שולחן ערוך אבן העזר כב א
שולחן ערוך אבן העזר · כב · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
אאסור להתייחד עם ערוה מהעריות, בין זקנה בין ילדה, שדבר זה גורם לגלות ערוה, אחוץ מהאם עם בנה והאב עם בתו והבעל עם אשתו נדה. וחתן שפירסה אשתו נדה קודם שיבעול, אסור להתייחד עמה, אלא היא ישנה בין הנשים והוא ישן בין האנשים; ואם בא עליה ביאה ראשונה ואח"כ נטמאת, מותר להתייחד עמה (ועיין ביו"ד סי' קצ"ב):
מפרשים
חלקת מחוקק
(א) חוץ מהאם עם בנה והאב עם בתו: כבר כתבתי בסי' שלפני זה בס"ק ט' דבגמ' בקדושין אמר רב אסי דעם אלו התירו אפילו דירה בקביעו' ועם אחותו התירו יחוד ארעי וכתב הרא"ש דהלכה כרב אסי ומ"מ המחמיר תבא עליו ברכה וכן פסק בקיצור פסקי הרא"ש:
בית שמואל
(א) אסור להתייחד: בש"ס נלמד מקרא כי יסיתך אחיך בן אמך וכי בן אם מסית ולא בן אב אלא רמז בן מתייחד עם אמו ותוס' פ"ק דשבת כתבו יחוד מדאורייתא אסור וכ"כ הטור. והרמב"ם כתב איסור ייחוד מן הקבלה דאינו אלא רמז מתורה לכן אין מלקין אותו אלא מכות מרדות. ובכלל עריות נכלל חייבי לאוין וכ"כ פרישה ובש"ס מבואר רב אסי אמר מותר להתייחד עם אחותו לפי שעה ודר עם אמו בקביעות וכתב הרא"ש דהלכה כרב אסי וא"י למה הרמב"ם והטור השמיטו ואפשר דס"ל אע"ג דהלכה כרב אסי במה דפליג עם שמואל אבל מה שהוסיף על המתני' לית הלכתא כוותיא כי במתני' לא תנא אלא יחוד עם אמו:
באר היטב
(א) ערוה: תוס' וטור כתבו יחוד מדאוריי'. והרמב"ם כתב יחוד מן הקבלה דאינו אלא רמז מתורה ולכן אין מלקין אותו אלא מכת מרדות. וע' בהרא"ם ח"ב סי' ג' ובספר מעשה חייא סי' כ"ג. ובכלל עריות נכלל חייבי לאוין פרישה. ובש"ס מבואר רב אסי אמר מותר להתייחד עם אחותו לפי שעה ודר עם אמו בקביעות וכתב הרא"ש דהלכה כרב אסי ועב"ש.