תקנות הספנות (ימאים) (סדרי דין בבית הדין המשמעתי)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות הספנות (ימאים) (סדרי דין בבית הדין המשמעתי) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות הספנות (ימאים) (סדרי דין בבית הדין המשמעתי), תשל״ז–1977

תקנות בדבר סדרי דין בשיפוט משמעתי


ק״ת תשל״ז, 1908; תשמ״ו, 18.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 190 לחוק הספנות (ימאים), תשל״ג–1973 (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם שר התחבורה, ולפי סעיף 8 לחוק בית המשפט לימאות, תשי״ב–1952, אני מתקין תקנות אלה:


תוכן עניינים

פרק ראשון: פרשנות

הגדרות
בתקנות אלה –
”בית הדין“ – בית הדין המשמעתי לימאים לפי פרק ט״ז לחוק;
”יושב ראש המותב“ – יושב ראש מותב בית הדין שמונה לפי סעיף 136 לחוק;
”העתק מהרישום ביומן הרשמי“ – העתק מהרישום ביומן הרשמי לפי סעיף 125 לחוק;
”העתק מהרישום בספר המשמעת“ – העתק מהרישום בספר המשמעת לפי סעיף 130 לחוק.

פרק שני: הגשת תובענה

הגשת תובענה
תובענה כאמור בסעיף 147 לחוק (להלן – תובענה) תוגש למזכירות בית הדין בארבעה עתקים ובמספר עתקים נוספים כמספר הנאשמים.
תוכן התובענה
תובענה תוגש בטופס שבתוספת ותכיל פרטים אלה:
(1)
שם הנאשם, וכן גילו ומענו, עד כמה שהם ידועים לתובע;
(2)
שם מעבידו של הנאשם שהעסיקו בעת ביצוע עבירת המשמעת אם היה לו מעביד כאמור;
(3)
דרגת הסמכתו הימית אם הוא בעל הסמכה או תפקידו בכלי השיט בעת ביצוע העבירה;
(4)
תיאור העובדות המהוות את עבירת המשמעת, הנסיבות, המקום והזמן;
(5)
ציון הוראות החיקוק שלפיו מואשם הנאשם;
(6)
שמות עדי התביעה ומענם.
צירוף פסק דין
הואשם הנאשם בעבירת משמעת שהיא הרשעה בעבירה שיש עמה קלון שנעברה במילוי תפקידו כימאי או בקשר לכך, יצורף לתובענה העתק מאושר מפסק הדין הסופי שבו הורשע כאמור.
צירוף אישומים ונאשמים
(א)
מותר לצרף לתובענה אחת כמה אישומים, בין אם הם מבוססים על אותן עובדות ובין אם הם מבוססים על עובדות שונות.
(ב)
מותר להאשים בתובענה אחת כמה נאשמים בין כשותפים לעבירת המשמעת בין בדרך אחרת.
הפרדה לפני תחילת הדיון
יושב ראש המותב רשאי להורות, לפני תחילת הדיון, על הפרדת אישומים או על הפרדת דינם של נאשמים המואשמים בתובענה אחת.
הפרדה על ידי בית הדין
בית הדין רשאי, בכל שלב מהשלבים שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת הדיון באישום פלוני או בנאשם פלוני שנכלל בתובענה.
תובענה חדשה בהפרדת הדיון
הורה יושב ראש המותב או בית הדין על הפרדת הדיון, יקבע אם תוגש תובענה אחרת בשל האישום שהדיון בו הופרד או נגד נאשם שדיונו הופרד, אם לאו.
פגם בתובענה
לא תיפסל תובענה עקב כל פגם בה, אם לדעת בית הדין אין בדבר חשש לעיוות דינו של הנאשם; אולם רשאי בית הדין לדחות את הדיון למועד אחר ולהורות כפי שימצא לנכון כדי להסיר את החשש.
המצאת תובענה לנאשם
העתק התובענה יומצא לנאשם לפי מענו או באמצעות מעבידו אם הוא בעל כלי השיט.
עיון בחומר הראיות
הוגשה תובענה רשאי הנאשם לעיין בכל זמן סביר בחומר שבכתב, שבדעת התובע להגישו כראיה.

פרק שלישי: הליכים לפני הדיון

הודעה לתובע ולנאשם
(א)
הוגשה תובענה לבית הדין ומונה מותב לדון בה ונקבע מקום הדיון ומועד פתיחתו, תומצא על כך הודעה לתובע ולנאשם.
(ב)
נאשם זכאי לדרוש שהדיון בתובענה לא ייערך לפני תום עשרים ימים מיום שהומצא לו העתק התובענה.
(ג)
על אף דרישת נאשם לפי תקנת משנה (ב), רשאי יושב ראש המותב אם ראה צורך בכך בגלל נסיבות מיוחדות שיפרט בהודעה לבעלי הדין, להורות על עריכת הדיון במועד מוקדם יותר, ובלבד שלא יקדם מארבעים ושמונה שעות מעת המצאת העתק התובענה לנאשם.
(ד)
אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מסמכותו של יושב ראש המותב או בית הדין לדחות את הדיון, מטעמים הנראים לו ובכלל זה על מנת לאפשר לנאשם להכין את הגנתו.
תיקון תובענה על ידי התובע
תובע רשאי בהודעה לבית הדין, בכל עת עד לפתיחת הדיון, לתקן תובענה ולהוסיף עליה ולגרוע ממנה; בית הדין ימציא העתק מן ההודעה לנאשם.
תיקון תובענה על ידי בית הדין
בית הדין רשאי בכל שלב מהשלבים שלאחר פתיחת הדיון, לפי בקשת התובע, לתקן תובענה, להוסיף עליה ולגרוע ממנה אלא שאם על ידי כך עשוי הנאשם להיות מקופח בהגנתו – יתן לו הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו, ותיקון לפי תקנה זו יעשה בגוף התובענה או יירשם בפרוטוקול.
חזרה מתובענה והחלפת אישום
תובע רשאי בכל עת לאחר התחלת הדיון ולפני מתן הכרעת הדין, לגבי כל הנאשמים או לגבי חלקם –
(1)
לחזור בו מתובענה או מאישום שבה;
(2)
ברשות בית הדין להחליף אישום.
תוצאות ביטול התובענה
חזר בו התובע מתובענה או מאישום שבה לפני תשובת הנאשם לאישומים, ימחק בית הדין את התובענה או האישום שממנו חזר בו התובע; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית הדין את הנאשם מאותה תובענה או אישום.
רציפות הדיון
כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי בית הדין לדחות מפעם לפעם את מועד תחילת הדיון או המשכו, כפי הצורך; הוחל בגביית הראיות, ימשיך ברציפות יום יום עד גמירא, זולת אם ראה, מטעמים שיירשמו, כי אין כל אפשרות לנהוג כך.

פרק רביעי: הליכי הדיון

סימן א׳: פתיחת הדיון

פתיחת הדיון
(א)
לא הופיעו, בפתיחת הדיון או בהמשכו, נאשם או תובע שהוזמנו, רשאי בית הדין לדחות את הדיון למועד אחר, ואם לדעת בית הדין לא היה הצדק סביר לאי הופעתו – רשאי בית הדין להמשיך בדיון בהעדרו.
(ב)
התנהל דיון בהעדר הנאשם או התובע, רשאי יושב ראש המותב בכל עת, ולא יאוחר מתום 15 יום מיום מתן פסק הדין, לבטל את ההליך שהתקיים בהעדרם אם הוכח ליושב ראש כי היה הצדק סביר להעדרות.
התנגדות לחבר בית הדין
(א)
בפתיחת הדיון רשאי הנאשם להתנגד לחבר בית הדין ובית הדין יחליט בהתנגדות.
(ב)
לא ידון בית הדין בהתנגדות לחבר בית הדין לאחר שהוקראה התובענה, אלא אם שוכנע כי העובדות המשמשות יסוד לטענת ההתנגדות לא היו ידועות לטוען בשלב קודם של הדיון, וכי טען את טענתו מיד כשהגיעו העובדות האמורות לידיעתו.
הקראת התובענה
מיד לאחר פתיחת הדיון יקרא יושב ראש המותב את התובענה או יורה על הקראתה על ידי אחר.
הסברת התובענה
נראה ליושב ראש המותב כי הנאשם לא הבין את התובענה, יסביר לו את תכנה או יורה להסביר לו את תכנה בשפה המובנת לו.
טענות מקדמיות
לאחר קריאת התובענה רשאי הנאשם או בא כוחו לטעון טענות מקדמיות.
דיון בטענה מקדמית
נטענה טענה מקדמית, יחליט בה בית הדין לאחר שנתן לתובע הזדמנות להשיג עליה, אולם רשאי הוא לדחותה בלעדי זאת; כן רשאי בית הדין להשהות את מתן החלטתו בטענה מקדמית עד לשלב אחר של הדיון; נתקבלה טענה מקדמית, רשאי בית הדין לתקן את התובענה או למחקה.
טענות מקדמיות בשלב מאוחר
לא טען הנאשם או בא כוחו בשלב זה טענה מקדמית, אין בכך כדי למנעו מלטעון אותה בכל שלב אחר של הדיון; אולם לגבי טענה מקדמית של חוסר סמכות, פגם או פסול בתובענה, או שאין התובענה מגלה עבירה, אין הוא רשאי לעשות כן אלא ברשות בית הדין.
תשובת הנאשם לתובענה
לא בוטלה התובענה עקב טענה מקדמית, יישאל הנאשם אם הוא מודה באשמה או בעובדות או הוא כופר בהן.
חוסר תשובה – כפירה
לא השיב הנאשם לשאלה שנשאל לפי תקנה 25 רואים אותו כאילו כפר באשמה.
שינוי התשובה
ברשות בית הדין רשאי הנאשם, בכל שלב של הדיון עד להכרעת הדין, לחזור בו מתשובתו שהשיב לפי תקנה 25.
תוצאות של הודאה
אשמה או עובדות שבהן הודה הנאשם בפני בית הדין יראו אותן כמוכחות, זולת אם החליט בית הדין שלא לראותן כך.
תוצאות כפירה
(א)
כפר הנאשם בעובדה הנטענת בתובענה, או שהודה בה ובית הדין החליט שלא לראותה כמוכחת, יודיע לבית הדין מהי גרסתו באותו ענין.
(ב)
בית הדין רשאי בהכרעת הדין, בדבר חיוב הנאשם או זיכויו, ולענין גזר הדין, להביא בחשבון את העובדה שהנאשם סירב למסור גירסתו בענין, או שקיימת סתירה בין גירסתו לבין הגירסה העולה מראיות הנאשם; הוראה זו אינה באה לגרוע מסמכות בית הדין להביא בחשבון לענין זה עובדות אחרות.
הבהרת טענות הנאשם
בשלב תשובת הנאשם, רשאי בית הדין והתובע ברשות בית הדין, לשאול את הנאשם שאלות להבהרת טענותיו או סתירות בהן בלבד, אך לא יחקור אותו עליהן.
הודיה של חלק מהנאשמים
צורפו בתובענה אחת נאשמים אחדים וחלק מהם הודה בכל האישומים או שרואים אותם כמוכחים לגביהם, רשאי בית הדין להרשיעם מיד וליתן את גזר הדין או להשהות את ההרשעה ומתן גזר הדין עד להכרעת דינם של יתר הנאשמים.

סימן ב׳: פרשת התביעה וההגנה

פרשת התביעה
אם לאחר תשובת הנאשם מוטלת על התביעה חובת הוכחה, יפתח התובע בהבאת ראיות לאישומים בהם כפר הנאשם, אולם רשאי הוא, לפני שיביא ראיותיו, לומר דברי פתיחה לתובענה.
טענת חוסר אשמה
עם סיום פרשת התביעה רשאי הנאשם או בא כוחו לטעון כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה והתובע רשאי להשיב על הטענה; קיבל בית הדין את טענת הנאשם – יזכהו מן האשמה.
פרשת ההגנה
סיים התובע הבאת ראיותיו ולא זוכה הנאשם מכח טענה כאמור בתקנה 33, רשאי הנאשם להביא ראיותיו ורשאי הוא לפני שיביא ראיותיו לומר דברי פתיחה.
המועד למסירת עדות על ידי הנאשם
רצה הנאשם למסור עדות או הודעה יעשה כן בתחילת פרשת הגנתו, אולם רשאי בית הדין להרשותו למסור הודעה ועדות בשלב אחר.
ראיות מטעם בית הדין
בית הדין רשאי לשמוע עד שהזמין מטעמו ואפילו כבר נשמעה עדותו ולהורות על הבאת כל ראיה אחרת.
ראיות נוספות
בית הדין רשאי להרשות לבעלי הדין להביא ראיות לסתור נקודות שנתעוררו בראיות בעל הדין שכנגד או של בית הדין ואשר בעל הדין המבקש לא יכול היה לצפותן מראש, או להרשות לתובע להוכיח עובדות שהנאשם חזר מהודאתו בהן לאחר סיום פרשת התביעה.
ראיות לסתור ראיות נוספות
הביא בעל הדין ראיות נוספות, רשאי בעל הדין שכנגד או בא כוחו, להביא ראיות לסתור אותן.
סיכומים
בתום שמיעת הראיות, או אם לא היה צורך בכך לאור תשובת הנאשם, רשאי התובע, ואחריו הנאשם, להשמיע את סיכומיהם לענין האשמה.

סימן ג׳: שמיעת עדים וראיות

חקירת עדים על ידי בעלי הדין
אם לא הורה בית הדין על סדר אחר, ייחקר עד תחילה על ידי בעל הדין שביקש את שמיעת עדותו; אחריו רשאי בעל הדין שכנגד לחקור את העד חקירה שכנגד ואחריו רשאי בעל הדין שביקש את שמיעת העד, לחזור ולחקרו חקירה חוזרת.
הסדר כשיש נאשמים אחדים
נכללו בתובענה אחת נאשמים אחדים, יקבע בית הדין את סדרי חקירת העדים והסיכומים.
עד עויין
קבע בית הדין כי עד שנקרא על ידי בעל דין הוא עד עויין לאותו בעל דין – בין מפני שמסר בבית הדין עדות הסותרת עדותו בפני חוקר או רשות חוקרת אחרת ובין מטעם אחר – רשאי הוא להרשות לבעל הדין לחקור את העד בחקירה הראשית כאילו היתה חקירה שכנגד ולקבוע סדר חקירתו על ידי בעלי הדין האחרים.
זכות חקירה שכנגד במקרים מסויימים
היה לבית הדין יסוד להניח כי עדו של אחד הנאשמים יעיד לרעת נאשם אחר, רשאי הוא להרשות לנאשם האחר, אם לא חקר את העד חקירה ראשית, לחקרו חקירה שכנגד לפני התובע.
עובדות שנקבעו בפסק הדין
(א)
עובדה שנקבעה בפסק דין שהרשיע את הנאשם בבית המשפט או בבית הדין, רשאי בית הדין לראותה כמוכחת לכאורה, אם הוגש לו העתק מאושר על פסק הדין שבו נקבעה אותה עובדה.
(ב)
הנאשם לא יהא רשאי להביא ראיה לסתור אותה עובדה, אלא ברשות בית הדין מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין.
זכות חקירה
(א)
בית הדין רשאי לחקור עד בכל שלב משלבי מתן עדותו ולערוך עימות עדים.
(ב)
נקרא עד להעיד מטעם בית הדין, תינתן לבעלי הדין הזדמנות לחוקרו חקירה שכנגד בסדר שיקבע בית הדין.
מקום גביית עדות
בית הדין רשאי לגבות עדות בכל מקום שימצא לנכון וכן לבקר בכל מקום כדי לברר עובדות הנוגעות לאשמה ובלבד שהתובע והנאשם הוזמנו כדין למקום גביית העדות או בירור העובדות כאמור.
עדות הנאשם
הנאשם רשאי להעיד בעצמו ואם עשה כן דינו, לענין חקירתו, כדין כל עד אחר.
חקירת עד
בחקירת עד בבית הדין, לא ירשה בית הדין חקירה אשר לדעת בית הדין אינה לענין ואינה הוגנת ובפרט לא ירשה בית הדין חקירה שיש בה משום עלבון, הפחדה, התעיה או ביוש או שאינם לענין ואינם הוגנים.

סימן ד׳: הכרעת הדין

הכרעת דין בתום בירור
בתום בירור האשמה ועל סמך הראיות שהובאו בפניו, יחליט בית הדין אם יש להרשיע את הנאשם או לזכותו; החלטה זו תיקרא הכרעת דין.
הרשעה באשמה אחרת
בית הדין רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
פסק דין מזכה
זוכה הנאשם, תהא הכרעה זו פסק דין.
הכרעת דין בכתב ומנומקת
הכרעת הדין תהיה מנומקת ובכתב, ודעת מיעוט תצויין בהכרעת הדין וכן תמצית נימוקיה; אולם אם בתום בירור האשמה וכל עוד בית הדין יושב בדין, החליט בית הדין על זיכוי הנאשם מאשמה, רשאי הוא להודיע על זיכוי בעל פה וללא נימוקים ולהמציא את נימוקי הזיכוי בכתב לבעלי הדין במועד אחר; החליט בית הדין במועד מאוחר יותר על זיכוי הנאשם, רשאי הוא להמציא את הכרעת הדין ונימוקיה בכתב לבעלי הדין.
שימוע הכרעת הדין
הכרעת דין או נימוקים שלא הומצאו בכתב כאמור בתקנה 52, ייקראו בפני בעלי הדין שהתייצבו; נעדרו חלק מבעלי הדין או כולם והורשע הנאשם, רשאי בית הדין להמשיך בדיון אף ללא שימוע.
הוצאות הגנה מאוצר המדינה
בקשה לתשלום הוצאות ההגנה לפי סעיפים 162 או 163 לחוק תוגש לבית הדין מיד לאחר קריאת הכרעת הדין ואם לא נקראה בפני הנאשם – תוך שבעה ימים לאחר המצאתה לנאשם.

סימן ה׳: גזר הדין

ראיות לקביעת מידת העונש
הורשע הנאשם, רשאי התובע תחילה ולאחריו הנאשם להביא ראיות שיש בהן ענין לקביעת העונש.
סיכומים לענין העונש
בתום הבאת הראיות רשאי התובע ואחריו הנאשם להשמיע את סיכומיהם לענין ענישתו של הנאשם.
גזר הדין
בתום ההליכים לפי תקנות 55 ו־56 יקבע בית הדין את ענשי המשמעת שהוא גוזר לנאשם בגזר הדין, שיצורף להכרעת הדין ושניהם יהוו את פסק הדין.
שימוע גזר הדין
בית הדין יקרא את גזר הדין בפני בעלי הדין שהתייצבו; לא התייצבו בעלי הדין יצורף גזר הדין לפרוטוקול ללא שימוע.
הודעה על זכות ערעור
בתום שימוע גזר הדין יסביר בית הדין לנאשם – אם הוא נוכח – את זכותו לפי סעיף 171 לחוק לערער על החלטת בית הדין תוך שלושים יום, ואם ניתן גזר הדין שלא בפניו – יציין בית הדין בגזר הדין את זכותו של הנאשם לערער על פסק הדין תוך שלושים יום מיום שהומצא פסק הדין לידו או לידי בא כוחו.
עיכוב ביצוע עונש משמעתי
(א)
נאשם שהורשע והוטל עליו עונש משמעתי, רשאי לבקש עיכוב ביצוע העונש המשמעתי עד לשמיעת ערעורו.
(ב)
בקשה כאמור בתקנת משנה (א), תוגש מיד לאחר הקראת גזר הדין אם הוקרא בפני הנאשם, ולא יאוחר מתום עשרה ימים מיום שהגיע גזר הדין לידיעת הנאשם אם הוקרא שלא בפניו.
(ג)
לא הגיש הנאשם ערעור על פסק הדין של בית הדין תוך המועד שנקבע בתקנות אלה, בטלה מאליה ההחלטה בדבר עיכוב ביצוע עונש משמעתי.

פרק חמישי: ערעור על החלטת קברניט או מפקח

ערעור לבית הדין
ערעור לבית הדין לפי סעיף 167 לחוק (להלן בפרק זה – ערעור) יוגש בהודעה בכתב בארבעה עתקים למזכירות בית הדין, תוך שלושים יום מיום שניתנה ההחלטה על ידי הקברניט או המפקח, אם ניתנה בפני הנידון, או מיום שהומצאה לו החלטת הקברניט או המפקח, אם ניתנה שלא בפניו; התובע יגיש את הערעור כאמור תוך שלושים יום מיום שהומצאה לו החלטת הקברניט או המפקח.
תוכן הודעות ערעור
הודעת הערעור תכיל את –
(1)
שם המערער;
(2)
שם המשיב;
(3)
העתק מרישום ביומן הרשמי והעתק מרישום המשמעת, הכל לפי המקרה, והמתייחס לאשמה, לדיון ולהרשעה שהם נשוא הערעור;
(4)
נימוקי הערעור;
(5)
הודעת המערער אם הוא מבקש שהדיון בערעור יתנהל בפניו או שלא בפניו.
ערעור במברק
(א)
נידון רשאי להגיש הודעת ערעור במברק ובלבד שתכיל את הפרטים לפי פסקאות (1), (2), (4) ו־(5) שבתקנה 62 ושיגיש את ההעתק האמור בתקנה 62(3) תוך שלושים יום מיום שליחת המברק.
(ב)
לפני שמיעת ערעור שהודעה עליו נשלחה במברק, יאשר המערער בחתימתו את הודעת הערעור.
דיון בערעור שלא בנוכחות בעלי הדין
ביקש המערער שהדיון יתנהל שלא בפניו, יגיש המשיב את תשובתו לערעור בכתב, תוך שלושים יום מיום שהומצא לו העתק מהודעת הערעור, והדיון יתנהל שלא בפני המערער והמשיב, זולת אם הורה בית הדין אחרת מטעמים מיוחדים.
ייצוג הקברניט או המפקח
התובע ייצג בערעור של הנידון את הקברניט או המפקח, הכל לפי המקרה.
חזרה מערעור
המערער רשאי לחזור בו מערעורו בהודעה לאב בית הדין; לאחר התחלת הדיון רשאי הוא לחזור בו מערעורו ברשות יושב ראש המותב.
איחוד ערעורים
הוגשו ערעורים על החלטת הקברניט או המפקח על ידי יותר מבעל דין אחד באותו ענין, רשאי בית הדין לאחד את השמיעה בהם.
תיקון נימוקי הערעור
בעל הדין רשאי לתקן נימוקי ערעורו בכל שלב לפני התחלת הדיון, ולאחר מכן ברשות בית הדין בלבד.
נוכחות
ביקש המערער כי הדיון יתנהל בפניו, יתנהל הדיון בפני המערער והמשיב, אולם אם הוזמן בעל דין ולא התייצב ללא הצדק סביר, רשאי בית הדין לדון בערעורו שלא בפניו.
סדר הטענות בערעור
בערעור יטען תחילה המערער ואחריו המשיב; באיחוד ערעורם של נאשם ותובע, יטען תחילה הנאשם ואחריו התובע זולת אם הורה בית הדין אחרת; באיחוד ערעוריהם של מספר נאשמים, יקבע בית הדין את סדר הטענות ביניהם ויכול בית הדין להרשות לכל אחד מבעלי הדין להוסיף לטעון או להשיב על טענות בעל הדין האחר.
הרשעה באישום שונה
בית הדין רשאי להרשיע נאשם בעבירה שונה מזו שהורשע בה על ידי הקברניט או המפקח, ובלבד שאשמתו בה מתגלת מן הראיות וניתנה לו הזדמנות להתגונן.
דחיית ערעור על אף טענה שנתקבלה
בית הדין רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה מהטענות שנטענו בו, אם הוא סבור כי לא נגרם עיוות דין למערער.
הבקשה לעיכוב עונש משמעתי שהטיל מפקח
(א)
נידון המבקש עיכוב ביצוע של עונש משמעתי שנגזר לו על ידי מפקח עד שמיעת ערעורו, יגיש בקשה לאב בית הדין בארבעה עתקים.
(ב)
על פי הוראת אב בית הדין יומצא העתק מהבקשה לתובע והאחרון רשאי להשיב לבקשה, בכתב, תוך שבעה ימים מהיום שהומצא לו העתק ממנה, והעתק מתשובתו יומצא לנידון.
ביטול החלטה בדבר עיכוב ביצוע עונש משמעתי
לא הוגש ערעור על החלטת המפקח תוך המועד שנקבע בתקנות אלה, בטלה מאליה כל החלטה בדבר עיכוב ביצוע עונש משמעתי שהטיל המפקח.

פרק שישי: ערעור על החלטת בית הדין

ערעור לבית המשפט לימאות
ערעור לבית המשפט לימאות לפי סעיף 171 לחוק יוגש למזכירות בית הדין בהודעה בכתב, בחתימת המערער, תוך שלושים יום מיום שהוקרא פסק הדין בנוכחותו, ואם ניתן בהעדרו או אם הומצאו נימוקי הזיכוי בנפרד, תוך שלושים יום מיום שהומצאו למערער פסק הדין או הנימוקים.
ערעור שהוברק
הודעת ערעור שהוגשה במברק, דינה כהודעת ערעור שהוגשה לפי תקנה 75, ובלבד שהמברק או העתק ממנו יאושר בחתימת המערער לפני שהתחילו בשמיעת הערעור.
תוכן הודעת הערעור
הודעת הערעור תכיל את –
(1)
שם המערער;
(2)
שם המשיב;
(3)
נימוקי הערעור;
(4)
פסק הדין שמערערים עליו, ללא נימוקיו, ומועד נתינתו.
העברת פסק הדין לבית המשפט לימאות
הוגש ערעור, תעביר מזכירות בית הדין את פסק הדין ואת פרוטוקול הדיונים בבית הדין, לרבות המוצגים שהוגשו לבית המשפט לימאות, בדואר רשום או באמצעות שליח.
קביעת תאריך שמיעת הערעור
הועברו המסמכים שיש להעבירם לפי תקנה 78 לבית המשפט לימאות, יקבע האחרון מועד ומקום לשמיעת הערעור.
הערעור ישמע בפני בעלי הדין
שמיעת הערעור תהיה בפני בעלי הדין; אם לא התייצב אחד מהם, רשאי בית המשפט לימאות לשמוע את הערעור שלא בפניו, אך אם המערער הוא שלא התייצב, רשאי בית המשפט לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.
שמיעת ערעור שלא בפני בעלי הדין
על פי בקשת בעל דין רשאי בית המשפט לימאות בהסכמת יתר בעלי הדין לדון בערעור שלא בפני בעל הדין; החליט בית המשפט לדון כך, יקבע למשיב מועד להגשת תשובתו בכתב, ולאחר תום המועד רשאי הוא לדון בערעור ולפסוק בו לפי החומר שהובא לפניו בכתב בלבד ללא שמיעת בעלי הדין.
ביטול דחיית הערעור
(א)
נדחה ערעור לפי תקנה 80 בשל העדר המערער והוכח לבית המשפט לימאות כי ההעדרות היתה בשל הצדק סביר, רשאי בית המשפט על פי בקשת המערער לבטל את הדחיה ולשוב ולשמוע את הערעור.
(ב)
בקשה לפי תקנה זו תוגש תוך שלושים יום מיום שהומצאה למערער הודעה על החלטת הדחיה.
סדרי טענות ואיחוד ערעורים
(א)
בערעור יישמעו תחילה טענות המערער ואחריהן תשובת המשיב ולבסוף התשובה החוזרת של המערער.
(ב)
הוגשו ערעורים על ידי מספר נידונים באותו ענין, רשאי בית המשפט לימאות לאחד את הערעורים ולשמעם כאחד.
(ג)
הוגש ערעור גם על ידי הנידון וגם על ידי התובע, יאוחדו ערעוריהם וסדר שמיעת הטענות יהיה לפי הסדר הקבוע בערעורו של נידון.
קריאת פסק הדין בערעור
פסק הדין בערעור ייקרא בפומבי בפני בעלי הדין, או שלא בפניהם לאחר שהוזמנו.
דחיית ערעור
בית המשפט לימאות רשאי לדחות את הערעור אף אם קיבל טענה מהטענות שנטענו בו, אם שוכנע כי לא נגרם עיוות דין למערער.

פרק שביעי: דיון חוזר

הגשת בקשה
בקשה לקיים דיון חוזר לפי סעיף 173 לחוק (להלן בפרק זה – הבקשה) תוגש בכתב לאב בית הדין בארבעה עתקים.
תוכן הבקשה וצירופיה
הבקשה תכיל –
(1)
שם המבקש;
(2)
מספר תיק בית הדין שבו נדון המבקש;
(3)
נימוקי הבקשה;
(4)
העתק מאושר מפסק הדין אליו מתייחס המבקש.
המצאת העתק מהבקשה לתובע
העתק מבקשה לדיון חוזר תומצא לתובע.
איחוד בקשות
הוגשו בקשות אחדות לדיון חוזר באותו ענין, רשאי אב בית הדין להחליט על איחוד הדיון באותן בקשות.
חזרה מבקשה לדיון חוזר
מגיש בקשה לדיון חוזר (להלן בפרק זה – המבקש) רשאי לחזור בו מבקשתו בכל שלב של הדיון בה עד למתן החלטה עליה.
החלטה בבקשה
אב בית הדין יחליט בבקשה לפי המסמכים שהוגשו לו והוא רשאי לדרוש מבעלי הדין פרטים נוספים.
סדרי הדין
בכפוף לאמור בתקנות 93, 94 ו־95 יחולו בדיון חוזר סדרי הדין הנהוגים בדיון על פי תובענה; בית הדין ידון בדבר כאילו הנדון מואשם בפניו בתובענה שהוגשה נגדו בראשונה.
החלטה לאחר שמיעת טענות
בית הדין יתן את החלטתו לאחר שאיפשר לבעלי הדין להשמיע טענותיהם, להביא ראיות ולחקור עדים שהתייצבו לפני בית הדין, הכל בסדר שיקבע בית הדין.
סטיה מדיני ראיות
בדיון חוזר רשאי בית הדין לקבל כראיה עדות שנגבתה ונרשמה בבית הדין בדיון ראשון.
דיון ללא שמיעת עדויות
בית הדין רשאי במשפט חוזר לדון בלי לשמוע עדויות נוספות אלא על סמך הבקשה והמסמכים שהוגשו לאב בית הדין לפי תקנה 87, ופרוטוקול הדיון במשפט הראשון.

פרק שמיני: הוראות שונות

איסור הפרעה
המפריע לדיוני בית הדין לעיני בית הדין או סמוך למקום הדיון, רשאי בית הדין להורות על הרחקתו.
החלטות בית הדין
בית הדין יחליט ברוב דעות; לא היה רוב דעות לגבי סוג עונש המשמעת או מידתו, רואים חבר בית הדין שהציע את סוג העונש או את מידת העונש החמורים ביותר לפי הסדר שהענשים מנויים בסעיף 149(א) לחוק כאילו הצטרף לדעתו של חבר בית הדין שהציע את ההצעה הקרובה ביותר להצעתו.
שינוי בהרכב בית הדין
(א)
נבצר מאחד מחברי בית הדין להמשיך בדיון או לסיים אותו, יקבע אב בית הדין חבר אחר במקומו; על קביעת החבר האחר יחולו הוראות תקנה 19; בית הדין בהרכבו החדש רשאי להמשיך בדיון מהשלב שאליו הגיע לפני שינוי ההרכב.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר לקרוא הכרעת דין או גזר הדין, שנחתמו בידי כל חברי בית הדין, אף אם נבצר מאחד או משניים מחברי בית הדין להיות נוכחים בשעת השימוע.
פרוטוקול
מהלך הדיון בכל הליך לפני בית הדין יירשם בדרך שיורה אב בית הדין (להלן – הפרוטוקול).
רישום החלטות
כל החלטה של בית הדין תירשם בפרוטוקול; הכרעת הדין, גזר הדין וכן החלטות לפי סעיפים 155, 159, 160, 162, 163, 176 ו־178(ג) לחוק ייחתמו בידי חברי בית הדין ויצויין בהם תאריך חתימתם; נבצר מחבר בית הדין לחתום, ירשום יושב ראש מותב בית הדין את הסיבה לדבר ויחתום על כך.
המצאת פסק דין
העתק מהכרעת הדין, ואם הורשע הנאשם גם העתק מגזר הדין, יומצא לבעלי הדין.
טעות סופר
רשאי בית הדין, ומשנסתיים הדיון בפניו – אב בית הדין, על פי בקשת בעל הדין או חבר בית הדין או מיזמתו לתקן כל טעות סופר בהחלטה של בית הדין או לתקן שגיאות שנפלו בה מתוך פליטת קולמוס או השמטה מקרית; נעשה התיקון על פי בקשת חבר בית הדין או מיוזמת אב בית הדין משנסתיים הדיון – יובא התיקון לידיעת בעלי הדין.
מסירת פרוטוקול
העתק מהפרוטוקול יומצא לפי בקשתם לתובע ולנאשם אלא אם החליט יושב ראש מותב בית הדין החלטה אחרת לגבי כל הפרוטוקול או חלק ממנו.
תיקון פרוטוקול
כל צד רשאי לבקש מבית הדין, בפני הצד השני, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו.
ליקויים שאינם פוגמים בדיון
ליקוי שאיננו מהותי בעריכתו של מסמך הנערך לפי החוק או לפי תקנות אלה, אין בו כדי לפגום בתקפם של ההליכים על פיו, אולם אם נראה לבית הדין כי יש בדבר חשש לעיוות דינו של הנאשם, רשאי הוא לדחות את הדיון למועד אחר, או להורות הוראה אחרת כדי להסיר את החשש.
המצאת מסמכים
כל מסמך שיש להמציא לפי תקנות אלה, למעט המצאה לבית הדין, תהיה המצאתו ביד או בדואר רשום לפי מען המגורים או בדרך אחרת שאישר יושב ראש מותב בית הדין או אב בית הדין.
פעולות הסניגור
כל פעולה שהנאשם רשאי או חייב לעשותה לפי תקנות אלה, חוץ מהודיה באשמה, רשאי לעשותה במקומו בא כוחו.
המזכיר
אב בית הדין ימנה מזכיר לבית הדין; מתפקידיו יהיה לעזור לבית הדין ברישום הפרוטוקול, במשלוח מסמכים, המצאתם וקבלתם ולעשות פעולות אחרות, לפי הוראות אב בית הדין או יושב ראש המותב.
הוצאות חבר בית דין [תיקון: תשמ״ו]
חבר מותב בית הדין שאינו עובד המדינה זכאי לקבל מאוצר המדינה הוצאות ושכר בטלה כדלקמן:
(1)
שכר כשכר המשתלם לנציגי ציבור בבית הדין הארצי לעבודה לפי תקנות בית הדין לעבודה (תשלום לנציגי ציבור), התשל״ח–1978;
(2)
איסוף ראיות
בית הדין מוסמך לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיו.
סטיה מהתקנות
בית הדין רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לסטות מהוראה שבתקנות אלה, ואם הוא ראה שהדבר דרוש לצרכי החשת הדיון וייעולו ושאין בדבר משום עיוות דין, רשאי הוא לעשות כן אף אם לא הסכימו בעלי הדין לסטיה.
עבירות ועונשין
אלה ייאשמו בעבירה ודינם מאסר ששה חדשים או קנס 5,000 לירות:
(1)
מי שהוזמן להופיע לפני בית הדין ולא הופיע בלא הצדק סביר או הופיע ועזב ללא רשות בטרם מסר עדותו;
(2)
מי שנדרש להמציא מסמך או מוצג אחר ולא עשה זאת;
(3)
מי שנדרש כדין להשיב על שאלה ולא השיב עליה או השיב ביודעין תשובה מתחמקת או בלתי נכונה.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הספנות (ימאים) (סדרי דין בבית הדין המשמעתי), תשל״ז–1977“.

תוספת

(תקנה 3)

טופס תובענה

(הטופס הושמט)


ח׳ באייר תשל״ז (26 באפריל 1977)
  • חיים י׳ צדוק
    שר המשפטים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.