שולחן ערוך אבן העזר פט ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אבן העזר · פט · ד

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה

שולחן ערוך

אלמנה, אינה נקברת מנכסי בעלה, אלא יורשי כתבתה חיבין בקבורתה. ואם מתה קדם שנשבעה שבועת אלמנה, יש מי שאומר שיורשי בעלה חיבין בקבורתה, ולא הודו לו:

מפרשים

חלקת מחוקק

(ד) יורשי כתובת' חייבין בקבורתה:    מלשון זה משמע אם היא ענייה ואין לה כלום להוריש אין חייבים בקבורתה רק נקברת מן הצדקה וע' בתוס' ר"פ אלמנה ניזונית ד"ה ואין חייבים בקבורתה משמע אפי' לא הניח אלא מטלטלין ואין הכתובה נגבית מהם לדינא דגמרא אפ"ה יורשיה הראוים לירש ממנה אלו היה לה כתובה חייבים בקבורתה וכ"כ הראב"ד בהשגות יורשי נדונית' ונ"מ שלה קוברין אותה ואף על פי שלא ירשו כלום ויש לדחות וכמו שאכתוב אחר זה מצאתי בתשו' מהרי"ל סי' ס"ד מי שפסק להכניסה ערומה מי לא חייב בקבורת' אלא לא פלוג רבנן בתקנת' וכו' ע"ש:

(ה) ולא הודו לו:    זה לשון הראב"ד בהשגותיו דעתא קלישתא קא חזינא הכא וכי מפני שלא נשבעת קרא ליורשי הבעל יורשי כתובתה והלא הם אומרים שכבר נפרעה מכתובתה ונטלה צררי והורישה ליורשיה אלא ודאי יורשי נדונית' ונ"מ שלה קוברים אותה ואעפ"י שלא ירשו כלום עכ"ל ואפשר לפרש דבריו דה"ק דאף שלא תפסה צררי ולא ירשו כלום מן הכתובה מ"מ הנדוני' ונ"מ שלה לזה לא צריכה שבועה וא"כ יורשיה יורשים הנדוני' ונ"מ עכ"פ וא"כ למה לא יקברו' וא"כ כל שהי' ענייה ולא היה לה נדוניא ונ"מ אינם חייבים לקוברה רק היא נקברת מן הצדקה אבל לא משמע כן בתשובת מהרי"ל סי' ס"ד (וכמ"ש בסעיף הקודם):

בית שמואל

(ה) יורשי כתובתה:    תוס' ר"פ אלמנה ניזונת בד"ה ואין חייבים בקבורתה משמע אפי' לא הניח אלא מטלטלין ולדינ' דש"ס אין הכתובה נגבת מן מטלטלין אפי' הכי יורשיה הראוים לירש ממנה אם היה לה כתובה חייבים בקבורתה וצ"ל הטעם משום לא פלוג לפ"ז אפי' לא הניח כלום מ"מ חייבים בקבורה ומזה נשמע דהבעל פשיט' חייב בקבורה אפי' לא הניח כלום ומ"ש תוס' שם הבעל אינו חייב בקבורה כשלא יורש צ"ל דכוונתם כשאין לו דין ירושה אבל אם הוא ראוי לירש אפי' לא ירש חייב בקבורה וכ"מ מראב"ד דאמרי' לא פלוג מיהו מרמב"ם משמע דס"ל כשלא ירש אינו חייב בקבורה דאי ס"ל ל"פ א"כ אם מתה בלא שבועה למה היורשים אינם חייבים לקבור אותה אלא ודאי ס"ל כשלא ירש הבעל אז /או/ היורשים אינם חייבים בקבורה:

(ו) ולא הודו לו:    הראב"ד והר"ן השיגו עליו ונראה גם תוס' הנ"ל חולקים עליו דהא כתבו אם הניח מטלטלין מחוייבים לקוברה אף על גב דאינה גובה הכתובה ואין יורשים ממנה מכל מקום חייבים לקוברה מכ"ש כשלא נשבעת די"ל שמא כבר לקחה הכתובה דחייבים לקברה:

ט"ז

באר היטב

(ד) בקבורתה:    מתוספת משמע אפילו לא הניח אלא מטלטלין ולדינ' דש"ס אין הכתובה נגבית מן המטלטלין אפ"ה יורשים הראוים לירש ממנה אם היה לה כתובה חייבין בקבורתה ע"ש דף צ"ה ע"ב בד"ה ואין חייבים בקבורתה וכו'. לפ"ז אם לא הניחה כלום להוריש חייבים יורשיה הראוים לירש אם היה לה לקוברה ואינה נקברת מן הצדקה. ונשמע נמי דהבעל חייב בקבורה אפילו לא ירש כלום ממנה. וכ"כ הראב"ד. ומיהו מרמב"ם משמע דס"ל כשלא ירש אינו חייב בקבורה דאל"כ אם מתה בלא שבועה למה היורשים אינם חייבים לקבור אותה אלא ודאי ס"ל כשלא ירש הבעל אז היורשים אינם חייבים בקבורה ב"ש.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש