שולחן ערוך אבן העזר קלד ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אנסוהו כותים לגרש, אם הוא חייב לגרשה מן הדין, פסול, ואף על פי כן פסלה מהכהונה. ואם לא היה חייב לגרשה מן הדין, אפילו ריח גט אין בו ולא נפסלה מהכהונה.

ואפלו אם קבל מעות על נתינת הגט, לא אמרינן משום זה נתרצה (הגהות אלפסי פרק המגרש):

מפרשים

 

בית שמואל

(יד) ואפילו קיבל מעות:    אפי' אם אנסוהו כדין ועיין ח"ה דף מ' בפי' רשב"ם דכתב אם מ"מ על הגט גילוי מלתא בעלמא הוא כיון דאינו מקבל מעות בוודאי אנוס הוא נשמע אם מקבל מעות ומ"מ אמרינן שמא לאו אונס הוא אלא היום למעות הוא נצרך לכן הוא מגרש צריכים העדים לידע אונס שלו ואפשר אף לרשב"ם שפיר הדין מ"ש הרב רמ"א כאן בשם הש"ג דאם אנסוהו אז לא מהני מעות אבל אם מ"מ ואנן א"י אם הוא אנוס אז בלא מעות אמרי' בוודאי אנוס הוא דאל"כ למה הוא נתן גט אבל אם הוא לוקח מעות י"ל לאו אונס הוא אלא מחמת המעות הוא נותן גט למחר הוא רוצה לחזור מ"ה הוא מ"מ ונ"מ אם האונס שקר הוא דקי"ל מ"מ כיון דמגלה דאנוס הוא ולא הוי גט א"כ אם הוא מקבל מעות י"ל כפרשב"ם דלמא ע"י מעות מרוצה הוא:
 

באר היטב

(ז) הכהונה:    וצ"ע אם קידש אחר אם חוששין לקדושין עיין ב"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש