בית שמואל על אבן העזר כב
סעיף א[עריכה]
(א) אסור להתייחד: בש"ס נלמד מקרא כי יסיתך אחיך בן אמך וכי בן אם מסית ולא בן אב אלא רמז בן מתייחד עם אמו ותוס' פ"ק דשבת כתבו יחוד מדאורייתא אסור וכ"כ הטור. והרמב"ם כתב איסור ייחוד מן הקבלה דאינו אלא רמז מתורה לכן אין מלקין אותו אלא מכות מרדות. ובכלל עריות נכלל חייבי לאוין וכ"כ פרישה ובש"ס מבואר רב אסי אמר מותר להתייחד עם אחותו לפי שעה ודר עם אמו בקביעות וכתב הרא"ש דהלכה כרב אסי וא"י למה הרמב"ם והטור השמיטו ואפשר דס"ל אע"ג דהלכה כרב אסי במה דפליג עם שמואל אבל מה שהוסיף על המתני' לית הלכתא כוותיא כי במתני' לא תנא אלא יחוד עם אמו:
סעיף ב[עריכה]
(ב) ייחוד עכו"ם: ולא היה בכלל גזרת יחוד פנויה בת ישראל כי בבת ישראל איכא למיגזר טפי כי יש לחוש שמא מתייחד עם ערוה פרישה:
(ג) מכין את שניהם מ"מ: אבל אין אוסרים את א"א על בעלה ולא פנויה על כהן ועיין תוס':
(ד) ומכריזין עליהן: כ"כ הרמב"ם ריש פכ"ב דמכריזין על שניהם והיינו מה דאתמר בש"ס מר זוטרי מלקי ומכריז וקאי על פנוייה:
(ה) אבל היא אינה נאמנת: אפילו אם תובע אותו ואומר שהולד ממנו ואפי' אם בודאי בא עליה אמרינן שמא זנתה גם עם אחרים והוא פטור אפילו משבועה משום התורה האמינו כ"כ הריב"ש סי' מ"א מ"ב אע"ג אם תובע אותו שיתן לה האתנן חייל שבועה כמ"ש בח"ה מ"מ על הולד הוא נאמן בלא שבועה:
(ו) אין לוקין: משמע דאין לוקין אותו גם היא ג"כ אין מלקין. וב"ח מדייק דמלקין אותו ואין מלקין אותה משום לעז בניה אבל בדידיה לא שייך לעז בנים דהא א"י עם איזה אשה נתייחד ועיין בסימן הקודם ס"ק ג' ומ"ש בשם רי"ו וצ"ל שם איירי נמי בפנויה:
סעיף ד[עריכה]
(ז) אין מוסרין תינוק: היינו אפילו היכא דליכא חשש משום ש"ד ואז גדול מותר מ"מ קטן אסור כי שמא ימשוך אחר מינות כמ"ש ביורה דעה סי' קנ"ג ועיין ברמב"ם פכ"ב:
סעיף ה[עריכה]
(ח) עד שתהיה אשתו של אחד מהם: ואז אשה זו בעלה משמרתה והיא לא תזנה אז השניה בושה ג"כ לזנות. ומזה נשמע דס"ל לרמב"ם שתי נשים אסורים להתיחד עם אנשים הרבה דאל"כ ת"ל אפילו אם אחת לאו אשת אחד מהם היא מותרת. לפ"ז נ"ל מ"ש אח"ז נשים הרבה עם אנשים הרבה מותר היינו ג' נשים מותר אבל שתי נשים אסור ועיין בפרישה מ"ש בשם מהרש"ל ועיין ב"ח. ואשה אחת עם אנשים הרבה ואחד מהם הוא בעלה מותר דהא בעלה משמר אותה וכן איש אחד עם נשים רבות מותר כשאשתו עמו. גם נשמע מהרמב"ם דס"ל סתם אנשים לא מחזיקים אותם לכשירים דהא כתב עם אנשים הרבה אסור:
