ביאור:חסרונות של עושר

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


אין צורך לציין את יתרונות העושר - הם ידועים לכולם. אך התנ"ך מזכיר, שלעושר יש גם חסרונות.

  • (ירמיהו ט כב): "כֹּה אָמַר ה': אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ, וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ, אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ "- העושר עלול לגרום לאדם להתהלל, להפוך לגאוותן ( פירוט ).
  • (משלי כח יא): "חָכָם בְּעֵינָיו אִישׁ עָשִׁיר , וְדַל מֵבִין יַחְקְרֶנּוּ"- איש עשיר אינו צריך לחקור יותר מדי, ואינו צריך לבקש עזרה מאף אחד, ולכן אינו צריך להסביר את מעשיו לאף אחד; זה גורם לו להרגיש חכם בעיניו - להרגיש שהוא תמיד צודק, ולהתעלם מעצותיהם של עניים ( פירוט ).
  • (משלי כח ו): "טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ, מֵעִקֵּשׁ דְּרָכַיִם וְהוּא עָשִׁיר "  - העושר עלול לגרום לאדם להיות עיקש דרכיים, ללכת בדרכים עקומות וקשות ( פירוט ).
  • (משלי יח כג): "תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ, וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת "  - העושר גורם לאדם לדבר בעזוּת, בחוצפה וביטחון עצמי מופרז, ולפגוע בעניים המתחננים לעזרתו ( פירוט ).
  • (משלי ל ח): "שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי, רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי , הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי"- אדם שיש לו עושר מעבר למה שהוא צריך כדי לחיות, עלול לחיות חיים של שווא - רדיפת תענוגות ומותרות, ועלול להיכשל ב כזב - לשכוח לקיים הבטחות שהבטיח לעזור לזולת ( פירוט ).
  • (משלי ל ט): "פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי ה' , וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי"- אדם עשיר מדי עלול לשכוח את ה' ועלול גם לשעבד את הזולת ( פירוט ).
  • משלי כג ד: "אַל תִּיגַע לְהַעֲשִׁיר , מִבִּינָתְךָ חֲדָל. התעוף[הֲתָעִיף] עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ, כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה לוֹ כְנָפַיִם, כְּנֶשֶׁר ועיף[יָעוּף] הַשָּׁמָיִם" - העושר הוא אשליה, הוא עלול להיעלם במהירות.

אנשים שאינם עשירים יכולים להסיק מכאן, שלא תמיד כדאי לשאוף להיות עשיר; אנשים עשירים יכולים להסיק מכאן כמה מסקנות מעשיות:

  • להיזהר מהתהללות, חלוקת-שבחים עצמית בנוסח "אם הצלחתי - סימן שאני חכם".
  • לבקש עצות מאחרים, גם אם לא צריכים מהם עזרה כספית.
  • לא לזלזל בעניים: אמנם יש להם פחות רכוש, אך ייתכן שיש יותר תֹם, שלמות במידות, ויותר חכמת-חיים. 
  • לא להעליב אנשים המתחננים לעזרה. 
  • לא להפר הבטחות לאנשים שצריכים עזרה.
  • לברך את ה' על כל הישג, (משלי י כב): "בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר , וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ"( פירוט ).
  • לא להיות בטוח מדי בעושר, (משלי יא כח): "בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ הוּא יִפֹּל , וְכֶעָלֶה צַדִּיקִים יִפְרָחוּ"( פירוט ).

ישנם כמה פסוקים שאפשר לפרש אותם כיתרונות או כחסרונות:

  • (משלי י טו): "הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ , מְחִתַּת דַּלִּים רֵישָׁם"( פירוט ), וכן (משלי יח יא): "הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ , וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה בְּמַשְׂכִּיתוֹ"( פירוט ) - ההון נותן לעשיר ביטחון; אך ייתכן שזהו ביטחון מדומה.
  • (משלי כב ז): "עָשִׁיר בְּרָשִׁים יִמְשׁוֹל , וְעֶבֶד לוֶֹה לְאִישׁ מַלְוֶה"- העשיר זוכה לשלטון; אך לא ברור אם הפסוק מתאר מצב רצוי או מצב מצוי ( פירוט ).
  • (משלי יט ד): "הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים, וְדָל מֵרֵעהוּ יִפָּרֵד"- העושר יכול לעזור לאדם לשפר את קשריו החברתיים, אולם רק באופן זמני - כאשר הוא יתדלדל מנכסיו, הוא ייפרד מחבריו החדשים ( פירוט ).
  • (משלי יד כד): "עֲטֶרֶת חֲכָמִים עָשְׁרָם , אִוֶּלֶת כְּסִילִים אִוֶּלֶת"- אפשר לפרש שהעושר נותן לחכמים כבוד, ואפשר לפרש להיפך - הכבוד שמקבלים החכמים בזכות חכמתם, הוא העושר האמיתי שלהם ( פירוט ).
  • (משלי יג ז): "יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל, מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב. כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ עָשְׁרוֹ , וְרָשׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה"- יש אנשים עניים שמציגים את עצמם כעשירים כדי ליהנות מיתרונות העושר, ויש אנשים עשירים שמציגים את עצמם כעניים כדי ליהנות מיתרונות העוני - מכאן גם לעושר וגם לעוני יש יתרונות ( פירוט ).

