שולחן ערוך יורה דעה שעג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · יורה דעה · סימן שעג | >>

ראו סימן זה בתוך: טור יורה דעה · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    פרי חדש · ש"ך · ט"ז · באר היטב · באר הגולה

איזה כהן מוזהר על הטומאה ולאיזה מתים מטמא ועד מתי מטמא
ובו תשעה סעיפים:
אבגדהוזחט

סעיף א[עריכה]

כשם שהכהן מוזהר שלא לטמאות כך מוזהרים הגדולים על הקטנים.    (ודוקא לטמאותן בידים; אבל אם הקטנים מטמאין מעצמן עיין בא"ח סימן שמ"ג אי צריך להפרישן) (הרשב"א סימן קכ"ח ומהרי"ו וטור בשם הרמב"ם כתב כאן דאין צריך).

סעיף ב[עריכה]

אפי' בעל מום מוזהר מליטמא. אבל חלל וכהנת מותרים ליטמא.

סעיף ג[עריכה]

כל המתים האמורים בפרשה שכהן מטמא להם -- מצוה שיטמא להם. ואם לא רצה -- מטמאים אותו על כרחו. אחד האיש ואחד האשה.

סעיף ד[עריכה]

אלו הם הקרובים שמיטמא להם:

  • אשתו נשואה שהיא כשרה. אבל פסולה או גרושה או ארוסה -- לא אונן ולא מיטמא לה. וכן היא לא אוננת ולא מיטמאה לו.
  • ומיטמא לאמו אפילו נתחללה
  • ולבנו ולבתו דקים ליה שכלו לו חדשיו או שהם משלשים יום ואילך, אפילו הם פסולים. חוץ מבנו ובתו משפחה או כותית
  • ולאחיו ולאחותו מאביו אפילו הם פסולים. אלא אם כן הם בני שפחה או כותית

אבל לאחיו ולאחותו מאמו אינו מיטמא. [וכן אינו מיטמא] לאחותו ארוסה אפילו היא ארוסה לכהן. ולא לאנוסה ומפותה. אבל מטמא לאחותו ארוסה שנתגרשה. ובוגרת ומוכת עץ. ומיטמא לשומרת יבם אפילו אם כתב בכתובתה "אי מיתת בלא בנים תהדר כתובתך לבי נשא" (פירוש: לבית אביה).

סעיף ה[עריכה]

כל אלו שמיטמא להם -- אפילו שלא לצורך. וי"א דדוקא לצורך.

הגה: ולסברא הראשונה אפילו מת לו מת בשבת -- שאי אפשר לקוברו בו ביום -- שרי לטמאות לו ולשמרו כדי שלא יהא מוטל בבזיון (ת"ה סי' רפ"ג). ונכון להחמיר כסברא האחרונה שלא לטמאות רק לצורך קבורה ולהביא לו ארון ותכריכין (שם בשם תוספות שנ"ץ).

סעיף ו[עריכה]

אינו מיטמא להם אלא עד שיסתום הגולל. (ואם דעתו לפנותו מותר לטמא לו לצורך עד שיסתום גולל שני) (תשובת הרשב"א סימן רצ"ב).

סעיף ז[עריכה]

אסור לכהן להתטמא למת אפילו בעת שמיטמא לקרוביו. לפיכך כהן שמת לו מת צריך ליזהר ולקברו בסוף בית הקברות כדי שלא ליכנס לבית הקברות ולא יתטמא בקברות אחרים כשיקבור מתו.

הגה: ודוקא לאחר שפירש ממתו. אבל בעוד שהוא עוסק במתו -- מותר ליטמאות אף לאחרים (טור)

סעיף ח[עריכה]

כהן שפירשו אבותיו מדרכי צבור כגון המסורות [פירוש: מעלילי עלילות שקר] -- אינו מיטמא להם. ולא להרוגי ב"ד, ולא למי שמאבד עצמו לדעת. ולא לספק, כגון שנתערב ולדה בולד חבירתה או ספק בן ט' לראשון או בן ז' לאחרון.

סעיף ט[עריכה]

אין הכהן מיטמא לאבר מן החי מאביו, ולא לעצם מעצמות אביו. וכן המלקט עצמות אינו מיטמא להם אע"פ שהשדרה קיימת.

חסר ממנו כל שהוא -- אפי' הוא מונח אצלו -- אינו מיטמא לו; שאינו מיטמא אלא לשלם.

ויש מי שאומר דהני מילי כשחסר לאחר מיתה אבל אם חסר ממנו אבר בחייו ומת -- מיטמא לו אע"פ שאינו שלם. (וי"א שאינו מיטמא להרוג דמקרי חסר) (כל בו בשם ר"ש מאוירא) (ונכון להחמיר).