באר היטב על אבן העזר קלד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) מודעא:    משמע מכל הפוסקים דוקא כשמסר מודעא להדיא אבל גילוי דעת למסירת מודעא לא מהני עיין ב"ש.

סעיף ג[עריכה]

(ב) אומר וכו':    כלומר דא"צ לפסול את העדים אבל בזה אין חילוק בין אם יאמר אני מבטל מודעא ומודעות וכו' לבין שיאמר אני מבטל כל דבר שגורם ביטול וכ"כ הב"י עיין ב"ש.

סעיף ה[עריכה]

(ג) שיתירו לו:    היינו כשאינו יוכל לכופו ע"פ הדין צריך שיתירו לו כי השבועה הוי ככפיה אבל בודאי אם הדין נותן לכופו לא איכפת לן בשבועתו ב"ש.

(ד) קנין:    צריכים למחול לו הקנין שלא יהיה כאונס. וב"ש כתב אם קבל בקנין א"צ להתיר לו כיון דאין חל מעיקרו. וה"ה דאין חל הקנין שעושים על החליצה ולא מהני הק"ס שמקנין האחים תחת החופה עב"ש.

סעיף ו[עריכה]

(ה) מודעא:    ואז הגט בטל. אפי' אם הוא חייב לגרש כדין ומסר מודעא ולא ביטל המודעא הגט בטל.

סעיף ז[עריכה]

(ו) מרדות:    היינו היכא דחייב לגרש ע"פ הדין ומסר מודעא מכין אותו. ואם אנסוהו שלא כדין ומסר מודעא אינו חייב עונש כלל. עיין ב"ש.

סעיף ח[עריכה]

(ז) הכהונה:    וצ"ע אם קידש אחר אם חוששין לקדושין עיין ב"ש.