שולחן ערוך אבן העזר צג יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אלמנה עניה ששהתה שתי שנים ולא תבעה מזונות, או עשירה ששהתה שלש שנים ולא תבעה, ותרה ואין לה מזונות משנים שעברו. ואם שהתה פחות מזה אפילו יום אחד, לא ותרה. ואם היה בידה משכון בתוך אותם שנים, או שלותה, לא ותרה:

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(כו) אלמנה עניה וכו':    זה הוא לשון הרמב"ם והוא דעת הרמ"ה אבל דעת הרא"ש דלא הפסידה מזונותיה רק בתרתי לריעות' ענייה ופרוצה, ויש להסתפק בדעת הרמב"ם עשירה פרוצה אם דינה כעניה צנועה:
 

בית שמואל

(כב) ששהתה ב' שנים:    כן הוא דעת הרמב"ם והרמ"ה אבל הרא"ש ס"ל דלא הפסידה בשתי שנים אלא כשהיא פרוצה, כי בש"ס איכא שתי תירוצים לתירוץ א' עניה הפסידה כששהתה שתי שנים ולתירוץ ב' הפסידה כשהיא פרוצ' ושהתה שתי שנים וס"ל הרא"ש דהיא מוחזקת לכן לא הפסידה אלא בתרתי לרעותא עניה ופרוצה וכבר כתבתי בכל פלוגתת הפוסקים היא מוחזקת וכן ס"ל הרמב"ם אלא כאן ס"ל תירוץ הראשון עיקר ואלו שני שנים או שלשה שנים כתב בט"ז אם שנה מעוברת היא צריך להיות עם חדש העיבור:

(כג) משכון תוך אותן שנים:    אבל אחר כך לא מהני תפיסה דאמרינן כבר מחלה אפילו אם ליכא עדים שתפסה לא מהני מיגו ועיין בחושן המשפט סי' פ":
 

ט"ז - טורי זהב

אפי' יום אחד אע"ג דבהרבה מקומות מצינו דיום א' בשנה חשיב שנה אחר ר"ה נ"ל דכאן שאני דבתר טעמא אזלי' דשיערו חכמים כמה זמן עבידה להמתין מלתבוע וזה תלוי באריכות הזמן לא במספר מה שיש לו שם שנה וע"כ צריך שלא יהיה נחסר אפילו יום אחד דכל מדת חכמים כן הוא כמ"ש גבי מקוה מ' סאה חסר קורטב פסול' ונ"ל מדאמרו ג' שנים גם חודש העיבור בכללם דהיינו שלא ויתרה אלא ג"ש שלימות דהא בכלל ג"ש יש עכ"פ עבור וסתם אמרו ג"ש והיינו שלימות כמות שהן וכאן יש טעם לזה דאפשר דדעת האשה לשתוק מלתבוע עד כלות השנה כפי מה שהיא ועיין מ"ש סי' י"ג:
 

באר היטב

(כא) שנים:    כ"ה דעת הרמב"ם והרמ"ה. אבל הרא"ש ס"ל דלא הפסידה בשתי שנים רק בתרתי לריעות' עניה ופרוצה. וכתב ב"ש בכל פלוגתת הפוסקים היא מוחזקת. אלו הב' שנים או שלשה שנים. אם השנה מעוברת היא צריך להיות עם חודש העיבור ט"ז ב"ש. עיין הרשד"ם חא"ה סי' קמ"ט. והרש"ך ח"א סי' קל"ב.

(כב) מזונות:    אפילו נתנה אמתלאה וטעם למה לא תבעה מזונותיה כל הזמן הזה הרש"ך ח"א סי' ד'.

(כג) שנים:    אבל אח"כ לא מהני תפיסה דאמרינן כבר מחלה אפי' אם ליכא עדים שתפסה לא מהני מיגו ב"ש עיין בחושן משפט סי' פ"ח סעיף י"ב מ"ש הש"ך שם.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש