שולחן ערוך אבן העזר צג ה
<< · שולחן ערוך אבן העזר · צג · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
אלמנה שתבעה כתובתה בבית דין, אין לה עוד מזונות, ואפילו לא פרעוה. אבל תבעה שלא בבית דין, לא הפסידה (טור).
ויש אומרים שאפילו תבעה בבית דין לא הפסידה, אלא אם כן תבעה מעצמה, אבל אם תבעה מדחק, שלא נתנו לה מזונות, או שרמוה ואמרו לה: פלוני חפץ לשא אותך, ומחמת זה תבעה כתובתה או כיוצא בזה, לא הפסידה מזונותיה.
- הגה: הנשבעת על כתובתה לפני בית דין לא הפסידה מזונות, דשבועתה לא הוי כתביעה (הגהות אלפסי סוף פרק נערה):
מפרשים
(יג) שתבעה כתובתה בב"ד: וכתב רש"י בפ' השולח דף ל"ה ע"א אין לה מזונות וטעמא דגליא דעתה דבעיא לאנסובי ואיהו לא אתנו בהדה אלא כל ימי מיגר ארמלותך בביתי שהיא אלמנה בשביל כבודו:
(יד) אא"כ תבעה מעצמה אבל תבעה מדוחק: כצ"ל:
(טו) דשבועת' לא הוי כתביעה: רק שנשבעה כדי שלא יפסידו יורשיה כתובתה אם מתה בלא שבועה דהא ק"ל אין אדם מוריש שבועה לבניו לשון הר"ן פ' אלמנה דף תקכ"ז ע"ב:
(יא) אלמנה שתבעה: בש"ג ריש דף ת"צ כתב בתובעת אפילו מקצת הפסידה מזונות הואיל דתבעה בב"ד והיינו הסברא שהביא הר"ן וכן היא דעת הרא"ה מיהו תוספו' והרא"ש ר"פ אף על פי וברמב"ם כתבו דוקא כשתבעה כל הכתובה וכ"כ המרדכי וכן הוא משמעו' בהגה סעיף י"ב וא"י למה כתב בד"מ בשם הש"ג להיפוך:
(יב) בב"ד: משמע ב"ד מומח' וכ"כ ב"ח ועיין ברמב"ם רפי"ח:
(יג) ואפי' לא פרעו': היינו אם פרעו' אח"כ או /אז/ למפרע מיום התביע' אין לה מזונו' אבל אם אין להם לשלם או שאינן רוצי' לשלם יש לה מזונו' ועיין תשו' רש"ך סי' ר"ד:
אא"כ תבע כו'. בקצת ש"ע יש כאן חסרון וצ"ל אא"כ תבעה מעצמה אבל כו':
(יא) בב"ד: היינו ב"ד מומחה. ש"ג והר"ן והרא"ה ס"ל בתובעת אפילו מקצתה הפסידה מזונות. ותוס' ורא"ש ורמב"ם כתבו דוק' כשתבעה כל הכתובה וכ"ה ממשמעות בהג"ה סעיף י"ב עיין ב"ש.
(יב) פרעוה: היינו אם פרעוה אח"כ אז למפרע מיום התביעה אין לה מזונות אבל אם אין להם לשלם או שאינן רוצים לשלם יש לה מזונות רש"ך סי' ר"ד ב"ש. צוה הבעל שמטלטלי הבית יהיה לפרעון כתובתה כל עוד שלא מכרה היא המטלטלין לא איבדה מזונותיה הרמ"ט ח"ב סי' קע"ז.
(יג) מדוחק: דוק' בתבעה ולא נתפרעה אבל נתפרעה אפילו מתוך האונס אין לה מזונות הרש"ך ח"א סי' קט"ז.
(יד) אותך: אבל אם תבעה כתובתה בשביל שהיתה יראה שילך היורש חוץ לעיר אבדה מזונותיה רשד"ם חא"ה סי' קפ"א. הר"א ששון סי' קצ"ד הרש"ך ח"א סי' קע"ז ע"ש שכתבו דאפילו ברמוה ג"כ לא אמרינן שלא אבדה מזונותיה אלא בתבעה לבד אבל בגבתה לכ"ע הפסידה מזונות ע"ש. וכנה"ג כתב עליהם ולבי מגמגם לחלוק עליהם ע"ש. אשה שתבעה כתובתה בב"ד וכשבאו לגבותה מצאו שכתובתה לא היתה ראויה להגבות בה אף דמגבין לה מנה מאתיים מתנאי ב"ד לא איבדה מזונותיה הרדב"ז ח"א סי' ע' ע"ש.