חוק להסדרת הטיפול באריזות
חוק להסדרת הטיפול באריזות מתוך
חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע״א–2011
2000741
ס״ח תשע״א, 278, 749; תשפ״ג, 22; תשפ״ד, 179.
הודעות: י״פ תשע״ב, 1448; תשע״ג, 5376; תשע״ד, 3498; תשע״ו, 3382; תשע״ז, 3848; תשע״ח, 4459; תשע״ט, 4838; תש״ף, 3307; תשפ״א, 3451; תשפ״ב, 3346; תשפ״ג, 3921; תשפ״ד, 3263.
תוכן עניינים
פרק א׳: מטרה והגדרות
מטרה
מטרת חוק זה לקבוע הסדרים לעניין ייצור אריזות וטיפול בפסולת אריזות, שנועדו לצמצם את כמות פסולת האריזות, למנוע את הטמנתה ולעודד שימוש חוזר באריזות, לשם הקטנת ההשפעה השלילית הסביבתית של אריזות ופסולת אריזות, ובכלל זה –
(1)
הסמכת השר לקבוע הסדרים לעניין אמצעי הפחתה במקור, שעל יצרנים של אריזות לפעול לפיהם;
(2)
הטלת אחריות מורחבת על יצרנים של מוצרים ארוזים, על יצרנים של אריזות שירות ועל יבואנים של מוצרים ואריזות כאמור, בכל הנוגע לסימון האריזות ולביצוע מיחזור מוכר של פסולת האריזות הנובעת מהן, לרבות קביעת יעדים מחייבים למיחזור כאמור, והסדרת גופים מוכרים שיפעלו בשמם של היצרנים והיבואנים האמורים;
(3)
הטלת אחריות על אחראים לפינוי פסולת לקבוע הסדרים לעניין הפרדה של פסולת אריזות ולעניין איסוף ופינוי של פסולת אריזות, וקביעת איסור על השלכת פסולת אריזות ועל איסוף או פינוי של פסולת אריזות שלא על פי ההסדרים האמורים;
(4)
קביעת איסור הטמנה של פסולת אריזות.
הגדרות [תיקון: תשפ״ד]
בחוק זה –
”אחראי לפינוי פסולת“ – רשות מקומית, וכן כל מי שחייב לפי כל דין, למעט חובה מכוח חוק עזר, באיסוף ובפינוי של פסולת משטח שבבעלותו או בהחזקתו;
”אמצעי הפחתה במקור“ – אמצעים שיש לנקוט בשלבי הייצור של אריזה, אשר נועדו לצמצם אחד מאלה:
(1)
כמות פסולת אריזות, לרבות באמצעות התאמת החומרים שמהם עשויה האריזה לשימוש חוזר;
(2)
ההשפעות השליליות – הסביבתיות והבריאותיות – של פסולת אריזות, לרבות התאמת החומרים שמהם עשויה האריזה למיחזור או להשבה;
(3)
תכולת החומרים המסוכנים באריזה;
”אריזה“ – חפץ וכל חומר שהוא, המשמש או שנועד לשמש עטיפה או כלי קיבול למוצר או המשמש או שנועד לשמש לנשיאת מוצר, להצגתו או להגנה עליו, ושמתקיימים לגביו תנאים אלה:
(1)
הוא אינו מהווה חלק בלתי נפרד מהמוצר ואינו חיוני לצורך השימוש במוצר;
(2)
הוא אחד מאלה:
(א)
אריזת מכירה – אריזה שנועדה לצורכי מכירה למשתמש סופי או לצרכן, בנקודת מכירה;
(ב)
אריזה קבוצתית – אריזה שנועדה לרכז בנקודת מכירה כמה מוצרים למכירה, שאפשר להפרידה מהמוצרים בלי להשפיע על תכונותיו של כל מוצר או על אריזת המכירה שלו, בין שהמוצרים נמכרים בנקודת המכירה למשתמש סופי או לצרכן יחד עם האריזה הקבוצתית ובין שהיא משמשת לחידוש מלאי המוצרים בנקודת המכירה;
(ג)
אריזת הובלה – אריזה שנועדה לאפשר נשיאה או הובלה של כמה מוצרים למכירה או של אריזות קבוצתיות, כחלופה לטיפול ידני בהם ולשם מניעת גרימת נזק כתוצאה מהובלתם, והכל למעט מכולות המיועדות להובלה ביבשה, באוויר או בים;
”אריזה חד־פעמית“ – אריזה שאינה אריזה רב־פעמית;
”אריזה רב־פעמית“ – אריזה שנועדה לשימוש חוזר בידי יצרן או יבואן;
”אריזת שירות“ – אריזה המיועדת למכירה או לשיווק בישראל, שהשימוש בה לאריזת המוצר מתבצע שלא בעת הייצור;
”גוף מוכר“ – חברה שהמנהל הכיר בה לפי הוראות סעיף 12;
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – (החל מיום 1.1.2025): כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”הכרה“ – הכרה בחברה כגוף מוכר לפי הוראות סימן א׳ בפרק ד׳;
”הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי“ – הסדר להפרדת פסולת אריזות והסדר לאיסוף ופינוי של פסולת אריזות מופרדת, שנקבעו לפי סעיף 23;
”השבה“ – הפקת אנרגיה מפסולת אריזות או תהליך עיבוד של פסולת אריזות לחומר המשמש להפקת אנרגיה;
”השבה מוכרת“ – השבה במפעל השבה המורשה על פי כל דין;
”חומר מסוכן“ – כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993;
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – (החל מיום 1.1.2025): חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”יבואן“ – יבואן של אריזות שירות או יבואן של מוצרים ארוזים;
”יבואן של אריזות שירות“ – מי שמייבא אריזות שירות;
”יבואן של מוצרים ארוזים“ – מי שמייבא מוצרים ארוזים;
”יעדי מיחזור“ – יעדי מיחזור לפי סוג חומר ויעד מיחזור כולל, כמשמעותם בסעיף 6;
”יצרן“ – יצרן של אריזות שירות או יצרן של מוצרים ארוזים;
”יצרן של אריזות שירות“ – מי שמייצר אריזות שירות;
”יצרן של מוצרים ארוזים“ – מי שמייצר, בעצמו או באמצעות אחר, מוצרים ארוזים;
”מוצר ארוז“ – מוצר שארוז באריזה שאינה אריזת שירות, המיועד למכירה, לשיווק או לייצור מוצר אחר בישראל;
”מיחזור“ – תהליך עיבוד של פסולת אריזות למוצרים, לחומרים או לחומרי גלם, למטרה שלשמה יועדה האריזה בראשונה או למטרה אחרת, לרבות מיחזור חומר אורגני, ולמעט השבה;
”מיחזור מוכר“ – מיחזור במפעל מיחזור המורשה על פי כל דין;
”מכירה“ – לרבות העברה למשתמש סופי, בתמורה או שלא בתמורה;
”המנהל“ – מי שמונה כאחראי על תחום האריזות במשרד, לפי סעיף 47;
”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
(1)
משרד הביטחון ויחידות סמך של משרד הביטחון;
(2)
צבא הגנה לישראל;
(3)
שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
(4)
מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית והמכון הביולוגי;
(5)
ספקים ומפעלים המפתחים או המייצרים ציוד ביטחוני בעבור גוף המנוי בפסקאות (1) עד (4), ששר הביטחון הודיע עליהם למנהל; לעניין זה, ”ציוד ביטחוני“ – כהגדרתו בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס״ו–2006;
(6)
משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;
”המשרד“ – המשרד להגנת הסביבה;
”פסולת אריזות“ – אריזות לאחר שימוש בהן למטרה שלשמה יועדו בראשונה, ולעניין אריזות רב־פעמיות – לאחר תום השימוש החוזר בהן;
”הקרן לשמירת הניקיון“ – הקרן לשמירת הניקיון שהוקמה לפי סעיף 10 לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984;
”רשות מקומית“ – עירייה, מועצה מקומית או איגוד ערים שבין תפקידיו איסוף ופינוי של פסולת;
”שימוש חוזר“ – שימוש נוסף באריזה למטרה שלשמה יועדה בראשונה;
”השר“ – השר להגנת הסביבה.
פרק ב׳: נקיטת אמצעי הפחתה במקור
הוראות לעניין אמצעי הפחתה במקור [תיקון: תשפ״ג]
השר, לאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אמצעי הפחתה במקור.
ייצור אריזה בהתאם לאמצעי הפחתה במקור
קבע השר הוראות לפי סעיף 3, לא ייצר אדם אריזה אלא בהתאם להוראות אלה, אלא אם כן האריזה מיועדת לייצוא.
פרק ג׳: חובות יצרנים ויבואנים של מוצרים ארוזים או של אריזות שירות
חובת סימון אריזות [תיקון: תשפ״ג]
(א)
השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין סימון אריזות, לרבות אופן הסימון, תוכנו, גודלו ומיקומו.
(ב)
קבע השר הוראות לפי סעיף קטן (א) –
(1)
לא ייצר יצרן ולא ישווק יבואן מוצר ארוז או אריזת שירות, אלא אם כן סומנו בהתאם להוראות אלה;
(2)
לא ימכור אדם שעיסוקו במכירה של אריזות, של מוצרים ארוזים או של מוצרים הנמכרים באריזת שירות, מוצר ארוז או מוצר באריזת שירות, אלא אם כן סומנו בהתאם להוראות אלה.
חובת מיחזור פסולת אריזות
(א)
יצרן ויבואן יבצעו מיחזור מוכר של פסולת האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות, לפי העניין, שייצרו או שייבאו כאמור, בשיעורים המפורטים להלן, לפחות, בהתאם לסוג חומר האריזה, מסך משקל האריזות החד־פעמיות של המוצרים מאותו סוג חומר שמכר היצרן או היבואן באותה שנה (בפרק זה – יעדי מיחזור לפי סוג חומר):
(1)
זכוכית, נייר או קרטון – 60 אחוזים;
(2)
מתכת – 50 אחוזים;
(3)
פלסטיק – 22.5 אחוזים;
(4)
עץ – 15 אחוזים.
(ב)
סך פסולת האריזות שימחזר יצרן או יבואן לפי הוראות סעיף קטן (א) לא יפחת מ־60 אחוזים מסך משקל האריזות החד־פעמיות של כלל המוצרים שמכר היצרן או היבואן באותה שנה (בפרק זה – יעד מיחזור כולל).
(ג)
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), בתקופה שמיום כ״ט בסיוון התשע״א (1 ביולי 2011) ועד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014) יהיו יעדי המיחזור לפי סוג חומר ויעד המיחזור הכולל, כמפורט להלן:
(1)
בתקופה שמיום כ״ט בסיוון התשע״א (1 ביולי 2011) עד ליום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011) – יהיו יעדי המיחזור לפי סוג חומר כמפורט להלן, ובלבד ששיעור יעד המיחזור הכולל לא יפחת מ־30 אחוזים:
(א)
זכוכית, נייר או קרטון – 30 אחוזים;
(ב)
מתכת – 20 אחוזים;
(ג)
פלסטיק – 15 אחוזים;
(ד)
עץ – 15 אחוזים;
(2)
בשנת 2012 – יהיו יעדי המיחזור לפי סוג חומר כמפורט להלן, ובלבד ששיעור יעד המיחזור הכולל לא יפחת מ־40 אחוזים:
(א)
זכוכית, נייר או קרטון – 40 אחוזים;
(ב)
מתכת – 30 אחוזים;
(ג)
פלסטיק – 22.5 אחוזים;
(ד)
עץ – 15 אחוזים;
(3)
בשנת 2013 – יהיו יעדי המיחזור לפי סוג חומר כמפורט להלן, ובלבד ששיעור יעד המיחזור הכולל לא יפחת מ־50 אחוזים:
(א)
זכוכית, נייר או קרטון – 50 אחוזים;
(ב)
מתכת – 40 אחוזים;
(ג)
פלסטיק – 22.5 אחוזים;
(ד)
עץ – 15 אחוזים;
(4)
בשנת 2014 – יהיו יעדי המיחזור לפי סוג חומר כמפורט להלן, ובלבד ששיעור יעד המיחזור הכולל לא יפחת מ־55 אחוזים:
(א)
זכוכית, נייר או קרטון – 55 אחוזים;
(ב)
מתכת – 45 אחוזים;
(ג)
פלסטיק – 22.5 אחוזים;
(ד)
עץ – 15 אחוזים.
(ד)
ביצע יצרן או יבואן השבה מוכרת של פסולת אריזות, יראו את שיעור פסולת האריזות שלגביו ביצע השבה כאמור כאילו בוצע לגביו מיחזור מוכר לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לעניין יעד המיחזור הכולל, וזאת עד לשיעור של 10 אחוזים מסך משקל האריזות החד־פעמיות של כלל המוצרים שמכר היצרן או היבואן באותה שנה.
(ה)
(1)
ייצא יצרן או יבואן, בהתאם להוראות לפי כל דין, פסולת אריזות למטרות מיחזור או השבה, רשאי המנהל להכיר במשקל פסולת האריזות כאמור, כולו או חלקו, כפסולת אריזות שבוצע לגביה מיחזור מוכר לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), עד לשיעור של 20 אחוזים מיעדי המיחזור לפי סוג חומר, לכל סוג חומר.
(2)
נוכח המנהל, בנסיבות מיוחדות, כי אין חלופות מיחזור או השבה סבירות בישראל וננקטו מאמצים סבירים ליצירת חלופות אלה, רשאי הוא להכיר בייצוא פסולת אריזות מעבר לשיעור האמור בפסקה (1).
חובת דיווח למנהל של יצרן ויבואן
(א)
יצרן ויבואן ידווחו למנהל, פעמיים בשנה (בסעיף זה – דוח חצי שנתי) ובתום כל שנה (בסעיף זה – דוח שנתי), על כל אלה:
(1)
מספר המוצרים הארוזים או אריזות השירות שמכרו ומשקלם, סוגי החומר שממנו עשויות האריזות של המוצרים הארוזים או אריזות השירות כאמור, קיבולתן, משקלן והיותן אריזות חד־פעמיות או רב־פעמיות, ולגבי האריזות של המוצרים הארוזים – גם היותן אריזות מכירה, אריזות קבוצתיות או אריזות הובלה;
(2)
משקל פסולת האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות שאספו, בעצמם או באמצעות אחר, וכן פרטי אחראים לפינוי פסולת או גורם אחר שמהם נאספו וסוגי החומר שממנו עשויה פסולת האריזות כאמור;
(3)
משקל פסולת האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות שמכרו, אשר אותה מיחזרו או השיבו, וכן אופן מיחזורה או השבתה ופרטי מפעל המיחזור או ההשבה, וסוגי החומר שממנו עשויה פסולת האריזות כאמור.
(ב)
דוח חצי שנתי יוגש למנהל בתוך חודשיים מתום התקופה שלגביה מוגש הדוח, במתכונת שיורה עליה המנהל.
(ג)
דוח שנתי יוגש למנהל לא יאוחר משישה חודשים מתום כל שנת כספים, כשהוא מבוקר בידי רואה חשבון, במתכונת שיורה עליה המנהל.
(ד)
המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לדרוש מיצרן או מיבואן להמציא לו כל מידע ששימש לעריכת הדוח לפי סעיף זה וכן כל מידע הנמצא ברשותו ששימש לעריכת דיווח לפי סעיף 18 של גוף מוכר שהוא התקשר עמו בהתאם להוראות סעיף 9; נדרש יצרן או יבואן להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
(ה)
לא מסר יצרן או יבואן דוח חצי שנתי או דוח שנתי, או שמסר דוח כאמור אך למנהל יש טעמים סבירים להניח שהדוח אינו נכון, רשאי המנהל, לאחר שנתן ליצרן או ליבואן הזדמנות לטעון את טענותיו, לקבוע בהחלטה מנומקת את שיעורי פסולת האריזות שלגביה ביצע היצרן או היבואן מיחזור מוכר או השבה מוכרת במהלך תקופת הדיווח.
(ו)
לעניין סעיף זה, דוח חצי שנתי יוגש לגבי תקופה של שישה חודשים הכוללת את החודשים ינואר עד יוני, או יולי עד דצמבר, בכל שנה.
(ז)
בסעיף זה, ”סוגי חומר“ – הסוגים האמורים בסעיף 6.
חובת רישום של יצרן ויבואן
(א)
יצרן ויבואן ינהלו רישום מלא ומפורט של העניינים הכלולים בחובת הדיווח לפי סעיף 7.
(ב)
המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לעיין ברישומים כאמור בסעיף זה ולקבל העתק נכון מהם.
חובת התקשרות עם גוף מוכר
(א)
לשם קיום חובות יצרנים או יבואנים לפי פרק זה, למעט חובת סימון אריזות לפי סעיף 5, על יצרן ועל יבואן להתקשר בחוזה התקשרות עם גוף מוכר; התקשר יצרן או יבואן עם גוף מוכר, יהיה הגוף המוכר אחראי לקיום חובות היצרן או היבואן כאמור, כל עוד ההתקשרות עומדת בתוקפה.
(ב)
יצרן ויבואן יהיו אחראים למימון כל העלויות של הגוף המוכר שעמו התקשרו בהתאם להוראות סעיף קטן (א), בתנאים שוויוניים, ובהתחשב, בין השאר, בחלקם מתוך משקל וסוג החומר ובאפשרות מיחזור האריזות שיוצרו או שיובאו בידי כלל היצרנים והיבואנים אשר התקשרו עם אותו גוף מוכר.
(ג)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) סיפה, יצרן או יבואן שהתקשר עם גוף מוכר, ינהל רישום מלא ומפורט של המידע האמור בסעיף 7(א)(1), והמנהל או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה רשאי לעיין ברישום כאמור ולקבל העתק נכון ממנו.
(ד)
מצא יצרן או יבואן כי גוף מוכר שעמו התקשר בהתאם להוראות סעיף קטן (א) אינו מקיים חובות יצרנים או יבואנים כאמור באותו סעיף קטן, כולן או חלקן, או סבר כי קיים חשש שהגוף המוכר לא יקיים חובות אלה, ינקוט היצרן או היבואן את כל האמצעים הסבירים העומדים לרשותו כדי להבטיח קיומן של החובות כאמור בידי הגוף המוכר.
(ה)
פטור למשקל אריזות מזערי
היטל על יצרנים או יבואנים פטורים [תיקון: תשפ״ג]
השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע היטל שיוטל על יצרן או על יבואן הפטור מההוראות לפי פרק זה בהתאם להוראות לפי סעיף 10, ורשאי הוא לקבוע שיעורי היטל שונים לסוגים של אריזות של מוצרים ארוזים, לסוגים של אריזות שירות או לסוגי חומר שממנו עשויות האריזות, וכן, בין השאר, הוראות לעניין הצמדת ההיטל, אופן תשלומו, דרכי גבייתו ודיווחים שעל יצרן או יבואן לדווח לעניין ההיטל; קביעת שיעור ההיטל והצמדתו טעונים אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
פרק ד׳: גוף מוכר
סימן א׳: הכרה
הכרה בחברה כגוף מוכר
(א)
המנהל רשאי להכיר בחברה כגוף האחראי לקיום חובות יצרנים או יבואנים לפי חוק זה שיתקשרו עמה, אם מתקיימים בה כל אלה:
(1)
היא חברה כהגדרתה בחוק החברות;
(2)
מטרתה היחידה היא קיום חובות יצרנים או יבואנים לפי חוק זה וביצוע הפעולות הנדרשות לשם כך;
(3)
אם הוקמה למטרות רווח – תקנונה מגביל את האפשרות לחלק רווחים אם לא עמדה ביעדי המיחזור של היצרנים או היבואנים שהיא אחראית לביצוע חובותיהם או אם לא התקיימו הוראות סעיף 21(ו)(1); על אף הוראות פסקה זו, בתקופה של שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה, רשאי המנהל להכיר רק בחברה לתועלת הציבור כהגדרתה בחוק החברות; השר רשאי, בצו, לקצר את התקופה האמורה או להאריכה בתקופות של שנה בכל פעם, ובלבד שסך תקופות ההארכה לא יעלה על שנתיים רצופות.
(4)
היא הציגה תכנית עסקית להנחת דעתו של המנהל ולפיה סמוך למועד ההכרה היא תיתן שירותים ליצרנים וליבואנים שמשקל חומר האריזות שייצרו או ייבאו לא יפחת מ־10 אחוזים מסך משקל חומר האריזות שיוצר או יובא בידי כלל היצרנים והיבואנים שהוראות פרק ג׳ לחוק חלות עליהם, ובתוך שלוש שנים ממועד ההכרה תיתן שירותים ליצרנים וליבואנים שמשקל חומר האריזות שייצרו או ייבאו לא יפחת מ־25 אחוזים מהסך האמור (להלן – שיעור היקף השירותים לעניין הכרה);
(5)
היא התחייבה לתת שירותים ליצרנים וליבואנים שיתקשרו עמה, בהתאם להוראות סעיפים 9(א) ו־16(א), לכלל פסולת האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות, לפי העניין, שייצר או ייבא כל יצרן או יבואן שיתקשר עמה כאמור;
(6)
היא בעלת הון עצמי מספיק, להנחת דעתו של המנהל, והמציאה בטוחות לשם הבטחת עמידתה במטרה כאמור בפסקה (2);
(7)
המנהל הכללי של החברה ובעל שליטה בה לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה, אין החברה ראויה להיות גוף מוכר; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
(8)
תנאים נוספים ככל שקבע השר.
(ב)
המנהל רשאי לסרב לתת למבקש הכרה, מנימוקים שימסור למבקש ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), אם מצא כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לקבל הכרה, או אם נוכח כי קיים חשש ממשי שמתן ההכרה למבקש יפגע ביישום מטרות חוק זה בהתחשב, בין השאר, באלה:
(1)
מספר הגופים המוכרים הפועלים בישראל;
(2)
חלקם של היצרנים או היבואנים הקשורים עם גופים מוכרים בייצור או בייבוא של סוג חומר האריזות שיוצרו או יובאו בידי כלל היצרנים והיבואנים שהוראות פרק ג׳ לחוק חלות עליהם (בסעיף קטן זה – חלק בייצור או בייבוא סך סוג חומר האריזות);
(3)
סוג האריזות שיצרנים או יבואנים כאמור בפסקה (2) מייצרים או מייבאים;
(4)
מספר היצרנים או היבואנים שיתקשרו עם המבקש, חלקם בייצור או בייבוא מסך סוג חומר האריזות, או סוג האריזות שהם מייצרים או מייבאים.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א)(4) ו־(5), רשאי המנהל להכיר בחברה כגוף האחראי לקיום חובות יצרנים או יבואנים לפי חוק זה שיתקשרו עמה גם אם שיעור היקף השירותים שלה לעניין ההכרה נמוך מהשיעור האמור בסעיף קטן (א)(4), אם נוכח כי קיימות נסיבות חריגות שבשלהן ראוי שהחברה תהיה אחראית לקיום חובות יצרנים או יבואנים כאמור בכל הנוגע לפסולת אריזות מסוג מסוים או מסוגים מסוימים בלבד; הכרה כאמור תיעשה באופן שלא יפגע בכדאיותה הכלכלית של החברה ובהשגת יעדי המיחזור של כלל פסולת האריזות.
(ד)
לשם הבטחת עמידתו של הגוף המוכר במטרה כאמור בסעיף קטן (א)(2), רשאי המנהל לקבוע בהכרה תנאים שיש לקיימם במהלך תקופת תוקפה של ההכרה, כולה או חלקה, ובכלל זה תנאים לעניין פעילות הסברה לקידום מטרות החוק, ורשאי הוא לשנות את התנאים כאמור, לאחר שנתן לגוף המוכר הזדמנות לטעון את טענותיו.
(ה)
הכרה תינתן לתקופה של חמש שנים (בפרק זה – תקופת ההכרה).
(ו)
תקנון הגוף המוכר וכל שינוי בו טעונים את אישור המנהל.
(ז)
המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד הודעה על הכרה בחברה כגוף מוכר ועל מועד ההכרה.
בקשה להכרה
(א)
חברה המבקשת לקבל הכרה תגיש למנהל בקשה שתכלול את המסמכים והפרטים האלה:
(1)
מסמכי ההתאגדות של החברה;
(2)
תכנית עסקית ותכנית תקציב לתקופת ההכרה, ובכלל זה הסדרים מתוכננים לעניין סימון אריזות;
(3)
פריסה גאוגרפית מתוכננת לפעילותה בתקופת ההכרה;
(4)
חוזה לדוגמה להתקשרות בין המבקש ליצרן או ליבואן;
(5)
חוזה לדוגמה להתקשרות בין המבקש לאחראי לפינוי פסולת;
(6)
פרטים ומידע נוספים ככל שקבע השר.
(ב)
המנהל רשאי לדרוש ממבקש הכרה פרטים ומסמכים נוספים ככל שיראה לנכון, לשם בדיקת הבקשה.
(ג)
החלטת המנהל בבקשה לפי סעיף זה תינתן בתוך שלושה חודשים מיום שקיבל את מסמכי הבקשה, לרבות הפרטים או המסמכים שדרש לפי הוראות סעיף קטן (ב).
ביטול הכרה
(א)
המנהל, באישור המנהל הכללי של המשרד, רשאי לבטל הכרה, לאחר שנתן לגוף המוכר הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
ההכרה ניתנה על יסוד מידע כוזב או מטעה;
(2)
חדל להתקיים בגוף המוכר תנאי מהתנאים למתן ההכרה לפי סעיף 12;
(3)
הגוף המוכר הפר תנאי מתנאי ההכרה או הוראה מההוראות לפי פרק זה או שהפר הוראת חיקוק אחר בקשר עם פעילותו;
(4)
ניתן לגבי הגוף המוכר צו פירוק זמני או מונה לו כונס נכסים או שהוגשה בקשה לכל אחד מאלה, או שהוא החליט על פירוקו מרצון.
(ב)
ביטל המנהל הכרה, רשאי הוא לתת לחברה שלגביה בוטלה ההכרה וכן לכל יצרן או יבואן שהיה קשור עמה בחוזה התקשרות לפי חוק זה ערב הביטול, הוראות לשם הבטחת המשך קיום חובות היצרנים או היבואנים לפי חוק זה, לרבות המועד והאופן שבהם על היצרנים והיבואנים כאמור לבצע פעולות הנדרשות לשם כך.
סימן ב׳: חובות גוף מוכר
ביצוע פעולות לקיום חובות יצרנים או יבואנים
(א)
גוף מוכר יבצע את כל הפעולות הנדרשות לקיום חובות יצרנים או יבואנים כאמור בסעיף 9 שהתקשרו עמו לשם כך, ויפעל בהתאם להוראות לפי סימן זה.
(ב)
גוף מוכר רשאי, לשם קיום חובת יצרנים או יבואנים לפי סעיף 6, למחזר או להשיב פסולת אריזות של מוצרים ארוזים או של אריזות שירות שמכרו יצרנים או יבואנים שלא התקשרו עמו.
חובת התקשרות עם יצרנים ויבואנים וחובת דיווח להם
(א)
גוף מוכר יתקשר בחוזה התקשרות עם כל יצרן או יבואן שיפנה אליו לשם קיום חובותיו, שתואמים את תנאי ההכרה של אותו גוף מוכר, בתנאים שוויוניים; ההתקשרות תיעשה בהתאם לחוזה לדוגמה שאישר המנהל בהכרה ובהתאם לתנאים שנקבעו בה.
(ב)
גוף מוכר ידווח, פעמיים בשנה לפחות, במתכונת שיורה עליה המנהל, לכל יצרן ויבואן שעמם התקשר, על הפעולות שביצע לשם קיום חובותיהם, ובכלל זה על שיעור המיחזור של פסולת אריזות שביצע במהלך תקופת הדיווח, מתוך יעדי המיחזור לפי סעיף 6.
חובת התקשרות עם אחראי לפינוי פסולת וביצוע פעולות איסוף ופינוי של פסולת אריזות
(א)
בלי לגרוע מחובות גוף מוכר לפי הוראות חוק זה, גוף מוכר אחראי למימון כל העלויות הדרושות לטיפול בפסולת האריזות שהופרדה ונאספה בתחומו של כל אחראי לפינוי פסולת שעמו התקשר, למעט פסולת אריזות שנאספה מבית עסק לפי סעיף 26, ובכלל זה מימון של –
(1)
הפרדת פסולת אריזות;
(2)
איסוף ופינוי של פסולת אריזות;
(3)
מיון פסולת אריזות;
(4)
מיחזור, השבה או סילוק של פסולת אריזות, לפי הוראות כל דין.
(ב)
לא הופרדה פסולת אריזות מפסולת אחרת, יהיה גוף מוכר אחראי למימון העלויות המפורטות בסעיף קטן (א)(1) ו־(2) ביחס לפסולת האריזות בלבד.
(ג)
גוף מוכר יציע לכל אחראי לפינוי פסולת להתקשר עמו בחוזה התקשרות, בעניין הפרדת פסולת אריזות ואיסוף ופינוי של פסולת אריזות בתחומו, בתנאים שוויוניים; חוזה ההתקשרות ינוסח באופן התואם את החוזה לדוגמה שאישר המנהל בהכרה ובהתאם לתנאים שנקבעו בה.
(ד)
גוף מוכר יתקשר בחוזה התקשרות כאמור בסעיף קטן (ג), עם כל אחראי לפינוי פסולת שיפנה אליו, בעניין הפרדת פסולת אריזות ואיסוף ופינוי של פסולת אריזות בתחומו, התואמים את תנאי ההכרה של אותו גוף מוכר.
(ה)
גוף מוכר יהיה אחראי ליישום הסדר איסוף ופינוי של פסולת אריזות בתחומם של כל האחראים לפינוי פסולת שעמם התקשר, בהתאם לתנאי ההתקשרות ולתנאי ההכרה; איסוף ופינוי כאמור ייעשו באופן שוויוני, בתדירות ובאופן שיבטיחו איסוף ופינוי סדירים וזמינים לציבור וימנעו הצטברות של פסולת אריזות, והכל בהתאם להסדרי הפרדה, איסוף ופינוי שקבעו האחראים לפינוי פסולת לפי סעיף 23(א) ובכפוף לכל דין.
(ו)
המנהל רשאי לתת הוראות לעניין התדירות של איסוף ופינוי פסולת אריזות לפי סעיף קטן (ה) וכמויות פסולת האריזות שייאספו ויפונו כאמור, וכן לעניין פינוי פסולת אריזות מבית עסק לפי סעיף 26, לרבות קביעת אמות מידה לאיסוף ולפינוי; הוראות המנהל לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
(ז)
המנהל, באישור המנהל הכללי של המשרד, רשאי לפטור גוף מוכר שקיבל הכרה לפי הוראות סעיף 12(ג), מההוראות לפי סעיף זה, כולן או חלקן, אם שוכנע כי גם לאחר מתן הפטור כאמור יתבצע איסוף ופינוי של פסולת אריזות בהיקף כלל ארצי.
חובת דיווח למנהל של גוף מוכר
(א)
גוף מוכר ידווח למנהל, פעמיים בשנה (בסעיף זה – דוח חצי שנתי), בתום חודשיים מתום התקופה שלגביה מוגש הדוח, במתכונת שיורה עליה המנהל, על כל אלה:
(1)
היצרנים והיבואנים שעמם הוא קשור בחוזה התקשרות בתקופה שלגביה מוגש הדוח;
(2)
הפרטים כאמור בסעיף 7(א)(1), לגבי כל אחד מהיצרנים והיבואנים שעמם הוא קשור כאמור;
(3)
האחראים לפינוי פסולת שעמם הוא קשור בחוזה התקשרות בתקופה שלגביה מוגש הדוח;
(4)
הפרטים כאמור בסעיף 7(א)(2) ו־(3), לגבי פסולת האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות שאסף, מיחזר או השיב.
(ב)
גוף מוכר ידווח למנהל בתום כל שנה (בסעיף זה – דוח שנתי), לא יאוחר משישה חודשים מתום השנה שלגביה מוגש הדוח, כשהוא מבוקר בידי רואה חשבון, במתכונת שיורה עליה המנהל, על כל אלה:
(1)
העניינים כאמור בסעיף קטן (א);
(2)
המאזן הכספי של הגוף המוכר לשנה החולפת.
(ג)
גוף מוכר ידווח למנהל בתום כל שנה, לא יאוחר מחודשיים מתום כל שנת כספים, במתכונת שיורה עליה המנהל, על תכנית תקציב ותכנית עבודה לשנה הבאה.
(ד)
המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לדרוש מגוף מוכר להמציא לו כל מידע ששימש לעריכת דוח לפי סעיף זה; נדרש גוף מוכר להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
(ה)
לא מסר גוף מוכר דוח חצי שנתי או דוח שנתי, או שמסר דוח כאמור אך למנהל יש טעמים סבירים להניח שהדוח אינו נכון, רשאי המנהל, לאחר שנתן לגוף המוכר הזדמנות לטעון את טענותיו, לקבוע בהחלטה מנומקת את שיעורי פסולת האריזות שלגביהם בוצעו מיחזור מוכר או השבה מוכרת במהלך תקופת הדיווח.
(ו)
לעניין סעיף זה, דוח חצי שנתי יוגש לגבי תקופה של שישה חודשים הכוללת את החודשים ינואר עד יוני, או יולי עד דצמבר, בכל שנה.
חובת רישום של גוף מוכר
(א)
גוף מוכר ינהל רישום מלא ומפורט של העניינים הכלולים בחובת הדיווח לפי סעיף 18.
(ב)
המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לעיין ברישומים כאמור בסעיף זה ולקבל העתק נכון מהם.
קביעת משקל מופחת של פסולת אריזות בשל הפרת הוראות בידי אחראי לפינוי פסולת
(א)
בלי לגרוע מהוראות סעיף 18(ה), הוצא צו לפי סעיף 24(א) כלפי אחראי לפינוי פסולת או הוטל עליו עיצום כספי בשל אי־התקשרות עם גוף מוכר אחד לפחות לעניין איסוף ופינוי של פסולת אריזות מתחומו לפי סעיף 34(ב), רשאי המנהל לקבוע, לעניין פסולת אריזות בתחומו של אותו אחראי לפינוי פסולת, משקל שיופחת ממשקל פסולת האריזות שגוף מוכר חב לגביו חובת מיחזור לפי סעיף 6.
(ב)
היו כמה גופים מוכרים, יקבע המנהל את החלק היחסי מתוך המשקל המופחת של פסולת האריזות כאמור בסעיף קטן (א), שניתן להפחית לכל גוף מוכר ביחס לסך משקל חומר האריזות אשר יוצר או יובא בידי כלל היצרנים והיבואנים שהוראות פרק ג׳ חלות עליהם.
אסיפת יצרנים ויבואנים
(א)
גוף מוכר יכנס, אחת לשנה לפחות, אסיפה של יצרנים ויבואנים שקשורים עמו בחוזה התקשרות ואינם בעלי מניות בגוף המוכר (בפרק זה – אסיפת יצרנים ויבואנים).
(ב)
אסיפת יצרנים ויבואנים תהיה אורגן של הגוף המוכר, והחלטותיה יחייבו את הגוף המוכר בעניינים המפורטים בסעיף זה.
(ג)
באסיפת יצרנים ויבואנים יציג הגוף המוכר את העניינים שדווחו למנהל לפי סעיף 18, למעט הפרטים האמורים בסעיף קטן (א)(2) שבו.
(ד)
מצאה אסיפת יצרנים ויבואנים, על פי דיווחים שהוצגו לפניה לפי סעיף קטן (ג), כי הגוף המוכר אינו מקיים את חובות היצרנים והיבואנים הקשורים עמו כאמור בסעיף 9 ובחוזה ההתקשרות או חובות אחרות המוטלות עליו לפי כל דין, או כי קיים חשש שלא יקיים את החובות כאמור, רשאית היא לדרוש קיום ישיבה מיוחדת של דירקטוריון הגוף המוכר, בתוך תקופה שתקבע ושלא תפחת משבעה ימים, שבה יידונו העניינים המפורטים בדרישה; הדרישה תובא לידיעת המנהל והחלטת הדירקטוריון תובא לידיעת אסיפת היצרנים והיבואנים והמנהל.
(ה)
בגוף מוכר שאינו חברה ציבורית ימונו שני דירקטורים שמתקיימים בהם תנאי סעיף 240(ב) לחוק החברות, כאילו היו דירקטורים חיצוניים, שיכהנו בדירקטוריון הגוף המוכר, ומינוים טעון אישור של אסיפת היצרנים והיבואנים.
(ו)
(1)
החלטת גוף מוכר על חלוקה טעונה אישור של אסיפת יצרנים ויבואנים; אסיפת יצרנים ויבואנים רשאית שלא לאשר חלוקה אם סברה כי קיים חשש ממשי שביצוע החלוקה יפגע ביכולת הגוף המוכר לקיים את חובות היצרנים והיבואנים כאמור בסעיף 9 ובחוזה ההתקשרות בהגיע מועד קיומם.
(2)
על החלטת אסיפת יצרנים ויבואנים לעניין חלוקה אפשר לערער לבית משפט מחוזי.
(ז)
החלטות אסיפת יצרנים ויבואנים יתקבלו ברוב קולות של חברי היצרנים והיבואנים המשתתפים בהצבעה, אלא אם כן נקבע אחרת לפי סעיף קטן (ח); גוף מוכר יעביר לידיעת המנהל את ההחלטות שהתקבלו באסיפת יצרנים ויבואנים.
(ח)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף זה, ובכלל זה לעניין סדרי כינוסה, דיוניה ועבודתה של אסיפת יצרנים ויבואנים, מועדי התכנסותה, המניין החוקי בישיבותיה, משלוח הודעות ליצרנים וליבואנים הזכאים להשתתף בישיבותיה ואופן ההצבעה, לרבות באמצעות כתבי הצבעה.
(ט)
השר רשאי לפטור גוף מוכר מהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, אם מצא כי לפי תקנון ההתאגדות של אותו גוף מוכר, כל יצרן או יבואן הקשור עמו בחוזה התקשרות יכול להיות בעל מניות בו, בתנאים סבירים בנסיבות העניין, וכי רוב היצרנים והיבואנים שקשורים עמו בחוזה התקשרות הם בעלי מניות בו.
(י)
בסעיף זה, ”חברה ציבורית“, ”חלוקה“ ו”נושא משרה“ – כהגדרתם בחוק החברות.
נציג המנהל
(א)
הזמנה לישיבות דירקטוריון הגוף המוכר וועדות הדירקטוריון וכן לישיבות של אסיפת יצרנים ויבואנים, תימסר למנהל, והוא רשאי לשלוח לכל ישיבה כאמור נציג מטעמו, שיהיה רשאי להשתתף בישיבה אך לא תהיה לו זכות הצבעה בה.
(ב)
הנציג האמור בסעיף קטן (א) יהיה רשאי לדרוש קיום ישיבת דירקטוריון, ועדת דירקטוריון או אסיפת יצרנים ויבואנים ולבקש לכלול נושא בסדר היום של הישיבה וכן לבדוק את מסמכי הגוף המוכר, רישומיו ונכסיו, ולקבל העתקים לפי סעיפים 98(ב)(2) ו־(ד), 99(3) ו־265 לחוק החברות, בהתאמה.
פרק ה׳: הוראות לעניין הפרדה, איסוף, פינוי והטמנה של פסולת אריזות
קביעת הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי וחובת התקשרות עם גוף מוכר
(א)
אחראי לפינוי פסולת יקבע, בכפוף להוראות לפי סעיף קטן (ד), הסדר לעניין הפרדת פסולת אריזות מפסולת אחרת בתחומו, ורשאי הוא להתיר בהסדר כאמור עירוב של פסולת אריזות עם פסולת בעלת מאפיינים דומים למאפיינים של פסולת האריזות (בחוק זה – הסדר להפרדת פסולת אריזות), וכן הסדר לעניין איסוף ופינוי של פסולת אריזות שהופרדה כאמור (בחוק זה – הסדר לאיסוף ופינוי של פסולת אריזות מופרדת); ואולם אין בהסדרים שנקבעו לעניין עירוב פסולת, כדי להגדיל את המימון של גוף מוכר מעבר לחובת המימון לפי סעיף 17(א) ו־(ב).
(ב)
(1)
אחראי לפינוי פסולת יהיה אחראי לבצע הפרדת פסולת אריזות ואיסוף ופינוי של פסולת אריזות מתחומו, בהתאם להסדרי הפרדה, איסוף ופינוי שקבע לעניין זה לפי סעיף קטן (א) ולהוראות לפי חוק זה.
(2)
לשם קיום חובתו כאמור בפסקה (1), יתקשר אחראי לפינוי פסולת בחוזה התקשרות עם גוף מוכר אחד לפחות; ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מאחראי לפינוי פסולת להתקשר גם עם יצרן או עם יבואן שקיבל פטור מחובת התקשרות לפי סעיף 9(ה), לשם ביצוע איסוף ופינוי של פסולת האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות שייצר או ייבא.
(ג)
אחראי לפינוי פסולת יעביר את פסולת האריזות שנאספה מתחומו בהתאם לחובותיו לפי סעיף זה לגוף מוכר שעמו התקשר, בלא תמורה נוספת מעבר לעלות המימון כאמור בסעיף 17(א) או (ב), לפי העניין.
(ד)
(1)
השר רשאי לקבוע אמות מידה לעניין הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי, ורשאי הוא שלא להתיר בהסדרים כאמור עירוב של פסולת אריזות עם פסולת בעלת מאפיינים דומים למאפיינים של פסולת האריזות.
(2)
בקביעת הוראות לפי סעיף קטן זה, ישקול השר, בין השאר, אם עלולה להיגרם פגיעה משמעותית בכמות ובאיכות של פסולת אריזות ופסולת בעלת מאפיינים דומים למאפיינים של פסולת אריזות שמוחזרה ערב תחילתו של חוק זה.
(3)
תקנות לפי סעיף קטן זה בכל הנוגע לרשויות מקומיות ייקבעו בהסכמת שר הפנים.
(ה)
(1)
השר, על פי המלצת ועדת המחירים ובאישור שר האוצר, רשאי לקבוע מחירים לעניין התקשרות עם גוף מוכר לשם ביצוע הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(2)
ועדת המחירים תהיה בת שמונה חברים, שהם ארבעה עובדי משרד האוצר שימנה המנהל הכללי של משרד האוצר, ואחד מהם יהיה היושב ראש, עובד משרד התעשייה המסחר והתעסוקה שימנה המנהל הכללי של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, עובד משרד הפנים שימנה המנהל הכללי של משרד הפנים ושני עובדי המשרד שימנה המנהל הכללי של המשרד.
(3)
בתוך 90 ימים מיום שהמנהל הכיר לראשונה בגוף מוכר לפי סעיף 12, תמסור ועדת המחירים המלצה לשר כאמור בפסקה (1).
(ו)
הסמכויות הנתונות לשר הפנים לגבי חוקי עזר לפי סעיף 258 לפקודת העיריות, סעיף 22 לפקודת המועצות המקומיות, וסעיף 14 לחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955, יהיו נתונות לשר לעניין חוק עזר בדבר הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי, שקבע אחראי לפינוי פסולת שהוא רשות מקומית בהתאם להוראות לפי סעיף זה.
צו לעניין קביעת הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי או התקשרות עם גוף מוכר
(א)
לא קבע אחראי לפינוי פסולת הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי או לא התקשר עם גוף מוכר אחד לפחות, בהתאם להוראות לפי סעיף 23, רשאי המנהל, בהתייעצות עם מנהל מינהל השלטון המקומי במשרד הפנים, לצוות עליו, לקבוע הסדרים כאמור או להתקשר עם גוף מוכר, לפי העניין, בהתאם להוראות שיקבע בצו, ובכלל זה האופן, המועד והמחיר לקביעת ההסדרים או להתקשרות כאמור; הוראות הצו לפי סעיף קטן זה ייקבעו בכפוף להוראות השר לפי סעיף 23(ד) ו־(ה), ככל שנקבעו; לא השיב מנהל מינהל השלטון המקומי במשרד הפנים למנהל בתוך 14 ימים מיום פנייתו אליו לפי סעיף זה, יראו את המנהל כאילו קיים את חובת ההיוועצות האמורה.
(ב)
הוראות סעיף 23(ו) יחולו לעניין חוק עזר בדבר הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי, שקבע אחראי לפינוי פסולת שהוא רשות מקומית בהתאם להוראות לפי סעיף זה.
איסור השלכה, איסוף או פינוי של פסולת אריזות שלא בהתאם להסדרי הפרדה, איסוף ופינוי
(א)
קבע אחראי לפינוי פסולת הסדר להפרדת פסולת אריזות, לא ישליך אדם פסולת אריזות בתחומו של האחראי לפינוי פסולת אלא בהתאם לאותו הסדר.
(ב)
קבע אחראי לפינוי פסולת הסדר לאיסוף ופינוי של פסולת אריזות מופרדת, לא יאסוף אדם פסולת אריזות בתחומו של האחראי לפינוי פסולת ולא יפנה פסולת אריזות מתחומו, אלא בהתאם לאותו הסדר.
איסוף ופינוי פסולת אריזות מבית עסק
(א)
בסעיף זה –
”בית עסק“ – מקום שבמהלך העבודה או העסקים מצטברת בו פסולת אריזות;
”בעל בית עסק“ – בעל היתר או רישיון הדרושים לפי כל דין להפעלת בית העסק או לניהולו או לעיסוק בעסק, או מי שמוטלת עליו חובה לקבל היתר או רישיון לשם הפעלה או ניהול כאמור.
(ב)
על אף האמור בפרק זה, רשאי בעל בית עסק להתקשר עם גוף מוכר לעניין איסוף ופינוי של פסולת אריזות המצטברת בבית העסק, כולה או חלקה, בהתאם לתנאי ההכרה של אותו גוף מוכר.
(ג)
בעל בית עסק שהתקשר עם גוף מוכר כאמור בסעיף קטן (ב), ינהל רישום מלא ומפורט של משקל פסולת האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות שהצטברה בבית העסק המיועדת לפינוי וסוגי החומר האמורים בסעיף 6 שממנו עשויה פסולת האריזות, ויספק מידע זה לגוף המוכר, לפי דרישתו.
(ד)
המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לעיין ברישומים בבית העסק כאמור בסעיף קטן (ג) ולקבל העתק נכון מהם, וכן לדרוש מבעל בית עסק להמציא לו כל מידע הנוגע לעניין סעיף זה; נדרש בעל בית עסק להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
(ה)
איסוף ופינוי מבית עסק לפי סעיף זה ייעשו בתדירות ובאופן שיבטיחו איסוף ופינוי סדירים וימנעו הצטברות של פסולת אריזות, ובכפוף לכל דין.
(ו)
לגבי פסולת אריזות שלא נאספה על ידי גוף מוכר או בכל עת שההתקשרות עם הגוף המוכר אינה עומדת בתוקפה, יחולו על בעל בית העסק האיסורים האמורים בסעיף 25.
איסור הטמנת פסולת אריזות
(א)
החל ביום ד׳ בטבת התש״פ (1 בינואר 2020), לא יטמין אדם פסולת אריזות, לרבות במקום המשמש לפינוי ולסילוק של פסולת.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המנהל, באישור השר, לאשר, בכתב, הטמנת פסולת אריזות במקום מסוים, אם נוכח, במקרים מסוימים, כי אין חלופות מיחזור או השבה סבירות; אישור כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
[תיקון: תשע״א]
פרק ו׳: מפקחים (בוטל)
[תיקון: תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשע״א]
(בוטל).
פרק ז׳: עונשין
עונשין
(א)
מי שעשה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בחוק זה – חוק העונשין), ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור:
(1)
השליך פסולת אריזות בתחומו של אחראי לפינוי פסולת שלא בהתאם להסדר להפרדת פסולת אריזות שקבע האחראי לפינוי פסולת, בניגוד להוראות לפי סעיף 25(א);
(2)
אסף או פינה פסולת אריזות בתחומו של אחראי לפינוי פסולת שלא בהתאם להסדר לאיסוף ופינוי של פסולת אריזות מופרדת שקבע האחראי לפינוי פסולת, בניגוד להוראות לפי סעיף 25(ב).
(ב)
מי שעשה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור:
(1)
ייצר אריזה שלא בהתאם להוראות שקבע השר לעניין אמצעי הפחתה במקור, בניגוד להוראות לפי סעיף 4;
(2)
ייצר או שיווק מוצר ארוז או אריזת שירות, או מכר מוצר ארוז או מוצר באריזת שירות, בלי שסומנו בהתאם להוראות לפי סעיף 5;
(3)
לא מסר דיווח למנהל או לא המציא מידע למנהל או למי שהוא הסמיכו לכך, בניגוד להוראות לפי סעיפים 7 או 18;
(4)
לא ניהל רישום מלא ומפורט של העניינים הכלולים בחובת הדיווח לפי סעיפים 7 או 18 או לא נתן למנהל או למי שהוא הסמיך לכך לעיין ברישום כאמור או לקבל העתק נכון ממנו, בניגוד להוראות לפי סעיפים 8 או 19;
(5)
לא התקשר עם גוף מוכר בניגוד להוראות לפי סעיף 9(א);
(6)
לא ניהל רישום מלא ומפורט של המידע האמור בסעיף 7(א)(1) או לא נתן למנהל או למי שהוא הסמיכו לכך לעיין ברישום כאמור או לקבל העתק נכון ממנו, בניגוד להוראות סעיף 9(ג);
(7)
לא שילם היטל שהיה חייב בתשלומו, בניגוד להוראות לפי סעיף 11;
(8)
לא קיים תנאי שקבע המנהל בהכרה לפי הוראות סעיף 12(ד);
(9)
לא פעל ליישום הסדר איסוף ופינוי של פסולת אריזות מופרדת בתחומו של אחראי לפינוי פסולת שעמו התקשר בהתאם להוראות לפי סעיף 17(ה);
(10)
לא קבע הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי בהתאם לאחד מאלה –
(א)
הוראות לפי סעיף 23(א);
(ב)
צו של המנהל לפי סעיף 24(א);
(11)
לא התקשר עם גוף מוכר אחד לפחות בניגוד להוראות סעיף 23(ב)(2).
(ג)
מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור:
(1)
לא עמד ביעדי המיחזור לפי הוראות סעיף 6;
(2)
הטמין פסולת אריזות, בניגוד להוראות סעיף 27;
(3)
גילה מידע או עשה בו שימוש, בניגוד להוראות לפי סעיף 52(ב).
(ד)
אחראי לפינוי פסולת לא יישא באחריות פלילית על עבירה לפי סעיף קטן (ג)(2), אם הוכיח כי מתקיימים התנאים המפורטים להלן וכי נקט אמצעים סבירים לשם מניעת הטמנה של פסולת אריזות, ובכלל זה קבע הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי, ונקט אמצעי פיקוח ואכיפה לשם הבטחת יישומם:
(1)
פסולת האריזות הוטמנה, שלא בידיעתו, יחד עם פסולת אחרת ומהווה חלק מזערי מכלל הפסולת שהוטמנה;
(2)
פסולת האריזות הושלכה יחד עם הפסולת האחרת, לפני הטמנתה, בידי אדם שאינו עובדו ושאינו נותן לו שירותים לעניין פסולת.
אחריות נושא משרה בתאגיד
(א)
נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירות לפי סעיף 31, בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ב)
נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
(ג)
בסעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה, ולעניין עבירות לפי פסקאות (1), (3), (5), (6), (9), (10) או (11) של סעיף 31(ב) ועבירות לפי סעיף 31(ג) – גם דירקטור.
שיעורי קנסות
על אף הוראות סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע בסעיף האמור, לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס וכן לעבירת קנס נוספת או נמשכת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה.
פרק ח׳: עיצום כספי
עיצום כספי [תיקון: [י״פ הודעות]]
(א)
הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 75,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2011; בשנת 2024, 87,980 ש״ח), ואם הוא תאגיד – בסכום של 150,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2011; בשנת 2024, 175,960 ש״ח):
(1)
הפר את הוראות סעיף 9(ד); לעניין זה חזקה היא כי יצרן או יבואן שקיים את חובותיו לפי סעיפים 7(ד) ו־9(א) עד (ג), לא הפר את הוראות סעיף 9(ד), אלא אם כן הוכח אחרת;
(2)
לא התקשר בחוזה התקשרות עם יצרן או יבואן שפנה אליו, בניגוד להוראות סעיף 16(א);
(3)
לא התקשר בחוזה התקשרות עם אחראי לפינוי פסולת שפנה אליו, בניגוד להוראות סעיף 17(ד);
(4)
השליך פסולת אריזות בתחומו של אחראי לפינוי פסולת שלא בהתאם להסדר להפרדת פסולת אריזות שקבע האחראי לפינוי פסולת, בניגוד להוראות לפי סעיף 25(א);
(5)
אסף או פינה פסולת אריזות מתחומו של אחראי לפינוי פסולת שלא בהתאם להסדר לאיסוף ופינוי של פסולת אריזות מופרדת, בניגוד להוראות לפי סעיף 25(ב);
(6)
הפר הוראה מההוראות המפורטות בסעיף 31(ב), למעט לפי סעיף 31(ב)(10)(ב) ו־(11).
(ב)
לא התקשר אחראי לפינוי פסולת עם גוף מוכר אחד לפחות לעניין הפרדת פסולת אריזות ואיסוף ופינוי של פסולת אריזות מופרדת מתחומו, בניגוד להוראות סעיף 23(ב)(2), או לא קבע הסדר בהתאם לצו של המנהל לפי סעיף 24(א), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 500,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2011; בשנת 2024, 586,550 ש״ח).
(ג)
הטמין אדם פסולת אריזות, בניגוד להוראות סעיף 27, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 226,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2011; בשנת 2024, 265,120 ש״ח), ואם הוא תאגיד – בסכום של 452,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2011; בשנת 2024, 530,240 ש״ח).
(ד)
לא עמד יצרן, יבואן או גוף מוכר ביעדי המיחזור לפי סעיף 6, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 2,500 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2011; בשנת 2024, 2,930 ש״ח) בשל כל טון של פסולת אריזות שלא ביצע לגביו מיחזור מוכר בהתאם ליעדים האמורים; ואולם לא עמד אדם ביעדי המיחזור לפי סוג חומר וביעד המיחזור הכולל, יחד, יוטל עיצום כספי על הפרת יעד המיחזור הכולל בלבד.
(ה)
על אף הוראות סעיף קטן (ד), בשנים 2011 ו־2012 יהיה סכום העיצום הכספי שרשאי המנהל להטיל בשל כל טון של פסולת אריזות שלא בוצע לגביו מיחזור מוכר בהתאם ליעדי המיחזור לפי סעיף 6, כמפורט להלן:
(1)
בשנת 2011 – 1,500 שקלים חדשים;
(2)
בשנת 2012 – 2,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2011; בשנת 2012, 2,040 ש״ח).
(ו)
בסעיפים קטנים (א)(4) ו־(5) ו־(ג), ”פסולת אריזות“ – פסולת אריזות שנוצרה עקב פעילות של תאגיד או עקב פעילות של עסק או עיסוק של יחיד, למעט עיסוק של יחיד הנעשה בדירת מגורים המשמשת את העוסק.
הודעה על כוונת חיוב
(א)
היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מהוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 34 (בפרק זה – מפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).
(ב)
בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
(1)
המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה) המהווה את ההפרה;
(2)
סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
(3)
זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות סעיף 36;
(4)
שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 38.
זכות טיעון
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 35 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
החלטת המנהל ודרישת תשלום
(א)
טען המפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות סעיף 36, יחליט המנהל, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 39.
(ב)
(1)
החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין המנהל, בין השאר, את נימוקי החלטתו, סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו.
(2)
החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
(ג)
לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות סעיף 36, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת
(א)
בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
(ב)
בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 34, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
סכומים מופחתים
(א)
המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב)
השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע בסעיף 34, בשיעורים שיקבע.
סכום מעודכן של העיצום הכספי
(א)
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור בסעיף 36 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור על דרישת תשלום ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי סעיף 43(ג), יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
(ב)
סכום העיצום הכספי כאמור בסעיף 34, יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג)
המנהל יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).
המועד לתשלום העיצום הכספי
העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 37.
הפרשי הצמדה וריבית [תיקון: תשפ״ד]
לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.
ריבית שקלית ודמי פיגורים [תיקון: תשפ״ד]
(החל מיום 1.1.2025): לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.
ערעור לבית משפט שלום [תיקון: תשפ״ד]
(א)
על דרישת תשלום אפשר לערער לבית משפט השלום, בתוך 30 ימים מיום מסירת הדרישה למפר.
(ב)
אין בהגשת ערעור לפי סעיף זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה אחרת.
(ג)
החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף זה, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, יוחזר העיצום הכספי או כל חלק ממנו אשר הופחת בידי בית המשפט, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
(החל מיום 1.1.2025): החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף זה, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בידי בית המשפט, בתוספת בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
פרסום בדבר הטלת עיצום כספי
(א)
הוטל עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, יפרסם המנהל באתר המשרד פרטים כמפורט להלן, באופן שיבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת החלטה בדבר הטלת העיצום הכספי:
(1)
דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה, שיעור ההפחתה של סכום העיצום הכספי – אם הופחת לפי הוראות סעיף 39 והנסיבות שבשלן הופחת כאמור;
(2)
פרטים לגבי עיסוק המפר ושם העסק;
(3)
שם המפר, למעט אם הוא יחיד, ואולם המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור, והעיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על ידי המפר.
(ב)
הוראות סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, יחולו לעניין פרסום לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים.
(ג)
פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים וחצי.
(ד)
הוטל עיצום כספי לפי הוראות פרק זה והוגש עליו ערעור, יפרסם המנהל את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
(ה)
השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א).
שמירת אחריות פלילית [תיקון: תשפ״ד]
(א)
תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריות פלילית בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, כאמור בסעיף 31.
(ב)
הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, כאמור בסעיף 31, לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי פרק זה, ואם שילם המפר עיצום כספי – יוחזר לו סכום העיצום הכספי ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
(החל מיום 1.1.2025): הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, כאמור בסעיף 31, לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי פרק זה, ואם שילם המפר עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
פרק ט׳: הוראות שונות
אגרות [תיקון: תשפ״ג]
מינוי המנהל
השר ימנה, מבין עובדי משרדו, מנהל שיהיה אחראי על תחום האריזות במשרד, שתפקידיו יהיו לפי הוראות חוק זה.
ייעוד כספים לקרן לשמירת הניקיון
היטל, קנס ועיצום כספי שהוטלו לפי חוק זה ישולמו לקרן לשמירת הניקיון.
גבייה
(א)
על גבייה של קנס, היטל או עיצום כספי לפי חוק זה תחול פקודת המסים (גבייה).
(ב)
קנס או עיצום כספי שהוטלו על גוף מוכר לפי חוק זה ולא שולמו על ידו (בסעיף זה – חוב), ניתן לגבותם מכל יצרן ויבואן שהיה קשור עם הגוף המוכר בחוזה התקשרות במועד ביצוע המעשה המהווה את העבירה או ההפרה שבשלה הוטלו; הסכום שייגבה מכל יצרן ויבואן לפי סעיף קטן זה יהיה פי שניים מהסכום השווה לחלקו בחוב בהתאם לחלקו היחסי בסך משקל חומר האריזות שיוצר או יובא בידי כלל היצרנים והיבואנים שהתקשרו עם אותו גוף מוכר.
סייג לתחולה
חוק זה לא יחול לעניין –
(1)
מכל משקה כהגדרתו בחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ״ט–1999;
(2)
אריזה של מוצר שהוא חומר מסוכן, לרבות חומר רדיואקטיבי וחומר ציטוטוקסי, אלא אם כן הוא מיועד לשימוש ביתי;
(3)
אריזה של חומר נפץ כהגדרתו בחוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954;
(4)
אריזה שראש הממשלה או שר הביטחון, לפי העניין, בהסכמת השר, קבע, בצו, כי הוראות חוק זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביה מטעמים של פגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה; צו כאמור אינו חייב פרסום ברשומות.
תחולה על המדינה [תיקון: תשע״א]
(א)
חוק זה יחול על המדינה.
(ב)
(בוטל).
(ג)
(בוטל).
(ד)
בקשות, מסמכים וכל מידע אחר שמערכת הביטחון חייבת במסירתו למנהל לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה – מידע), והם מסווגים, יימסרו רק למנהל שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה, ואם לא היה בעל התאמה כאמור – למנהל הכללי של המשרד, ובלבד שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה.
(ה)
לא יפרסם אדם מידע אשר יש בפרסומו כדי לפגוע בביטחון המדינה.
איסור גילוי מידע
(א)
המנהל או מי מטעמו לא יגלה דיווחים או ידיעות כאמור בסעיפים 7(א)(1) ו־18(א)(1) ו־(2), (ב)(2) ו־(ג), אלא כן אם התקיים אחד מאלה:
(1)
גילוי המידע דרוש לשם ביצוע הוראות חוק זה;
(2)
גילוי המידע הוא לגוף ציבורי שהמידע דרוש לו לשם ביצוע תפקידיו לפי כל דין.
(ב)
גוף מוכר או מי מטעמו לא יגלה ולא יעשה כל שימוש בדיווחים או בידיעות שהגיעו אליו מאת יצרן או יבואן מכוח חוק זה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1)
גילוי המידע או השימוש בו דרושים לשם ביצוע הוראות חוק זה;
(2)
גילוי המידע הוא לגוף ציבורי שהמידע דרוש לו לשם ביצוע תפקידיו לפי כל דין.
(ג)
לעניין סעיף זה, ”גוף ציבורי“ – משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים.
שמירת דינים
הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן, למעט מהוראות סעיף 7 לחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ״ג–1993.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשפ״ג]
השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובין השאר בעניינים אלה:
(1)
בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת – העלאת השיעורים של יעדי המיחזור ושינוי השיעור המרבי של השבה מוכרת שיראו אותה כמיחזור מוכר לפי הוראות סעיף 6(א) עד (ד);
(2)
תנאים להכרה בייצוא של פסולת אריזות למטרות מיחזור או השבה כמיחזור מוכר, לפי הוראות סעיף 6(ה);
(3)
באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שינוי, בצו, של אלה:
(א)
(ב)
שיעור היקף השירותים לעניין הכרה כאמור בסעיף 12(א)(4).
דיווח לכנסת [תיקון: תשפ״ג]
השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אחת לשנה, על יישום הוראות חוק זה, לרבות על יעדי המיחזור וההשבה שהושגו בשנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יפורסם באתר האינטרנט של המשרד.
הנוסח שולב בחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984.
הנוסח שולב בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000.
הנוסח שולב בחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ״ט–1999.
תחילה
(א)
בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד), תחילתו של חוק זה ביום כ״ה באדר א׳ התשע״א (1 במרס 2011).
(ב)
תחילתם של סעיפים 12 עד 14 ביום פרסומו של חוק זה.
(ג)
תחילתם של סעיפים אלה ביום כ״ט בסיוון התשע״א (1 ביולי 2011):
(1)
סעיפים 6 ו־7(א)(2) ו־(3), וסעיף 8 לעניין רישום של העניינים הכלולים בחובת הדיווח לפי סעיף 7(א)(2) ו־(3);
(2)
(3)
(ד)
תחילתו של סעיף 20 ביום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015).
הוראת מעבר
חובות שחלו על יצרנים ויבואנים של מכלים למשקאות, לפי הוראות סעיף 11 לחוק שמירת הניקיון כנוסחו ערב ביטולו בחוק זה, ימשיכו לחול עליהם לגבי מכלים למשקאות שנמכרו לפני תחילתו של חוק זה.
התקבל בכנסת ביום י״ד בטבת התשע״א (19 בינואר 2011).
- בנימין נתניהו
ראש הממשלה - גלעד ארדן
השר להגנת הסביבה - שמעון פרס
נשיא המדינה - ראובן ריבלין
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.