ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת כתובות/פרק אחד עשר
פרק אחד עשר – אלמנה ניזונת
[עריכה]מתני’: יא_אאלמנה ניזונת מנכסי יתומין, יא_בומעשה ידיה שלהן, יא_גואינן חייבין בקבורתה. יא_דיורשיה היורשים כתובתה, חייבין בקבורתה:
גמ’: אמר רב יהודה רב יהודה° בשם שמואל שמואל (אמורא)°, ורבי אבהו רבי אבהו° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, יא_המציאתה שלה. מה הדין אם יא_והותירה מזונות? אשת איש שמציאתה שלו, הותירה מזונות, שלו. יא_זאלמנה שמציאתה שלה, הותירה מזונות, שלה. יא_חהותירה בליות, שלה. מה אם אשת איש, שאם הותירה מזונות הרי הם שלו. הותירה בליות, שלה. אלמנה, שהותירה מזונות שלה. הותירה בליות, לא כל שכן? שניא תמן דצריכה לון לנידתה שלא תתגנה על בעלה. אף הכא צריכא לון לנידתה שלא תתגנה ותמצא חתן. אמר רבי אימי רבי אמי° בשם רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°, אף אינה עושה אותן דברים של ייחוד. מה הן יא_טדברים של ייחוד? סכה להון את גופן, ומרחצת להון את פניהן, ומוזגת להון את הכוס. ומוסיפין לה על מזונותיה שאשת איש שהלך בעלה למדינת הים, אין לה יין שלא תבא לקלות ראש. אלמנה יש לה יין. אשת איש שאמרה יצאו מעשה ידי למזונותיי, אין שומעין לה. יא_יאלמנה שאמרה יצאו מעשה ידי למזונותיי, שומעין לה. אמר רב רב (אמורא)°, אמר המת אל תקברוני מנכסי, נקבר בצדקה. רבי אימי רבי אמי° בעא, יא_יאוכי עלת על דעתך שיהו אחרים מתפרנסים משלו והוא נקבר בצדקה? קא סלקא דעתין שטעמו של רב רב (אמורא)° מפני שאין חובה על היורשים לקבור את אביהם. מתניתא פליגא על רב רב (אמורא)° דתנן, יורשיה היורשין כתובתה חייבין בקבורתה. פתר לה, בשירשו קרקע ועל קרקע חל שיעבוד קבורתו. ומה שרב רב (אמורא)° אמר בשירשו מטלטלין. והא תני, מת והניח עבדים ושפחות ושטרות ומטלטלין ויצאה עליו כתובת אשה ובעל חוב. כל הקודם בהן זכה יא_יבוהלה נקבר בצדקה. מפני שקדם ותפס, הא אם לא קדם ותפס, מוציאין מידו. משמע שאפילו המטלטלין משועבדים לקבורתו. פתר ליה באומר, קברוני מנכסי. אבל אם לא אמר קברוני אין מוציאין מידם. והא אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבנין, נקבר המת ולא אמר קברוני, אף על פי שקדמו אחרים ותפשו, מוציאין מידן בשתפסו קרקע. הא דאת אמר מוציאין מידן דווקא בשתפסו קרקע, אבל בשתפסו
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף סא עמוד ב]
מטלטלין אין מוציאין מידן. דווקא במלוה בעדים. אבל במלוה בשטר, בין שתפסו קרקע בין שתפסו מטלטלין, אין מוציאין מידן. אמר רבי אבא בר רב הונא רבי אבא בר רב הונא° הסיבה שאם אמר אל תקברוני שומעים לו, זה משום יא_יגשעשו דברי שכיב מרע, כבריא שכתב ונתן. יא_ידוהוא שמת מאותו החולי, הא הבריא, לא. יא_טוובמסיים ואומר תנו שדה פלוני לפלוני. אמר תנו חצי שדה פלוני לפלוני כמי שסיים? או עד שיאמר חצייה שבצפון וחצייה שבדרום? רבי יודן רבי יודן° בעי, אמר שרפוני שרפו עלי בגדים יקרים ועבדו בי עבודה הטקס שהיה מקובל אצל היונים ותנו שדה פלוני לפלוני. אם אין שורפין ואין עובדים אין נותנין, או כל כל ציווי עומד בפני עצמו ואף שאין שורפין ואין עובדין נותנים. רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° בעא, שכיב מרע שאמר, יזונו בנותיי מהו? בלא כך אין בנותיו ניזונות? לא צורכא דא אלא מהו שיזונו הבנות מן המשועבדין, ומהו שיזונו מן המטלטלין? רבי יודן רבי יודן° ברח לנוי. אתא עובדא קומי. שכיב מרע שאמר יינתנו אותיותיו שטרות לפלוני מהו? אמר ליה, אין שכיב מרע מזכה אלא בדברים שהן נקנין או בשטר או במשיכה. ואלו נקנין במשיכה ובשטר יחד, ולכן לא נקנו השטרות. כהדא דתני, ספינה נקנית במשיכה דברי הכל. °רבי נתן רבי נתן אומר, ספינה ואותיות נקנין במשיכה ובשטר. כתב ולא משך. משך ולא כתב. לא עשה כלום, עד שיכתוב וימשוך.
מתני’: יא_טזאלמנה בין מן האירוסין בין מן הנישואין מוכרת שלא בבית דין. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, מן הנישואין מוכרת שלא בבית דין. מן האירוסין לא תמכור אלא בבית דין, מפני שאין לה מזונות. וכל שאין להן מזונות, לא תמכור אלא בבית דין:
גמ’: מיסבר סבר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי במזונות הדבר תלוי. לכן אם פסק לזון מן האירוסין, מוכרת שלא בבית דין. פסק שלא לזון מן הנישואין, לא תמכור אלא בבית דין. מה סוברים חכמים שאמרו שמוכרת בין מן האירוסין בין מן הנשואין? רבי אחא רב אחא° ורבי חיננא רבי חיננא° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, חס הוא אדם על כבוד אלמנתו בין מן האירוסין בין מן הנישואין. אמר רב יהודה רב יהודה° בשם שמואל שמואל (אמורא)°, המוחלת כתובתה ליתומים, ניזונת משלהן. וקשיא, אילו אשה שאין לה כתובה, שמא יש לה מזונות? הרי מזונות מתנאי כתובה ואם אין כתובה למה שיהיו מזונות? אשה שאין לה כתובה אין לה מזונות. ברם הכא, לא דייך שמחלה ליתומין כתובתה, אלא שאתה מבקש להבריחה ממזונותיה? אמר רב יהודה רב יהודה° בשם רב רב (אמורא)°, יא_יזהתובעת כתובתה בבית דין, איבדה מזונותיה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, ובלבד מן השופי, הא יא_יחמאונס, לא. כהדא ארמלתא אלמנה דרבי אבדימס רבי אבדימס° הערימו בה היתומים ואמרו לה, רבי אבא בר כהן רבי אבא בר כהן° בעי להתחתן ליך. תבעת פרנה כתובתה ואובדת מזונותיה
[ע"א]
1 יא_א מיי' פי"ח מהל' אישות הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ג סעיף ג', סמ"ג עשין מח:
2 יא_ב מיי' פי"ח מהל' אישות הלכה ו', טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ה סעיף א', סמ"ג עשין מח:
3 יא_ג מיי' פי"ח מהל' אישות הלכה ו', טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ד סעיף ז', סמ"ג עשין מח:
4 יא_ד מיי' פי"ח מהל' אישות הלכה ו', טור ושו"ע אה"ע סי' פ"ט סעיף ד', סמ"ג עשין מח:
5 יא_ה מיי' פי"ח מהל' אישות הלכה ח', טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ה סעיף ד', סמ"ג עשין מח:
6 יא_ו מיי' פי"ב מהל' אישות הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' ע' סעיף ג':
7 יא_ז מיי' פי"ח מהל' אישות הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ה סעיף ה':
8 יא_ח מיי' פי"ג מהל' אישות הלכה א', טור אבן העזר סי’ עג:
9 יא_ט מיי' פכ"א מהל' איסורי ביאה הלכה ה', טור ושו"ע אה"ע סי' כ"א סעיף ה':
10 יא_י מיי' פי"ח מהל' אישות הלכה ו', טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ה סעיף א':
11 יא_יא מיי' פי"א מהל' זכיה ומתנה הלכה כ"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' שמ"ח סעיף ב', טור ושו"ע חו"מ סי' רנ"ג סעיף ל', סמ"ג עשין פב:
12 יא_יב טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ח סעיף י"ח:
[ע"ב]
13 יא_יג מיי' פ"י מהל' זכיה ומתנה הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' רנ"ג סעיף כ', טור ושו"ע חו"מ סי' ר"נ סעיף א', סמ"ג עשין פב:
14 יא_יד טור ושו"ע חו"מ סי' ר"נ סעיף ב':
15 יא_טו מיי' פ"ג מהל' זכיה ומתנה הלכה ה', טור ושו"ע חו"מ סי' רמ"א סעיף ד':
16 יא_טז מיי' פי"ז מהל' אישות הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ג סעיף א', סמ"ג עשין מח:
17 יא_יז מיי' פי"ח מהל' אישות הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ג סעיף ה', טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ג סעיף י"ד, סמ"ג עשין מח, סמ"ג לאוין פא:
18 יא_יח מיי' פי"ח מהל' אישות הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ג סעיף ה', טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ג סעיף י"ד, סמ"ג עשין מח, סמ"ג לאוין פא:
-----------------------------------דף סב
[עריכה]
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף סב עמוד א]
מן דאיתידעין מילייא, אעלון עובדא קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° וחזרה למזונה. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בשם °רבי יוסי בן זימרא רבי יוסי בן זימרא, אלמנה שעשת שנים שלשה חדשים בלא לתבוע מזונותיה על אותם חדשים, אבדה מזונותיה דאינון תלתי ירחייא של אלו השלושה חדשים. בשלא לותה, אבל אם לותה, גובה. בשאין בידיה משכון, יא_יטאבל אם יש בידיה משכון אפילו לא לותה גובה. אמר רבי יסא רבי אסי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, זו היא שאמרו כשמוכרים למזונות, בתחילה מוכרין בפעם אחת למזון י"ב חדש, והקונה נותן לה מזון כל ל' יום. מה הדין אם בסוף שלשים יום הן אומרים נתנו, והיא אומרת לא נטלתי? ייבא כהדא, דאמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, לווה ממנה י"ב אלף לשנה, להיות מעלה לה מדינר זהב לחדש. פשיטא חדש הראשון נתן, וחדש האחרון לא נתן. ימים שבנתיים? זו היא שאמרו יחלוקו. כי אתא רבי אבהו רבי אבהו° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, בתחילה מוכרין מזון י"ב חדש ונותנין לה מזון לשלשים יום. וימכרו למזון כל שלשים יום? שלא להורע כחה של אשה שתצטרך כל חדש לתבוע מזונות. ויתנו לה מזון י"ב חדש בפעם אחת? אם אומר את כן, נמצאתה חב ליתומים שאולי בנתיים תתבע כתובתה ואין לה מזונות. כהדא דתני, יא_כאלמנה שתפסה אפילו אלף זוז למזונותיה, אין מוציאין מידה. מהו מימר לה חוי הראי מה בידיך? תלמידוי דרבי מנא רבי מנא° אמרין לה לאלמנה יא_כאחוי הראי מה בידיך. אמר לון רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°, מכיון שהיא עתידה להישבע בסוף על הכל, ואפילו מה בידיך לא אמרין לה חוי הראי
מתני’: מכרה כתובתה או מקצתה. מישכנתה או מקצתה. נתנתה לאחר או מקצתה. לא תמכור את השאר אלא בבית דין. וחכמים אומרים, יא_כבמוכרת היא אפילו ארבעה או חמשה פעמים. יא_כגומוכרת למזונותיה שלא בבית דין, וכותבת למזונותיי מכרתי. יא_כדוגרושה לא תמכור אלא בבית דין:
גמ’: תני, יא_כהמוכרת וכותבת אילו לכתובתה ואילו למזונות דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, מוכרת וכותבת סתם ובזו כחה מיופה. באת מלוה בעדים שאינם גובים מנכסים משועבדים. אומרת למזונות מכרתי, וכשתרצה לגבות כתובתה תוכל לגבות מהשדה שמכרה. באת מלוה בשטר שגובים מנכסים משועבדים, אומרת לכתובה מכרתי ושטר שלה קדם. ואפילו באת מלוה בעדים, ואיך מוכרת למזונות וחוזרת וטורפת לשם כתובה?
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף סב עמוד ב]
ולא אמרין לה חוי זבניך תחזירי את הכסף שקיבלת במכירה הראשונה? תיפתר שהוקיר המקח ושווה לה להחזיר את דמי המכירה ולגבות את הקרקע. תנן, וגרושה לא תמכור אלא בבית דין. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ורבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° אמר בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. אף גרושה תמכור שלא בבית דין. שכשם שאדם חס על כבוד אלמנתו, כך חס על כבוד גרושתו. דאמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° (ישעיהו נ"ח, ז') מבשרך לא תתעלם, זו גרושתו. איתתיה אשתו ד°רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי הוות מעיקה ליה סגין. סליק °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה לגביה אמר לו, רבי, שיבקה דלית היא דאיקרך גרש אותה שאינה לפי כבודך. אמר לו פורנה כתובתה רב עלי. אמר לו אנא יהיב לך פרנה ושבקה אני אתן לך כתובתה וגרשה. יהב ליה פרנה ושבקה. אזלת ונסיבת לטסורא דקרתא הלכה ונשאה לשומר העיר. איתנחת מן ניכסוי, ואיתעביד סגיא נהורא ירד מנכסיו והתעוור. והוות מחזרא ליה על כל קרתא לקבץ נדבות ומדברא ליה מוליכה אותו. חד זמן חזרתיה על כל קרתא ולא איתיהב ליה כלום. אמר לה, לית הכא שכונה חורין? אמרה ליה אית הכא שכונה דמשבקי של בעלי שגרשני, ולית בחיילי עייל לה לתמן. שרי חביט לה התחיל להכות אותה. עבר °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי ושמע קלון מתבזיי בשוקא. נסבון ויהבון בגו חד ביתא מן דידיה. יא_כווהוה מסיק לון מזונין כל יומין דהוון בחיין לקח אותם ונתן להם לגור באחד מהבתים שלו והיה מעלה להם מזונות בכל יום. על שם ומבשרך לא תתעלם זו גרושתו. אפילו כן, אציתון קלוי בליליא ושמעין קלה אמרה, לא הוה טב דייה צערה לבר מן גופה, ולא לגו גופה הקשיבו בלילה ושמע שהיא אומרת שהיה עדיף לה הצער של גופה ולא הצער הנפשי של הבושה.
מתני’: יא_כזאלמנה שהיתה כתובתה מאתים, ומכרה שוה מנה במאתים. או שוה מאתים במנה. נתקבלה כתובתה. יא_כחהיתה כתובתה מנה ומכרה שוה מנה ודינר במנה, מכרה בטל. ואפילו היא אומרת אני אחזיר את הדינר ליורשין מכרה בטל:
גמ’: ניחא שוה מנה במאתים קבלה כתובתה, שוה מאתים במנה הרי לא קיבלה אלא מנה? מכל מקום הרי מפסידה את היתומין במאתים. שוה מנה במאתים, ואין סופו לחזור משום מקח טעות? תיפתר שהוקיר המקח. אמר רבי אבין רבי אבין°, הדא מסייעא לרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. דרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר, אין למקח קרקעות הונייה לעולם. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, יא_כטאם היה המקח מופלג יותר מחצי, יש לו הונייה. מתניתא פליגא על רבי יוחנן רבי יוחנן° דתנן, אילו דברים יא_לשאין להן הונייה. העבדים והשטרות והקרקעות וההקדישות. פתר לה ובלבד דבר שאינו מופלג יותר מחצי. פדה שוה מאתים במנה. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, אינו פדוי שזה יותר מחצי. ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר פדוי שאין הונאה להקדש לעולם. מתניתא פליגא על רבי יוחנן רבי יוחנן° דתנן, אמר
[ע"א]
19 יא_יט טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ג סעיף י"ד, סמ"ג עשין מח , סמ"ג לאוין פא:
20 יא_כ מיי' פי"ח מהל' אישות הלכה י', טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ג סעיף כ', טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ג סעיף כ"ג, סמ"ג לאוין פא:
21 יא_כא מיי' פי"ח מהל' אישות הלכה י', טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ג סעיף כ', טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ג סעיף כ"ג, סמ"ג לאוין פא:
22 יא_כב מיי' פי"ז מהל' אישות הלכה י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ג סעיף א', סמ"ג לאוין פא, סמ"ג עשין מח:
23 יא_כג מיי' פי"ח מהל' אישות הלכה כ', טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ג סעיף כ"ה, סמ"ג לאוין פא, סמ"ג עשין מח:
24 יא_כד מיי' פי"ז מהל' אישות הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ג סעיף ג', סמ"ג לאוין פא, סמ"ג עשין מח:
25 יא_כה טור אבן העזר סי’ קג:
[ע"ב]
26 יא_כו טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ט סעיף ח':
27 יא_כז מיי' פי"ז מהל' אישות הלכה ט"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ג סעיף ו', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ג סעיף ז', סמ"ג לאוין קע:
28 יא_כח מיי' פי"ז מהל' אישות הלכה ט"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ג סעיף ו', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ג סעיף ז', סמ"ג לאוין קע:
29 יא_כט טור ושו"ע חו"מ סי' רכ"ז סעיף כ"ט:
30 יא_ל מיי' פי"ג מהל' מכירה הלכה ח', טור ושו"ע חו"מ סי' רכ"ז סעיף כ"ט, סמ"ג לאוין קע:
-----------------------------------דף סג
[עריכה]
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף סג עמוד א]
טלית זה תחת חמור זה, יצא לחולין. וסיפא פליגא על רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° דתנן וצריך להיעשות דמים, וחייב להשלים את ההפרש. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. כל גרמה אמרה שהוא צריך להיעשות דמים, ואף ריש לקיש ריש לקיש° מודה שחייב להשלים שלא יפסיד ההקדש. מה פליגין? להביא קרבן מעילה. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, מביא קרבן מעילה. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר, אינו מביא קרבן מעילה שמדאוריתא כבר יצא לחולין
מתני’: היתה כתובתה מנה ומכרה שוה מנה ודינר במנה, מכרה בטל. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, לעולם מכרה קיים, עד שתהא שם כדי שתשייר בשדה בית תשעת קבין, ובגינה כבית חצי קב. וכדברי °רבי עקיבה רבי עקיבא, בית רובע. יא_לאהיתה כתובתה ארבע מאות זוז. מכרה לזה במנה, ולזה במנה, ולזה במנה, ולאחרון יפה מנה ודינר במנה. של אחרון בטל ושל כולן מכרן קיים:
גמ’: עד כדון בשמכרה להן בארבע שטרות. מכרה להם בשטר אחד, תפלוגתא דרבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. דאיתפלגון, כתב כל נכסיו לשני בני אדם כאחת, והיו העדים כשירין לזה ופסולין לזה. אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי יסא רבי אסי°, איתפלגון רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. חד אמר, מאחר שהן פסולין לזה פסולין לזה. וחרנה אמר, כשירין לזה ופסולין לזה. רבי מנא רבי מנא° לא מפרש מי אמר מה. רבי אבין רבי אבין° מפרש. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר יא_לבמאחר שהן פסולין לזה פסולין לזה. שעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר כשרין לזה ופסולין לזה. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, מתניתא מסייע לרבי יוחנן רבי יוחנן°. דתנן, כתיב על פי שנים עדים או שלושה עדים יקום דבר. אם על פי שנים, שלושה צריך לומר? אלא מה השנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עידותן בטילה. יא_לגאף השלשה נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה. מניין אפי' מאה? תלמוד לומר עידים. שעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° אמר איתפלגון רבי חנניה חברין דרבנין רבי חנניה חברין דרבנין° ורבנין. חד אמר, יאות אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בזה שהשווה בין הדברים. וחרנה אמר, לא אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° יאות. מאן דאמר יאות אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, נעשית כעדות אחת. ומאן דאמר לא אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° יאות, נעשית כשתי כיתי עדות כשירין לזה ופסולין לזה:
מתני’: יא_לדשום הדיינין שפחת שתות, או הותיר שתות, מכרן בטל אף שמדובר בקרקעות. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר מכרן קיים. דאם כן, מה כח בית דין יפה. יא_להאבל אם עשו איגרת ביקורת הכריזו, אפילו מכרו שוה מנה במאתים. או שוה מאתים במנה, מכרן קיים:
גמ’: כמה דאת אמר בהדיוט בקרקע אין הונאה עד שליש מבחוץ שזה חצי, במטלטלין עד שתות. ודכוותא בהקדש אין הונאה בקרקע עד שתות, ובמטלטלין עד י"ב. תמן תנינן, יא_לושום היתומים מכריזים שלשים יום יא_לזשום הקדש
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף סג עמוד ב]
ששים יום. ומכריזין בבקר ובערב רב (אמורא)°. ולמה שלשים? כדי לייפות כחן של יתומין, שאולי יבא קונה במחיר גבוה יותר. ויכריזו יותר? עד שלשים את מייפה כחן. שיותר אנשים ידעו ויבואו לקנות. מיכן ואילך את מריע כחן, שיראו שאין קונים אחרים ויחזרו בהם ויציעו מחיר נמוך יותר . ואמור אף בהקדש כן? שנייא היא הקדש שאת תופס ראשון ראשון. שאדם שהציעה אינו יכול לחזור בו וחייב לקנות אלא אם כן הציעו הצעה טובה יותר . ויכריזו לעולם? דייו להקדש שיהא כפליים בהדיוט. אמר רבי יודן רבי יודן°. מן מה דאת אמר שנייא היא הקדש שאת תופס ראשון ראשון. הדא אמרה, שאם ימצאו אחד שיציעה כפי ששמו, שאין מכריזין עוד ומחליטין לו את השדה. ומכריזין בבקר ובערב. מאי טעמא? יא_לחביציאת פועלים ובהכנסת פועלים. ואומר המכריז שדה וסימניה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשלא מצאו מי שמוכן לשלם כפי השומא שהעריכו. אבל אם מצאו, לא ממתינים אלא מחליטין מיד. דו מתניתא דתנן, שום הדיינים שפחת שתות או הותיר שתות, מכרן בטל. מפני שפחתו או הותירו. אבל מצאו שומן, מחליטין. אמר רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° קומי רבי מנא רבי מנא°, מה חמית מימר מה ראיתה בשלא הוכרזו אנן קיימין? מן דבתרה. דתנן אלא אם כן עשו איגרת ביקורת. מהו איגרת ביקורת? רבי יהודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° אמר, יא_לטאכרזה. עולא בר ישמעאל עולא° אמר, יא_מאין עושין איגרת ביקורת לעבדים שלא יברחו ושטרות ומטלטלין שלא יגנבו. רבי אבא בר כהן רבי אבא בר כהן° בעא קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. לית הדא אמרה שהעבד נפדה בשלשה שאם יטרחו לאסוף יהיה קול והעבדים יברחו? אמר ליה אין. אמר ליה, והתנינן יא_מאובקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן ? אמר ליה אדם שכאן שנאמר במשנה, הכוונה לבן חורין שאמר דמי עלי. אמר חנניה בר שילמיה חנניה בר שילמיה° בשם רב רב (אמורא)°. אתא עובדא קומי °רבי רבי יהודה הנשיא. בעא מיעבד כרבנן שמכרן בטל. אמר לו °רבי אלעזר בן פרטא בן בנו של רבי אלעזר בן פרטא רבי אלעזר בן פרטא בן בנו של רבי אלעזר בן פרטא, לא כן לימדתנו בשם זקינך, דאם כן מה כח בית דין יפה? וקיבלה וחזר ביה ועבד כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל
מתני’: יא_מבהיתומה יא_מגוהשנייה יא_מדוהאיילונית. אין להן לא כתובה ולא
[ע"א]
31 יא_לא מיי' פי"ז מהל' אישות הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ג סעיף ח', סמ"ג לאוין קע:
32 יא_לב מיי' פי"ד מהל' עדות הלכה ז', טור ושו"ע חו"מ סי' נ"א סעיף ו':
33 יא_לג מיי' פ"ה מהל' עדות הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' ל"ו סעיף א', סמ"ג לאוין ריג:
34 יא_לד מיי' פי"ג מהל' מכירה הלכה י', מיי' פי"ב מהל' מלוה הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ד סעיף ג', טור ושו"ע חו"מ סי' ק"ט סעיף ג', סמ"ג עשין צד:
35 יא_לה מיי' פי"ג מהל' מכירה הלכה י', מיי' פי"ב מהל' מלוה הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ד סעיף ג', טור ושו"ע חו"מ סי' ק"ט סעיף ג', סמ"ג עשין צד:
36 יא_לו טור ושו"ע חו"מ סי' ק"ט סעיף א':
37 יא_לז מיי' פ"ד מהל' ערכין וחרמין הלכה כ"ז:
[ע"ב]
38 יא_לח מיי' פ"ד מהל' ערכין וחרמין הלכה כ"ז:
39 יא_לט טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ד סעיף ג', טור ושו"ע חו"מ סי' ק"ט סעיף ג':
40 יא_מ מיי' פי"ב מהל' מלוה הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ד סעיף ד', סמ"ג עשין צד:
41 יא_מא מיי' פ"ח מהל' ערכין וחרמין הלכה ב':
42 יא_מב מיי' פכ"ד מהל' אישות הלכה ה', טור ושו"ע אה"ע סי' קט"ז סעיף ה', סמ"ג עשין נ:
-----------------------------------דף סד
[עריכה]
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף סד עמוד א]
פירות ולא מזונות ולא בליות. אם מתחילה נשאה לשום אילונית, יש לה כתובה. יא_מהאלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין,יש להן כתובה:
גמ’: ניחא שאין כתובה לשנייה ולאיילונית, אבל למה ליתומה אין כתובה? חזקיה חזקיה בן רבי חייא° ורבי אבהו רבי אבהו° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. תיפתר ביתומה שהשיאוה אחיה ואמה ומיאנה. רבי אייבו בר נגרי רבי אייבו בר נגרי° ורבי אימי רבי אמי° אמרו, הנושא את השניה, כשם שקנסו בה כך קנסו בו. ליידא מילה? שאם קידשה בליטרא של זהב, שהוא מאבד את הכל שאף שהוא מוכרח לגרש אותה אינו מקבל את כסף הקידושין חזרה. ולא פירות. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה°, הכוונה שאין לו שום זכות עליה אלא אכילת פירות בלבד. תני רבי יוסי צידונייא רבי יוסי צידונייא° קומי רבי ירמיה רבי ירמיה° בריתא שחולקת על רבי ירמיה רבי ירמיה° דתנן, וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפר נדריה. רואים שלא רק אכילת פירות יש לו עליה. מהו לא פירות? שאינה יכולה להוציא ממנו אכילת פירות שאכל. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בכל שעה הוה רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° אמר לי, תני מתניתא, יורשה ומיטמא לה. אם נשא אשה שהיא שניה מיטמא לה שהיא כמת מצוה שאין לה קוברים אחרים. והתני רבי חייה רבי חייא רבה°, יא_מומטמא הוא אדם לאשתו כשירה ואינו מיטמא לאשתו פסולה? נשאר בשאלה רבי אבון רבי אבין° בעא קומי רבי מנא רבי מנא°. עבדי שנייות, מהו שיאכלו בתרומה? אמר לו שתוק ויפה לך שברור שאוכלין שהרי יא_מזהיא עצמה אוכלת ועבדיה אינן אוכלין? תמן תנינן, יא_מחגט המעושה. אם הכריחו אותו בישראל כשר. ובגויים פסול. שמואל שמואל (אמורא)° אמר יא_מטפסול, אבל פוסל בכהונה. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, אין מעשין אלא יא_נכגון אלמנה לכהן גדול. גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. והא תנינן שניות כופין להוציא? לא בגין דא לא על זה אמר שמואל שמואל (אמורא)°. שלא בא למעט, אלא במקרה שלא עברו שום איסור. כגון שלא ילדה עשר שנים. והא תנינן יא_נאהמדיר את אשתו מליהנות לו, עד שלשים יום יעמיד פרנס, יותר מיכן יוציא ויתן כתובה? שמענו שהוא מוציא. וכי שמענו שכופין? מה בין אילו לאילו? למה חייבי לאוין כמו אלמנה לכהן גדול וגרושה וחלוצה לכהן הדיות יש להן כתובה ולשניות אין? אילו יא_נבעל ידי שהן דברי תורה, ואין דברי תורה צריכין חיזוק, לפיכך יש לה כתובה. ואילו על ידי שהן דברי סופרין, ודברי סופרין צריכין חיזוק. לפיכך אין לה כתובה. אית דבעי מימר, אילו על ידי שקנסן בידן שנהיות חללות וביד הוולד שנהיה חלל, לא קנסו בהן דבר אחר כי אין צורך, לפיכך יש לה כתובה. ואילו על ידי שאין קנסן בידן וביד הוולד, קנסו בהן דבר אחר, לפיכך אין לה כתובה. מה נפיק מן ביניהון? ישראל המחזיר גרושתו משניסית. מאן דאמר אילו על ידי שהן דברי תורה. וזו הואיל והוא דבר תורה לפיכך יש לה כתובה. ומאן דאמר אילו על ידי שקנסן בידן וביד הוולד. וזו הואיל ואין קנסה בידה וביד הוולד שהולד כשר דכתיב תועבה היא. היא תועבה ואין בניה תועבה, לפיכך אין לה כתובה. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° אמר. רבי זעירא רבי זעירא° ורבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° תריהון אמרין, בשאלה האם יש לשניה מזונות פליגין. דרבי יוחנן רבי יוחנן° אמר יש לה מזונות. אמר לו רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, אומרים לו הוציא ואת אמר אכן? חבריא הוה בעי מימר, בשאלה האם יש לשניה תנאי כתובה כתובת בנין דכרין פליגין. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר יש לה תנאי כתובה. אמר ליה רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, כל עמא מודיי יא_נגשאין לה מזונות. ביורשיה קנסו, כל שכן בה. מאן דאמר פליגין במזונות, הא בתנאי כתובה לא. בה קנסו לא קנסו ביורשיה
[ע"א]
45 יא_מה טור ושו"ע אה"ע סי' קט"ז סעיף א':
46 יא_מו מיי' פ"ב מהל' אבל הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' שע"ג סעיף ד', סמ"ג עשין נח , סמ"ג לאוין רלד, סמ"ג לאוין רלה:
47 יא_מז מיי' פ"ז מהל' תרומות הלכה כ':
48 יא_מח מיי' פ"ב מהל' גירושין הלכה כ', טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ד סעיף ז', טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ד סעיף ח', סמ"ג עשין נ:
49 יא_מט מיי' פ"ב מהל' גירושין הלכה כ', טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ד סעיף ז', טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ד סעיף ח', סמ"ג עשין נ:
50 יא_נ מיי' פי"ז מהל' איסורי ביאה הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' ו' סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' ו' סעיף י', סמ"ג עשין מח:
51 יא_נא מיי' פי"ב מהל' אישות הלכה כ"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' רל"ה סעיף ב', טור ושו"ע אה"ע סי' ע"ב, סמ"ג לאוין רמב:
52 יא_נב מיי' פכ"ד מהל' אישות הלכה ד':
53 יא_נג מיי' פכ"ד מהל' אישות הלכה ב', טור ושו"ע אה"ע סי' קט"ז סעיף א':
[ע"ב]
הדרן עלך פרק אלמנה ניזונת
- רב יהודה
- שמואל (אמורא)
- רבי אבהו
- רבי יוחנן
- רבי אמי
- רבי יוסי בר חנינא
- רב (אמורא)
- רבי יוסי בר זבידא
- רבי אבא בר רב הונא
- רבי יודן
- רבי חגי (אמורא)
- רבי נתן
- רבי שמעון בר יוחאי
- רב אחא
- רבי חיננא
- רבי אבדימס
- רבי אבא בר כהן
- רבי אלעזר בן פדת
- רבי יוסי בן זימרא
- רבי אסי
- רבי מנא
- רבי יוסי ברבי בון
- רבי יהודה בר אלעאי
- רבי יוסי בן חלפתא
- רבי יעקב בר אחא
- רבי אלעאי (אמורא)
- ישעיהו נח ז
- רבי יוסי הגלילי
- רבי אלעזר בן עזריה
- רבי אבין
- ריש לקיש
- רבן שמעון בן גמליאל
- רבי עקיבא
- רבי חנניה חברין דרבנין
- רבי חנניה דציפורין
- רבי יהודה בן פזי
- עולא
- חנניה בר שילמיה
- רבי יהודה הנשיא
- רבי אלעזר בן פרטא בן בנו של רבי אלעזר בן פרטא
- חזקיה בן רבי חייא
- רבי אייבו בר נגרי
- רבי ירמיה
- רבי יוסי צידונייא
- רבי חייא רבה
- רבי זעירא