שולחן ערוך אבן העזר צה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך אבן העזר · צה · א · >>

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה

שולחן ערוך

מאחר שהיורשים חיבים במזונות האלמנה, מעשה ידיה שלהם. ואם היורשים אומרים לה: טלי מעשה ידיך למזונותיך, אין שומעין להם. אבל אם היא אומרת כן, שומעין לה:

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(א) מאחר שהיורשים חייבים במזונות האלמנה:    ע' בב"ח שדקדק בדברי הטור ע"פ סוגית הגמ' דף צ"ה ע"ב בכתובות וע"פ דעת הרא"ש דלאנשי יהודה שביד היורשים לסלקה וליתן לה כתובה בע"כ ולא ליתן לה מזונות אין מעשה ידיה שלהן ואנשי גליל שניזונית בע"כ של היתומים מעשה ידיה שלהן ולפ"ז ה"ה במקום שיש תקנה לעשות כאנשי יהודה אין מעשה ידיה שלהן ואף שכתב זה בפשיטות מספק' לי טובא דהא כתב הרז"ה דהבעיא לא נפשט' ודאסיקנ' לעולם ניזונית תנן בדרך דחיה איתמר וגם הרמב"ן הסכים עמו בזה וא"כ איך תוציא מן היורשים מזונות ולא תתן להם מעשה ידיה והא היורשים יאמרו אף אם נגרוס הניזונית אפ"ה מעשה ידיה שלנו ובפרט שלדעת הרי"ף והגאונים לא נסתפקו בזה בגמ' כלל והם פירשו האבעי' בגמ' דלא כפירוש התוס' ולדבריהם לעולם מ"י תחת מזונות ואף שהתוס' פירשו האבעי' כך אבל למסקנ' יודו התו' דדרך דחיה איתמר ניזונית תנן ולדינ' אף מאן דגריס הניזונית אפ"ה מעשה ידיה שלהן ולמה נעשה מחלוקת בין התוס' והרא"ש לשאר פוסקים בלא הכרח ותדוק מלשון הטור שכ' חייבים ולא כתב נותנים אין זה דקדוק כלל שגם לאנשי יהודה חייבים לזונה מתנאי כתובה כל זמן שאין משלמין לה הכתובה:

(ב) מעשה ידיה שלהם:    זה פשוט שדין האלמנה עם היורשים כדינה עם בעלה וכמבואר לעיל ס"פ וכל שפטורה מן המלאכות בחיי בעלה כשהכניסה לו שפחה אחת או יותר כן דינה עם היורשים דלא עדיפ' גברא דאתי מחמתיה: 

בית שמואל

(א) מאחר שהיורשים חייבים במזונות:    הנה ר"פ אלמנה איתא במתני' אלמנה ניזונת מנכסי יתומים מעשה ידיה שלהם ומבעיא בש"ס היכא תנן ניזונת דלא סגיא דלא יהב' לה או הניזונת תנן ואי בעי' לא יהבי לה ופירשו תוס' דבעי' קאי על מ"י אם אמרי' אף על גב הברירה ביד היורשים ליתן לה מזונות או לא מ"מ מ"י שלהם אם נותנים מזונת או ניזונת תנן והם מחויבי' ליתן לה מזונות מ"ה זכו במ"י אבל אם היה בריר' בידם לא היו זכו במ"י ולפי המסקנא ניזונת תנן כמ"ש בהרי"ף ובהרא"ש ובמלחמות ה' ולא כמ"ש בעל המאור לפ"ז היכא דהברירה ביד היורשי' לא זכו במ"י וכ"כ ב"ח אף על גב הרי"ף לא פי' האבעי' בדרך זה אלא מפרש הבעיא אם הברירה בידם ולא לענין מ"י מ"מ נראה לפי המסקנא דתנן במתני' ניזונת אם כן מה דתנא במתני' מ"י שלהם קאי על הא דתנן ניזונת לפי שהם מחויבים ליתן לה מזונות אבל היכא דאינן מחויבים לא מצינו דמ"י שלהם והא דלא פי' הרי"ף הבעי' לענין מ"י משום דלא מדכר בש"ס ממ"י אבל י"ל דלא פליגי בזה ולא כח"מ לפ"ז כל הפוסקים ס"ל כן והרז"ה דחולק ע"ז דעת יחידאי היא גם למ"ש לעיל כל מקום דפליגי הפוסקים קיימי הנכסי' בחזקתה:

(ב) מ"י שלה':    עיין סי' פ' בענין מלאכות שלה תלי' הכל בעושרו וכן אם היא פטורה לעשות מלאכה לבעלה פטורה היא לעשות ליורשין וכן לענין הנקה ואף על גב מדהיתה מרוצה בחיי בעלה שתקח מ"י בעל המזונות יכולה לחזור אחר מיתתו עיין ברש"י ר"פ שני דייני: 

באר היטב

(א) האלמנה:    ב"ח וב"ש כתבו היכא דהברירה ביד היורשים ליתן לה מזונות או לא. לא זכו במעשה ידיה וח"מ לא כ"כ ע"ש.

פירושים נוספים

▲ חזור לראש