”כלי שיט המשמש למטרות פרטיות“ – כלי שיט שאורכו אינו עולה על 24 מטרים ומופעל, בלא תמורה, למטרת ספורט או פנאי או למטרה פרטית אחרת שקבע השר לפי סעיף 230(א)(5);

”מפקח“ – מפקח על הימאים שמינהו המנהל לפי סעיף 3;

”נמל בית“, לגבי איש צוות ישראלי – נמל ים או אויר בישראל, ולגבי איש צוות אחר – הנמל שבו נשכר או שבו הצטרף לשירות בכלי השיט, או נמל ים או אויר במדינה שאיש הצוות הוא אזרחה או כל מקום באותה מדינה הסמוך לאחד המקומות האמורים, והכל לפי בחירת בעל כלי השיט;

”נציג“ – נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת ישראל כמשמעותו בסעיף 29 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971;

”פנקס ימאי“ – תעודה הניתנת מאת מפקח למבקש לשרת בצוות, והכוללת פרטי זהותו של המבקש ורישומים אחרים שהורה עליהם המנהל;

”פקיד דיג“ – כמשמעותו בפקודת הדיג, 1937;

”צוות“ –

(1)

לעניין כלי שיט שאינו כלי שיט משמש למטרות פרטיות – כלל העובדים של בעל כלי שיט הממלאים תפקיד בכלי השיט, למעט קברניט, נתב ומתלמד כמשמעותו בפרק י״ח;

(2)

לעניין כלי שיט המשמש למטרות פרטיות – מי שממלא תפקיד בכלי השיט וחייב להיות בו בעת השטתו, כתנאי לכשירותו לשיט בהתאם להוראות לפי כל דין;

”קברניט“ – מי שבידו הפיקוד על כלי השיט, למעט נתב;

”שכר“ – כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי״ח–1958;

”השר“ – שר התחבורה.

פרק ב׳: תנאי הכשירות לשירות בצוות

סימן א׳: כשירות כללית

2.

תנאי כשירות כלליים

(א)

השר יקבע תנאי כשירות כלליים לשירות בצוות – ובכלל זה גיל, כושר גופני, כושר הסתגלות לשירות בים, עבר נקי ושירות בטחון – ורשאי הוא לקבוע תנאים אלה לפי סוגים של כלי שיט, של תפקידים או של הפלגות, או לפי כל מבחן אחר שייראה לו.

(ב)

לא יעסיק בעל כלי שיט ולא ירשה להעסיק אדם בצוות, ולא ישרת אדם בצוות, אלא אם נתמלאו בו תנאי הכשירות שנקבעו לפי סעיף זה.

3.

מינוי מפקח

(א)

המנהל ימנה מפקחים על הימאים; אחד מהם יתמנה מפקח ראשי; מינוי מפקח יכול להיות כללי או מסוייג.

(ב)

מפקח ראשי יהיה בין השאר בעל הכשרה ונסיון ימיים.

4.

פנקס ימאי לימאי ישראלי

(א)

אזרח ישראלי שנתמלאו בו תנאי הכשירות הכלליים ובעל כלי שיט מבקש להעסיקו בצוות, יתן לו המפקח, לפי בקשתו, פנקס ימאי.

(ב)

לא יעסיק בעל כלי שיט ולא ירשה להעסיק אזרח ישראלי בצוות, ולא ישרת אזרח ישראלי בצוות, אלא אם הוא בעל פנקס ימאי.

5.

פנקס ימאי או אישור שירות לשאינו ישראלי

(א)

מי שאינו אזרח ישראלי, ונתמלאו בו תנאי הכשירות הכלליים ובעל כלי השיט מבקש להעסיקו בצוות ואישר המפקח את שירותו (להלן – אישור השירות), רשאי המפקח, בתנאים שקבע השר בתקנות, לתת לו פנקס ימאי במקום להוציא לו אישור שירות.

(ב)

לא יעסיק בעל כלי שיט בצוות ולא ירשה להעסיק בצוות את מי שאינו אזרח ישראלי ושאינו בעל פנקס ימאי או שאין לגביו אישור שירות.

6.

שאינו ישראלי ונשכר מחו״ל

בכפוף לאמור בסעיף 2, רשאי השר לקבוע את התנאים שבהם מותר להעסיק ללא אישור שירות את מי שאינו אזרח ישראלי ונשכר מחוץ לישראל לצוות כלי שיט הנמצא מחוץ לישראל; תנאים אלה יכללו את התקופה המירבית שבה רשאי אדם לשרת בכלי שיט ללא אישור שירות כאמור, או את קרות המקרה שאחריו לא יהיה אדם רשאי לשרת בכלי שיט ללא אישור שירות כאמור.

7.

ביטול פנקס ימאי

מפקח רשאי לבטל פנקס ימאי או אישור שירות, או לסרב להאריך את תקפם, אם תנאי הכשירות הכלליים אינם קיימים עוד בבעליהם או אם הושגו על סמך מסירת ידיעות שהן כוזבות או מטעות בפרט חשוב; אולם לא ישתמש המפקח בסמכות זו בעילה שעליה ניתן להביא את בעל הפנקס או האישור לדין משמעתי לפי פרק ט״ו.

8.

מניעת שירות מטעמי בטיחות ובטחון

מטעמים של בטחון המדינה, שמירה על חוקיה ועל שמה הטוב, בטיחות חיי בני אדם בכלי השיט ובטיחות השיט בכלל, רשאי מפקח לבטל פנקס ימאי או אישור שירות או לסרב לתיתם או לסרב להאריך תקפם אף אם נתמלאו תנאי הכשירות הכלליים לפי סעיף 2; אולם לא ישתמש המפקח בסמכות זו בעילה שעליה ניתן להביא את בעל הפנקס או האישור לדין משמעתי לפי פרק ט״ו.

9.

הפקעת פנקס ימאי או אישור שירות

(א)

נפסל אדם בדין משמעתי לשירות בכלי שיט לצמיתות, יבוטל פנקס הימאי או אשור השירות שניתן לו.

(ב)

נפסל אדם כאמור לתקופה קצובה, או לתקופה בלתי קצובה כשהפסילה מותנית במילוי תנאי, יותלה פנקס הימאי או אישור השירות שניתן לו.

10.

ערעור על החלטות המפקח או המנהל

(א)

הרואה עצמו נפגע מהחלטת המפקח לפי סעיפים 7 או 8, רשאי לערור עליה לפני המנהל תוך 15 יום מיום שהגיעה ההחלטה לידיעת העורר; המנהל לא ידון ולא יחליט בערר אלא לאחר התייעצות עם ועדת משנה של שלושה שתבחר הועדה המייעצת מבין חבריה.

(ב)

המנהל בבואו להכריע בערר רשאי לאשר את ההחלטה שעוררים עליה בשינויים או ללא שינויים, או לבטלה ולתת אחרת במקומה.

11.

מתן פנקס לדייג

הזכאי לפנקס ימאי והוא מבקש לשרת בכלי שיט שעיקר עיסוקו בדיג, רשאי המפקח, לפי המלצת פקיד דיג ולאחר התייעצות עם פקיד הדיג הראשי, ליתן לו פנקס דייג; לענין כל הוראה שבחוק זה דין פנקס דייג כדין פנקס ימאי.

12.

תקפו של פנקס ימאי

השר רשאי לקבוע בתקנות את תקופת תקפו של פנקס ימאי וסדרי חידושו אף כשבעלו חדל לשרת בכלי שיט.

סימן ב׳: כשירות לתפקידים מיוחדים

13.

מקצועות ותפקידים טעוני הסמכה או מסוייגים [תיקון: תשל״ד]

השר, בהתייעצות עם שר העבודה, ולגבי כלי שיט שעיקר עיסוקם בדיג – גם בהתייעצות עם שר החקלאות, רשאי לקבוע –

(1)

מקצועות ימיים או תפקידים בכלי שיט שהם טעוני הסמכה ואת רמת ההשכלה, ההכשרה והכושר המקצועי הנדרשים להם;

(2)

סייגים לשירות בתפקידים מסויימים בכלי שיט;

(3)

את הכללים והנוהל למתן תעודות ההסמכה ולהכרה בתעודות הסמכה שניתנו במדינות חוץ.

14.

תעודת הסמכה והכרה בתעודות חוץ

השר רשאי לתת תעודות הסמכה בישראל ולהכיר בתעודות הסמכה שניתנו במדינות חוץ.

15.

דין ההכרה בתעודת חוץ [תיקון: תשל״ד]

ההכרה בתעודות הסמכה שניתנו במדינות חוץ יכולה שתהיה כללית או מיוחדת למדינה פלונית או מיוחדת לאדם פלוני, ויכולה שתהיה בסייגים; הודעה על הכרה כללית בתעודות הסמכה של מדינות חוץ אינה טעונה פרסום ברשומות.

16.

ייחוד תפקידים ימיים

בכפוף לאמור בסעיף 20, לא יעסיק בעל כלי שיט אדם בצוות ולא ירשה שיועסק בו, ולא ישרת אדם בצוות, בתפקיד הטעון הסמכה והאדם איננו בעל תעודת הסמכה לאותו תפקיד שניתנה או שהוכרה לפי חוק זה, או בתפקיד שהשירות בו איננו תואם סייג שנקבע לו לפי סעיף 13.

17.

הכרה זמנית על־ידי הקברניט

השר רשאי לקבוע בתקנות את הנסיבות והדרכים שבהן רשאי קברניט כלי שיט להכיר הכרה זמנית בתעודת הסמכה של איש צוות שניתנה במדינת חוץ אם נתקיימו בבעל התעודה שתי אלה:

(1)

הוא נשכר לשרת בכלי שיט בהיותו מחוץ לישראל;

(2)

נסיבות קבלתו לשירות אינן מאפשרות למעשה קבלת הכרה לפי חוק זה.

18.

סייג לגבי בעל הכשרה ונסיון מיוחדים

השר רשאי לקבוע נסיבות ותנאים שבהם לא יחולו הוראות סעיף 16, כולן או מקצתן, לגבי מי שאינו אזרח ישראלי ושנתקיימו בו שתי אלה:

(1)

הוא מבקש לשרת בתפקיד שלא נקבע כתפקיד טעון הסמכה או רישוי בשום אמנה בין־לאומית שישראל צד לה;

(2)

הוא בעל נסיון והכשרה ימיים מיוחדים כפי שנקבעו.

19.

דין אישור שירות כדין הכרה בתעודה

הכרה בתעודת הסמכה של מדינת חוץ אינה גורעת מהוראות סימן א׳ בדבר הצורך לקבל אישור שירות, ואישור שירות שניתן לפי סימן א׳ למילוי תפקיד הטעון הסמכה דינו כדין הכרה בתעודת הסמכה.

20.

היתר שירות באין תעודת הסמכה

על אף האמור בסימן זה, ניתן להעסיק אדם בכלי שיט במקצוע ימי ובתפקיד שהם טעוני הסמכה אף אם אין בידו תעודת הסמכה המוכרת לפי חוק זה, אם שירותו במקצוע ובתפקיד כאמור הותר בכתב מטעם המפקח בתנאים שנקבעו בתקנות; כתב היתר כאמור לא יינתן אלא לתקופה שאינה עולה על 24 חדשים; כתב ההיתר, כל עוד הוא בתוקף, כוחו יפה כתעודת הסמכה.

פרק ג׳: המועצה להסמכת ימאים

21.

המועצה להסמכת ימאים

השר ימנה מועצה להסמכת ימאים (להלן – המועצה).

22.

תפקידי המועצה וסמכויותיה

תפקידי המועצה וסמכויותיה הם –

(1)

לייעץ לשר בדבר קביעת ההיקף והרמה של הידיעות הנדרשות בבחינות להסמכת ימאים;

(2)

למנות אנשים מבין חברי המועצה או מחוצה לה להיות בוחנים בבחינות הסמכה לימאים ולקבוע את תפקידיהם וסמכויותיהם;

(3)

לקבוע את סדרי הבחינות להסמכת ימאים, לפקח על עריכתן, לאשר תוצאות של בחינות ולהמליץ לפני השר או לפני מי שהסמיך לכך על מתן תעודות הסמכה לימאים;

(4)

לייעץ לשר בקביעת תנאי הכשירות הכללית והמקצועית לשירות בים בכלל ובתפקיד מיוחד בפרט;

(5)

כל תפקיד אחר שיטיל עליה השר והנוגע להסמכת ימאים או לביצוע הוראות אחרות של חוק זה.

23.

הרכב המועצה

המועצה תהיה של 29 חברים שימנה השר, והם –

(1)

ששה חברים, כנציגי הימאים, לאחר התייעצות עם הארגון היציג שמרבית הימאים נמנים עמו;

(2)

חבר אחד, כנציג הנוער העובד, לאחר התייעצות עם הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של נערים עובדים בישראל;

(3)

שבעה חברים, כנציגי בעלי כלי שיט, לאחר התייעצות עם גופים המייצגים לדעת השר את בעלי כלי השיט בישראל;

(4)

שנים עשר חברים, לפי שיקול דעתו של השר, מקרב עובדי המדינה ואנשי ציבור;

(5)

חבר אחד לפי המלצת שר הבטחון;

(6)

שני חברים המייצגים את ענף הדיג, לפי המלצת שר החקלאות.

24.

מינוי יושב ראש וסגן

השר ימנה מבין חברי המועצה את היושב ראש ואת סגנו.

25.

פרסום המינוי [תיקון: תשל״ד]

מינוי חברי המועצה, היושב ראש וסגנו יפורסם ברשומות.

26.

תקופת כהונתם של חברי המועצה

תקופת כהונתם של חברי המועצה היא שלוש שנים.

27.

התפטרות

חבר המועצה רשאי להתפטר מחברותו בהודעה בכתב לשר; כהונתו תיפסק בתום שלושים יום לאחר הגשת ההודעה, אם לא הסכים השר למועד קצר מזה.

28.

העברה מכהונה

(א)

השר רשאי להעביר חבר המועצה מכהונתו אם –

(1)

ניטל ממנו הכושר הגופני או הנפשי או נבצר ממנו מסיבה אחרת למלא את תפקידיו;

(2)

הורשע בעבירה פלילית שיש עמה קלון;

(3)

פשט את הרגל או נתמנה עליו כונס נכסים מטעם בית המשפט;

(4)

עזב את הארץ לצמיתות;

(5)

נעדר ממספר ישיבות רצופות של המועצה שקבעה המועצה מראש לענין זה; מיד לאחר הישיבה האחרונה של המועצה, שההיעדרות ממנה מעניקה את הסמכות לפי פסקה זו, תומצא לחבר שנעדר מן הישיבות כאמור הודעה בכתב, ובה פירוט הישיבות של המועצה שמהן נעדר וכן נוסחו המלא של סעיף זה; העתק ההודעה יישלח לגוף שהחבר מייצגו;

(6)

נתבקש לעשות כן מאת הגוף שעמו התייעץ השר לענין מינויו של החבר.

(ב)

בכל מקרה מן המנויים בפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (א) לא יעביר השר חבר המועצה מכהונתו בלי שנועץ בגוף שהחבר מייצגו.

29.

הנוהל

(א)

המועצה תקבע את סדר עבודתה במידה שלא נקבעו בחוק.

(ב)

רוב חברי המועצה, כשביניהם היושב ראש או סגנו, יהיה מנין חוקי בישיבות המועצה; לא היה מנין חוקי בפתיחת הישיבה, תהיה הישיבה שלאחריה כדין בכל מספר של נוכחים.

(ג)

המועצה רשאית לפעול על ידי ועדות קבועות או זמניות או לענינים מסויימים, והיא רשאית לצרף לועדה גם מי שאינו חבר המועצה.

(ד)

פעולת המועצה לא תיפסל מחמת זה בלבד שבשעת עשיית הפעולה היה מקום פנוי במועצה מכל סיבה שהיא.

פרק ד׳: הצוות

30.

צוות ישראלי

בכלי שיט ישרתו, ככל האפשר, אנשי צוות ישראליים בלבד.

31.

קברניט ישראלי

לא יעסיק בעל כלי שיט קברניט שאינו ישראלי ולא ישרת מי שאינו ישראלי כקברניט בכלי שיט, אלא בהיתר לפי חוק זה.

32.

העסקת קברניט שאינו ישראלי

מפקח רשאי לפי בקשת בעל כלי שיט להתיר העסקת קברניט שאינו ישראלי; ההיתר יכול להיות מיוחד או לסוגים של כלי שיט או של הפלגות.

33.

ערעור על החלטת המפקח והמנהל

(א)

סירב המפקח להתיר העסקתו של קברניט שאינו ישראלי או התיר העסקתו בסייגים, רשאי מבקש ההיתר לערור על החלטת המפקח לפני המנהל תוך 15 יום מיום שהגיע ההחלטה לידיעת העורר; המנהל לא ידון ולא יחליט בערר אלא לאחר התייעצות בועדת משנה של שלושה שתבחר הועדה המייעצת מבין חבריה.

(ב)

המנהל בבואו להכריע בערר רשאי לאשר את ההחלטה שעוררין עליה, בשינויים או ללא שינויים, או לבטלה ולתת אחרת במקומה.

34.

הסדרים להבטחת צוות ישראלי

(א)

השר רשאי, בהתייעצות עם שר העבודה ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, ולגבי כלי השיט שעיקר עיסוקם בדיג – גם בהתייעצות עם שר החקלאות, להתקין תקנות בענינים אלה:

(1)

קביעת תפקידים בכלי שיט, שישרתו בהם אנשי צוות ישראליים בלבד;

(2)

קביעת היחס המספרי הכללי בין אנשי צוות ישראליים לבין אנשי צוות לא ישראליים המשרתים בכלי שיט בכלל, וקביעת יחס מספרי כאמור לגבי ממלאי תפקידים מסויימים בכלי שיט בפרט;

(3)

התנאים שבהם רשאי מפקח להתיר, בהיתר כללי, מיוחד או לסוגים, העסקתם של אנשי צוות שאינם ישראליים בסטיה מן האמור בתקנות לפי סעיף זה, לרבות תקופת העסקתם;

(4)

מניעת הפלגתו של כלי שיט שלא נתמלאו בו הוראות התקנות לפי סעיף זה.

(ב)

בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע הסדרים שונים לגבי סוגים שונים של כלי שיט או של הפלגות או הובלות או לגבי כלי שיט פלוני.

פורסמו תקנות הספנות (ימאים) (ציוות אניות וגוררות בצוות ישראלי), התשע״ו–2016.

35.

שכירת שאינו ישראלי בצוות ראשוני

לא ישכור בעל כלי שיט איש צוות שאינו ישראלי לשירות בהפעלתו של כלי שיט עם ציווּתו לראשונה או עם ציווּתו מחדש לאחר שהיה מושבת, אלא על פי היתר מפקח ולפי תנאיו.

פרק ה׳: הקברניט

36.

הקברניט – שלוחו של בעל כלי השיט

רואים את הקברניט כשלוחו של בעל כלי השיט –

(1)

בכל ענין הכרוך בהפעלתו התקינה של כלי השיט, בטיפול בו או באנשים ובמטען שבו, ובכל ענין אחר שקברניט פועל בו לפי הנוהג הימי המקובל, והכל בכפוף להסכם או לכל הוראה מיוחדת של בעל כלי השיט;

(2)

בכל ענין שלפי דין או אמנה בין־לאומית שישראל צד לה חייב הקברניט או מוסמך לפעול בו לפי שיקול דעתו, וזאת על אף כל הוראה נוגדת של בעל כלי השיט.

37.

הגבלת סמכותו של הקברניט

הגביל בעל כלי שיט את הסמכויות הנתונות לקברניט לפי סעיף 36(1), לא יהא תוקף להגבלה זו כלפי צד שלישי שלא ידע עליה ופעל בתום לב.

38.

סמכויות של שעת הדחק

הקברניט רשאי, בלי נטילת רשות מבעל כלי שיט ועל אף כל הוראה נוגדת שלו –

(1)

לעשות כל פעולה הנראית לו דרושה כדי למנוע או להפחית סכנה הנשקפת לחייהם או לבריאותם של האנשים שבכלי השיט או למטען שבו או לבטיחותו של כלי השיט;

(2)

להטיל לים מטען המובל בכלי השיט או כל חלק מכלי השיט גופו, אם נראה הכרח לעשות כן לשם הצלת חיי בני האדם שבכלי השיט או לשם הצלת כלי השיט, ולאחר התייעצות ככל האפשר עם קצין הסיפון הבכיר או קצין המכונה הבכיר;

(3)

להורות לצוות ולאנשים אחרים המפליגים בכלי השיט לנטוש אותו, אם נראה לו הדבר הכרחי לעשות כן לשם הצלת חייהם, ולאחר התייעצות ככל האפשר עם קצין הסיפון הבכיר או קצין המכונה הבכיר;

(4)

להורות על צמצום מנות המזון הניתנות לאנשים שבכלי השיט ולהשתמש במנות מזון מן המטען לכלכלת האנשים, אם יש מחסור במזון בכלי השיט ואין אפשרות, לדעת הקברניט, למלא את המחסור בצורה אחרת;

(5)

לשכור אדם מחוץ לישראל לשירות בכלי השיט אם נמצא ששירותו דרוש מיד להפלגתו הבטוחה של כלי השיט;

(6)

להזמין ביצוע תיקון בכלי השיט או לרכוש כל דבר, אם לא ניתן לקבל על כך בזמן הדרוש את הסכמת הבעל והתיקון או הדבר הנרכש דרוש לדעת הקברניט כדי להבטיח את בריאותם או חייהם של בני האדם שבכלי השיט או כדי למנוע סכנה לכלי השיט;

(7)

להורות לאיש צוות לעשות, באורח זמני, כל עבודה בכלי השיט שאיננה בגדר התפקיד שלשמו נשכר, אם העבודה דרושה, לדעת הקברניט, לשם הצלת חייהם של בני האדם שבכלי השיט או להצלת כלי השיט וכל חלק שבו או מטענו, ולאחר התייעצות ככל האפשר עם קצין הסיפון הבכיר או קצין המכונה הבכיר;

(8)

להורות לכל אדם המפליג בכלי השיט ושאינו איש צוות שיעשה בכלי השיט עבודה מתאימה לגילו ולמצב בריאותו, אם נראה לו הדבר דרוש לשם הצלת חיי אדם שבכלי השיט וכל חלק חיוני שבו, ולאחר התייעצות ככל האפשר עם קצין הסיפון הבכיר או קצין המכונה הבכיר.

39.

הצלת חיים בים

(א)

קברניט כלי שיט חייב, במידה שיש בידו, ובלי סיכון של ממש לכלי השיט שבפיקודו או לאנשים שבו –

(1)

להושיט עזרה לכל אדם שנמצא בים ונתון לסכנת מוות;

(2)

להתקדם בכל המהירות האפשרית להצלת בני אדם הנמצאים במצוקה בים אם קיבל הודעה שהם נזקקים לעזרתו, במידה שסביר הוא לדרוש ממנו פעולה כזאת, ולמטרה זו אף יסטה במידת הצורך מכיוון הפלגתו;

(3)

להושיט עזרה לכלי השיט שהתנגש בו ולאנשים שבו ולהודיע, אם אפשר, לקברניט של אותו כלי שיט את שם כלי השיט שבפיקודו, נמל רישומו ונמל עגינתו הקרוב.

(ב)

לא קיים הקברניט את המוטל עליו לפי סעיף זה, אין על בעל כלי השיט אחריות אזרחית או פלילית על מחדל זה.

40.

מניעת החרמה או עיכוב

נודע לקברניט שעקב פעולות איבה עלול כלי השיט להיות מוחרם או מעוכב בידי שלטונות המדינה שבתחומה הוא נמצא או שלעברה הוא מפליג, חייב הקברניט לעשות מה שביכולתו להביא את כלי השיט לנמל ישראלי או לנמל אחר שאין סכנת החרמה או עיכוב כאמור נשקפת בו.

41.

איסור הפקת ריווח עצמי

לא יוביל קברניט בכלי שיט שבפיקודו מטענים, ולא יסיע בו נוסעים, לשם הפקת ריווח לעצמו או תועלת אישית אחרת מלבד התמורה הניתנת לו בעד שירותו מאת בעל כלי השיט, אלא אם קיבל מראש הסכמתו של בעל כלי השיט בכתב.

42.

העברת הקברניט מתפקידו

(א)

על אף האמור בכל דין או הסכם רשאי בעל כלי שיט בכל עת להעביר את הקברניט מתפקידו.

(ב)

אין האמור בסעיף קטן (א) גורע מזכותו של הקברניט לקבל שכר עבודה, פיצויי פיטורים או כל תשלום או פיצוי המגיעים לו מאת בעל כלי השיט על פי דין או הסכם.

43.

העברת פיקוד

נסתיים שירותו של הקברניט בכלי שיט פלוני מכל סיבה שהיא, ימסור הקברניט במסודר לידי הקברניט שמינה בעל כלי השיט במקומו את הפיקוד על כלי השיט ואת המסמכים הנמצאים בכלי השיט או הנמצאים ברשותו ונוגעים לכלי השיט, לנוסעים או למטען, ואם לא נתמנה קברניט אחר במקומו – יעביר את האחריות לניהול כלי השיט ואת המסמכים האמורים לבעל כלי השיט או לבא כוחו.

44.

מילוי מקום הקברניט

נבצר מהקברניט למלא תפקידו ולא מינה בעל כלי השיט קברניט אחר במקומו, יהיה הקצין הבכיר שבמחלקת הסיפון לקברניט, ואם היו במחלקת הסיפון כמה קצינים בדרגה הבכירה – יעבור הפיקוד לידי הקצין שהוא בעל השירות הימי הממושך ביותר לאחר שקיבל תעודת הסמכה כרב־חובל; ואם לא היה קצין בעל תעודה כאמור – יעבור הפיקוד לידי הקצין בעל השירות הימי הממושך ביותר בדרגתו אותה שעה, ובמקרה שתקופת השירות הימי כאמור שווה לכולם, יעבור הפיקוד לידי הקשיש שבקצינים.

45.

תקופת מילוי מקום

כל מילוי מקום של קברניט לפי סעיף 44 שאינו בהתאם לאמור בסעיף 16 יהיה בתוקף עד הגיע כלי השיט לנמל היעד הקרוב.

46.

חובת בעל כלי שיט גם על הקברניט

(א)

כל חובה וכל איסור המוטלים על בעל כלי שיט לפי חוק זה, יחולו, באין כוונה אחרת משתמעת, גם על הקברניט, אולם הקברניט אינו חייב לשאת אישית בהוצאות של מילוי החובה.

(ב)

קיים את החובה אחד החייבים בה – פטורים כל השאר.

47.

דין הקברניט כדין הצוות במקרים מסויימים

(א)

הוראות פרקים ב׳, ח׳, ט׳, י׳, י״א וי״ד וסימן א׳ של פרק ט״ו יחולו על הקברניט כאילו היה איש צוות, בשינויים המחוייבים.

(ב)

אין בהוראות אלה כדי לגרוע מחובותיו או מאחריותו של קברניט על פי כל דין או הסכם.

פרק ו׳: המשמעת בכלי שיט

48.

כפיפות הצוות [תיקון: תשל״ד־2]

אנשי הצוות יהיו כפופים לפיקודו של הקברניט או של אנשי הצוות הממונים עליהם בכל ענין שלגביו נקבע כך בדין, בנוהג הימי המקובל או בהסכם, לרבות כל הוראה שניתנה כדין בענינים אלה:

(1)

בטיחות השיט;

(2)

הבטחת בריאותם וחייהם של בני האדם שבכלי השיט;

(3)

הבטחת פעילותו המסחרית הרגילה של כלי השיט, לרבות הטיפול בו, בבני האדם שבו ובמטענו, והכל בכפוף לכל הסכם;

(4)

שמירת החוק, הסדר, המשמעת וההתנהגות הנאותה בכלי השיט;

(5)

שמירת החוק, הסדר, המשמעת וההתנהגות הנאותה מחוץ לכלי השיט במידה שהדבר בא להבטיח את הענינים המפורטים בפסקאות (1) עד (4) או למנוע מעשים העשויים לגרום נזק לבעל כלי השיט או לפגוע ביחסים שבין מדינת ישראל לבין שלטונות מדינה שכלי השיט עוגן בתחומיה;

(6)

ענין הנוגע לביצוע חוק זה ותקנות לפיו.

49.

כפיפות אנשים אחרים

(א)

המפליג בכלי שיט, שאינו איש צוות, כפוף לפיקוד המפורט בסעיף 48 לענינים אלה:

(1)

בטיחות כלי השיט וכל אשר בו;

(2)

הבטחת בריאותם וחייהם של בני האדם שבכלי השיט;

(3)

שמירת החוק, הסדר, המשמעת וההתנהגות הנאותה בכלי שיט;

(4)

כל דבר אחר שנקבע לשם כך בחוק זה או בתנאים שלפיהם מורשה אותו אדם להפליג בכלי השיט.

(ב)

לא יהא אדם כאמור בסעיף קטן (א) חייב לעשות על פי הוראת הקברניט דבר שברור וגלוי הוא על פי נסיבות הענין שאיש צוות יכול לעשותו בלי לפגוע במטרה שלשמה נדרשה עשייתו.

50.

סדר הפיקוד

השר רשאי לקבוע בתקנות את סדר הכפיפות לפיקוד בכלי שיט; כל עוד לא הותקנו התקנות, יהיה סדר הכפיפות לפיקוד לפי הנוהג הימי המקובל.

51.

הכפיפות לפיקוד לאחר נטישת כלי השיט [תיקון: תשל״ד]

(א)

ניטש כלי שיט, יהיו האנשים שנטשוהו – חוץ מאלה שהקברניט שחרר אותם מפיקודו – כפופים לפיקודו לפי פרק זה בין בים ובין ביבשה, בכל הנוגע להבטחת הצלתם של האנשים, לשמירת הסדר והמשמעת בקרבם ולביצוע הוראות חוק זה הדנות בנטישת כלי שיט, ובכל ענין אחר שעל פי הנוהג הימי המקובל הם כפופים לפיקוד הקברניט; והוא כל עוד לא נסתיימו פעולות ההצלה.

(ב)

פיקוד הקברניט על אנשים מכלי השיט שניטש בהיותם בסירות הצלה או בכל מקום בין בים ובין ביבשה, ייעשה באמצעות אנשי הצוות, ובאין הוראה אחרת מהקברניט – לפי סדר הכפיפות לפיקוד בהיותם בכלי השיט שנוטש.

(ג)

נבצר מהקברניט לקיים ביעילות את פיקודו כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו סמכויות הקברניט לגבי אותה קבוצה לאיש הצוות שבידו הפיקוד העליון עליה.

52.

אמצעים להבטחת הציות

הקברניט רשאי להשתמש בכל האמצעים הסבירים בנסיבות המקרה, הנראים לו דרושים להבטחת ענינים שבהם כפופים האנשים שבכלי השיט לפיקודו לפי פרק זה ולביצוע ההוראות שניתנו באותם ענינים.

53.

חובת הודעה על נקיטת אמצעים מסויימים

כל שימוש בכוח או כליאה או כבילה או מעשה אחר כיוצא באלה הנעשה נגד אדם שבכלי השיט מכוח סמכות הקברניט לפי סעיף 52 חייב הקברניט להודיע עליו, באמצעים המהירים ביותר שבידו, לאנשים אלה:

(1)

המפקח;

(2)

הנציג הקרוב ביותר לאירוע המקרה;

(3)

בעל כלי השיט;

(4)

אם המעשה נעשה נגד איש צוות – הארגון היציג בישראל שעמו נמנה איש הצוות, ובאין ארגון כזה – הארגון שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של ימאים בישראל המשרתים באותו כלי שיט.

54.

יחסי כבוד בין הצוות ויעילותו במילוי התפקיד

הקברניט וכל אדם הממונה על איש צוות חייבים בהתנהגות נאותה כלפי הצוות, ואנשי הצוות חייבים בשמירת יחס כבוד כלפי כל הממונה עליהם וחייבים במילוי תפקידם ביעילות ובנאמנות תוך ציות להוראות הממונים.

פרק ז׳: סדרי עבודה בכלי שיט

55.

התייצבות לשירות

(א)

מי שנשכר לשירות בכלי שיט פלוני, יתייצב התייצבות ראשונה לשירותו בכלי השיט במועד שקבע בעל כלי השיט או קברניטו בהוראה בכתב שהובאה לידיעתו, והכל בכפוף לאמור בהסכם.

(ב)

לענין התייצבות לשירות בכלי שיט במקרים אחרים, רשאי השר לקבוע סדרי נוהל בתקנות.

56.

היעדרות מכלי שיט

לא יעזוב איש צוות כלי שיט ולא ייעדר ממנו, אלא באישורו או על פי הוראותיו של הקברניט או של איש צוות שהקברניט הסמיכו לכך; והכל בכפוף לאמור בהסכם.

57.

סדרי העבודה ותפקידי הצוות

סדרי העבודה בכלי שיט ותפקידי אנשי הצוות, במידה שלא קבעם בעל כלי השיט, יקבע הקברניט בכפוף להוראות כל דין, נוהג או הסכם.

58.

מילוי מקום איש צוות אחר

(א)

בכפוף להוראות סעיף 60, רשאי הקברניט להורות לאיש צוות לבצע בכלי השיט, באורח זמני, כל עבודה אשר אינה בגדר התפקיד שלשמו נשכר, במקומו של איש צוות אחר שנמנע ממנו תוך כדי ההפלגה למלא תפקידו; אולם אם היתה בעבודה האמורה משום פגיעה מוחשית במעמדו של אותו איש צוות הנדרש, לא יתן הקברניט הוראה כאמור אלא אם הדבר הכרחי, וככל האפשר יטיל את העבודה על איש צוות שעבודתו והכשרתו המקצועית קרובות ביותר לפי מהותן אל העבודה שיש לבצעה.

(ב)

הוראה כאמור בסעיף קטן (א) תקפה עד לעגינתו של כלי השיט בנמל היעד הקרוב, אולם הקברניט רשאי לחזור ולהשתמש בסמכות האמורה, אם לא היה ניתן במאמץ סביר למצוא איש צוות מחליף לאיש הצוות שנמנע ממנו למלא תפקידו.

59.

העברה לתפקיד נמוך

(א)

בכפוף לאמור בכל הסכם, רשאי הקברניט להורות לאיש צוות למלא בכלי שיט תפקיד שונה מהתפקיד שלשמו נשכר, לרבות תפקיד נמוך ממנו, לאחר ששמע דעתו של הקצין הממונה על המחלקה שבה משרת איש הצוות, אם ישנו, והגיע למסקנה שאיש הצוות אינו מתאים מבחינת כשרו או נסיונו המקצועי למלא את התפקיד שלשמו נשכר.

(ב)

הוראת הקברניט לאיש הצוות לפי סעיף זה תיכנס לתקפה עם רישום החלטתו ונימוקיה ביומן הרשמי.

60.

מילוי מקום בתפקיד

נמצא כלי שיט בהפלגה ונוצרו נסיבות המחייבות מילוי תפקיד הטעון הסמכה, ואין אפשרות שישמש בו איש צוות שהוא בעל תעודת הסמכה לאותו תפקיד, רשאי הקברניט להורות לאיש צוות שהוא בעל ההכשרה הקרובה ביותר לאותו תפקיד, שימלא אותו עד הגיע כלי השיט לנמל היעד הקרוב; הקברניט ירשום ביומן הרשמי כל הוראה שניתנה לפי סעיף זה והסיבות לנתינתה.

פרק ח׳: רשימת הצוות וחוזה שירות

61.

רשימת הצוות

(א)

בכל כלי שיט תהא רשימת צוות והיא תיערך בידי הקברניט או מי שהוא מינה לכך, בצורה שהורה עליה השר.

(ב)

רשימת הצוות תכלול את שמות אנשי הצוות המשרתים אותה שעה בכלי השיט, פרטי זהותם, תפקידם, סמיכותם המקצועית, פנקס הימאי שלהם ופרטים אחרים שהורה עליהם השר.

62.

המצאת רשימת הצוות למפקח

(א)

בעל כלי שיט ימציא למפקח את רשימת הצוות לגבי כל הפלגה מנמל בישראל ולגבי כל הפלגה מנמל במדינת חוץ אם כלי השיט צוּות שם לראשונה או צוות מחדש לאחר שהושבת ללא צוותו התפעולי.

(ב)

מועד הגשת רשימת הצוות ייקבע בתקנות.

63.

הודעה על שינוי ברשימת הצוות [תיקון: תשל״ד]

בעל כלי שיט יודיע למפקח באמצעים המהירים ביותר שבידו על כל שינוי ברשימת הצוות.

64.

החובה לקבל אישור לרשימת הצוות במקרים מסויימים [תיקון: תשל״ד]

(א)

השר רשאי לקבוע בתקנות שבעלי כלי שיט יהיו חייבים לקבל מאת המפקח או הנציג אישור לרשימת הצוות ולאסור על הפלגת כלי שיט ללא קבלת האישור האמור.

(ב)

בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע –

(1)

את העילות שלפיהן יהיו המפקח או הנציג רשאים לסרב לאשר את רשימת הצוות כולה או מקצתה;

(2)

את התפקידים בכלי שיט שלגביהם תהיה חובה לקבל אישור כאמור;

(3)

את מועד קבלת האישור, בין לפני ההפלגה ובין לאחריה.

(ג)

בתקנות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) רשאי השר לקבוע הסדרים לגבי כלי שיט המפליגים מנמלים בישראל השונים מאלה שלגבי כלי שיט המפליגים מחוץ לישראל.

65.

חוזה שירות בכתב

לא ישרת אדם בצוות ולא יעסיק בעל כלי שיט אדם בצוות, אלא אם נחתם חוזה שירות בינו ובין בעל כלי השיט.

66.

תוכן חוזה השירות וצורתו

(א)

חוזה השירות יכלול את כל תנאי השירות המוסכמים החלים על שירותו של איש צוות; תנאים המצויים בהסכם קיבוצי תבוא עליהם בחוזה השירות הפניה להסכם הקיבוצי.

(ב)

חוזה השירות יכול שיהיה ביותר ממסמך אחד, ובלבד שתהיה הפניה בין מסמך אחד למשנהו.

(ג)

השר רשאי לקבוע צורתו של חוזה השירות ופרטים שבצורה שיש לכלול בו.

67.

החזקת חוזה השירות וההסכם הקיבוצי

הקברניט יחזיק בכלי השיט עותק אחד לפחות של כל חוזה שירות שנחתם עם איש צוות המשרת בכלי השיט ועותק אחד לפחות של ההסכם הקיבוצי אם הוא חל על איש מאנשי הצוות המשרת בכלי השיט.

68.

זכות עיון בחוזה השירות ובהסכם הקיבוצי

הקברניט יאפשר לכל איש צוות לעיין בחוזה השירות ובהסכם הקיבוצי הנוגעים אליו בלי שהדבר יפגע בסדרי העבודה התקינים בכלי השיט.

פרק ט׳: שכר וזכויות אחרות

69.

שכר במילוי תפקיד אחר

מילא איש צוות תפקיד לפי הוראות סעיפים 58, 59 או 60, והשכר המשתלם בעד מילוי תפקיד זה שונה מהשכר המשתלם בעד מילוי התפקיד שלשמו נשכר, זכאי הוא, באין הסכם אחר, לשכר הגבוה שבהם, ושאר תנאי עבודתו לא ישתנו, במידת האפשר, לרעה מתנאי העבודה שהיה זכאי להם בתפקיד שאליו נשכר.

70.

דין השתתפות ברווחים

נקבע בהסכם בין בעל כלי שיט לבין איש צוות שגמול שירותו של איש הצוות יהיה, כולו או מקצתו, בהשתתפות ברווחים המופקים מהפעלתו של כלי השיט או בשלל הדיג, יהא דין הרווחים או ההשתתפות כאמור כדין שכר לכל דבר.

71.

מתן תלוש שכר [תיקון: תשס״ח]

בעל כלי שיט חייב ליתן לאיש צוות פירוט של השכר ששולם לו ושל הסכומים שנוכו בתלוש שכר בהתאם להוראות סעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958; השר ושר העבודה יקבעו בתקנות את הדרך והמועדים למתן הפירוט.

72.

תביעת שכר למרות הודיה [תיקון: תשס״ח]

מסמך או הודיה על קבלת תשלום שכר שניתנו מאת איש צוות או בשמו בלי שקיבל את תלוש השכר ובנסיבות שבהן לא היה בידו לברר אם קיבל למעשה את המגיע לו, לא ישמשו ראיה נגדו לענין תביעת השכר.

73.

איסור שכר כולל

סעיף 5 לחוק הגנת השכר, תשי״ח–1958, יחול על אנשי צוות שתנאי עבודתם נקבעו בהסכם קיבוצי, על אף האמור בסעיף 30(א) לחוק שעות העבודה והמנוחה, תשי״א–1951.

74.

מועד לתשלום מיוחד בתנאים מסויימים

לענין חוק הגנת השכר, תשי״ח–1958, רשאי שר העבודה, בהתייעצות עם השר וועדת העבודה של הכנסת, לקבוע מועדי תשלום לאיש צוות של חלק משכרו שאינו ידוע וקבוע מראש ושבגלל התנאים המיוחדים של השירות יש צורך לקבוע לו מועד תשלום שונה מהמועד שנקבע בחוק האמור.

75.

מועד ההתיישנות בהלנת שכר

במנין תקופת ההתיישנות של זכות לפיצויים בעד הלנת שכר המתחילה ביום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, כאמור בסעיף 17א לחוק הגנת השכר, תשי״ח–1958, לא תובא בחשבון תקופת הפלגה אחת שבה נעדר איש הצוות מישראל; נסתיימה ההפלגה מחוץ לישראל, לא תתיישן התביעה כאמור אלא כעבור שנה מיום תום ההפלגה או כעבור 14 יום לאחר שחזר הימאי לישראל, הכל לפי המוקדם.

76.

תקופת מנוחה מינימלית

השר ושר העבודה רשאים, בהסכמת ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע תקופות מנוחה מינימליות לאנשי צוות, בין דרך כלל ובין לפי סוגים של כלי שיט, של הפלגות או של הובלות ובין לפי תפקידים שונים של אנשי צוות בכלי שיט.

פרק י׳: סיום השירות וסיכול השכירות בהפלגה

77.

סיום שירות בהפלגה

נסתיימה על פי הסכם תקופת שירותו של איש צוות בהיות כלי השיט בהפלגה, יוארך שירותו מאליו על כל תנאיו עד עגון כלי השיט בבטחה בנמל היעד הראשון.

78.

סיכול עקב העברת דגל

נמחק כלי השיט מהמרשם הישראלי, יראו את שכירותו של הצוות כמסוכלת; היה כלי השיט בהפלגה, יראו את השכירות כמסוכלת בעגון כלי השיט בבטחה בנמל היעד הראשון לאחר המחיקה; והכל בכפוף לאמור בהסכם.

79.

זכות לשכר לאחר הסיכול [תיקון: תשל״ד־2]

סוכלה שכירותו של איש צוות כשכלי השיט נמצא מחוץ לישראל, זכאי איש הצוות לתשלום שכר במשך חדשיים לאחר הסיכול, או עד שהשיב אותו בעל כלי השיט לנמל הבית.

80.

העברה לכלי שיט אחר

סוכלה שכירותו של איש צוות והציע לו בעל כלי השיט לשרת, עד תום תקופת שכירותו לפי ההסכם, בכלי שיט אחר שבבעלותו, בתפקיד שלשמו נשכר או שבו שירת לאחרונה ובתנאים שאין בהם משום שינוי מהותי לרעה מן התנאים שהיו לו על פי ההסכם בכלי השיט שבו שירת לאחרונה, לרבות שינוי באזורי ההפלגה, וסירב איש הצוות לשרת או לא שירת, ללא נימוק מוצדק – פטור בעל כלי השיט מחובת תשלום שכר כאמור בסעיף 79.

81.

שמירת דינים והסכמים

הוראות פרק זה אינן באות לגרוע מזכויות איש צוות לפי הוראות כל דין אחר או כל הסכם הנובעות מסיכול השכירות בכלי השיט.

פרק י״א: איש צוות שנפטר

82.

הודעה על פטירת איש צוות

נפטר איש צוות בתקופת שכירותו, חייב בעל כלי השיט שהעסיקו ערב פטירתו להודיע על כך באמצעים המהירים שבידו –

(1)

למשטרת ישראל, למפקח ולכל אדם אחר שהמפקח הורה עליו;

(2)

לבני משפחתו הקרובים של הנפטר הידועים לבעל כלי השיט שאיתם ניתן להתקשר בטרחה סבירה.

83.

העברת הגופה [תיקון: תשל״ד]

בעל כלי השיט יעביר את גופתו של איש הצוות לנמל הבית, או למקום אחר שהורה עליו המפקח או הנציג, אולם בעל כלי השיט יצא ידי חובתו אם יעביר למקום שעליו הודיעו לו בני משפחת הנפטר, ובאין מי שנכון לטפל בקבורת הנפטר, יבטיח בעל כלי השיט קבורה נאותה, הכל בכפוף לאמור בכל דין.

84.

הוצאות העברה וקבורה

בעל כלי השיט ישא בהוצאות ההעברה ובהוצאות הקבורה, אם עליו קבורתו, אך אין לחייבו לשאת בהוצאות העולות על הוצאות העברת הנפטר לנמל הבית.

85.

שיפוי הוצאות

לא קיים בעל כלי שיט את המוטל עליו לפי פרק זה, רשאי מי שקיים זאת להיפרע ממנו כדי הסכום שבעל כלי השיט היה חייב להוציא לשם קיום המוטל עליו.

86.

זכות לדמי קבורה מהמוסד לביטוח לאומי [תיקון: תשל״ד]

נשא בעל כלי שיט בהוצאות קבורת איש צוות לפי פרק זה, יהיו זכויותיו כזכויות מי שזכאי לשיפוי על הוצאות קבורה לענין סעיף 29 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968.

87.

חובה לנהוג בכבוד הנפטר

בהעברת הגופה של איש צוות שנפטר ובקבורתו, ינהג בעל כלי השיט באופן ההולם את כבוד הנפטר.

פרק י״ב: יישוב סכסוכי עבודה

88.

הגדרת סכסוך עבודה

”סכסוך עבודה“, לענין חוק זה – כל סכסוך עבודה בכלי שיט שנתגלע בהיותו מחוץ לנמל שבישראל, בין בעל כלי השיט או קברניטו לבין אנשי הצוות כולם או מקצתם, להוציא סכסוך היחיד.

89.

הצדדים לסכסוך

הצדדים בסכסוך עבודה הם מצד אחד בעל כלי השיט או קברניטו הפועל בשמו, ומצד שני ארגון העובדים היציג שהוא צד להסכם הקיבוצי החל על אנשי צוות שבסכסוך (להלן – ארגון העובדים) או ועד העובדים הפועל מטעמו של אותו ארגון עובדים (להלן – ועד העובדים), ובאין הסכם קיבוצי כאמור – ארגון העובדים המייצג את רוב העובדים שהסכסוך נוגע להם או ועד העובדים הפועל מטעמו של אותו ארגון עובדים, ובאין ארגון כאמור – הנציגות שנבחרה על ידי רוב אנשי הצוות שבסכסוך.

90.

פניה להתערבות הנציג

נתגלע סכסוך עבודה ולא הגיעו הצדדים לידי הסכם, רשאי כל צד לבקש התערבותו של הנציג שבמקום הקרוב ביותר לנמל שבו נמצא כלי השיט או שאליו הוא עומד להגיע.

91.

התערבות הנציג

נודע לנציג על סכסוך עבודה בכלי שיט, רשאי הוא להתערב בו מיזמתו או על פי בקשת הצדדים לסכסוך על מנת להביא ליישובו המוסכם.

92.

הסדר זמני

נראה לנציג כי סכסוך העבודה אינו ניתן ליישוב מיד וכי הוא מעכב הפלגתו של כלי השיט, רשאי הוא לקבוע הסדר זמני הנראה לו צודק בנסיבות המקרה, כדי לאפשר הפלגתו של כלי השיט.

93.

תוקף הסדר זמני

הסדר זמני יהיה בכתב, יישלח לצדדים בסכסוך ויחייב את כל הנוגעים לסכסוך, כאילו היה הסכם קיבוצי, עד להגעת כלי השיט לנמל בישראל או עד ליישוב הסכסוך בין הצדדים לו, הכל לפיהמוקדם, אך לא יותר מ־30 יום מיום ההודעה על ההסדר.

94.

אי־התערבות בסכסוך

הנציג לא יתערב בסכסוך עבודה ולא יקבע הסדר זמני אם הודיע לו המפקח כי מתנהל בישראל משא ומתן ליישוב הסכסוך בין בעל כלי השיט לבין ארגון העובדים שהוא צד לסכסוך או שהודיע כי הוא השתמש או עומד להשתמש בסמכויותיו לפי סעיפים 91 או 92.

95.

סמכות התערבות למפקח

למפקח נתונות סמכויות נציג לפי סעיפים 91 ו־92.

פרק י״ג: הסדרים לגבי שכר

סימן א׳: ניכוי על פי צו הפרשה

96.

הפרשת חלק משכר לבני משפחת איש צוות

רשם בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969 (להלן – רשם בית הדין), רשאי לצוות שבעל כלי שיט יפריש חלק משכרו של איש צוות לאשתו של איש הצוות, או לילדיו הקטינים שפרנסתם עליו (להלן – המוטבים); לצו זה ייקרא להלן ”צו הפרשה“.

97.

פרטי צו הפרשה

בצו הפרשה יצויין בין השאר –

(1)

שם המוטב;

(2)

הסכום או החלק מן השכר שיש להפריש למוטב;

(3)

התקופה שלגביה ניתן הצו.

98.

סייג להפרשה

ההפרשה לא תעלה על שליש משכרו החדשי של איש הצוות, ולענין חישוב השליש יבוא בחשבון גם החלק משכר איש הצוות שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד בכל דרך אחרת לפי הוראות סעיף 8 לחוק הגנת השכר, תשי״ח–1958.

99.

סייגים למתן צו הפרשה [תיקון: תשע״ח]

לא יתן רשם בית הדין צו הפרשה אלא אם נתקיימו כל אלה:

(1)

הוגשה לו בקשה על כך מאת המוטבים, או מאת שר הסעד או רשות מקומית הפועלים בשמם מכוח סעיף 6(א) לחוק שירותי הסעד, תשי״ח–1958, והבקשה נתמכת על ידי המחלקה לשירותים חברתיים של הרשות המקומית הפועלת מכוח אותו חוק;

(2)

איש הצוות נמצא מחוץ לישראל בשירות בכלי שיט או בדרכו לשירות כאמור וחזרתו ארצה איננה צפויה תוך תקופה של שלושה חדשים מעת הגשת הבקשה;

(3)

העתק הבקשה נשלח לאיש הצוות וקברניט כלי השיט אישר לרשם בית הדין שאיש הצוות קיבל אותו;

(4)

איש הצוות לא הגיש לרשם בית הדין התנגדות תוך חודש ימים מיום מסירת הבקשה לידו.

100.

התנגדות למתן צו הפרשה

(א)

רשם בית הדין רשאי ליתן צו הפרשה גם אם נתקבלה בעוד מועד התנגדותו של איש הצוות למתן הצו, ובלבד שניתנה תחילה הזדמנות נאותה לבעל כלי השיט ולנציגו של איש הצוות להשמיע טענותיהם.

(ב)

לא תישמע בהתנגדות אלא טענה שהבקשה איננה ממלאה אחר הוראה מהוראות פרק זה או שקיים פסק דין המחייב את איש הצוות בתשלום מזונות למוטב לגבי התקופה שעליה מבוקש צו ההפרשה או קיים פסק דין הדוחה תביעה למזונות כאמור.

101.

תשלום על פי צו הפרשה

צו הפרשה יומצא לבעל כלי השיט על פי דרישת המוטב, ומשהומצא לו חייב הוא לייחד את סכום ההפרשה שישולם למוטב בלבד; לא דרש המוטב את הסכום תוך 45 ימים מיום שהומצא הצו לבעל כלי השיט – בטל הצו.

102.

פרעון לפי צו כתשלום לאיש צוות

פרע בעל כלי שיט חלק משכר איש צוות לפי צו הפרשה – רואים אותו כאילו נפרע לידו של איש הצוות.

103.

דין סכומים שהופרשו כדין מזונות

סכום ששולם למוטב על פי צו הפרשה ייזקף לחשבון מזונות שאיש הצוות חייב בהם על פי דין או הסכם; סכום ששולם כאמור ולא הגיע למוטב כמזונות, חייב המוטב להחזירו לאיש הצוות.

104.

ביטול צו הפרשה

הרשם יבטל את צו ההפרשה אם הוכח לו כי ניתן פסק דין המחייב את איש הצוות לשלם מזונות למוטב לגבי התקופה שעליה חל צו ההפרשה או ניתן פסק דין הדוחה את תביעת המזונות כאמור.

105.

שמירת זכויות המוטבים

צו הפרשה אינו בא לפגוע בשום זכות שיש למוטבים על פי כל דין.

סימן ב׳: עיכוב שכר

106.

זכות לעיכוב שכר

בכפוף לאמור בסעיף 8 לחוק הגנת השכר, תשי״ח–1958, רשאי בעל כלי שיט לעכב תשלומו של שכר איש צוות המגיע לו עם סיום שירותו, לשם הבטחת תביעותיו של בעל כלי השיט מאיש הצוות שעילתן בשירותו.

107.

סייג לעיכוב שכר

(א)

לא יעכב בעל כלי שיט את שכרו של איש צוות לפי סעיף 106 תקופה העולה על שלושים יום, אלא אם קיבל היתר לכך מהמפקח או אם הורשה לעשות כן מטעם בית המשפט.

(ב)

מפקח יהיה רשאי לתת את ההיתר לפי סעיף זה בכפוף לתנאים שיקבע, לרבות קביעת המועד להגשת תובענה נגד איש הצוות.

108.

התניה לטובת איש הצוות

מותר להתנות על הוראות סימן זה לטובת איש הצוות.

פרק י״ד: עבירות ימיות

109.

היעדרות ללא הצדק

(א)

איש צוות שנעדר ללא רשות מכלי שיט, ובגלל כך עוכבה הפלגתו או שהפליג לים בלי אותו איש צוות, וההיעדרות היתה במתכוון, ללא הצדק סביר או בשל רשלנות חמורה, דינו – קנס 5,000 לירות; היה איש הצוות קברניט, דינו – קנס 10,000 לירות.

(ב)

הטוען שההיעדרות היתה שלא במתכוון, או בהצדק סביר, או שנגרמה שלא בשל רשלנות חמורה – עליו הראיה.

110.

הגדרה של מרידה

שלושה אנשי צוות או יותר שעשו בכלי שיט אחת מאלה יואשמו במרידה:

(1)

תוך אי ציות בצוותא להוראה שנתן מי שהוסמך לכך, תפשו בנשק או השתמשו בו כאמצעי כפיה נגד הקברניט או נגד איש צוות שהם כפופים לפיקודו;

(2)

סירבו בצוותא למלא הוראה של המוסמך לכך שניתנה כדי למנוע סכנה רצינית לכלי השיט או לחיי אדם שבו או לבטיחות השיט.

111.

דינו של מורד

איש צוות שהשתתף במרידה או עורר מרידה או קשר קשר עם איש צוות אחר לעורר מרידה, דינו –

(1)

במרידה לפי פסקה (1) לסעיף 110 – מאסר שבע שנים;

(2)

במרידה לפי פסקה (2) לסעיף 110 – מאסר שלוש שנים.

112.

סיוע למרידה

איש צוות שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנתיים:

(1)

מעשה שתכליתו להניע איש צוות אחר להצטרף למרידה;

(2)

נכח במרידה ולא עשה כמיטב יכלתו כדי לסכלה או לסייע בסיכולה;

(3)

נודע לו על קשר למרידה ולא הודיע על כך מיד לקברניט.

113.

נטילת פיקוד שלא כדין

הנוטל על עצמו שלא כדין פיקוד על כלי שיט, דינו – מאסר חמש שנים, ואם בוצעה העבירה תוך שימוש באמצעי כפיה או מרמה, דינו – מאסר עשר שנים.

114.

סירוב למנוע סכנה

מי שאינו ממלא הוראה שניתנה לו כדין כדי למנוע סכנה חמורה לכלי שיט, לחיי בני אדם שבו או לבטיחות השיט, דינו – מאסר שנה.

115.

מתן הוראה שלא כדין

הנותן ללא סמכות כדין הוראה לקברניט או לאיש צוות בכל ענין הנוגע לכלי שיט או לבני אדם שבו או למטענו, דינו – מאסר שנתיים.

פרק ט״ו: עבירות משמעת ושיפוטן

סימן א׳: שיפוט משמעתי

116.

הגדרות

בחוק זה –

”עבירת משמעת“ – עבירה מהעבירות המפורטות בסעיף 118;

”תובע“ – מי שנתמנה להיות תובע לפי סעיף 144.

117.

הכפופים לשיפוט משמעתי [תיקון: תשע״ב]

השיפוט המשמעתי יחול על המפורטים להלן, לפי העניין, ולכל אחד מהם ייקרא בפרק זה ”ימאי“:

(1)

לעניין כלי שיט שאינו כלי שיט המשמש למטרות פרטיות – על איש צוות, וכן על בעל תעודת הסמכה או פנקס ימאי שניתנו לפי הוראות פרק ב׳ אף אם אינו איש צוות;

(2)

לעניין כלי שיט המשמש למטרות פרטיות – על איש צוות שהוא בעל תעודת הסמכה שניתנה לפי הוראות פרק ב׳.

118.

עבירות משמעת

ימאי שעשה אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:

(1)

ללא הצדק סביר התייצב לשירות, או חזר לכלי שיט, אחר הזמן שקבע בעל כלי השיט או קברניטו;

(2)

ללא הצדק סביר ירד מכלי השיט ללא רשות או לא הצטרף לכלי השיט בזמן שנקבע להפלגה;

(3)

התרשל במילוי תפקידו או התנהג באופן המסכן או עלול לסכן את בריאותם או את חייהם של בני אדם הנמצאים בכלי השיט או את כלי השיט או המטען שבו;

(4)

התייצב למילוי תפקידו כשהוא שיכור או מסומם או שנמצא במצב כאמור בשעת מילוי תפקידו;

(5)

בזבז ביודעין דלק, מים, מזון או דברי צריכה אחרים שבכלי השיט או טיפל בהם בצורה לא נאותה;

(6)

התרשל בשמירה על ציוד, מיתקנים, אבזרים, מטען או כבודת נוסעים שבכלי השיט, או בטיפול בהם, או גרם להם נזק או השחיתם;

(7)

הרשה לאדם לעלות על כלי השיט כשעלייתו נאסרה, או הסתיר או סייע להסתיר נוסע סמוי;

(8)

הביא לכלי שיט טובין החייבים בתשלום מכס בישראל או בכל מדינה אחרת מתוך כוונה שלא לשלם מכס או החזיקם או הוציאם מכלי השיט מתוך כוונה כאמור;

(9)

הביא לכלי שיט או נמצאו ברשותו בכלי שיט, משקאות חריפים שהבאתם נאסרה או סמים משכרים;

(10)

השתתף בכלי שיט במשחקי מזל שנאסרו;

(11)

ללא סיבה סבירה גרם בהתנהגותו הטרדה או נזק לבעל כלי השיט או לקברניטו ביחסיו עם שלטונות מדינת ישראל או מדינת חוץ או גרם עיכוב הפלגתו של כלי השיט;

(12)

השתמש לרעה בסמכותו כלפי איש צוות הכפוף לו;

(13)

חרג מסמכות שניתנה לו ובכך גרם, או עלול היה לגרום, פגיעה בסדר הטוב או במשמעת או נזק לרכוש;

(14)

ביודעין עבר על איסור שהוטל עליו לגבי שירותו בכלי שיט;

(15)

סירב למלא הוראה שניתנה לו כדין כשהיה בסירובו משום הפרת הסדר והמשמעת בכלי השיט;

(16)

התנהג באופן הפוגע בסדר הטוב או במשמעת בכלי השיט;

(17)

התנהג בצורה שאינה הולמת את תפקידו או את נוהג המקצוע, לרבות כללי הימאות הטובה;

(18)

לא קיים את המוטל עליו בחוק זה ובתקנות לפיו, בין שהמחדל הוא עבירה פלילית ובין אם לאו;

(19)

הורשע בפסק דין סופי בבית משפט או בבית דין מוסמך על עבירה שיש עמה קלון שנעברה במילוי תפקידו כימאי או בקשר לכך.

119.

סייג

(א)

בעבירת משמעת לא תישמע טענת איש צוות כי נקט באמצעים סבירים לקידום של תביעות אנשי צוות של כלי השיט בסכסוך עבודה, זולת אם כלי השיט עגן בבטחה בנמל, וכן לגבי איש צוות שעל שירותו בכלי שיט חל הסכם קיבוצי – אם המעשה נעשה במסגרת פעולה שאישר ארגון העובדים היציג שהוא צד לאותו הסכם קיבוצי, ובאין הסכם קיבוצי – אם המעשה נעשה במסגרת פעולה שאישר ארגון העובדים המייצג את רוב העובדים שהסכסוך נוגע להם.

(ב)

נטל ההוכחה אם כלי השיט עגן בבטחה בנמל יהיה על התובע.

סימן ב׳: סמכות הקברניט במשמעת

120.

שיפוט של הקברניט

קברניט כלי שיט מוסמך לשפוט איש צוות בעבירת משמעת, למעט עבירות לפי פסקה (19) לסעיף 118, שנעברה בתקופת שכירותו של איש הצוות וכל עוד הוא כפוף לפיקודו.

121.

ענשים שבסמכות הקברניט

קברניט שמצא איש צוות אשם בעבירת משמעת, רשאי להטיל עליו ענשי משמעת אלה:

(1)

התראה;

(2)

נזיפה;

(3)

שלילת חופשת חוף שלא תעלה על 72 שעות במקום עגינה אחד או במקומות עגינה שונים שכלי שיט פוקד אותם במסע אחד; בית הדין המשמעתי הדן בערעור על החלטת הקברניט לפי פסקה זו רשאי להורות על תשלום פיצויים לאיש הצוות על שעות החופשה שנשללו ממנו, בשיעור שלא יעלה על שכרו לשעות אלה;

(4)

קנס בשיעור שנקבע לפי סעיפים 186 ו־187.

122.

העברה למפקח

קברניט יעביר את השיפוט בעבירת משמעת למפקח אם ראה כי נתקיימה אחת מנסיבות אלה:

(1)

עונש המשמעת שבסמכותו להטיל על איש הצוות אינו הולם את חומרת העבירה;

(2)

העבירה שנעברה לא היתה קשורה לתפעול כלי השיט או למשמעת בו;

(3)

אין זה מן הראוי, מכל טעם אחר, שהוא ישפוט את איש הצוות.

123.

מתן אפשרות להתגונן

לא יטיל הקברניט עונש משמעתי על איש צוות אלא לאחר שנתן לו הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו בדבר עבירת המשמעת המיוחסת לו.

124.

סדר הדין אצל הקברניט

בדיון בעבירת משמעת יפעל הקברניט בדרך הנראית לו כמועילה ביותר, בכפוף לאמור בסעיף 123.

125.

רישום ביומן הרשמי

הפרטים בדבר עבירת משמעת, הדיון בה וההחלטה שנתקבלה יירשמו ביומן הרשמי של כלי השיט כפי שנקבע בתקנות; העתקים מהרישום יימסרו למי שנקבע בתקנות.

סימן ג׳: סמכויות מפקח במשמעת

126.

שיפוט של מפקח

מפקח ישפוט ימאים בעבירות משמעת שאינן בשיפוטו של הקברניט כאמור בסעיף 120 ובעבירות שהועברו לשיפוט מאת הקברניט כאמור בסעיף 122.

127.

ענשים שבסמכות מפקח

מפקח מוסמך להטיל את ענשי המשמעת המפורטים בפסקאות (1), (2) ו־(4) לסעיף 121 ולפסול ימאי לתפקיד או לשירות בכלי שיט פלוני או בסוג של כלי שיט או בסוג מסויים של הפלגות, לתקופה שלא תעלה על שני חדשים.

128.

העברה לבית דין מטעם המפקח

(א)

מפקח רשאי להעביר באמצעות התובע כל עבירת משמעת לבית הדין, אם היה סבור שהעונש המשמעתי שבסמכותו להטיל אינו הולם את חומרת העבירה או שאין זה מן הראוי שהוא ישפוט את הימאי; הוא חייב להעביר לבית הדין כל עבירה אם דרש זאת הימאי.

(ב)

המפקח יודיע לימאי על זכותו לפי סעיף קטן (א).

129.

סדר הדין אצל המפקח

על השיפוט בפני המפקח יחולו סעיפים 123 ו־124, בשינויים המחוייבים.

130.

ניהול ספר משמעת בידי המפקח

(א)

מפקח ינהל ספר משמעת וירשום בו כל עונש משמעתי שהוטל על ימאי לפי פרק זה; צורתו של ספר המשמעת ופרטיו ייקבעו בתקנות.

(ב)

העתקים מרישום כאמור יימסרו כפי שייקבע בתקנות.

פרק ט״ז: בית הדין המשמעתי לימאים

סימן א׳: הקמת בית הדין והרכבו

131.

הקמת בית הדין

יוקם בית דין משמעתי לימאים.

132.

מינוי חברי בית הדין

(א)

השר ימנה את חברי בית הדין לתקופה של שלוש שנים מתוך חמש רשימות מועמדים, והן –

(1)

רשימת אנשי ציבור ועובדי המדינה שהגיש המנהל (להלן – רשימה א׳);

(2)

רשימת מועמדים שהגישו גופים כאמור בסעיף 23(3) (להלן – רשימה ב׳);

(3)

רשימת מועמדים שהגיש הארגון האמור בסעיף 23(1) (להלן – רשימה ג׳);

(4)

רשימת מועמדים שהגיש שר החקלאות והמייצגת לדעתו את ענף הדיג (להלן – רשימה ד׳);

(5)

רשימת מועמדים שהגיש הארגון האמור בסעיף 23(2) (להלן – רשימה ה׳);

(ב)

כל רשימת מועמדים תכלול לפחות 15 אנשים.

(ג)

ברשימות א׳, ב׳, ו־ג׳ ייכללו גם עורכי דין שהם כשירים להתמנות שופטי בית משפט שלום ושר המשפטים אישר את מועמדותם ברשימה.

133.

מינוי בהעדר רשימת מועמדים

לא הוגשה לשר רשימה תוך חדשיים לאחר קבלת הדרישה להגישה, רשאי הוא למנות את מספר החברים החסרים לפי סעיף 132 ויראו אותם, לענין סעיפים 136 ו־137, כאילו מונו מתוך רשימות מועמדים שהוגשו לפי אותו סעיף.

134.

אב בית הדין

מבין חברי בית הדין שנתמנו מתוך רשימה א׳ ושהם עורכי דין, ימנה השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, את אב בית הדין ואת ממלא מקומו.

135.

פרסום מינויים

המינויים של חברי בית הדין, של אב בית הדין ושל ממלא מקומו יפורסמו ברשומות.

136.

הרכב בית הדין [תיקון: תשע״ב]

(א)

בית הדין ידון במותבים של שלושה שימנה אב בית הדין לענין פלוני ושאחד מהם לפחות הוא עורך דין, והם –

(1)

חבר בית דין שנתמנה מתוך רשימה א׳ והוא יהיה יושב ראש המותב;

(2)

חבר בית דין שנתמנה מתוך רשימה ב׳;

(3)

חבר בית דין שנתמנה מתוך רשימה ג׳.

(ב)

אב בית הדין רשאי לכלול עצמו במותב.

(ג)

הואשם בעבירת משמעת איש צוות המשרת בכלי שיט שאורכו אינו עולה על 24 מטרים (בסעיף קטן זה – כלי שיט קטן), והעבירה נוגעת לכלי שיט קטן, יידון לפני מותב שיכלול חבר בית דין אחד לפחות שהוא בעל הכשרה והסמכה בהשטת כלי שיט קטן, והתמנה מתוך רשימות א׳ או ב׳.

137.

מותב מיוחד של בית דין לשיפוט דייגים

(א)

הואשם בעבירת משמעת איש צוות שעיקר עיסוקו בדיג, או שהוא בעל הסמכה למקצוע או לתפקיד בכלי שיט של דיג, או שניתן לו פנקס דייג, יידון לפני הרכב מיוחד של בית הדין שימנה אב בית הדין, והוא –

(1)

חבר בית הדין שנתמנה מתוך רשימה א׳ והוא יהיה יושב ראש המותב;

(2)

חבר בית הדין שנתמנה מתוך רשימות ב׳ או ג׳, לפי בחירת אב בית הדין;

(3)

חבר בית הדין שנתמנה מתוך רשימה ד׳.

(ב)

הואשם דייג שהוא נער, יחולו הוראות סעיף 138 בשינויים המחוייבים.

(ג)

סעיף 134 יחול על הרכב בית הדין לפי סעיף זה.

138.

מותב מיוחד של בית הדין לשיפוט נערים

(א)

הואשם בעבירת משמעת נער כמשמעותו בחוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953, יידון לפני הרכב מיוחד של בית הדין שימנה אב בית הדין, והוא –

(1)

חבר בית הדין שנתמנה מתוך רשימה א׳ והוא יהיה יושב ראש המותב;

(2)

חבר בית הדין שנתמנה מתוך רשימה ב׳;

(3)

חבר בית הדין שנתמנה מתוך רשימה ה׳.

(ב)

הואשם בעבירת משמעת נער כאמור, והובא לדין משמעת ביחד עם מי שאיננו נער – יידון לפני הרכב מיוחד של בית הדין שמינה אב בית הדין, והוא –

(1)

חבר בית הדין שנתמנה מתוך רשימה א׳ והוא יהיה יושב ראש המותב;

(2)

שני חברי בית הדין שנתמנו מתוך רשימה ב׳;

(3)

חבר בית הדין שנתמנה מתוך רשימה ג׳;

(4)

חבר בית הדין שנתמנה מתוך רשימה ה׳.

(ג)

סעיף 134 יחול על הרכב בית הדין לפי סעיף זה.

(ד)

שום דבר בסעיף זה לא יגרע מסמכויות לפי תקנות סדר הדין להורות על דיון נפרד של נער ושל מי שאיננו נער.

139.

מינוי יועצים ימיים לבית הדין

אב בית הדין רשאי, לפי בקשת יושב ראש של מותב פלוני של בית הדין, למנות ליד בית הדין יועץ מומחה בעניני ספנות וימאות מתוך רשימה של יועצים שהגיש המנהל.

140.

מעמד יועץ

ליועץ תהא זכות דעת מייעצת בלבד והוא ישתתף בישיבות בית הדין לפי הוראת יושב ראש מותב בית הדין, אך לא ישתתף בהכרעה.

141.

אי תלות חברי בית הדין

(א)

אין על חבר בית הדין מרות בעניני שפיטה זולת מרותו של הדין.

(ב)

חברי בית הדין יפעלו לפי מצפונם ולא יראו עצמם חייבים נאמנות לגוף שהציע את מועמדותם כחברי בית הדין או שבהתייעצות אתו הוצעו להיות חברי בית הדין.

142.

חברי בית הדין נתונים לשיפוט משמעתי

הפרק הרביעי לחוק השופטים, תשי״ג–1953 – למעט סעיפים 22(א)(4) ו־23א – יחול על חברי בית הדין כאילו היו שופטים שהחוק האמור דן בהם, אולם אם בהליכים לפי הפרק האמור נמצא חבר בית הדין בלתי ראוי להמשיך בתפקידו, יעביר אותו השר מכהונתו.

143.

התפטרות

חבר בית הדין רשאי להתפטר מכהונתו בהגשת כתב התפטרות לשר; כהונתו תיפסק כתום שלושים יום לאחר הגשת ההתפטרות אם לא הסכים השר למועד קצר מזה.

סימן ב׳: קובלנות ותובענות לבית הדין

144.

תובע

השר ימנה תובע ליד בית הדין.

145.

קובלנה

המנהל, בעל כלי שיט ואיגוד של ימאים בישראל רשאים, בין ביזמתם ובין על פי תלונה שהוגשה להם, להגיש לתובע קובלנה על ימאי שעבר עבירת משמעת.

146.

הגשת תובענה

ראה התובע שיש בקובלנה ובחומר הראיות כדי להעמיד ימאי לשיפוט משמעתי, רשאי הוא להגיש לבית הדין תובענה נגדו או להעביר את הקובלנה לשיפוט מפקח והוא יגיש תובענה או יעבירה כאמור כפי שהורו לו השר או היועץ המשפטי לממשלה.

147.

מינוי חוקרים

השר ימנה לענין חוק זה חוקרים שיפעלו לפי הוראות התובע בחקירת כל קובלנה שהוגשה לתובע ובחקירת כל ענין אחר כדי לברר אם נעברה עבירת משמעת.

148.

סמכויות חוקרים

הוראות סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968, יחולו בשינויים המחוייבים על חקירה הנערכת לפי סעיף 147, אולם לא יהא חוקר רשאי לחייב את הנחקר להעיד בשבועה או בהן צדק.

סימן ג׳: סמכויות הענשה של בית הדין

149.

ענשי משמעת [תיקון: תשע״ב]

(א)

בית הדין רשאי להטיל ענשי משמעת אלה:

(1)

התראה;

(2)

נזיפה;

(3)

קנס בשיעור שנקבע לפי סעיפים 186 ו־187;

(4)

פסילה למילוי תפקיד או לשירות בכלי שיט או בסוג מסויים של כלי שיט או בסוג מסויים של הפלגות, לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים או לצמיתות;

(5)

פסילה למילוי תפקיד מסויים או לשירות בכלי שיט בכלל, הכל עד למילוי תנאי שנקבע בהחלטת הפסילה והנוגע להתאמתו של הימאי לשרת באותו תפקיד או בכלי שיט בכלל.

(ב)

נפסל ימאי לצמיתות, רשאי הוא לבקש עיון מחדש כעבור חמש שנים מיום הפסילה; העיון מחדש יהיה בועדה של שלושה שמינה השר בהתייעצות בועדה המייעצת, ובה חבר אחד שהוא שופט או שופט שיצא לגמלאות.

150.

פסילה על תנאי [תיקון: תשל״ד־2]

הטיל בית הדין עונש של פסילה לפי פסקה (4) לסעיף 149(א), רשאי הוא להורות כי העונש, כולו או מקצתו, יהיה על תנאי.

151.

הטלת עונש פסילה על תנאי

השר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע בתקנות הוראות בדבר הטלת עונש פסילה על תנאי לפי סעיף 150 והפעלתו.

152.

ביטול הסמכה

(א)

פסל בית הדין ימאי מלשרת בכלי שיט לצמיתות – ייבטלו כל תעודת הסמכה או תחליפה שניתנו לאותו ימאי.

(ב)

פסל בית הדין ימאי מלמלא תפקיד מסויים בכלי שיט לצמיתות – יבטל את תעודות ההסמכה שלו לאותו תפקיד.

153.

התליית הסמכה

הטיל בית הדין על ימאי עונש של פסילה לתקופה קצובה – רשאי הוא להתלות לתקופת הפסילה את תעודת ההסמכה שלו ותחליפיה.

154.

סייג לגבי הסמכת חוץ

הוראות סעיפים 152 ו־153 לא יחולו על תעודת הסמכה שניתנה לימאי במדינת חוץ.

155.

מסירת החלטה למדינת חוץ

הוטל עונש משמעתי על ימאי שניתנה לו תעודת הסמכה במדינת חוץ – רשאי בית הדין להורות לתובע להעביר את החלטתו לשלטונות אותה מדינה; אולם לא יעביר התובע את החלטת בית הדין אלא בתום תקופת הערעור עליה או לאחר מתן ההחלטה בערעור שהוגש, לפי הענין.

סימן ד׳: הדיון בבית הדין וסדרי הדין

156.

סדרי הדין

בית הדין אינו חייב לנהוג לפי סדרי הדין של בית משפט והוא רשאי לקבל ראיה בכל דרך הנראית לו מועילה ורשאי לקבוע את סדרי חקירתם של עדים.

157.

זכויות הנאשם

בכל הליך בבית הדין תינתן לנאשם הזדמנות נאותה לטעון ולהביא ראיות ולחקור כל עד שהתייצב או שנחקר לפי סעיף 156.

158.

זכות ייצוג

הנאשם רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין, וברשות בית הדין – גם על ידי אדם שאינו עורך דין.

159.

פומביות הדיונים

(א)

הדיונים בבית הדין יהיו בדלתיים פתוחות, אולם רשאי בית הדין להחליט, בכל שלב של הדיון, מנימוקים שיירשמו בהחלטתו, שהדיון יהיה בדלתיים סגורות, אם הדבר דרוש לדעתו לשם מניעת פגיעה בבטחון המדינה, במוסר הציבורי או במשמעת בכלי שיט.

(ב)

החליט בית הדין על דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם, או לסוגי בני אדם, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו.

(ג)

המפרסם דבר, ללא רשותו של בית הדין, על דיון שהתנהל בדלתיים סגורות, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 1,000 לירות.

160.

גביית עדות בחוץ לארץ

רשאי בית הדין להורות על גביית עדותו של אדם בחוץ לארץ ורשאי הוא למנות לשם כך אדם מטעמו בכפוף לתנאים והנחיות שיורה עליהם; לבעלי הדין תינתן הזדמנות נאותה לחקור את העד בשעת גביית עדותו.

161.

הוצאות דיינים, עדים וכו׳

(א)

חבר בית הדין זכאי לקבל הוצאות ושכר בטלה בסכומים ובתנאים שייקבעו בתקנות.

(ב)

עד שהוזמן להעיד או להציג מסמך או מוצג אחר לפני מותב בית הדין, רשאי יושב־ראש המותב לפסוק לו הוצאות ושכר בטלה כמו לעד שהוזמן להעיד לפני בית משפט.

(ג)

אדם שהוטל עליו לגבות עדות בחוץ לארץ כאמור בסעיף 160 והוא אינו בשירות המדינה, זכאי לקבל מאוצר המדינה, בנוסף על הוצאותיו הסבירות, שכר שיקבע אב בית הדין.

162.

הוצאות ההגנה מאוצר המדינה

ראה בית הדין שלא היה כל יסוד להגשת התובענה, רשאי הוא להורות שאוצר המדינה ישלם לנאשם את הוצאות הגנתו בסכום שיקבע בית הדין.

163.

הוצאות ההגנה על המתלונן

זיכה בית הדין את הנאשם וראה שהתלונה הוגשה בקלות ראש או לשם קנטור או ללא יסוד, רשאי הוא להטיל על המתלונן, לאחר שנתן לו הזדמנות סבירה לטעון טענותיו לענין זה, תשלום הוצאות הגנתו של הנאשם והוצאות התביעה כפי שיקבע בית הדין; לענין ערעור על תשלום הוצאות, דין המתלונן כדין נאשם שהורשע, ולענין גבייתן רואים את החיוב בהן כפסק דין של בית משפט שניתן בתביעה אזרחית לטובת הזכאי נגד המתלונן.

[תיקון: תשל״ו]

סימן ה׳: השעיה

163א.

השעיה דחופה [תיקון: תשל״ו]

היו למנהל ראיות לכאורה למעשה או למחדל של ימאי שהם עבירות משמעת לפי חוק זה, ולדעתו הם עלולים לערער את המשמעת בכלי השיט או יש בהם סכנה ממשית לבטיחות כלי השיט או לאנשים בו, רשאי הוא להשעותו מתפקיד מסויים בכלי שיט, או משירות בכלי שיט או בסוג מסויים של הפלגות, לתקופה שלא תעלה על ששים יום.

163ב.

סמכויות לבטל השעיה ולקצר או להאריך תקופתה [תיקון: תשל״ו]

(א)

אב בית הדין רשאי, על פי בקשת המושעה או התובע, לבטל השעיה לפי סימן זה, לשנות את תנאיה, לקצר את תקופתה או להאריכה למועד שלא יהא אחרי תום תקופת הערעור על החלטת בית הדין בתובענה על העבירה, ולמקרה שיוגש ערעור – אחרי המועד לגמר הליכי הערעור; הוראה זו אינה גורעת מסמכותו של המנהל לבטל השעיה, לקצר את תקופתה או להגביל את תחולתה.

(ב)

על החלטת אב בית הדין לפי סימן זה יחול סעיף 171, כאילו היתה החלטת בית הדין.

163ג.

ביטול השעיה עקב העדר תובענה [תיקון: תשל״ו]

הושעה ימאי לפי סימן זה לפני שהוגשה לבית הדין תובענה על העבירה, ולא הוגשה התובענה תוך ששים יום מתחילת ההשעיה, בטלה ההשעיה.

163ד.

פיצוי הנדון [תיקון: תשל״ו, תשפ״ד]

(א)

הושעה אדם לפי סימן זה בשל מעשה או מחדל פלוני, על סמך תלונה של בעל כלי שיט או קברניטו או בדרך אחרת מטעם בעל כלי השיט, וזוכה בבית הדין מהעבירות שבאותו מעשה או מחדל, רשאי בית הדין, אם ראה שהתלונה הוגשה בקלות ראש או ללא יסוד, לחייב את בעל כלי השיט או הקברניט או שניהם כאחד, לשלם לנדון סכום שלא יעלה על שכר העבודה שהיה משתלם לו בעד עבודתו בכלי השיט לולא הושעה, בצירוף ריבית בשיעור שלא יעלה על הקבוע לענין חוק פסיקת ריבית, תשכ״א–1961, החל מהמועד שבו היה מגיע אותו שכר ועד לתשלומו בפועל.

(החל מיום 1.1.2025): הושעה אדם לפי סימן זה בשל מעשה או מחדל פלוני, על סמך תלונה של בעל כלי שיט או קברניטו או בדרך אחרת מטעם בעל כלי השיט, וזוכה בבית הדין מהעבירות שבאותו מעשה או מחדל, רשאי בית הדין, אם ראה שהתלונה הוגשה בקלות ראש או ללא יסוד, לחייב את בעל כלי השיט או הקברניט או שניהם כאחד, לשלם לנדון סכום שלא יעלה על שכר העבודה שהיה משתלם לו בעד עבודתו בכלי השיט לולא הושעה, בתוספת ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, החל מהמועד שבו היה מגיע אותו שכר ועד לתשלומו בפועל, ויחולו הוראות החוק האמור לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

(ב)

בתקופת ההשעיה – אך לא אחרי תום התקופה שנקבעה לשירותו של הימאי בחוזה השירות או על פיו – ישלם בעל כלי השיט לימאי המושעה מחצית השכר שהיה משתלם לו לולא הושעה, כתשלום זמני ובכפוף להחלטה הסופית של בית הדין לפי סעיף קטן (א); היו לימאי בתקופת ההשעיה הכנסות מעבודה או מעסק העולות על מלוא השכר שהיה משתלם לו לולא הושעה, ינוכה העודף מהתשלום הזמני לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיף קטן זה לא יגרעו מהוראות הסכם קיבוצי החלות על העסקת הימאי.

(ג)

לא ישתמש בית הדין בסמכות לפי סעיף זה אלא לפי בקשת הימאי ולאחר שנתן לנוגעים בדבר הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם.

(ד)

מי שחוייב בתשלום לפי סעיף זה, רשאי לערער על החיוב, וסעיפים 171 ו־172 יחולו בשינויים המחוייבים.

(ה)

חיוב לפי סעיף זה, דינו לענין הוצאתו לפועל כדין פסק דין של בית המשפט לטובת הימאי נגד מי שחוייב.

[תיקון: תשל״ו]

סימן ו׳: עיכוב יציאה מן הארץ

164.

עיכוב יציאה ע״י אב בית הדין

(א)

אב בית הדין רשאי, על פי בקשת התובע, לעכב בצו, לתקופה שיקבע, את יציאתו של ימאי מן הארץ, לשם חקירתו על ידי חוקר או לשם מתן עדות בבית הדין או בפני מפקח בהליך משמעתי המתקיים לפניהם.

(ב)

לגבי ימאי שלא הוגשה עליו תובענה לא תעלה תקופת העיכוב על ששים יום.

(ג)

בית הדין רשאי, על פי בקשת מעוניין, להורות על תשלום פיצויים בסכום שיקבע, לעד כאמור וכן למי שעוכבה יציאתו לשם חקירה או דיון בעבירת משמעת שלו, זולת אם הורשע בעבירת המשמעת.

165.

עיכוב יציאה ע״י המפקח

למפקח יהיו סמכויות אב בית הדין לפי סעיף 164, אך לא יעכב יציאתו של ימאי מן הארץ תקופה שתעלה על שלושים יום.

166.

ערבון [תיקון: תשל״ד]

(א)

בצו העיכוב על ימאי לפי סימן זה מותר להורות שהצו יפקע אם יופקד באוצר המדינה ערבון, בסכום שנקבע בו, להתייצבותו של הימאי לפני בית הדין, מפקח או חוקר במועד שנקבע בצו; התייצב הימאי כאמור, יוחזר הערבון, למי שנתן אותו; לא התייצב כך, רשאי בית הדין, על פי בקשת התובע, להורות על חילוטו, כולו או מקצתו.

(ב)

צו עיכוב על פי סימן זה, שניתן שלא במעמד הימאי, רשאי בית הדין, על פי בקשתו של הימאי, לבטלו בכל עת.

[תיקון: תשל״ו]

סימן ז׳: ערעורים

167.

ערעור על החלטת קברניט או מפקח

על החלטת קברניט או מפקח רשאי הנידון והתובע לערער לפני בית הדין, והתובע רשאי לעשות כן גם על זיכוי.

168.

ערעור אינו מונע ביצוע עונש

ערעור לא יעכב ביצוע של עונש משמעתי אלא אם הורה כך בית הדין.

169.

סמכויות

(א)

בערעור שהוגש לפי סעיף 167, רשאי בית הדין –

(1)

לאשר עונש משמעתי שהטיל קברניט או מפקח, לבטלו או לשנותו;

(2)

לבטל כל החלטה של קברניט או מפקח ולקיים דיון חדש בענין, או להחזיר את הענין לקברניט או למפקח על מנת שידון בו מחדש לפי ההנחיות וההוראות שיראה לתת.

(ב)

בערעור לפי סעיף 167 רשאי בית הדין לשמוע עדים ולקבל ראיות אחרות גם אם כבר נשמע העד או הובאה הראיה בערכאה הראשונה, אם הוא סבור שהדבר דרוש לעשיית משפט צדק.

(ג)

בכפוף להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יהיו לבית הדין בשבתו כבית דין לערעורים הסמכויות הניתנות לו בדיון בתובענה שהגיש התובע.

170.

דיון מחדש

החליט בית הדין להחזיר את הענין כאמור בסעיף 169, רשאי הוא להורות שהדיון החדש יתקיים לפני מפקח גם אם ההליך שבוטל התקיים לפני הקברניט.

171.

ערעור על החלטת בית הדין

על החלטת בית הדין בערכאה ראשונה רשאי הנידון והתובע לערער לפני בית המשפט לימאות כמשמעותו בחוק בית המשפט לימאות, תשי״ב–1952; הערעור יכול שיהיה הן על הרשעתו של הימאי והן על עונש המשמעת שהוטל, והתובע רשאי לערער כאמור גם על זיכוי.

172.

סמכויות בית המשפט לימאות בערעור [תיקון: תשע״ב]

לבית המשפט לימאות, בשבתו כבית משפט לערעורים, יהיו הסמכויות הניתנות לבית הדין בשבתו כבית דין לערעורים על החלטת קברניט או מפקח, בשינויים המחוייבים.

172א.

ערעור על פסק דין של בית המשפט לימאות [תיקון: תשע״ב]

(א)

על פסק דינו של בית המשפט לימאות, בשבתו כבית משפט לערעורים, ניתן לערער לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך או אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין.

(ב)

בקשת רשות לערער על פסק דין של בית המשפט לימאות, כאמור בסעיף קטן (א), תוגש בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין.

(ג)

ניתנה רשות לערער, יוגש הערעור בתוך 30 ימים מיום מתן הרשות לערער.

[תיקון: תשל״ו]

סימן ח׳: דיון חוזר

173.

דיון חוזר כשהוטלו ענשים מסויימים

על פי בקשת נידון לפי פרק זה, שהוטל עליו עונש של פסילה למילוי תפקיד או לשירות, רשאי אב בית הדין להורות על קיום דיון חוזר בענינו של הנידון, אם ראה אחת מאלה:

(1)

בית משפט או בית דין פסקו כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה בשקר או בזיוף ויש להניח כי אילו לא הובאה ראיה זו היה בכך כדי לשנות את התוצאה לטובת הנידון;

(2)

נתגלו עובדות חדשות או ראיות חדשות שלא יכלו להיות בידי הנידון או להיות ידועות לו בשעת הדיון, והן לבדן, או ביחד עם החומר שהיה לפני מי שדן בו לראשונה, עשויות היו לשנות את התוצאות לטובת הנידון;

(3)

על אותו מעשה נידון בינתיים אדם אחר בבית משפט או בית דין ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של האדם האחר נראה כי הנידון לא ביצע אותו מעשה.

174.

שאירים זכאים לבקש דיון חוזר

מת הנידון, יהיו גם בן זוגו וכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו, זכאים לבקש דיון חוזר.

175.

קיום דיון חוזר

בדיון חוזר יהיו לבית הדין הסמכויות הנתונות לו בדיון הקודם לפי פרק זה, ובלבד שלא יוחמר דינו של הנידון.

176.

פיצויים על עונש שבוטל

בוטל עונש משמעתי בדיון חוזר, רשאי בית הדין ליתן כל צו הנראה לו כדי לפצות נידון שנשא בעונש או בחלק ממנו או ליתן לו כל סעד אחר; מת הנידון, רשאי בית הדין ליתן צו כאמור לטובתם של בני משפחתו כאמור בסעיף 174.

[תיקון: תשל״ו]

סימן ט׳: שיפוט מקביל והוראות אחרות

177.

הגדרה

בסימן זה, ”בית הדין“ – לרבות בית המשפט לימאות בשבתו כבית משפט לערעורים לפי פרק זה.

178.

הפסקת הדיון המשמעתי מחמת אישום

(א)

הואשם ימאי בפלילים בשל מעשה או מחדל המשמשים עילה להליכים משמעתיים לפי חוק זה, יעוכב הדיון המשמעתי עד גמר ההליכים בפלילים, והוא הדין אם הואשם ימאי בפלילים לאחר שנפתחו ההליכים המשמעתיים.

(ב)

נגמרו ההליכים בפלילים, ניתן להמשיך בהליכים משמעתיים לפי חוק זה.

(ג)

סעיף קטן (א) לא יחול אם נתקיימה אחת מאלה:

(1)

הוגש אישום פלילי והימאי הסכים שיישפט תחילה לפני בית הדין המשמעתי;

(2)

הימאי הואשם לפני בית דין ובית הדין החליט, על פי בקשת התובע, כי נסיבות המקרה מחייבות להקדים הליכים לפי חוק זה להליכים בפלילים.

(ד)

על אף האמור בסעיף 179 אמרתו של ימאי הנאשם בהליך לפי חוק זה לא תשמש ראיה נגדו בהליך בפלילים.

179.

שיפוט פלילי אינו מוציא שיפוט משמעתי

אחריותו המשמעתית של ימאי לפי חוק זה איננה גורעת מאחריותו הפלילית בשל אותו מעשה או מחדל, ומותר לנקוט נגדו באמצעי משמעת לפי חוק זה אף אם נענש או זוכה על אותו מעשה או מחדל בבית משפט בין במדינת ישראל ובין במדינת חוץ.

180.

אין ענישה פעמיים על עבירת משמעת אחת

לא יינקטו נגד ימאי אמצעי משמעת על עבירת משמעת אחת יותר מפעם אחת, ואולם מוסמך אב בית הדין, אם ראה כי חומרת העבירה מחייבת דיון מחדש בעבירה, לדון ימאי בשל עבירת משמעת שעליה נענש על ידי הקברניט, ובבואו להטיל עונש משמעתי על הימאי יתחשב בית הדין בעונש שכבר הטיל עליו הקברניט.

181.

עונש משמעתי לפי חיקוק אחר

היה ימאי נמנה עם הכפופים לשיפוט משמעתי לפי כל חיקוק אחר, מותר לשפוט את הימאי לפי חוק זה, אפילו כבר נשפט בשל אותו מעשה או מחדל לפי אותו חיקוק, ומותר לשפוט אותו לפי אותו חיקוק אפילו כבר נשפט לפי חוק זה.

182.

פרישה אינה מפסיקה הליכים

(א)

פרישת ימאי מהשירות בים איננה מפסקת הליכים שהתחילו בהם נגדו לפני בית הדין או מפקח, ובית הדין או המפקח רשאים להמשיך בדין אם ראו צורך בכך.

(ב)

מותר להתחיל בהליכים לפני בית הדין או המפקח אף לאחר שפרש איש הצוות מן השירות בים ובלבד שהקובלנה נגדו הוגשה תוך תקופת שירותו או תוך ששים יום לאחר פרישתו.

(ג)

סעיף זה אינו גורע מתחולת השיפוט המשמעתי על מי שאינו איש צוות כאמור בסעיף 117.

183.

טיהור שמו של ימאי [תיקון: תשע״ב]

פורסמו ידיעות הזוקפות על ימאי עבירת משמעת לפי חוק זה והיה בדרך הפרסום כדי לפגוע בו, רשאי הוא לבקש מהתובע עריכת חקירה בעבירה זו, ואם ראה התובע על פי תוצאות החקירה שאין אמת בידיעות אלה, יודיע על כך לימאי בכתב והימאי רשאי לפרסם את ההודעה בדרך הנראית לו; ראה התובע שיש יסוד לידיעה, יגיש תובענה לבית הדין או יעביר את הענין לשיפוט של מפקח.

184.

שמירת סמכויות

האמור בפרק זה לא יגרע מסמכויות חקירה לפי כל דין.

185.

התיישנות

לא יינקטו הליכי משמעת לפי חוק זה נגד ימאי, אם עברו מיום ביצוע העבירה למעלה משלוש שנים, אלא שבחישוב התקופה האמורה לא יבוא במנין הזמן שבו מתנהלים במשטרה או בבית משפט או אצל החוקר חקירה או דיון בשל אותו מעשה או מחדל.

185א.

מנין תקופת הפסילה [תיקון: תשל״ו]

הפוסל ימאי לתקופה קצובה בהליכים משמעתיים לפי חוק זה, רשאי לקבוע אגב כך שתובא במנין תקופת הפסילה, כולה או מקצתה, התקופה שבה היה הימאי מושעה בשל העבירה שבגללה נפסל, או נבצר ממנו בדרך אחרת, לשרת בכלי השיט כתוצאה מהליכים שננקטו נגדו בשל העבירה.

186.

שיעורי קנסות [תיקון: ק״ת תשל״ט, ק״ת תשמ״ג]

(א)

שיעור הקנס שאותו רשאי קברניט להטיל על ימאי לא יעלה על שיעור שכר יום עבודה, וסך כל הקנסות שהוקברניט רשאי להטיל על אותו ימאי תוך תקופה של שלושים ימים לא יעלה על שיעור שכר שני ימי עבודה.

(ב)

שיעור הקנס שאותו רשאי להטיל מפקח לא יעלה על שיעור שכר שלושה ימי עבודה.

(ג)

שיעור הקנס שאותו רשאי להטיל בית הדין המשמעתי לא יעלה על שיעור שכר חמישה עשר ימי עבודה.

(ד)

הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי נער מתלמד.

לפי סעיף 1(ב) לצו הספנות (שינוי שיעורי קנסות לימאים), התשמ״ג–1983, ”שכר יום עבודה“ – שכר היסוד המשולב החדשי המשתלם לימאי לפי הסכם קיבוצי, מחולק ב־30.

187.

שינוי שיעורי הקנסות בתקנות

השר רשאי בצו, בהתייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת, לשנות את שיעורי הקנסות לפי סעיף 186, כולם או מקצתם.

פורסם צו הספנות (שינוי שיעורי קנסות לימאים), התשמ״ג–1983.

188.

מועד תשלום הקנס

(א)

קנס שהוטל ישולם מיד, זולת אם מי שהטיל את הקנס הורה שישולם תוך תקופה ובתנאים שקבע.

(ב)

רשאי הקברניט, בהחלטה על הטלת קנס, להורות על ביטול הקנס אם במשך המסע של כלי השיט או בתקופה קצרה מזו, כפי שיקבע, יתנהג הימאי התנהגות נאותה להנחת דעתו של הקברניט.

189.

גביית קנס

קנס שלא שולם במועדו יחולו על גבייתו הוראות פקודת המסים (גביה) כאילו היה מס כמשמעותו באותה פקודה.

190.

סדרי הדין [תיקון: תשל״ד]

סדרי הדין של בית הדין וסדרי הדין בהגשת ערעורים, לרבות מועדים לעשיית דבר, יקבע שר המשפטים בתקנות בהתייעצות עם השר, וככל שלא נקבעו – יקבע אותם בית הדין בעצמו.

פורסמו תקנות הספנות (ימאים) (סדרי דין בבית הדין המשמעתי), תשל״ז–1977.

191.

תקנות ביצוע

השר רשאי להורות על הדרך שבה יבצעו הרשויות הנוגעות בדבר את ההחלטות לפי פרק זה.

פרק י״ז: עבודת נערים

192.

הגדרות

בפרק זה ובפרק י״ח, ”הורה“, ”ילד“, ”נער“ – כמשמעותם בחוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953.

193.

ילד לא יהיה איש צוות

ילד לא יועסק בכלי שיט כאיש צוות.

194.

העסקת נער טעונה הסכמת הוריו

(א)

לא יועסק נער בכלי שיט אלא אם נתקבלה לכך מראש הסכמה בכתב מאחד מהוריו.

(ב)

אישור שירות התעסוקה כי ניתנה הסכמה כאמור, יהיה ראיה למתן ההסכמה.

195.

השבת נער בתום שנת שירות

הועסק נער בכלי שיט ותוך שנה מיום תחילת העסקתו לא פקד כלי השיט נמל בית, יהא בעלו חייב לפי דרישת הנער או אחד מהוריו להשיב את הנער לנמל הבית ולשאת בהוצאות ההשבה.

196.

זכות התפטרות בנמל הבית

נער רשאי, לאחר שנתן לקברניט הודעה מוקדמת של 48 שעות, להתפטר מן השירות ביום שכלי השיט יפקוד את נמל הבית.

197.

אחריות הקברניט והצוות כלפי נער

קברניט כלי שיט וכל איש צוות שהנער נתון לפיקודו או להשגחתו, יעשו לחינוכו המקצועי ובמידת האפשר לקידומו המקצועי של הנער; אם נודע להם על מעשה שיש בו באופן ברור וגלוי כדי לפגוע בחינוכו ובטובתו של הנער – ינקטו כל האמצעים הסבירים למניעת הדבר.

198.

זכות לחופשות חוף [תיקון: תשל״ד]

(א)

בעגון כלי השיט בנמל הבית זכאי נער לחופשת חוף לא פחות מיום אחד לכל שבוע שבו הפליג בכלי השיט, אך לא יותר ממחצית תקופת שהייתו של כלי השיט בנמל.

(ב)

היה הנער זכאי, על פי דין או הסכם, לחופשה בשכר, תיזקף חופשת החוף לחופשה בשכר; לא היה הנער זכאי לחופשה בשכר, יקבל את חופשת החוף כחופשה ללא שכר.

199.

ניהול חקירה בעקבות תלונת נער

כל תלונה של נער ביחס לתנאי העבודה או השירות או ביחס להתנהגותו של איש צוות כלפיו תובא מיד לידיעת הקברניט, והוא, או, לפי הוראותיו, הקצין הבכיר במחלקה שבה עובד הנער, יחקור בה; הקברניט ירשום את התלונה ותוצאות החקירה ביומן הרשמי.

200.

נערים לא ייכללו בתקן הבטיחות

(א)

נערים לא ייכללו במספר המינימלי של אנשי צוות שכלי שיט חייב בהם על פי חיקוק כדי שיהיה כשיר לשיט.

(ב)

השר רשאי בתקנות, דרך כלל או במיוחד או לסוגים של נערים או של כלי שיט, לפטור מהוראות סעיף קטן (א).

201.

רשימה נפרדת לנערים

רשימת הצוות תכלול בנפרד את רשימת הנערים המשרתים בכלי השיט בציון תאריך לידתם ושאר הפרטים שהורה עליהם השר לפי סעיף 61.

202.

היתר להעסקת נערים

שר העבודה, בהתייעצות עם השר ועם הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של נערים עובדים בישראל, רשאי לתת היתר, כללי או מיוחד או לסוגים של נערים או של כלי שיט, להעסקת נער על אף האמור בפרק החמישי לחוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953.

203.

נער שנשכר מחוץ לישראל

השר ושר העבודה, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאים להתקין תקנות בדבר עריכת בדיקה רפואית ראשונה ובדיקת ביקורת רפואית תקופתית לנערים שנשכרו לעבודה בכלי שיט מחוץ לישראל ובדבר איסור להעסיק בכלי שיט נערים שנמצאו בלתי מתאימים בבדיקות רפואיות כאמור.

204.

שמירת דינים

הוראות פרק זה, למעט סעיף 202, באות להוסיף על הגבלות על עבודת נערים לפי חוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953, ולפי כל חיקוק אחר.

205.

התניה

מותר להתנות על הוראות פרק זה כל התניה שיש בה משום שינוי לטובת הנער.

פרק י״ח: הכשרת מתלמדים

206.

הגדרות

בפרק זה –

”מתלמד“ – המקבל הכשרה בכלי שיט או מחוצה לו בישראל, למקצוע ימי או לתפקיד הטעון הסמכה, בדרך של עבודה מעשית מודרכת ולימוד עיוני, בין שהוא עובדו של בעל כלי השיט ובין אם לאו;

”מקצוע ימי“ או ”תפקיד הטעון הסמכה“ – מקצוע ימי או תפקיד שנקבעו לפי סעיף 13;

”בית ספר ימי“ – בית ספר ששר החינוך והתרבות אישר אותו לענין חוק זה בהודעה ברשומות.

207.

סייגים להעסקה

מי שאיננו בעל תעודת הסמכה לא יועסק בכלי שיט במקצוע ימי או בתפקיד הטעון הסמכה אלא כמתלמד, ולא יועסק אדם כמתלמד אלא אם מלאו לו חמש עשרה שנה.

208.

תכנית הכשרה

(א)

השר ושר העבודה או מי שהם הסמיכו לכך יקבעו לכל מקצוע ימי או תפקיד הטעון הסמכה עיקרי תכנית הכשרה למתלמדים, לרבות תנאי כשירות למתלמדים; הודעה על קביעה לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות והתכנית תפורסם בדרך שהשרים או מי שהם הסמיכו ימצאו לנכון.

(ב)

קביעה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי בתי ספר ימיים תיעשה בהסכמת שר החינוך והתרבות, ולגבי מתלמדים בכלי שיט שהכשרתם בו היא המשך או השלמה של לימודים בבית ספר ימי – בהתייעצות אתו.

פורסמו תקנות הספנות (ימאים) (הכשרת צוערים), התשנ״ח–1998.

209.

פיקוח על הכשרה

(א)

השר בהתייעצות עם שר העבודה יתקין תקנות בדבר הפיקוח על הכשרת מתלמדים.

(ב)

השר רשאי, בתנאים שקבע בתקנות בהתייעצות עם שר העבודה, לפסול אדם, מוסד או כלי שיט לקבלת מתלמדים.

(ג)

תקנות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) לגבי מוסדות הכשרה שמשרד העבודה אחראי להם יותקנו בהסכמת שר העבודה, ולגבי בתי ספר ימיים – בהסכמת שר החינוך והתרבות.

(ד)

תחילתו של סעיף קטן (א) כתום שנתיים מיום פרסום חוק זה ברשומות.

פורסמו תקנות הספנות (ימאים) (הכשרת צוערים), התשנ״ח–1998.

210.

מספר המתלמדים

השר ושר העבודה רשאים בצו לקבוע את מספר המתלמדים המועט ביותר שבעל כלי שיט חייב להכשיר באותו כלי שיט בעת ובעונה אחת ואת המספר הרב ביותר שהוא רשאי להכשיר כאמור; הצו יכול שיהיה לענין מקצוע ימי או תפקיד הטעון הסמכה או לבעל כלי שיט פלוני.

211.

איסור על קבלת תשלום

לא ידרוש ולא יקבל בעל כלי שיט או אדם הפועל מכוחו או איש צוות כל תשלום או טובת הנאה ממתלמד שהוא נער או מהוריו בנוגע ללימודיו בכלי השיט.

212.

זכויות וחובות בהכשרת מתלמדים

השר ושר העבודה רשאים להתקין תקנות בדבר זכויותיהם וחובותיהם של המתלמדים בכלי שיט, של בעל כלי שיט ושל כל אדם הפועל מטעמו בפיקוח על מתלמדים בכלי שיט או בהדרכתם.

פורסמו תקנות הספנות (ימאים) (הכשרת צוערים), התשנ״ח–1998.

213.

מתלמדים לא ייכללו בתקן

מתלמדים לא ייכללו במספר המינימלי של אנשי צוות שכלי שיט חייב בהם לפי כל דין כדי שיהיה כשיר לשיט.

214.

רשימת המתלמדים

רשימת הצוות תכלול בנפרד את רשימת המתלמדים בכלי השיט ובה הפרטים שהורה עליהם השר לפי סעיף 61.

215.

קביעת הוראות לענין מתלמדים

נקבע בחוק זה כי הוראה פלונית לגבי איש צוות תחול גם על מתלמד ואותה הוראה מעניקה את הסמכות להתקין תקנות, מותר לקבוע בהן הוראות שונות לגבי מתלמדים.

216.

תחולת סעיפי הוראות החוק

בכפוף להוראות פרק זה ובשינויים המחוייבים יחולו ההוראות המפורטות להלן על מתלמדים כאילו היו אנשי צוות: פרק ב׳; סעיפים 55 עד 57; פרקים ח׳ עד י״א; סימן ב׳ לפרק י״ג; סעיפים 110 עד 115.

217.

משמעת מתלמדים

השר בהסכמת שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סמכויות משמעתיות ושיפוט משמעתי למתלמדים; כל עוד לא הותקנו התקנות, יחולו הוראות פרקים ט״ו ו־ט״ז.

פרק י״ט: עבירות ועונשין

218.

עבירות ועונשין

(א)

המשרת בכלי שיט בניגוד להוראות סעיף 2(ב), דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 1,500 לירות; המעסיק אדם בניגוד להוראות הסעיף האמור, דינו – מאסר שנה או קנס 5,000 לירות.

(ב)

המשרת בכלי שיט בניגוד להוראות סעיף 4(ב), דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 1,500 לירות; המעסיק אדם בניגוד להוראות הסעיף האמור, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 2,500 לירות.

(ג)

העובר על הוראות סעיף 5(ב), דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 2,500 לירות.

(ד)

המתחזה כבעל תואר של מקצוע או של תפקיד הטעונים הסמכה, או תואר דומה לאלה עד כדי להטעות, והוא אינו בעל תואר או בעל תעודת הסמכה שניתנה או הוכרה לפי חוק זה, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 1,500 לירות; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על משרת בכלי שיט שחוק זה אינו חל עליו.

(ה)

המשרת בכלי שיט בניגוד להוראות סעיף 16, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 5,000 לירות; המעסיק אדם בניגוד להוראות הסעיף האמור, דינו – מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות.

(ו)

המשרת בכלי שיט בניגוד להוראות סעיף 31, דינו – מאסר שנה או קנס 5,000 לירות; המעסיק אדם בניגוד להוראות הסעיף האמור, דינו – מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות.

(ז)

העובר על הוראות סעיף 35, דינו – מאסר שנה או קנס 5,000 לירות.

(ח)

קברניט שאינו מקיים הוראות סעיף 39, דינו – מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות.

(ט)

קברניט שאינו מקיים הוראות סעיף 40, דינו – מאסר שנה או קנס 5,000 לירות, ואם הוחרם, הוחזק או עוכב כלי השיט, דינו – מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות.

(י)

קברניט כלי שיט וכל אדם שהקברניט מינהו לערוך את רשימת הצוות, העובר על הוראות סעיף 61, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 1,500 לירות.

(יא)

העובר על הוראות סעיפים 62 או 63, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 1,500 לירות.

(יב)

המשרת בכלי שיט בניגוד להוראות סעיף 65, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 1,500 לירות; בעל כלי שיט או קברניטו המעסיק אדם בניגוד להוראות אותו סעיף, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 2,500 לירות.

(יג)

בעל כלי שיט או קברניטו שאינו מקיים הוראות סעיפים 82 או 83, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 2,500 לירות.

(יד)

העובר על הוראות סעיפים 193 עד 195, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 2,500 לירות.

(טו)

העובר על הוראות סעיף 207 או 211, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 5,000 לירות.

(טז)

מי שאינו מקיים הוראת תקנות לפי חוק זה, כשנאמר בתקנות שאי קיומה הוא עבירה, צפוי לעונש שנקבע בתקנות ובלבד שלא יעלה על מאסר ששה חדשים או קנס 5,000 לירות.

219.

אחריות בעל כלי שיט וקברניטו

לא קיים בעל כלי שיט או קברניטו הוראה מהוראות חוק זה כשאי קיומה הוא עבירה, יראו אותם כעוברים על אותה הוראה, בין שאי קיום ההוראה אירע בידיעתם ובין אם לאו, כל עוד לא הוכיחו שהם נקטו בכל האמצעים הנאותים לקיומה.

220.

אחריות בחבר בני אדם

חבר בני אדם שלא קיים הוראה מהוראות חוק זה, יאשם בעבירה גם כל מי שבשעת ביצוע העבירה היה חבר מינהלה פעיל, מנהל או פקיד אחראי של אותו חבר, ובשותפות – מי שהיה אותה שעה שותף בה, למעט שותף מוגבל, אם לא הוכיחו אחת משתי אלה:

(1)

העבירה נעברה שלא בידיעתם;

(2)

הם נקטו בכל האמצעים הנאותים להבטחת קיומה של ההוראה.

פרק כ׳: תחולת החוק

221.

תחולה מחוץ לישראל

חוק זה, לרבות דיני העונשין שבו, יחול גם מחוץ למימי החופין של ישראל.

222.

תחולה על המדינה

(א)

לענין חוק זה דין כלי שיט של המדינה כדין כלי שיט אחר, אולם החוק לא יחול על כלי שיט של צבא־הגנה לישראל או של משטרת ישראל.

(ב)

שר הבטחון, בהסכמת השר, רשאי לקבוע בתקנות סייגים לגבי תחולת חוק זה על כלי שיט שאינו של צבא־הגנה לישראל, אך מופעל מטעמו.

223.

שכירה לשירות שלא על דעת בעל כלי השיט [תיקון: תשל״ד]

השוכר אדם לשירות בכלי שיט כשהוא אינו פועל בענין זה כשלוחו של בעל כלי השיט או של אדם אחר, יחולו עליו, ביחס לנשכר לשירות, הוראות חוק זה החלות על בעל כלי שיט כאילו היה בעלו.

224.

[תיקון: תשס״ה]

(בוטל).

225.

פטור [תיקון: תשל״ד־2, תשע״ב]

(א)

סעיפים 4 עד 12, 17, 19, פרק ד׳, סעיפים 55, 56, 58 עד 60, פרקים ח׳ עד י״ג, סעיפים 109 עד 112, 118(1), (2), (5), (10) ו־(16), סימנים ב׳ ו־ג׳ לפרק ט״ו, ופרק י״ח, לא יחולו על כלי שיט שאורכם אינו עולה על 24 מטרים, בין שהם כלי שיט המשמשים למטרות פרטיות ובין שאינם כלי שיט המשמשים למטרות פרטיות, ועל אנשי צוות המשרתים בכלי שיט כאמור.

(א1)

על אף הוראות סעיף קטן (א), השר, בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, רשאי להחיל את ההוראות המנויות באותו סעיף קטן על כלי שיט שאורכם אינו עולה על 24 מטרים ועיקר עיסוקם בדיג, ועל אנשי צוות המשרתים בכלי שיט כאמור.

(ב)

השר רשאי לפטור מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, בפטור כללי או מסוייג, כלי שיט שנתקיימה בהם אחת מאלה:

(1)

תפוסתם ברוטו היא פחות מחמש מאות טונות;

(2)

נמל הפלגתם ונמל הגעתם הראשון הם בתוך מימי החופין של ישראל.

פרק כ״א: שונות

226.

סמכות שיפוט

לבתי משפט בישראל יהיה שיפוט בכל תביעה בין בעל כלי שיט לבין איש צוות שאינו ישראלי הנובעת מהשירות בכלי השיט או הקשורה אתו.

227.

קיום חובה בתום לב ובדרך מקובלת

כל חיוב המוטל לפי חוק זה על בעל כלי שיט, קברניט או איש צוות, יש לקיימו בדרך מקובלת ובתום לב.

228.

ועדה מייעצת

(א)

השר, בהתייעצות עם שר העבודה, יקים ועדה לייעץ לו בענינים הנוגעים לביצועו של חוק זה.

(ב)

השר יקבע את מספר חברי הועדה המייעצת וימנה אותם, ובלבד שמספרם לא יפחת מאחד עשר ולא יעלה על חמישה עשר.

(ג)

חברי הועדה המייעצת יהיו נציגי הציבור ועובדי המדינה.

(ד)

מספר נציגי הציבור בועדה לא יפחת משני שלישים מכלל חברי הועדה.

(ה)

במינוי נציגי הציבור יוועץ השר בארגונים וגופים כאמור בסעיף 23(1) עד (3) ובגוף או גופים ציבוריים שלדעתו יש להם ענין בספנות; מספר נציגי בעלי כלי שיט יהיה כמספר נציגי הימאים.

(ו)

הועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה במידה שלא נקבעו בתקנות.

(ז)

לא תיפסל פעולת הועדה המייעצת מחמת זה בלבד שבשעת עשיית הפעולה היה מקום בועדה פנוי מכל סיבה שהיא.

229.

חובת התייעצות בועדה

(א)

לא ישתמש השר בסמכותו להתקין תקנות לפי סעיפים 34, 55(ב), 64, 225 או 230(א) או (ג), אלא לאחר שנועץ בועדה המייעצת.

(ב)

לא ישתמשו השר ושר העבודה בסמכויותיהם להתקין תקנות לפי סעיפים 71 או 230(ב) אלא לאחר שנועצו בועדה המייעצת.

230.

ביצוע ותקנות [תיקון: תשע״ב]

(א)

השר רשאי להתקין תקנות בענינים הבאים:

(1)

קביעת אגרות ושילומן בעד שירותים, פעולות, אישורים ותעודות לפי חוק זה והתקנות שלפיו הניתנים מאת המדינה או מאת רשות ציבורית אחרת;

(2)

שמירת חפצי איש צוות שחלה, נפגע או נעדר מכלי השיט מסיבה כלשהי, או שנפטר בתקופת שכירותו, והטיפול בחפצים אלה;

(3)

מעמדו של נוסע סמוי בכלי שיט וחובות קברניט וסמכויותיו כלפי נוסע סמוי.

(4)

קביעה כי ייעוד כלי שיט לספורט או לפנאי, בהתאם לרישיון שיט שניתן לו לפי פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971 (בסעיף קטן זה – רישיון שיט), ייחשב כמטרת ספורט או פנאי לעניין ההגדרה ”כלי שיט המשמש למטרות פרטיות“;

(5)

קביעת מטרות פרטיות לעניין ההגדרה ”כלי שיט המשמש למטרות פרטיות“, וייעודים נוספים על אלה שנקבעו בדרך האמורה בפסקה (4), שייחשבו מטרות פרטיות לעניין זה; תקנות לפי פסקה זו טעונות את אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

(ב)

השר ושר העבודה רשאים להתקין תקנות לביצוע הוראות אמנות בין־לאומיות בעניני ספנות שישראל היא צד להן בכל הנוגע להעסקתם, תנאי שירותם, זכויותיהם וחובותיהם של בעלי כלי השיט, קברניט, אנשי צוות, ומתלמדים בכלי שיט, והוראות סעיף 60(2) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971, לא יחולו על אמנות אלה; בתקנות אלה רשאים השרים להוסיף על תנאי המינימום שבאמנות ולא לגרוע מהם.

(ג)

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובלבד שלא יתקין תקנות לביצוע הוראות פרקים ט׳, י״א, י״ב, י״ג, י״ז או י״ח אלא בהסכמת שר העבודה.

פורסמו תקנות הספנות (ימאים), התשס״ב–2002.

פורסמו תקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), התשנ״ח–1998.

231.

פיקוח על ביצוע החוק

המנהל, המפקח והנציג, וכל אדם הפועל מטעמם, רשאים לעלות בכל עת על כלי שיט כדי לבדוק בו ביצוע הוראות חוק זה ותקנות שלפיו.

232.

הנוסח שולב בחוק דיני עונשין (עבירות חוץ) [נוסח משולב], תשל״ג–1973.

233.

ביטולים

בטלים –

(1)

הנוסח שולב בפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971;

(2)

הנוסח שולב בחוק הסחר הימי העותמני מיום 20 באוגוסט 1863.

234.

שמירת תוקף [תיקון: תשל״ד־3]

(א)

מינוי, פנקס ימאי, תעודת סמיכות ותחליפיה, חוזה צוות או כל מסמך אחר, שהיו בני תוקף על פי דין ערב תחילתו של חוק זה ואינם סותרים הוראות חוק זה, יראו אותם כבעלי תוקף על פי חוק זה למשך תקופת תקפם, בשינויים המחוייבים.

(ב)

על אף ביטולו של סעיף 60(2)(ד) ו־(ה) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971, פרק ז׳ לתקנות הנמלים (ימאים), תשל״ב–1971, יעמוד בעינו עד יום תחילתם של פרקים ט״ו ו־ט״ז.

235.

תחילה [תיקון: תשל״ד־3]

תחילתו של חוק זה כתום שנה מיום פרסומו ברשומות, אולם תחילתם של סעיף 71 ופרקים ט״ו, ט״ז ו־י״ח ביום כ׳ בניסן תשל״ה (1 באפריל 1975).

236.

פרסום

חוק זה יפורסם ברשומות תוך שלושים יום מיום קבלתו בכנסת.

נתקבל בכנסת ביום כ״ה בתמוז תשל״ג (25 ביולי 1973).

גולדה מאיר
ראש הממשלה
שמעון פרס
שר התחבורה
אפרים קציר
נשיא המדינה

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.