(ט) אבל בשדה או בלילה: הטעם הוא בשדה שמא יצטרך אחד לנקביו ילך ממנה ותשאר היא עם אחד. וכתב בד"מ בשם רי"ו דוקא כשילכו עמה לשמור אותה אז לא ילכו שניהם ממנה וישאר אחד עמה אבל אם אין הולכים עמה לשמור מותר דאם יצטרך א' לנקביו ילך גם השני עמו ותשאר היא לבדה. אבל לא חיישינן שמא ישאר א' עמה דהא בכשרים איירי ולא יעבור במזיד. ובלילה אסורים להתייחד משום דחיישינן שמא ישן א' מהם וישאר השני עמה אע"ג דאפשר לו להקיץ את חבירו מ"מ בינו לבינו מתיחד עמה מיהו הראב"ד לא ס"ל כן דהא כתב שמא ישן א' והשני יעשה איסור ויבא עליה לפ"ז בדרך אסור אפי' אם אין הולכים לשמור אותה מיהו קשה למה חיישינן שיעשה במזיד איסור דהא בכשרים איירי ואפשר ליישב קצת. וכתב בפרישה מזה נתפשט המנהג דהנשים לוקחים עמהן תינוק או תינוקות ונוסעים עם העגלון ערל משום כשתצטרך היא או התינוק לנקביו תלך היא עם התינוק. וב"ח כתב בשם מהרש"ל דאסור וכן משמע מדברי הש"ע דאין לסמוך על סברת רי"ו מדהשמיט דעתו כאן בש"ע:
(י) אם כי לדעת רש"י מי שעסקיו עם הנשים גרע טפי ואסור להתיחד אפילו עם נשים רבים ותוס' ס"ל אפילו אם אשתו עמו אסור להתיחד כיון שעסקיו עם הנשים אבל הרמב"ם ס"ל מי שעסקיו עם הנשים עדיף טפי והיינו מ"ש בסעיף ז' ואפילו איש שעסקיו עם הנשים אסור להתיחד כלומר דה"א דמותר להתיחד הואיל ועסקיו עם הנשים קמ"ל:
סעיף ו[עריכה]
(יא) ופירשה אשה אחת לבין האנשים: היינו להרמב"ם איירי בסתם אנשים או בכשרים ולהרא"ש איירי בפרוצים ורש"י דמתיר איש אחד עם נשים הרבה צ"ל דאיירי כאן באנשים דעסקיהם עם נשים וב"ח כ' כשהם יושבים בשני חדרים אסור משום דחיישינן שמא ילך אחד מהם בהחבא לחדר שיושבים הנשים אבל כשמתייחד ויודעים דהוא ביניהן אז משמרים זא"ז. וחילוק זה י"ל לשיטת רש"י אבל הרמב"ם והטור והמחבר כתבו ופירשה אשה אחת משמע אפילו אם ידוע דפירש א' בין הנשים מ"מ אסור צ"ל כמ"ש והרבה פרוצים עם נשים הרבה כתב בח"מ אפשר דאסור לפ"ז צ"ל סעיף זה לא איירי בפרוצים והא דלא הגיה כלום הרב רמ"א משום דסמיך למ"ש בסעיף הקודם:
סעיף ח[עריכה]
(יב) אשה שבעלה בעיר אין חוששין: היינו כשיטת תוס' דליכא איסור ולרש"י אסור ואין לוקין:
סעיף ט[עריכה]
(יג) בית שפתחו פתוח לר"ה אין חשש: ואם קינא לה אסור ת"ה סי' רמ"ד וכתב בח"מ ה"ה אם גס בה אסור:
סעיף י[עריכה]
(יד) מותר להתיחד עם שתי יבמות: אפי' מי שעסקיו עם נשים מותר לבוש:
(טו) וכן עם אשה שיש עמה תינוקת קטנה: ב"ח בשם רש"ל כתב בדרך לא מהני קטנה שמא תלך למקום צנוע ותזנה. והא דמהני כאן קטנה שאינה מוסרת את עצמה לביאה וביחוד עמה אסור כמ"ש בסעיף י"א כתב ב"ח שם חיישינן שמא יבא עליה באונס אבל כאן ליכא חשש אונס דהא גדולה עמה ולפתוי לא חיישינן דאינה מוסרת את עצמה לביאה:
סעיף יב[עריכה]
(טז) אנדרוגינוס אינו מתיחד עם הנשים: הטעם דהוא מתאוה לאשה גמורה לכן אסור להתייחד עם נשים ואיש אינו מתאוה לספק אשה לכן מותר להתייחד עם אנדרוגינוס פרישה:
סעיף טו[עריכה]
(יז) אין ממנין אפילו אדם נאמן וכשר: אפילו לדעת רש"י דסבירא ליה מי שאינו עסקיו עם נשים מותר להתייחד עם נשים הרבה מכל מקום כאן גרע טפי דהוא שומר בקביעות:
סעיף יז[עריכה]
(יח) אסור לתלמיד חכם: כן כתב הרמב"ם אבל הראב"ד ס"ל דוקא להתאכסן אצלה אסור אבל לדור בחצר מותר ולהרמב"ם מותר להתאכסן ואסור לדור עמה בקביעות והתאכסן דאסור לראב"ד היינו כשאוכל משלה אבל אם משלם לה מותר כ"כ בט"ז:
סעיף כ[עריכה]
(יט) מי שאין לו אשה: המחבר פוסק אפילו היה לו אשה כמ"ש ואין המלמד וכו' משום דס"ל הלכתא כר' אליעזר דאמר מי שהיה לו אשתו ואינה שרויה עמו אסור להיות מלמד מיהו המגיד פוסק כת"ק דוקא רווק שלא היה לו אשה אסור וכן מדייק מהרי"ף וב"ה תמה על מנהג שנהגו היתר ללמוד בקהלות אחרות ואין אשתו עמו וצ"ל דסומכים על סברת המגיד:
(כ) לא ילמד תינוקת עם זכרים או נקבות: וכן אשה לא תלמד עם ילדים או ילדות וכ"כ בפרישה:
(כא) ונמצא מתגרה בנשים: כאן כתב מתגרה ובאשה כתב מתייחדין עמהם נראה כאן אפילו אם ליכא יחוד אסור משום גירוי בנשים אבל בנשים לא שייך גירוי ואין אסור אלא אם מתייחדת וכ"כ ב"ח:
(כב) וכן אשה כו': אפילו נשואה משום גבי איש כיון דאשתו עמו היא משמרתו לפי שדרכה להיות תמיד בביתה אבל אין דרך איש להיות תמיד בביתו כ"כ בכ"מ פ"ב הת"ת והיינו הואיל ודרכו ליסע למקום אחר מ"ה אסור אבל אם הוא בעיר מותר כמ"ש בסמוך ולא כהג"ה דרישה לפ"ז י"ל אפילו אם בעלה באותו בית אסור כיון שדרכו ליסע למקום אחר דלא כט"ז בי"ד סי' רמ"ה ונ"מ למ"ש הכ"מ דיחוד מותר כשאשתו עמו בעיר ולפי הטעם שכתבתי בסעיף לפני זה מהני כשאשתו עמו בעיר ולא חיישינן משום גירוי ולטעם זה אין חשש משום יחוד. מיהו קשה הא מבואר כאן אפילו אין אשתו עמו מותר א"כ לא שייך הטעם היא משמרתו ואפשר דס"ל אפילו אין אשתו שרויה עמו בבית הספר מ"מ בכל עת תבא אליו ושייך לומר היא משמרתו ואם הוא בעיר אחרת אסור. כתב בט"ז בשם תשובת מהרי"ק סי' נ"ה מי שאין לו אשה לא ישכור משרתת אלמנה אפילו אם יש לה בן אצלה דלא בכל שעה יהיה הבן שם והיינו אם הוא דר לבדו בבית: