קטגוריה:בראשית יט לג

"תַַּשְׁקֶין"ָ, "אֲבִיהֶן" – שתי המילים מופיעות בלשון רבים, כלומר שתיהן פעלו ביחד, ולא רק "ותאמר הבכירה אל הצעירה" (ביאור:בראשית יט לא) והצעירה לא שיתפה פעולה. האחות הצעירה שיתפה פעולה למען אחותה, ולכן האחות הבכירה היתה צריכה לחזור על דבריה (ביאור:בראשית יט לד) כדי לשכנע את אחותה לעשות כרצונה.

במידה ורק אחת היתה עושה את המעשה, לוט היה יכול להענישה ולהישאר עם הבת ההגונה. עם זאת, לאחר ששתיהן שכבו איתו, ללוט לא נותרה ממש ברירה, הוא לא היה יכול להעניש אחת בלבד או להעניש את שתיהן יחדיו, בוודאי שלא לפגוע בילדיו ולחסל את כל משפחתו. בנוסף, שתי הנשים סיפקו את שני העדים הדרושים במטרה להוכיח שלוט הוא אבי התינוקות

אין ספק שלוט היה מודע לכך שהוא שותה יותר מדי, אולם ניתן להניח שלפחות בפעם הראשונה הוא לא ידע מה עומד לבוא. עם זאת, ביום השני הוא אכן ידע ואף שיתף פעולה (ביאור:בראשית יט לה).

"ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ", כלומר: בכבוד, בחופה וקידושין, כדרך וכמנהג הארץ, עם מתנות ובהסכמת משפחתה (ביאור:בראשית כד י), ולא כחיית השדה באלימות. הרי עכשיו בהיותן במערה, רחוקות מיישוב, ללא דלת מגן כבביתן בסדום, אביהן עלול ומסוגל להציע אותן בשנית – כבתולות – לאנשי בלייעל כדי להציל את נפשו (כפי שעשה מקודם, בראשית יט ח). בשל חששן זה, נאלצו הבנות להיחלץ מהיותן בתולות ולא נשואות בהקדם האפשרי. היחיד שהתאים לתפקיד הזה היה לוט עצמו. לאחר המעשה, לוט לא יכול היה לטעון עוד שהן בתולות בלי לשקר ביודעין; כמו כן הוא לא יוכל להרוג את בנותיו על שנכנסו להריון מאדם זר (ביאור:בראשית לח כד), שכן הוא עצמו נעשה בעל לבנותיו ואב לילדיהן וגאל את עצמו.

לאחר שהבת הבכירה סיימה את מעשיה, נותרה הבת הצעירה חשופה לבדה לסכנה, ולכן, ומתוך מחוסר ברירה, חזרה גם היא על המעשה למען עצמה.

כל הרעיון היה למנוע מלוט לתת אותן כבתולות ולהציל את נפשו, כשם שהוא תכנן לעשות בסדום: "הִנֵּה נָא לִי שְׁתֵּי בָנוֹת, אֲשֶׁר לֹא יָדְעו אִּישׁ, אוֹצִיאָה נָּא אֶתְהֶן אֲלֵיכֶם, ועֲַשׂו לָּהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם" (ביאור:בראשית יט ח). אולי לוט לא היה מסוגל להתנגד, אבל היה עליו לדעת ולזכור את שארע, אחרת בנותיו לא היו זוכות להגנה אותה הן חיפשו, ואביהן יוכל להרוג אותן לאחר שיתגלה שהן בהריון, בדיוק כשם שיהודה פקד לעשות לתמר: "ויַֻּגַּד לִיהודָּה לֵאמֹר זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ, וְגַם הִנֵּה הָרָה, לִזְנונִּים; ויַֹּאמֶר יְהודָּה, הוֹצִיאוהָּ וְתִשָּׂרֵף" (ביאור:בראשית לח כד).

בכל אופן, הן עשו זאת ביחד על מנת שיהיו שני עדים שיוכלו להעיד על שהתרחש.