שולחן ערוך אבן העזר כא ה
<< · שולחן ערוך אבן העזר · כא · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
אסור להשתמש באשה כלל, בין גדולה בין קטנה, בין שפחה בין משוחררת, שמא יבא לידי הרהור עבירה. באיזה שימוש אמרו? ברחיצת פניו ידיו ורגליו, אפילו ליצוק לו מים לרחוץ פניו ידיו ורגליו אפילו אינה נוגעת בו, והצעת המיטה בפניו ומזיגת הכוס.
- הגה: ויש אומרים דהוא הדין באכילה עמה בקערה נמי אסור בכל ערוה כמו באשתו נדה (בנימין זאב סימן קמ"ג). ויש מקילין בכל אלו, דלא אסרו דברים של חיבה רק באשתו נדה (רשב"א אלף קמ"ח). ויש אומרים דכל זה אינו אסור רק במקום ייחוד, אבל במקום שרוב בני אדם מצויים כגון במרחץ, מותר לרחוץ מעובדות כוכבים שפחות, וכן נוהגים (מרדכי פ' אע"פ בשם הר"ש בר ברוך). ויש אומרים דכל שאינו עושה דרך חיבה, רק כוונתו לשם שמים, מותר. לכן נהגו להקל בדברים אלו (תוספות סוף קידושין). יש אומרים דאין לנהוג אפילו עם אשתו בדברים של חיבה, כגון לעיין ברישיה אם יש לו כינים, בפני אחרים (נ"י פרק חזקת הכתים).
מפרשים
חלקת מחוקק
(ה) מותר לרחוץ מכותי' שפחות וכן נוהגים: ובב"ח העיד שמצא במרדכי ישן כתוב אם יכול ליזהר מהרהור והנמנע מתברך עכ"ל ע"כ שומר נפשו ירחק מזה:
(ו) רק כוונתו לש"ש מותר: בב"ח כתב בשם מהרש"ל כגון לרקד עם הכלה כדי לחבבה על בעלה או משום כבוד אביה ות"ח ראוי להחמיר עכ"ל וסיים בב"ח ובמלכותינו נהגו הגדולים שבדור להקל בכלה והיכא דנהוג נהוג והיכ' דלא נהוג איסורא איכא:
בית שמואל
(ח) והצע' המטה: עיין סי' פ' שם מבואר מה שמוטל על אשתו לעשות לבעלה מכל מה שהי' מחויב' לעשות אסור לעשות לו אשה אחרת:
(ט) ויש מקילין בכל אלה: היינו באכילה בקערה אחת או להושיט מידו לידה אסור כשאשתו נדה מ"מ באשה אחר' לא חיישינן להרהור בכה"ג אבל רחיצת ידים והצע' מטה ומזיגת הכוס ל"פ הרשב"א:
(י) מותר לרחוץ מעכו"ם שפחות: ובדרישה מיקל ג"כ הואיל דבר עבדות הוא וב"ח כתב שראה במ' שכתב מותר לרחוץ משפחה אם יכול לזהר מהרהור והנמנע יתברך, ואם אין מכוסה בכל גופה ושערה אסור כמ"ש באורח חיים סימן ע"ב ב"ה:
(יא) רק כוונתו לשם שמים: לעשות נח לאביה ולאמה וכה"ג ומזה נהגו לרקד עם הכלה לחבבה על החתן או לכבוד אביה ות"ח ראוי להחמיר רש"ל וב"ח כתב במלכותינו נהגו להקל דלא נהוג אסור, ומשמע מתוס' כל שאין כוונתו לשם חיבה אלא לשם שמים מותר:
(יב) לעיין ברישיה: אחר כנים כצ"ל וכ"כ בדרישה, אפי' יושב ואין מונח בחיקה אסור כן משמע מתשו' רשב"א סימן אלף קפ"ח וכ' בט"ז וז"ל ונראה דיש חילוק בזה דעיון לחוד אין נכון בפני אחרים באשתו משום הרואה יבא לידי הרהור דנזכר קירוב שלהם ע"י תשמיש אבל בבתו ואחותו ונכדו שאין כאן זכרון תשמיש מותר בפני אחרים אבל שכיבה בחיקה פשיט' דאסור אפילו שלא בפני אחרים ובשאר עריות אפילו בפנויה אסור אפי' עיון בראשו לחוד כנלע"ד עכ"ל:
באר היטב
(ז) אלו: היינו באכילה בקערה א' או להושיט מידו לידה דאסור כשאשתו נדה מ"מ באשה אחרת לא חיישינן להרהור בכה"ג אבל רחיצת ידים והצעת המטה ומזיגת הכוס ל"פ הרשב"א ב"ש.
(ח) שפחות: ובדרישה מיקל ג"כ הואיל ודבר עבדות הוא. וב"ח כתב שראה במרדכי ישן כתב מותר לרחוץ משפחה אם יוכל לזהר מהרהור והנמנע מתברך עכ"ל. ואם אינה מכוסה בכל גופה ושערה אסור בה"י ע"ש.
(ט) שמים: ומזה נהגו לרקד עם הכלה כדי לחבבה על בעלה או משום כבוד אביה. ות"ח ראוי להחמיר רש"ל.
(י) ברישיה: אפילו יושב ואין מונח בחיקה אסור כ"מ מתשובת הרשב"א סי' אלף קפ"ח וכתב ט"ז ונראה דיש חילוק בזה. דעיון לחוד אין נכון בפני אחרים באשתו משום הרואה יבא לידי הרהור דנזכר קירוב שלהם ע"י תשמיש. אבל בבתו ואחותו ונכדו שאין כאן זכרון תשמיש מותרת בפני אחרים. אבל שכיבה בחיקה פשיט' דאסור אפי' שלא בפני אחרים. ובשאר עריות אפי' בפנוי' אסור אפי' עיון בראשו לחוד עכ"ל.