שולחן ערוך אבן העזר קג ז

היתה כתובתה מאה ומכרה שוה מאה ודינר במאה, מכרה בטל. ואפילו היא אומרת: אני אחזיר את הדינר ליורשים:

מפרשים

חלקת מחוקק

(יג) שוה מאה ודינר וכו': לשון הטור הוא והטעם דאותו דינר אין לה רשות למכור דהא כתובתה אינה רק מנה ואין יכולת בידה למכור יותר מכתובתה נמצא שכל המכר טעות שהרי בבת אחת היה וכן הוא פשט המשנה והפוסקים ובב"ח פי' דברי הטור בדרך אחרת וחילק בין טעות לרצון ופשט הירושלמי מוכח דאף רישא מיירי בטעות וכמ"ש התו' ומוטב להניח בצ"ע מ"ש הטור גבי מזונות בסי' צ"ג משנפרש פי' חדש בדברי הטור נגד פשט המשנה ופרש"י וכל הפוסקים:

בית שמואל

עריכה

(יב) היתה כתובתה ק' ומכרה וכו': כיון דאין לה כתובה אלא ק' והיא מכרה בעד ק"א בבת אחת המכר בטל ומ"ש הטור בסי' צ"ג במזונו' המכר בטל אף על גב שם יש לה מזונו' כל ימי חייה ע"ש ומ"ש ועיין בבדק הבית שם ודברי ב"ח אנ"ל אבל אם מכרה בשוויה אף על גב דאין לה אלא מנה ומכר' ביותר מכר' קיים כמ"ש בחושן המשפט סי' קפ"ב:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

ואפילו היא אומרת אני אחזיר כו' ול"ד מ"ש בסעיף שקודם לזה במכרה שוה ר' בעד ק' דהמכר קיים וההפסד שלה כבר תירץ ב"י שאני הכא דהכתובה לא היתה אלא ק' נמצא דהמותר על ק' אין שייך לומר שיהיה ההפסד שלה לנכות לה מכתובתה משא"כ לעיל שכתובתה ר' שייך לומר ההפסד שהוא מותר על ק' ינכו מכתובתה וכן איתא במתני' בהדיא בזה היתה כתובתה מנה כו' ויפה תירץ וכן איתא בסי' צ"ג היכא דמכרה למזונו' שוה מנה ודינר במנה דהמכירה בטלה דגם שם לא שייך לומר שהפסד יהיה שלה דהא אין כאן חיוב אלא בעד המזונות ומה שתקבל מן הלוקח יהיה לך למזונות להבא ועד יום המכירה אין שום חוב שנאמר שהיא תפסיד דדוקא בכתובה שכבר יש לה חיוב אמרינן שהמותר תפסיד ממה שחייב לה כבר וא"ל עד הטור שלא זכר האי מלתא שאין לה אלא כתובה מנה הא ל"ק מידי דהא סיים על זה אפי' רוצה ליתן ליתומים מה שטעתה ולא אמר שינכה לה מכתובתה אלא ודאי מבואר שמרמז דלא היה לה כתוב' רק פחות מדמי המכירה וזה ברור לע"ד:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}