פסוקים נוספים[עריכה]

  • ה' נתן עושר וכבוד לאבותינו וגם לכמה מלכים צדיקים (דוד, שלמה, יהושפט, חזקיהו): ניתן לפרש שזהו שכר על צדקתם, אך אפשר גם לפרש שזה אמצעי שנועד לעזור להם לבצע את המשימה שלקחו על עצמם - לעשות משפט-צדק בממלכה (ראו עושר וכבוד אמצעי לעשיית משפט ).
  • במזמור שמתאר את האיש ירא ה', (תהלים קיב ג): "הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד"( פירוט ): ניתן לפרש שההון והעושר הם שכר לאיש ירא ה', ומכאן שהון הוא דבר שראוי לשאוף אליו; אך אפשר גם לפרש שהפסוק כולו מתאר את תכונתו של האיש ירא ה' - גם כשיש הון ועושר בביתו, צדיקותו עומדת וקיימת לנצח; למרות שהוא עשיר, הוא נשאר צדיק (בניגוד לתופעה המתוארת בכמה מקומות בתנ"ך - "ורם לבבך ושכחת את ה'", "וישמן ישורון ויבעט", "פן אשבע וכיחשתי ואמרתי מי ה'"). גם את שאר הפסוקים בקטע זה ניתן לפרש בשתי דרכים .
  • (משלי י כב): "בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר , וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ": ניתן לפרש שהעושר הוא הברכה, אך אפשר גם לפרש שברכת ה' היא שמאפשרת להתעשר בלי לעבוד אלילים ( פירוט ).
  • העושר יכול להגן על האדם בעת שלום, אך בתקופות של עברה וזעם - כאשר ה' כועס על האדם ומביא עליו אסונות גדולים - העושר לא יעזור לו,  (משלי יא ד): "לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת"( פירוט ).
  • (משלי ו לא): "וְנִמְצָא יְשַׁלֵּם שִׁבְעָתָיִם, אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ יִתֵּן"; (שיר השירים ח ז): "אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ"- ההון יכול לעזור לאדם לכפר על גניבה, אך לא על ניאוף (ראו את כל הון ביתו ).
  • כמה פסוקים מציינים, שעדיף להשקיע בשם טוב מאשר להשקיע בעושר, (משלי יא טז): "אֵשֶׁת חֵן תִּתְמֹךְ כָּבוֹד, וְעָרִיצִים יִתְמְכוּ עֹשֶׁר "( פירוט ).

דרכים חיוביות ושליליות להתעשר[עריכה]

פסוקים רבים מדברים על דרכים שונות להתעשר - הפסוקים מציינים דרכים חיוביות (חכמה, דעת, חריצות, ענוה, צדקה) ודרכים שליליות (חיפזון, מעשי הבל, ריבית, רשעה); מפסוקים אלה כשלעצמם, לא ניתן להסיק מסקנה לגבי חשיבותו האובייקטיבית של העושר, כי ייתכן שהפסוקים מדברים כפי מחשבתם של רוב בני האדם, שרוצים להשיג הון ועושר, ואומרים להם "אם אתם רוצים להתעשר - לפחות תעשו את זה בדרכים טובות ולא בדרכים פסולות". ראו ביאור:משלי י ב, וכן:

דרכים חיוביות להתעשר:

  • בחכמה, (משלי ג טז): "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד "( פירוט ),  וגם (משלי ח יח): "עֹשֶׁר וְכָבוֹד אִתִּי, הוֹן עָתֵק וּצְדָקָה";
  • בדעת, (משלי כד ד): "וּבְדַעַת - חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים"( פירוט );
  • בחריצות, (משלי יב כז): "לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ, וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ"( פירוט ), וגם (משלי י ד): "רָאשׁ עֹשֶׂה כַף רְמִיָּה, וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר "( פירוט );
  • בענוה, (משלי כב ד): "עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה', עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים";
  • בירושה ונישואין, (משלי יט יד): "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, ומה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת"( פירוט );

דרכים שליליות:

  • בהלה, ריצה מטורפת אחרי העושר, (משלי כח כב): "נִבֳהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן, וְלֹא יֵדַע כִּי חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ"( פירוט ), משלי כ כא: "נַחֲלָה מבחלת[מְבֹהֶלֶת] בָּרִאשֹׁנָה, וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְבֹרָךְ"
  • הבל, מעשים לא יצרניים,  (משלי יג יא): "הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעָט , וְקֹבֵץ עַל יָד יַרְבֶּה"( פירוט )
  • ריבית, ניסיון להתעשר בלי להתאמץ, משלי כח ח: "מַרְבֶּה הוֹנוֹ בְּנֶשֶׁךְ ובתרבית[וְתַרְבִּית] - לְחוֹנֵן דַּלִּים יִקְבְּצֶנּוּ" ( פירוט
  • התחברות עם נוכלים שמציעים התעשרות מהירה, (משלי א יג): "כָּל הוֹן יָקָר נִמְצָא, נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל"( פירוט )
  • שקר ומרמה, (משלי כא ו): "פֹּעַל אוֹצָרוֹת בִּלְשׁוֹן שָׁקֶר, הֶבֶל נִדָּף מְבַקְשֵׁי מָוֶת"( פירוט ); או רשע,  (משלי י ב): "לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת"( פירוט ).
  • רדיפת תענוגות, (משלי כא יז): "אִישׁ מַחְסוֹר אֹהֵב שִׂמְחָה, אֹהֵב יַיִן וָשֶׁמֶן לֹא יַעֲשִׁיר"( פירוט ).

ודרכים (לא רצויות) לאבד הון:

  • (משלי כט ג): "אִישׁ אֹהֵב חָכְמָה יְשַׂמַּח אָבִיו, וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן "( פירוט ). 

פסוקים נוספים עם "עושר"[עריכה]

  • בראשית לא טז: " "כִּי כֹּל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ" "..." "
  • (שמואל א יז כה): "וַיֹּאמֶר אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַרְּאִיתֶם הָאִישׁ הָעֹלֶה הַזֶּה כִּי לְחָרֵף אֶת יִשְׂרָאֵל עֹלֶה וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ יַעְשְׁרֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר גָּדוֹל וְאֵת בִּתּוֹ יִתֶּן לוֹ וְאֶת בֵּית אָבִיו יַעֲשֶׂה חָפְשִׁי בְּיִשְׂרָאֵל"
  • (ירמיהו יז יא): "קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי יָמָו יַעַזְבֶנּוּ וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל"
  • (זכריה יא ה): "אֲשֶׁר קֹנֵיהֶן יַהֲרְגֻן וְלֹא יֶאְשָׁמוּ, וּמֹכְרֵיהֶן יֹאמַר בָּרוּךְ ה' וַאעְשִׁר , וְרֹעֵיהֶם לֹא יַחְמוֹל עֲלֵיהֶן"
  • איוב טו כט: " "לֹא" "יֶעְשַׁר" "וְלֹא יָקוּם חֵילוֹ וְלֹא יִטֶּה לָאָרֶץ מִנְלָם" "
  • קהלת ד ח: "יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ וְאֵין קֵץ לְכָל עֲמָלוֹ גַּם עֵינ[י]וֹ לֹא תִשְׂבַּע עֹשֶׁר וּלְמִי אֲנִי עָמֵל וּמְחַסֵּר אֶת נַפְשִׁי מִטּוֹבָה גַּם זֶה הֶבֶל וְעִנְיַן רָע הוּא"
  • קהלת ה יב: " "יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ" .  "וְאָבַד" "העֹשֶׁר" "הַהוּא בְּעִנְיַן רָע וְהוֹלִיד בֵּן וְאֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה" ...  "גַּם כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְהִשְׁלִיטוֹ לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ וְלָשֵׂאֶת אֶת חֶלְקוֹ וְלִשְׂמֹחַ בַּעֲמָלוֹ זֹה מַתַּת אֱלֹהִים הִיא" "
  • (קהלת ו ב): "אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְאֵינֶנּוּ חָסֵר לְנַפְשׁוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִתְאַוֶּה וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ כִּי אִישׁ נָכְרִי יֹאכֲלֶנּוּ זֶה הֶבֶל וָחֳלִי רָע הוּא"
  • (קהלת ט יא): "שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם"
  • (אסתר א ד): "בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ יָמִים רַבִּים שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם"
  • (אסתר ה יא): "וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת כְּבוֹד עָשְׁרוֹ וְרֹב בָּנָיו וְאֵת כָּל אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ וְאֵת אֲשֶׁר נִשְּׂאוֹ עַל הַשָּׂרִים וְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ"
  • (דניאל יא ב): "וְעַתָּה אֱמֶת אַגִּיד לָךְ הִנֵּה עוֹד שְׁלֹשָׁה מְלָכִים עֹמְדִים לְפָרַס וְהָרְבִיעִי יַעֲשִׁיר עֹשֶׁר גָּדוֹל מִכֹּל וּכְחֶזְקָתוֹ ב עֹשֶׁרו יָעִיר הַכֹּל אֵת מַלְכוּת יָוָן"
  • (תהלים מט יז): "אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ; כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ"

מקורות ודיונים נוספים בנושא[עריכה]

בין מדבר לנהר - שבחה הכפול של הארץ / הרב אלחנן סמט

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-04-08.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/ojr