בית שמואל על אבן העזר כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| בית שמואל על שולחן ערוך אבן העזר כא |

סעיף א[עריכה]


(א) מאד מאד:    לפי שנפשו של אדם מחמדתן לכן כתב מאוד מאוד וכ"כ ביו"ד גבי ריבית ובחושן המשפט גבי שוחד אף על גב דאמרו חז"ל מיעוט בעריות מ"מ אם רגיל בחטא זה קשה לפרוש יותר משאר עבירות ועיין פרישה סי' כ"ה:


(ב) או להביט ביופיה:    הר"י כתב דאסור מדאורייתא שנאמר לא תתורו אחרי עיניכם והרמב"ם ס"ל מדרבנן ובפנויה לכ"ע מדברי קבלה והרהור אפילו בפנויה אסור מדאורייתא:


(ג) ולא יעבור בפתח אשה זונה:    ואם הוא חשוד על אשה א' מתרי' בו שאל יעבור פתח ביתה ואם יעבור מלקין אותו ועיין ב"י מ"ש בשם רי"ו:


(ד) קול ערוה:    אבל קול פנויה או קול אשתו מותר אלא בעת תפלה אסור כמ"ש באורח חיים ועיין בפרישה מ"ש בשם מהרש"ל ודוק' קול ערוה אסור אבל קול דיבור שלה מותר וא"ל מש"ס קידושין דף ע' דאיתא שם קול ערוה אפילו בשאלת שלומ' אסור תירץ הרשב"א קול דבור מה שהוא משיב על שאלת שלומה גרע טפי ב"ה:

סעיף ב[עריכה]


(ה) א' פנויה:    היינו אלמנה או גרושה אבל בתולה מותר ופריע' הראש בחצר ליכ' אסור אלא משום צניעו' ועיין ב"י וד"מ בסי' קט"ו ושם כתבתי בשם הסמ"ג והש"ג דאסור אפילו בחצר:

סעיף ג[עריכה]


(ו) מותר להסתכל בפנויה לבדקה:    והא דאיתא פרק כל כתבי כשאזיל ת"ח לקדושי' אתתא לידבר ע"ה עמו משמע דאין ת"ח מסתכל אפי' לבדק' תירץ המגיד כיון דת"ח אינו רגיל להביט בנשים יש לחוש שמא יחליפנ' אפילו אם ראה אותה:

סעיף ד[עריכה]


(ז) אבל לא ישחק:    ולהביט במקום תורפ' אסור ואם מביט כשהי' נדה עונש שלו דאית ליה בנים שאינן מהוגנים וכשמביט בעת שרוצה לשמש נעשו בניו סומין כמ"ש בנדרים, ובלא תשמיש אסור משום דמגרי היצר הרע בעצמו כמ"ש בסי' כ"ה, ובעת נדתה אסור להביט במקומות המכוסים כמ"ש ביורה דעה סי' קצ"ה ולא כמגיד פכ"א דמתיר:

סעיף ה[עריכה]


(ח) והצע' המטה:    עיין סי' פ' שם מבואר מה שמוטל על אשתו לעשות לבעלה מכל מה שהי' מחויב' לעשות אסור לעשות לו אשה אחרת:


(ט) ויש מקילין בכל אלה:    היינו באכילה בקערה אחת או להושיט מידו לידה אסור כשאשתו נדה מ"מ באשה אחר' לא חיישינן להרהור בכה"ג אבל רחיצת ידים והצע' מטה ומזיגת הכוס ל"פ הרשב"א:


(י) מותר לרחוץ מעכו"ם שפחות:    ובדרישה מיקל ג"כ הואיל דבר עבדות הוא וב"ח כתב שראה במ' שכתב מותר לרחוץ משפחה אם יכול לזהר מהרהור והנמנע יתברך, ואם אין מכוסה בכל גופה ושערה אסור כמ"ש באורח חיים סימן ע"ב ב"ה:


(יא) רק כוונתו לשם שמים:    לעשות נח לאביה ולאמה וכה"ג ומזה נהגו לרקד עם הכלה לחבבה על החתן או לכבוד אביה ות"ח ראוי להחמיר רש"ל וב"ח כתב במלכותינו נהגו להקל דלא נהוג אסור, ומשמע מתוס' כל שאין כוונתו לשם חיבה אלא לשם שמים מותר:


(יב) לעיין ברישיה:    אחר כנים כצ"ל וכ"כ בדרישה, אפי' יושב ואין מונח בחיקה אסור כן משמע מתשו' רשב"א סימן אלף קפ"ח וכ' בט"ז וז"ל ונראה דיש חילוק בזה דעיון לחוד אין נכון בפני אחרים באשתו משום הרואה יבא לידי הרהור דנזכר קירוב שלהם ע"י תשמיש אבל בבתו ואחותו ונכדו שאין כאן זכרון תשמיש מותר בפני אחרים אבל שכיבה בחיקה פשיט' דאסור אפילו שלא בפני אחרים ובשאר עריות אפילו בפנויה אסור אפי' עיון בראשו לחוד כנלע"ד עכ"ל:

סעיף ו[עריכה]


(יג) אבל מותר לשאול לבעלה:    וה"ה לשאול לאחר על שלומה מותר והא דכתבו הפוסקים על ידי בעלה משום דמצינו במלאכים דשאלו ע"י אברהם כ"כ ב"ח מיהו בשם פ' השוכר דתירץ ע"י בעלה שאני משמע לשאול לאחר על שלומה אסור וכ"כ בח"מ ומזה נהגו לכתוב בתחלת אגרת ע"ש זוגתך וכו' אבל בסוף הכתב שרגילים לכתוב ותאמר שלום לזוגתך אסור דהיינו שאלת שלום ששולח ע"י בעלה ב"ח וכתב בט"ז אם לא היתה בקו הבריאה מותר לכתוב תודיעני משלום אשתך:

סעיף ז[עריכה]


(יד) חוץ מהאב לבתו:    כתב ב"ח וח"מ ה"ה בת בתו מותר דהא רב אחא אותביה בכנפיה בת בתו כמ"ש סוף קדושין וכ' בח"מ וה"ה אחותו קטנה בת שלש שנים ולכאורה קשה הא הר"ן כתב בתו תנן בת בתו לא תנן ובשאר פוסקים לא מצינו ההיתר מפורש ומנ"ל למיקל בבת בתו ואפשר דמוכח מהרמב"ם ושאר הפוסקים דלא ס"ל כהר"ן דהא ס"ל אם נתקדשה אסור לישן בקירוב בשר ולמדו מעובד' דרב אחא אזיל לחתניה רב חסד' ושקיל בת ברתיה בכנפיה א"ל ר"ח דהיא מקודש' מזה למדו נתקדשו אסור לישן עמה בקירוב בשר אף על גב שם היתה בת בתו ש"מ בתו ובת בתו שוין מיהו קשה אם בתו ובת בתו שוין האמר רב חסד' מר עובר אדשמואל דאמ' אין משתמשין באשה הא תנן במתני' ישן עמהם בקירוב בשר מהיכ' תיתי לומר מה דשקל' בכנפיה גרע מקירוב בשר, גם אם היה גרע א"כ איך למדו מזה דקירוב בשר אסור, ואפשר ר"ח סבר בת בתו ל"ד לבתו ואסור אלא רב אחא השיב אנא כאידך שמואל דאמר הכל לשם שמים מזה נלמד בתו ובת בתו מותר כי מסתמ' כוונתו לחיבת קורבה הא דלמדו מכאן נתקדשה אסור אפילו בבתו נלמד מדלא השיב מיד על דאמר לי' דהיא מקודש' ה"ל להשיב הכל לשם שמים מזה נשמע כשהיא מקודשת אסור אפילו בבתו, מזה נשמע דמותר אפילו קירוב בשר בבתו ובת בתו אם אינה מקודשת וה"ה אחותו קטנה כמ"ש בח"מ, ואם היא גדולה דשער' צמח אסור לישן עמה בקירוב בשר אפילו בבתו וה"ה לאותבי' בכנפי' הוי כקירוב בשר וכן לשכב בחיק' לעיין ברישי' הוי כקירוב בשר כ"כ בט"ז ואם היא מקודשת אסור אפילו אם היא קטנה והיא בתו, ואם הם מלובשים מותר לשכוב עמהן בבתו ובת בתו אפילו אם היא גדולה ומשמע אפילו אם היא נשואה מותר דהא לענין קירוב בשר גדולה ונשואה או נתקדשה שוין, ולעיין ברישי' לא גרע מזה ומותר אם היא בתו או בת בתו לעיין ברישיה אפילו אם היא גדולה ונשואה וכ"כ בט"ז, ושאר ערוה אסורה לעיין ברישיה אפילו אם היא גדולה ונשואה וכ"כ בט"ז, ושאר ערוה אסורה לעיין ברישי' וכן פנויה אסור' ואחותו מתיר בט"ז מיהו אסור לישן עמה אפי' אם הם מלובשים וכן ייחוד אסור כמ"ש בסימן אח"ז, ומכ"ש חיבוק ונישוק אסור כמ"ש בתוספו' הא דעולא היה מנשק לאחותו משום דהיה יודע בעצמו שלא יבא לידי הרהור אבל לשאר בני אדם אסור אבל מותר לנשק לאחותו הקטנה ח"מ:


(טו) הגדילו ונעשה הבן גדול וכו':    היינו אם הגדילו אסור לישן בקירוב בשר אבל חיבוק ונישוק מותר פרישה:


(טז) עד שיהיו שדים נכונו:    היינו אפי' קודם שנתגדלו אם הביאו סימנים אסור ועיין ב"י וב"ח וח"מ: