טור אבן העזר צד
<< | טור · אבן העזר · סימן צד (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
טור[עריכה]
כדרך שחייבין במזונות האלמנה כך חייבין ליתן לה מדור לדור בו, וכלים להשתמש בהן, ועבדים ושפחות כדרך שהיו לה בחיי בעלה.
ואם מכרו היורשים הבית, לא עשו ולא כלום.
אבל אם נפל, אין חייבין לחזור ולבנותו. ולא עוד אלא אפילו תאמר "אני אחזקנו ואבננו משלי כדי שלא יפול" אין שומעין לה, אלא תדור בו כל זמן שהוא קיים.
ואם בית בעלה קטן מהכיל אותה ואת היורשין, ובחיי אביהן היו הבנים שוכרין בתים ועתה רוצים לחזור ולדור בביתה, או שהיה בעלה שוכר בית ובניו דרין בביתו, כשמת אין היורשים חייבים לשכור לה בית, שלא התנה אלא "את תהא יתבא בביתי", וכיון שהבית קטן מהכיל, תצא היא ממנו ואין צריכים לשכור לה בית אחר, אבל מזונותיה יש לה.
וכן אם אין הנכסים מספיקין לזונה והיא רוצה לשבת בבית בעלה בלא מזונות ובלא תביעת כתובה, תשב, שאין המזונות והדירה תלויין זה בזה.
ויש אומרים שאם הבית קטן מהכיל שצריכין לשכור לה בית וליתן לה בו מזונותיה משלם, אלא שבזה יפה כח היורשים שאם היא אומרת "תשכרו אתם ואני אדור בבית בעלי" אין שומעין לה, אבל לעולם צריכין ליתן לה או בית בעלה או לשכור לה אחר, וכן כתב הרמב"ם: נפל הבית או שלא היה לבעלה בית אלא בשכר נותנין לה מדור לפי כבודה וכן מזונותיה וכסותה לפי כבודה, וכן היא מסקנת אדוני אבי הרא"ש ז"ל.
ואם היא אומרת "תנו לי מזונות בבית אבי" והיורשים אומרים תשב עמנו, אין נותנין לה מזונותיה בבית אביה, אלא רואין כמה תספיק לה אם תשב עמהם, כי ברכת הבית ברובה נר לאחד נר למאה וכיוצא בזה, ולפי זה יתנו לה. ואם יש לה טענה שאינה יכולה לדור עמהם מפני שהיא ילדה והם ילדים, נותנים לה מזונותיה בבית אביה משלם.
וכתב הרמ"ה שאין טענה זו אלא כשאינם בניה, כגון באשת אב או שלא הניח בנים אלא אחיו יורשין אותו, אבל אם היא אמם אינה יכולה לטעון כך, דגבי אמם ליכא למיחש להכי.
וחייבים לפרוע בשבילה כסף גולגלתה ומס מעליה כדרך שפרע בעלה בשבילה, אבל אינם חייבים בפדיונה, וברפואתה שיש לה קצבה, ולא בקבורתה כדפרישית לעיל.
בית יוסף[עריכה]
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
כדרך שחייבין במזונות אלמנה כך חייבין לתת לה מדור לדור בו וכלים להשתמש בהם וכו' כדרך שהיו לה בחיי בעלה ברייתא בפרק הנושא (דף קג.) ומבואר בברייתא הנזכרת שמשתמשת בכלי כסף וכלי זהב כדרך שמשתמשת בחיי בעלה וכתב הרב המגיד בפי"ח בשם הרשב"א נ"ל ממתני' דאין משתמשת בכל הבתים עם היורשים אלא מייחדין לה מדור אחד לפי כבודה בבית בעלה דאם לא כן מאי קאמר נותנין לה מדור לפי כבודה הא במדור כולו הוא משתמשת והא דתניא משתמשת וכו' לאפוקי שאין יכולין לדחותה מן המדור ולהשכיר לה אחר והראיה עוד מדקתני משתמשת בכרים וכו' דודאי לאו בכולם קאמר אלא נותנין לה מהם לפי כבודה ע"כ וכ"כ בתשובה סימן תתכ"ג וכתב עוד שם אם בנות המשפחה רגילות בשתים או שלש שפחות נותנים גם לאלמנה כן לפי שאינה יורדת עמו אבל אם היא ומשפחתה אינן רגילות בכך אע"פ שהיה לה שתים וג' בחיי בעלה משתמשות בבית בעלה אין נותנים לה אלא אחת שאינה משתמשת בכל מה שהיתה משתמשת בבית בעלה בחיי בעלה ומ"ש ואם מכרו היורשים הבית לא עשו כלום וכו' מימרא דר"נ שם:
ומ"ש אבל אם נפל אין חייבין לחזור לבנותו ולא עוד אלא אפי' תאמר אני אחזקנו ואבננו משלי וכו' שם אמר אביי נקטינן מדור אלמנה שנפל אין היורשים חייבים לבנותו ולא עוד אלא אפילו היא אומרת הניחוני ואבננו משלי אין שומעין לה בעי אביי שיפצה מאי תיקו ופירש"י שיפצה. חזקה בדקה והתוספות כתבו הכי גרסינן שיפצא מאי ושם דבר הוא כלומר מהו שתשפץ וכן פירש ר"ח ע"כ וכן גורסין הרי"ף והרא"ש וידוע דכל תיקו דממונא הוי קולא לנתבע ולפיכך כתב רבינו שאפילו תאמר אני אחזקנו וכו' אין שומעין לה וכן כתבו הרי"ף והרא"ש וכן כתבו הרמב"ם בפי"ח לא תחזיק בדקו ולא תדחה אותו אלא או תשב בו כמו שהוא או תצא וכתב ה"ה בשם הריטב"א אהא דאין חייבין לבנותו לאו למימרא שאין חייבין לבנותו אבל אם בנאוהו שתהא היא דרה בהם אלא מכיון שנפל נסתלק זכותה ממנו : כתב הרשב"א בתשובה אם מכר הבעל או נתן במתנת בריא מדורה מה שעשה עשוי אבל אם נתנו במתנת ש"מ לא גרע כחה אצל מתנה זו שהיא דרבנן ממה שיש לה אצל ירושה והילכך הרי זו משתמשת כדרך שנשתמשה בחיי בעלה. וכתב עוד שם ומה שטען שאין לאלמנה שום זכות עד שתוציא כתובתה ותשבע אין טענתו יפה שאין זכות המדור תלוי בגביית הכתובה שאפילו אין לה מזונות ולא כתובה יש לה מדור ואם אין לה מדור יש לה מזונות וכדאמרינן בשילהי נערה שנתפתתה תני בביתי ולא בבקתי אבל מזוני אית לה:
ואם הבית קטן מהכיל אותה ואת היורשים וכו' שם ובסוף פרק נערה שנתפתתה (דף נד.) תני רב יוסף בביתי ולא בבקתי אבל מזוני אית לה ופירש"י בקתי. בית צר אם היה מדור שלו צר לא קבל עליו להוציא את בניו ולהושיבה:
ומ"ש רבינו ובחיי אביהם היו הבנים שוכרים בתים וכו' עד שאין המזונות והדירה תלויים זה בזה כן כתב הרא"ש בסוף פרק נערה שנתפתתה וכתב דהכי מוכח בשמעתין דכשהבית צר מוציאין אותה ואין שוכרין לה בית דירה דאי חייבים לשכור לה בית דירה פשיטא דמזונות אית לה ואח"כ כתב ובירושלמי משמע שחייבים לשכור לה בית וי"מ גמרא דידן כמו הירושלמי בביתי ולא בבית עקתי כגון שהבית צר מהכיל כולם ישכירו לה בית אחר ואינה יכולה לומר אדור בבית בעלי ואתם תשכרו בית ומדור אלמנה שנפל אין חייבים לבנותו אלא שוכרים לה בית וגם אין מניחין לה לבנותו ולא לשפץ כי חפצים יותר לשכור לה בית ע"כ וע"ש במרדכי:
