאגיד, לפי העניין; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה ולעניין העבירות שבפסקאות (1), (1א), (2), (7) ו־(8) של סעיף 18 – גם דירקטור.
(ב)
נעברה עבירה לפי סעיף 18 בידי עובד או בידי תאגיד, חזקה היא כי המעביד, או נושא המשרה בתאגיד, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
ייעוד כספים [תיקון: תש״ע]
קנס, עיצום כספי, תשלומים וסכומים נוספים לפי חוק זה יועברו לקרן.
שימוש בכספים המתקבלים בקרן [תיקון: תשס״ו, תשפ״ג]
הכספים שיועברו לקרן לפי הוראות חוק זה יתנהלו בחשבון נפרד, וישמשו לעידוד המיחזור של מכלי משקה, לכל מטרה אחרת שתקדם את ביצועו של חוק זה או את אכיפת הוראותיו וכן למטרות הקרן לפי הוראות סעיף 10(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984, הכל כפי שיקבע השר, בהמלצת הקרן, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
התקנת מכונה לאיסוף מכלי משקה – הוראות מיוחדות [תיקון: תש״ס־2]
התקנת מכונה לאיסוף מכלי משקה ריקים בקיר חיצוני של בית עסק הנעשית לפי סעיף 266ב לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, פטורה מהיתר לפי פרק ה׳ לחוק האמור.
טפסים [תיקון: תש״ס־2]
אישורים בהתאם להוראות סעיפים 3(ג) ו־3א יהיו על גבי טפסים שיערוך הממונה, ובלבד שטופס שיש למסרו לפקיד המכס ייערך בהתייעצות עם מנהל המכס כהגדרתו בפקודת המכס.
פיצויים לדוגמה [תיקון: תש״ע]
(א)
סירב בית עסק לקבל מצרכן מכלי משקה ריקים מסומנים ולשלם לו את דמי הפיקדון בעדם, כאמור בסעיף 6, רשאי בית המשפט לפסוק לצרכן פיצוי שאינו תלוי בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,800 שקלים חדשים על כל סירוב; בסעיף זה, ”סירוב“ – לרבות כמה מקרי סירוב לאותו צרכן, במהלך אותו יום עסקים.
(ב)
בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לצרכן כתוצאה מביצוע ההפרה:
(1)
אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
(2)
עידוד הצרכן למימוש זכויותיו;
(3)
חומרת ההפרה, היקפה הכספי ונסיבותיה.
ביצוע ותקנות [תיקון: תש״ס־2, תש״ע, תשפ״ג]
(א)
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה –
(1)
קביעת סכומי פיקדון שונים למכלים שונים, ויכול שסכומי הפיקדון ייקבעו בשים לב לאפשרות למחזר את מכלי המשקה;
(2)
עדכון סכומי הפיקדון;
(3)
שינוי נוסח הסימון האמור בסעיף 3, וכן הגודל ואופן הסימון;
(4)
נסיבות נוספות על אלה המנויות בסעיף 6(ג), שבהן בית עסק אינו חייב לגבות פיקדון;
(4א)
(נמחקה);
(5)
דרכים למסירת דיווח בהתאם להוראות סעיף 10, וכן שינוי תקופות הדיווח שנקבעו באותו סעיף.
(א1)
(בוטל).
(ב)
תקנות וצווים לפי חוק זה טעונים אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
חובת התקנת תקנות [תיקון: תשפ״ג]
תקנות ראשונות לפי סעיפים 22 ו־23(א)(5) יובאו לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת עד יום ה׳ בטבת התשס״א (31 בדצמבר 2000).
תחילה [תיקון: תש״ס־2, ק״ת תשס״א, תשפ״ג]
(א)
תחילתו של חוק זה ביום י״ד בתשרי התשס״ב (1 באוקטובר 2001).
(ב)
השר באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לדחות את מועד תחילתו של חוק זה עד ליום י״ד בתשרי התשס״ב (1 באוקטובר 2001).
פרסום
חוק זה יפורסם ברשומות בתוך 45 ימים מיום קבלתו.
נתקבל בכנסת ביום ג׳ באייר התשנ״ט (19 באפריל 1999).
- בנימין נתניהו
ראש הממשלה - רפאל איתן
השר לאיכות הסביבה - עזר ויצמן
נשיא המדינה - דן תיכון
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.