שולחן ערוך אבן העזר צג ו
<< · שולחן ערוך אבן העזר · צג · ו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שכיב מרע שצוה שתהא אלמנתו נזונית מנכסיו כל ימי מיגר אלמנותה יתר על כתובתה, יש מי שאומר, שאין אלמנתו מפסדת מזונותיה בתביעת כתובתה בבית דין, ולא בשאר דרכים המפסידים מזונותיה, וגם אין מעשה ידיה ליתומים:
מפרשים
(טז) ש"מ שלוה וכו': המעיין בתשובת הריב"ש סי' ת"פ מקור דין זה יראה שפסק כן מטעם שהש"מ אמר אני מניח שתהיה אשתי נזונית וכו' ולשון מניח הוא לשון מתנה כמ"ש הרא"ש בתשובה אבל אם לא אמר לשון מתנה אפשר לומר שדעתו היה שתאכל בתנאי ב"ד ולזה הזכיר הלשון בעצמו המוזכר בתנאי ב"ד או קרוב לו וא"כ קשה על הרב המחבר שסתם וכתב ש"מ שצוה משמע אפי' לא אמר לשון מתנה ואפשר שסמך הרב על הטעם השני שכתב שם וז"ל עוד מסייע לאלמנה מ"ש ג"כ בל' הצוואה יותר על כתובתה וכו' ומ"מ אין זה ברור דאולי לא כתב הרב דין זה רק לסיוע ולא לבנות ע"ז יסוד:
(יז) בתביעת כתובתה בב"ד וכו': וה"ה אחר שפרעו לה כתובתה גם כן אינה מפסדת מזונותיה כל משך זמן שיושבת באלמנות ע' בגוף התשובה:
(יד) ש"מ שצו': שם בתשובו' ריב"ש משמע אם אמר בלשון מתנה או אם אמר אני מניח שתהי' אשתי ניזוני' וכו' ולשון מניח הוא לשון מתנה אבל אם לא אמר לשון מתנה אפשר לומר שדעתו היה שתאכל בתנאי ב"ד, ח"מ, ואם אמר בלשון מתנה לא אמרי' דמחויב' לשלם המזונו' השייכי' לה מחמת ת"כ וליתן לה מזונות מצד המתנה כמ"ש בחושן המשפט סי' רנ"ג האומר תנו ר' זוז לאשתי ועיין תשו' ריב"ש:
(טו) בתביעת כתובתה: ה"ה אחר שפרעו לה כתובה ג"כ אינה מפסדת מזונתה כל משך זמן שיושבת באלמנו' עיין בגוף התשוב' אבל אם עשתה שידוך אין לה מזונות וכ"כ בט"ז:
שאין אלמנותו מפסדת הטעם שזו אינה אוכלת מזונות מתנאי ב"ד אלא מכח תקנה השכ"מ ומדכ' ולא שאר דרכים כו' משמע אפילו אם נתארסה וק"ל דהא בפ' השולח פירש"י טעמה דגילתה דעתה דבעית לאנסובי ואיהו לא אתנה בהדה אלא כל ימי מיגר ארמלותיכי בביתי שהיא אלמנה בשביל כבודו עכ"ל וא"ל כאן שצוה הש"מ לזונה מ"מ הזכיר ל' ימי מיגר ארמלותיכי ולא חלה המתנה כ"ז שאין לה שם אלמנה וכיון שנתארסה אין עליה שם אלמנה ואפי' בשידוך לחוד כתב הב"י אין שם בעלה הראשון עליה אלא נקרא' משודכת של פלוני ונלע"ד דנתארסה או נשתדכה אין בכלל בשאר דרכים הנזכר כאן:
(טו) אלמנותו וכו': ריב"ש סי' ת"פ. ומשמע שם אם אמר בלשון מתנה אבל אם לא אמר בלשון מתנה אפשר לומר שדעתו היה שתאכל בתנאי ב"ד ח"מ ועיין ב"ש.
(טז) בב"ד: ה"ה אחר שפרעה לה כתובתה ג"כ אינה מפסדת מזונותיה כל משך זמן שיושבת באלמנות עיין בגוף התשובה. אבל אם עשתה שידוך אין לה מזונות ט"ז ב"ש.