ומ"ש רבינו כן בשם הרמב"ם הוא בפרק י"ח וכתב ה"ה זה דעת הרבה מן הראשונים ומבואר בירושלמי וכן הסכימו הרמב"ן והרשב"א ז"ל:
ומ"ש רבינו שכן הוא מסקנת הרא"ש איני רואה בדברי הרא"ש שהוא מכריע בין ב' הפירושים ואיפשר דמשמע לרבינו שהפירוש שכתב האחרון הוא תופס עיקר. והר"ן בס"פ נערה שנתפתתה כתב שאין פירוש זה מחוור אלא שיש לדחוק כדי לקיים דברי הראשונים שסמכו על הירושלמי. כתב הרמב"ם בפרק י"ח נותנין לה מדור לפי כבודה וכן מזונותיה וכסותה לפי כבודה ואם היה כבוד הבעל גדול מכבודה נותנין לה לפי כבודו מפני שעולה עמו ואינה יורדת אפי' לאחר מיתה וכתב ה"ה דהכי משמע בגמרא פרק הנושא ופרק נערה שנתפתתה:
ואם היא אומרת תנו לי מזונות בבית אבי והיורשים אומרים תשב עמנו וכו' עד ונותנין לה מזונותיה משלם משנה וגמרא בפ' הנושא:
ומ"ש בשם הרמ"ה וחייבים לפרוע בשבילה כסף גולגלתה ומס שעליה כדרך שפרע בעלה בשבילה כ"כ במישרים נכ"ג חי"א:
ומ"ש אבל אינם חייבים בפדיונה וברפואתה שיש לה קצבה ולא בקבורתה כדפרי' לעיל בסימן ע"ח וע"ט ופ"ט:
בית חדש (ב"ח)[עריכה]
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
כדרך שחייב במזונות האלמנה וכו' משנה פרק נערה (דף נ"ב) ופרק הנושא (דף ק"ג) ואמרה כדרך וכו' כלומר לא יוסיף ולא יגרע ממה שהיה לה בחיי בעלה בין במזונות ובין בדירה דעולה עמו ואינה יורדת עמו אף לאחר מיתה כמ"ש לעיל בסימן פ"ט וכן בסוף סימן זה אלא דאם נפל הבית או שהבית קטן מהכיל דלסברא הראשונה אף על פי שיש לה מזונות מ"מ פטורים מלשכור לה דירה וה"ט דתנאי ב"ד הכי משמע את תהא יתבא בביתי כשביתי קיים ולא כשנפל בביתי ולא בבית עקתי כשהוא צר וקטן מהכיל ואפ"ה אית לה מזונות ולא אמרינן כיון דלא קרינא בה את תהא יתבא בביתי לא קרינן בה ומיתזנא מנכסי אלא בביתי יתירא דרשינן כדרב יוסף דאמר דתיקון למיכתב בביתי תרי זימני את תהא יתבא בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מיגר ארמלותיך בביתי עכ"ל רש"י בפרק נערה (דף נ"ד) נראה דר"ל דהאי ומיתזנא מנכסי דבאמצע קאי אדלעיל כפשוטו את תהא יתבא בביתי ומיתזנא מנכסי והדר קאי אלתחת וקאמר ומיתזנא מנכסי כל ימי מיגר ארמלותך בביתי כמדרשו כלומר גם כי לא תהא יתבא בביתי דהיינו כשהוא צר וקטן מהכיל דביתי אמרית ולא בבית עקתי אפ"ה תהא מיתזנא מנכסי ודוקא:
וי"א שאם וכו' וליתן לה בו מזונותיה משלם איכא להקשות מנ"ל לרבינו ליתן לה משלם הניחא בדין אם היא אמרה תנו לי מזונות בבית אבי וכו' דבסמוך מפורש בגמרא פרק הנושא דאין נותנין לה משלם אלא לפי ברכת הבית אם לא דיש לה טענה שהיא ילדה וכו' אבל כאן מנ"ל ליתן לה משלם ותו דלסברא הראשונה דכתב דא"צ לשכור לה דירה אבל מזונותיה יש לה כתב רבינו בסתם ולא פירש אם צריך ליתן לה משלם או אינו נותן אלא לפי ברכת הבית ומ"ש דבסברא שנייה קאמר דנותן לה משלם ויש ליישב דבפרק נערה קאמר תני רב יוסף בביתי ולא בביקתי אבל מזוני אית לה מר בר רב אשי אמר אפי' מזוני נמי לית לה ולסברא הראשונה דמפרש דלרב יוסף אין חייבין לשכור לה כלל דירה כיון שלא הניח אלא בית צר וקטן מהכיל אבל מזוני אית לה ורב אשי פליג ואמר מזוני נמי לית לה לפי זה לא ידעינן בהני מזוני דאית לה לרב יוסף אם אית לה מזונות משלם קאמר או אין לה אלא לפי ברכת הבית קאמר ולכך מספיקא קאמר רבינו ג"כ בסתם אבל מזונותיה יש לה אבל בסברא שנייה דחייב לשכור לה דירה לדברי הכל בע"כ דפליגי בהא רב יוסף סבר דירה לית לה בביקתא אלא שוכרין לה דירה לפי רצונם אבל מזוני אית לה משלם ולא לפי ברכת הבית אבל רב אשי סבר מזוני נמי לית לה משלם אלא לפי ברכת הבית והלכה כרב יוסף והכי משמע באשיר"י פרק נערה (דף קכ"ח ע"ב):
וכ"כ הרמב"ם נפל הבית וכו' מיהו אף לפי סברא שנייה זו אינן חייבים לבנות הבית שנפל וגם מעכבין עליה שלא תוכל היא לבנותו דתלמוד ערוך הוא ונראה דהטעם הוא שיאמרו היורשים אם תדור בבית הראשון לעולם לא תצא ממנו אבל כשאנו שוכרים לה בית אפי' שהוא לפי כבודה אפשר שהמשכיר לא תנוח דעתו ממנה ותצא משם לבית אביה וכיוצא בזה כתב מהרש"ל וז"ל המרדכי בפרק נערה כתב רב צמח גאון בספר המקצועות בביתי ולא בביקתי בית צר ומצוק דהיכא דלית ליה אלא חד ביתא מצו יתמי למימר אילו הוה לן בית אחר הוה יהבינא לך חד מנהון ואת יתבת בהון עכשיו שאין לנו אלא בית אחד צר לנו לדור עמך לכי לבית אביך וניתן לך מזונות ע"כ משמע מתוך דבריו שאינה דרה עמהם בבית אחד אפי' הבית גדול ומתניתין מיירי כשיש להם שני בתים עכ"ל המרדכי ודע שהשמיט הסופר בדברי הרמב"ם בבא שלימה וכך צ"ל וכן מזונותיה וכסותה לפי כבודה ואם היה כבוד בעלה גדול מכבודה נותנין לה לפי כבודו מפני שעולה עמו ואינה יורדת אף לאחר מיתה:
דרכי משה[עריכה]
(א) ודברי הרשב"א הם בתשובה סימן תתקכ"ג כתב עוד הר"ן ירושלמי דרה בבתים כמו שהיתה דרה בהן ובעלה במדינת הים ומשתמשת בכלי זהב וכסף כשם שהיתה משתמשת ובעלה במדינת הים עכ"ל. ומשמע מדבריהם שצריכים לייחד לה מדור שנותנין לה בבית בעלה ולא משמע כן במרדכי פרק הנושא אלא יכולים ליתן לה מדור בבית אחר וע"ש וכ"ה במרדכי סוף נערה שנתפתתה וכתב עוד הר"ן פרק הנושא דף תקל"ג שאין נותנין מדור לאלמנה אא"כ קבלה עליה לרור שמא תשכירנו לאחרים עכ"ל וכן הוא בתשובת הרשב"א שאלמנה אינה יכולה להשכיר מדור שלה:
(ב) וכ"כ הר"ן פרק נערה דף ת"ץ ע"ב וכתב בהג"ה אלפסי שם ע"א מיהו אם היתומים רוצים לבנות כדי שאינן צריכין לזונה בבית אביה הרשות בידן עכ"ל:
(ג) וכ"כ המ"מ פי"ח בשם הרמב"ן והרשב"א וכ"כ הר"ן פרק נערה דף ת"צ ע"א ומיהו כתב ואפשר דאינו חייב לשכור אלא כשמוכרין גם לעצמן שלא היה לו בית מעולם אבל כשיש להם בית קטן אפשר דאין חייבים לשכור וכתב בשם הרמב"ן דאפי' במקום שצריכים לשכור אין צריך לטרוח לשכור לה אלא נותנים המעות והיא תשכור לעצמה:
(ד) וכ"כ התוס' והביאן המרדכי פדק הנושא ודלא כהר"ן דף תקל"ג שם שפי' בע"א: